Section 96

משנה למל ך

ט? ואפיל ו נכנ ם לרשי ת מגי ח של א נישו ת כי ׳ . (א׳ ס עיי ן מ׳ ש סי ג הממנ י כ׳ ג מהלכו ת
עגייס הלכ ה 0׳ ) :

ההיא

מגדל עו ז

דניים . סו ף מיי , כיצ ד הרג ל : ואתיל ו נכנ ס לרשו ת חניר ו ע ד שניה ם סטורי ן . סר ק שו ר שנג ח אי ז
מיס(ד ף מ״ס ) : חסגק ע עצי ה נרס״ י ע ד ושמו י ס ן הנוש ם , פ ׳ המני ס א ם הכ ל(ד ף ל׳ג) :

100

טגיי טש " נזיקין . הלכו ת חוב ל ומזי ק פ״ א ב

מגיד

ללא יד ע גי ה שאנ י נג ר שהכ ל רגילי ן ליכנ ם אצ ל האומני ן והו ה לי ה של א ברשו ח נבר-ו ת ;
יח כש ם שאומדי ן למית ה כ ך אומדי ן לנזקי ! . נעי א דאיפשיט א פר ק הסוג ל (ד ף
צ״א) בפירו ש : אב ל מיי ב הו א בבוש ת וכו׳ . פשו ט הו א . ומ ה שכת ב רק ק
בגוף מביר ו ש ם מפור ש משנ ה וגמר א(ד ף צ ׳ וצ״א ) : וא ם אב ד החפ ן וכו׳ . אינ ו מבוא ר
בגמרא אב ל נכו ן הו א מ ן הטענ ה שכת ב

נכון הו א מ ן
הר״א ז״ ל :

יט הברז ל אי ן ל ו אומ ד וכו ׳ . מפור ש באל ו
הן הנפרפי ן (ד ף ע״ו: ) לעני ן
מיתה וכ״ ש לעני ן ניזקי ן ודוק א כעי ן מס ט
שהיא חד ה אב ל א ם ל א הזי ק אל א מחמ ת
משקל שאינ ו מחוד ד כל ל אומד ן אות ו כש־ ר
דברים כמ ו שמפור ש ש ם ונתבא ר פ״ ג מהלכו ת
רוצח : הזור ק אב ן ולאח ר וכו ׳ . מחלוקו ת
שונות פר ק המני ח א ח הכ ד (ד ף ל״ג ) ופס ק
כפסק ההלכו ת ש ם :

פ״ב א ההוב ל בחביר ו מבל ה וכו ׳ .

מפורש בהמוב ל (ד ף
פ״ג:) :

ב כיצ ד קט ע א ת יד ו וכו ׳ , משנ ה ש ם :

הכהו ע ל יד ו וצבת ה וכו ׳ . פס ה
כרבא ובהלכו ת בהחוב ל(ד ף פ״ה: ) : הכה ו ע ל
ראשו

דברים ופטו ר מ ן הבוש ת : י ח *כש ם
שאומדין למית ה ב ך אומדי ן לנזקי ן .
ביצד הר י שהב ה הביר ו בצרו ר
קטן שאי ן ב ו בד י להזי ק א ו בקיס ם
של ע ץ קט ן וחב ל ב ו הבל ה שאי ן
חפץ ז ה ראו י לעשות ו הר י ז ה פטור .
שנאמר באב ן א ו באגרו ף דב ר
להזיק . אב ל חיי ב הו א

ראשו וכו׳ . פשו ט הו א כשאי ן כא ן שב ת דאינ ו בט ל ממלאכת ו ונז ק ל א חשבינ ן ל א בה א זל 6
נההיא דלעי ל דכיו ן דסופ ו לחזו ר אי ן ל ו נז ק אע״ ג דא י מזדב ן השת א הי ה נגר ע מערכ ו
כדאיחא בגמר א הח ם : הכה ו במקו ם שאינ ו נרא ה וכו׳ . כת ב הר״ א ז״ ל א״ א ש, א במקו ם
רואים ע״ כ . סוב ר הראב״ ד ז״ ל שא ס הי ו ש ם רבי ם י ש ל ו בוש ת והדי ן עמ ו דל א גר ע

מרקק בגופ ו . ונ״ ל שג ס ז ה דע ת הר ב ז״ ל
שבבא ז ז של א במקו ם רואי ם הי א וסת ם הר ב

השגת הראב״ ד

*כשם שאומדי ן וכו ׳ ישנ ע כו ׳ .
א״א יפ ה אמ ר ומ ה נמקז ס שאי ן
העדים יודעי ם א ם חנ ל נ ו נע ל
הניס א ו חנ ל הו א נעצמ ו אמר ו
נשנע ונוט ל לס י שאי ן דר ך
שיחנל אד ם נעצמ ו והולכי ן אח ר
החזקוה כיו ן שרא ו עדי ם שחנ ל
נו ואי ן דר ך אנ ן קטנ ה לחנל ה
כזאס ל א כ׳ ש עכ״ ל :

ז״ל דפשיט א הוא י שא ם הי ו ש ם רבי ם י ש ל •
בושת והדי ן הו א בירושלמ י והביא ו בהלכו ת :
הכהו במטפח ת וכו ׳ . באות ו ירושלמ י וכת ב
זה תח ת טומו ס האמו ר ש ם ; פי ' שהו א
פכה קל ה מא ד ואי ן ל ו לב ד בוש ת . וכת ב הי״ א
ז״ל א״ א במקו ם רואי ם . וג ס ז ה נכו ! :

ג כוואה ו בשפו ד וכו ׳ . משנ ה (ד ף פ״ג: )

וגמרא (ד ף פ״ד: ) בהסוב ל וג ה
זה של א במקו ם רואי ם דא י במקו ם רואי ם
חייב בוש ת : השקה ו ס ם ונו ׳ . סוגי א דגמ ׳
שם : אסר ו בחד ר וכו ׳ . באות ה כוגי א ש ם :
ד המגל ח שיע ר רא ש ש ל חביר ו וכו ׳ .

מפורש בסוגי א (ד ף פ״ה ) ואליב א
דרבא דלעי ל כיו ן דסופ ו לחזו ר ; גלח ו בס ם
וכו׳ . מפור ש באומ ה סוגי א ש ם בפירו ש • ־
הא

הראוי — , , . -

בבושת בלב ד אפיל ו רק ק בגופ ו ש ל חביר ו חיי ב בבושת .

לפיכך צריכי ן העדי ם ליד ע במ ה הזי ק ומביאי ן החפ ץ
שהזיק ב ו לבי ת די ן ע ד שאומדי ן אות ו ודני ן עלי ו .

"ואם אב ד החפ ץ ואמ ר החוב ל ל א הי ה ב ו כד י להזי ק
וכמו אנו ס אני . והנחב ל אומ ר הי ה ב ו כד י להזי ק ישב ע
הנחבל ויטו ל כמ ו שיתבא ר • י ט הברז ל אי ן ל ו אומ ד
אפילו מח ט קטנ ה ראוי ה הי א להמי ת ואי ן צרי ך לומ ר להזי ק . הזור ק אב ן ולאח ר שיצ א מתח ת יד ו הוצי א הל ה א ת ראש ו
מן החלו ן וקבל ה פטו ר מכלו ם שנאמ ר ומצ א א ת רעה ו פר ט לממצי א א ת עצמ ו :

פרק שנ י

דחורל ^בחביר ו חבל ה שהו א ראו י לשל ם החמש ה דברי ם כול ם משל ם חמש ה . הזיק ו נז ק שאי ן ב ו אל א ארבע ה משל ם
ארבעה . שלש ה משל ם שלש ה . שני ם משל ם שני ם . אח ד משל ם אח ד : ב כיצ ד קט ע יד ו א ו רגל ו א ו אצב ע
מהן א ו שסימ א עינ ו משל ם המש ה נז ק וצע ר וריפו י ושב ת ובוש ת . הכה ו ע ל יד ו וצבת ה וסופ ה לחזו ר . ע ל עינ ו ומרד ה
וסופה לחיו ת . משל ם ארבע ה צע ר ורפו י ושב ת ובוש ת . הכה ו ע ל ראש ו וצב ה משל ם השג ת הראב״ ד

שלשה צע ר ורפו י ובושת . הכה ו *במקו ם שאינ ו נרא ה כגו ן שהכ ה ע ל ברכי ו א ו בגב ו *נ״קו ס שאינ ו נרא ם וכו׳^ . א״ א של א נננקיסיו^י ן

משלם שני ם צע ר ורפוי . *הכה ו במטפח ת שביד ו א ו בשט ר וכיוצ א באל ו ^**^ 1 *הכה ו נמטפח תוכו ׳ . א׳ א נמקו סמאי ןטנ׳ ל :

והיא הבוש ת בלב ד : ו כוואה ו בשפו ד א ו במסמ ר ע ל צפורני ו במקו ם שאינ ו עוש ה חבור ה

לא מעכ ב מלזיג ה משל ם הצע ר בלבד . השקה ו ס ם א ו סב ו ס ם ושינ ה טראד , עור ו משל ם ל ו רפו י בלב ד ע ד שיחזו ר מראה ו
כשהיה ־אסר ו בחד ר נות ן ל ו דמ י שכ ת בלבד . וב ן כ ל ביוצ א באל ו : ד המגל ח שיע ר רא ש חביר ו נות ן ל ו דמ י בש ר, ו
בלבד מפנ י שסופ ו לחזו ר . גלח ו בס ם א ו שכוואה ו ע ד שאי ן סו ף השיעו י לחזו ר חיי ב בחמש ה דברי ם . בנז ק בצע ר ורפו י
שהרי יתחמ ם ראש ו מ ן הנויד , א ו מ ן הס ם ונמצ א ח ש בראש ו . ומשל ם ל ו שב ת שהר י הו א ראו י לרק ד ולנדנ ד דל ת

גו טונז״ ט סי ׳חכ א סמ״ ג עשי ן סי ׳ ע : בטוח״ מ סי ׳ ח כ סמ״ ג ש ם כ ל ססוגי א בש ם הימשצמ י ג

לחם משנ ה

דפטור מכלו ם משמ ע אפיל ו מנז ק משו ם ללישצ א דצמר א מסייע א לי ה וכדכח ב פרנ״ י

שם •ע״ ש ־

ההיא לרי ש פ ׳ אל ו ה ן הגול ץ והמיי ח שמיר ן בסוח ר א ח כושל ו הו ה מצ י למימ ר ולטעמי ך
הקשי ל ך ההי א לרי ש פר ק הגולי ן לאמ ר בשגג ה פר ט לקרו ב למזי ד לפטו ר מגלו ס והוצר ך
רבינו ז״ ל לפר ש כ ן כ י היכ י דליח י סוגי א דע ׳ אל ו ה ן הגולי ן למקש ה ע ל מחני ׳ לר ה ל
מזיל הו א ככ׳י ע ודל א כתום ׳ שכחב ו ל א אח י אל א ללישנ ח דמתנ י ל ה אסיפ א לז ה
נרדה ל ו דוח ק ־כיו ן דקי״ ל כלישנ ח בחר א א״ י הו י סוגי ח לגמר א לל א כהלכת א . ומ״ מ
קשה כיו ן דרבינ ו פס ק כלישנ א בחר א למ ה ל א ביא ר להיכ א לנכנ ס ברשו ת והו י שולי א
דנגרי ומסרה ב ב ו רב ו לצא ח ול א יצ א סטו ר מגלו ס אב ל א ס הו א אח ר א ס נכנ ם ברשז ת
ומברהב ב ו לצא ת יצ א ול א חיי ב גלו ת וכמ ו שלוכרח ו לומ ר כ ן בנמ ׳ להא י לישנ א בחר א
כלי לחר ן בריית א אח ת שהקש ו ש ם ול א ראית י לרבינ ו ז״ ל שהזכי ר כל ל מז ה בהל ׳ רוצ ח
וצ״ע ומ״ ש ה״ ה ז״ ל לר ך של א ברשו ת הו י אע״ ג לל א יד ע לי ה שאנ י נג ר שרגילי ם
ל כנ ס אצל ו וכו ׳ אפש ר דאמ ר כ ן לחר ן הקושי א שהקש ה ריב״ א ז״ ל שהוזכר ה בלנר י

ההוס׳ לא ס ראה ו הי ה ל ו להתחיי ב גלו ת אע״ ג דל א נת ן ל ו רשו ת ליכנ ש כלאמרינ ן

גבי נפ ח דהיכ א דל א הו י שולי א דנגר י חיי ב ואע״ ג דהו י כשל א ברשו ת להר י מסרה ב ב ו
לצאת . ולס״ ז ניח א דכיו ן דל א ראה ו ל א דמ י לההי א ומכ ל מקו ם קר י ברשו ת משו ם דהכ ל

רגילים לב א אצל ו . והפירו ש הראשו ן שמפר ש ליד ע ב ו יתר ן לקושי א ז ו כמ ו שתירצ ו ש ם

החום' יע״ ש :

'ט פטו ר מכלו ם . הטו ר ז״ ל כת ב בסימ ן חכ״ ב דסיי ב בנז ק מיה א ורבינ ו ז״ ל כס ב
מגדל עו ז

פ״ב ב הכה ו ע ל ראש ו וצב ה וכר . היינ ו ודא י שאינ ו יוד ע לרק ד ג י טב י לא ם
יודע לרק ד הר י י ש כא ן ג״ כ שב ח שהר י הו א ראו י לרק ד ונריצ א בס ל
ממלאכה ז ל וכמ״ ש רבינ ו ז״ ל למט ה אל א דלקמ ן אייר י ביוד ע לרק ד ואע״ פ שלשו ן שהר י
הוא ראו י לרק ד משמ ע דאייר י בסת ם עב ד ודא י לאי ן הדב ר כ ן אל א אייר י ביוד ע לרק ד
לוקא כדכתיבנ א : הכה ו במקו ם שאינ ו נרא ה וכו ׳ . אע״ ג דבה ך חלוק ה נמ י מצ י
לאשכוחי תל ת לכשהכה ו במקו ם רואי ם הר י י ש כא ן שלש ה צע ר וריפו י ובוש ת מ״ מ נקטינ ן
בהכהו ע ל ראש ו וצב ה גוונ א לחל ח משו ם דניח א לי ה למינק ט מרוייה ו שהדב ר של א
במקום רואי ם והו י כול ה לדידי ה של א במקו ם רואי ם :

ד המגל ח שע ר ראש ו ש ל הביר ו וכו ׳ . בגמ ׳ פ ׳ החוב ל (ד ף פ״ז ) אמר ו הכ א במא י
עסקינן פגי ן שגילה ו גילח ו מיהד ר הד ר והיינ ו בעיי ! ולדבר י רבינ ו ז״ ל
קשה דהי ה ל ו להקשו ת א״ כ אי ך מיי ב בטל : הר י צע ר וריפו י ושב ת ליכ א אע״ ג דאמר ת
לאיכא נז ק מ״ מ היכ י קאמ ר דתיי ב בה ׳ להר י רבינ ו ז״ ל כת ב דליכ א אל א בוש ת .ב ד .
וי״ל לא י משו ם ה א ל א קש ה לאפש ר דהי ו ל ו מטטי ן בראש ו וכשגיל ח ל ו בתע ר מכאיבי ם
לו מחמ ת התע ר שעב ר עליה ם וצרי ך בז ה ריפו י וכ ן שנ ח אב ל רבינ ו זי׳ ל שכס ב שאי ן
לו אל א בוש ת אייר י שאי ן ל ו חטטי ן בראש ו כל ל : שהר י יתחמ ם ראש ו מ ן הטי ה וכו׳ .

נראה

הגהות מיימוניו ת

ועיין בסי ׳ ט״ ו וי״ ו ע״ כ • י [כיו ר ח׳ מ סימ ן ר׳ כ וז״ ל וכת ב א׳ א הרא״ ש דוק א כשהכניס ו
בחדר וסג ר עלי ו החר ר א ז חיי ב בבוש ת אב ל א ם היד • כב ר בחר ר וסג ר עלי ו ומנע ו
מלצאת הו י גרמ א בנזקי ם ופטו ר מדינ י אד ם ע׳ב ] ז

כשם שאומדי ן למית ה ע ד כמ ו שיהגא ר ; בת ב הראג׳ ד ז״ ל יפ ה אמ ר וכו׳ : ואנ י אומ ר שסי ר
מסיה וה״ נ משמ ע נמסכ ת שנועו ת סר ק כ ל הנשנעי ן והניאו ר ס׳ ה : הברז ל אי ן ל ו אומ ד ע ד
ואין צ״ ל להזי ק . כמסכ ת סנהדרי ן פר ק אל ו הנמרפי ן ; הזור ק אנ ן ולאח ר שיצ א ע ד סו ף הסר ק . מ ק

פ״ב ־״׳'י*׳ ׳ ן

י ד ^י , איי״י י א י רדשמ ט מ״מי ר דרכי ה ודיי ר לישני ה 1ל׳ נ פירו ש ר׳ מ ז׳ ל מההי א דפר ק נער ה שנתפתח ה כמשנ ה כשת ה ופגמ ה לאני ה כו ׳ דקאמ ר כגו ן שפצע ה כפני ם

וקא ט ס ?״1 ? ואנ א כדאטרינ א וכדקאימנ א קאימנא : כוואה ו בשפו ד 0 ׳ ע ד נות ן ל ו דמ י כול ו . הכ ל סר ק התוכל :

טגיד טשנ ח

ה ה א למד ח וט ׳ . מז ו דשיע ר נלמ ד בפירו ש .
1 אפיל ו מסר ה כשמר ה וכו ׳ אינ ו סוז ר אל א צלק ת . פירו ש צלק ח הו א שחית ה המכ ה
אלא שלעול ם הרוש ם ניכ ר שאינ ו חוז ר כמו ת שדי ה וכדאמרינ ן פר ק שמונ ה
שרצים(ד ף ק״ז: ) בחבור ה שאינ ה חוזר ת . וההי א סוגי א דהחוב ל בבת ו צרי ך עיו ן דמשמ ע
דלחו בכ״ מ משל ם נז ק אל א במקו ם הנרא ה

נדקץ. הלכו ת חוב ל־ומד ק פ״ ב

טגייד טשנ ה

נא 01 נ

כגון פני ם ;

ז המבעי ת א ת חביר ו . מפור ש בפ ׳ הכונ ש
צאן לדי ר ועיק ר הדב ר בפ ׳

החובל (ד ף צ״א ) : אחו ו ותק ע באזנ ו וכו ׳ .
שם בהמוב ל בפירו ש :

ח ירא ה ל י שהנחב ל שאמ ר וכו׳ . מענ ה
נכונה הי א זו :

ט כמ ה הו א הצע ר וכו ׳ הכ ל לפ י הניז ק
וכו׳ . מפור ש ש ם בהחוב ל (ד ף
פ״ג:) משנ ה אומדי ן כמ ה אד ם כיוצ א בז ה וכו ׳ :
י כיצ ד מפערי ן הצע ר וכו ׳ . מפור ש ש ם
בגמרא(ד ף פ״ה: ) :

ראשו בשע ת רקו ד ונמצ א בט ל ממלאכ ה ז ר .
ובושת שאי ן ל ך בוש ת גדו ל מז ה : ה ה א למד ת שכ ל
המחסר חביר ו אב ר שאינ ו חוז ר חיי ב בכ ל החמש ה
דברים . אפיל ו הפי ל שינ ו חיי ב בכ ל שא י אפש ר של א
יחלה פי ו שע ה אח ת . אע״ פ שהש ן אי ן ל ו רפוא ה בש ר
השינים צרי ך רפוא ה : ו אפיל ו חסר ו כשער ה מעו ר
בשרו חיי ב בחמש ה דברי ם . שהעו ר אינ ו חוז ר אל א
צלקת . לפיכ ך החוב ל בחביר ו וקר ע העו ר והוצי א מטנ ו
דם חיי ב בחמש ה דברי ם. * ז ^הטבעי ת חביר ו אע״ פ