NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 901

Section 901

איתא במכילת א מו ת יומ ת בחנ ק עונ ש שמענ ו אזהר ה מני ן של א ענ ש הכתו ב אא״ כ הזהי ר ת״ ל ל א תגנו ב
בגונב נפשו ת הכתו ב מדב ר ע״ כ • הר י שאזהר ת מית ה הו א מל א תגנו ב וכיו ן דק״ ל [מכו ת כ׳ ג ע׳א ]

ונקלה אחי ך כיו ן שנקל ה הר י הו א כאחי ך הר י הו א כמ י של א חט א וא״ כ כיו ן שהעיד ו עלי ו שגנ ב ונלק ה א ף
שמכר אח״ כ אינ ו נהר ג של א ענ ש הכתו ב אא״ כ הזהי ר וכיו ן שכב ר נלק ה וכב ר נתכפ ר ע ל הגניב ה והר י הו א
כמי של א עב ר ע ל אזהר ת גניב ה וא״ כ אינ ו נענ ש בעונ ש מיתה • אל א דאית א [במסכ ת בב א קמ א ד ף ע״ ד
ע׳׳ב] עדי ם שהוכחש ו ולבסו ף הוזמ ו ר ׳ יוחנ ן ור ׳ אלעז ר ח ד אמ ר נהרגי ן וח ד אמ ר אי ן נהרגי ן תסתיי ם דר ׳
א,עז ר הו א דאמ ר אי ן נהרגי ן דאמ ר ר״ א עדי ם שהוכחש ו בנפ ש לוקי ן וא י ס״ ד הו א דאמ ר נהרגי ן אמא י
ליקי! הי ' לי ׳ לא ו שנית ן [לאזהרת ] וכו ׳ והקש ו התוס ׳ [ש ם ד״ ה הו ה לי׳ ] והל א בכ ל הש״ ס אמרינ ן אעפ׳ י
שלעולם ל א יבו א ליד י מית ה כגו ן שהתר ו ב ו למלקו ת ול א למית ה אעפ״ כ הו י לי ׳ לא ו שנית ן [לאזהרת ] וכו ׳
ותירן ר״ י דשאנ י לא ו דל א תענ ה כיו ן דגל י בי ׳ קר א דלוקי ן מוהי ׳ א ס ב ן הכו ת וגו ׳ וכיו ן דגל י קר א מוקמינ ן
עכ׳׳פ במקו ם שאינ ו יכו ל לבו א ליד י מית ה כגו ן שהוכחש ו ולבסו ף הוזמ ו למ״ ד אי ן נהרגי ן וכ ל כ ל כיוצ א בז ה
אבל למ״ ד נהרגי ן א ו כיוצ א בז ה שיכו ל לבו א ליד י מית ה אי ן סבר א להעמי ד קר א וכו ' והשת א את י שפי ר
דאעפ״י דהעיד י גניב ה אי ן לוקי ן אפיל ו הכ י יכו ל להיו ת שהו א לק י ול א הו י עדו ת שא״ א יכו ל להזימ ה שהר י
אס הו א נלק ה בוודא י שו ב ל א יתחיי ב מית ה וכנ״ ל ול א הו י שו ב לגבייה ו לא ו שנית ן [לאזהרת ] וכו ׳ ונמצ א
שגס ה ס נלקי ס אל א ה א דאמ ר ר ׳ יוחנ ן אי ן לוקי ן היינ ו א ס הו א עדיי ן ל א נלק ה דהו י לגבייה ו לא ו שנית ן
[לאזהרת] וכו ׳ ולכ ן סבר ת הרמב״ ס הי א מוכרח ת ודו״ ק :

יד דח ־

הרכות גזילהואביד ה

©רק א ' ףל_ ׳ א ' הגוז ל א ת חביר ו כו׳ • נ״ ב בתוספת א דפ״ ה דכלאי ס כלא י הכר ס מותרי ן משו ם גז ל • וה׳ ה

טורי־ אב ן

טלכים

נסוקי הגרי׳ ב

הלנות גדל ה ואביר ה

פרק א ׳ חל ׳ י ׳ . י ש לעיי ן לס • שיט ה הרמב׳ ס דאסו ר לגזו ל ישרא ל חבר ו אפי ׳ פחו ת מש״ ס מדי ן טר ה .

_ והיי ט כמ״ ש ר״ פ סנהדרי ן נ״ ו א ׳ • א' כ ה א דפרי ך הש׳ ס ש ם נ״ ט א ׳ . גג י ליכ א מדע ם דלישרא ל

-ד ט והר י פחו ת מש״ ס דא ף לישרא ל אסו ר מ״ מ פרי ך לה . א׳ כ הקש י לדידי ׳ קושי ה הט ׳ ב ם ד״ ה ליכאט ׳ .
מנל העוברי ם אע״ ג דעכו׳ ם חיי ב וישרא ל פטו ר אע״ ג דפטו ר מ״ מ ל א כר י ולכ י שיט ת הרמב״ ם מא י פרי ו הגמ ׳
מגזל . ובאמ ת לשיט ת התו ׳ צרי ך לומ ר דליכ א איסו ר לכתחיל ה בכמ ת מש״ ס מדאוריית א והדב ר צרי ך תלמו ד :

הלכות רוצ ח ושמיר ת נפ ש

פרק י״ ב ה״ד . במל״ מ אב ר חק ר במ ה שהשמי ט הרמב״סז״ ל די ן דאכו ר ליש ן בבי ת יחיד י המבוא ר במ ׳ שב ת
ס׳ שואל . ל א נפלא ת הי א למ י שבק י בסדו ר הרמב״ ם ז״ ל דל א כת ב כ י א ם הדברי ם בסכנו ת ר״ ל אש ר
כמה ע פ י טב ע האטש י ול א מחמ ת רו ח רע ה למזיקי ן כנוד ע דרכ ו שהשמי ט רנו ת כאל ה כמ ו י ד לפ ה י ד לעי ן
המבוחר בשב ת ס ׳ שמונ ה שרצים . וש ם הרנ ה מז ה כיוצ א עצמ ו מסנר . ובפ ׳ י״ ב מה ׳ רוצ ח ושמיר ת נפ ש . הלכ ה ד ׳
כתב ול א יה ן התבשי ל פח ת המט ה כו׳ . שמ א יכולכו׳ ■ ובהשג ת הראב״ ד משו ס רו ח רע ה והו א בפסחי ם י1י״ ב ועי ׳
כ מ ש ם שכת ב ע ל כל . ואי ן הכר ע לסי ׳ ז ה יוס ר מז ה צ״ ע דה א מבוא ר כ ן בגמ ׳ ובז ה ג'׳ כ אסו ר משו ם סכנ ת לילי ת
י ל כמ ו שס ץ וכ ל היש ן כו ׳ . וז ה פי ׳ לה א דאמ ר אסור . ולכ ן המו׳ ג ל א כת ב ר ק כ ל היש ן יחיד י ט׳ . ע׳ ש אינ ם
על ה ש ע י ש להעי ר בז ה ואבא ר בז ה אי״ ה לר,מן . ומתחיל ה נבא ר דע ת הרי״ ף והרא׳ ש ורמזי ם שהעתי ק דהאיט ר
הוא לי״ ן בליל ה ייזיד י בבי ת ולפנינ ו נאמ ר סתמ א . ואתר י העיו ן ירא ה סתמ ו כפירוש ו דה א דאט ר ליש ן יחיד י בבי ת
לא עדי ף מלצא ת לדי ו • ובהדי א אית א בש ׳ ערב י פסחי ם ליש ן כלצא ת לדר ך דמ י . והנ ה לצא ת לדר ך ל א מצי ע לאנו ר
כ א ס ל ת ח בליל ה יחיד י ולשא ר כ ל אד ם לר״ ת בס ׳ גי ד הנכ ה צ״ א אינ ו אסו ר . ולר״ י רי ש פסחי ם א ף לכ ל אד ם
אבל כ ל ז ה בלילה . משא״ כ ביו ם וא ף כ י נר,ק ן תפל ת הדרן . לעומ ת זהי״לאףכשיש ן ב'וס[יאמר]ו'ה י טע ם וכמ״ ש המהרי׳ ל
וח כ פשו ט דאי ן איסו ר ביו ם כלל : ולעני ן מ ה שהשמי ט הש״ ע י״ ל דה א דסמכ ו ש ם ה א דר ׳ חנינ א ט א משו ם דאמ ר
-סרס ארי א אב י תר י כו ׳ מט ם דכתי ב ומראכ ם ט׳ . כמושפירש׳־י . וכתו ב ש ם ע ל כ ל חי ת האר ז נכל ל ג ם המז-הי ו
ממו שפיר " י בחומ ש ס ׳ נ״ ח ולז ה סמ ך ה א דר ׳ חנינ א דג ם לעני ן מזיקי ן בע י הר י וכמבוא ר פ ׳;' מ לשני ם נרא ה
וחינו מזי ק ולעי ל מז ה איר- א בנ ם רשב׳ ג תנו ק ב ן יומ ו ח י אי ט צרי ך לשומר ו נו ׳ הר י להדי א דרשב״ ג אי ט נוב ר
דמוראכם שני ם דוק א . ויה א הכי ׳ מור א ב ל כ ל אח ד ול א תקש י אי ך פלי ג ר״ פ בהו א אמור א דה א תאמ ר נקטינ ן
ור ל קבל ה מרבותינ ו כמ ו שפירש״ י נעירובי ן ה ׳ א ׳ ד״ ה נקטינ ן וי׳ ל דה׳ ׳ ל ו קבל ה מרבותי ו אי ש מפ י אי ש ע ד
מנאים הקודמי ם . והנ ה נטכ ה מ״ א דרשינ ן ולקחת ם שתה א לקיח ה לכ ל אחד . וכ ן במנט ת פ ׳ ר ׳ ישמעא ל וסכרת ם
סטרה לכ ל אח ד ט . וכה״ ג יות ר ניח א לומ ר ומוראכ ם מור א ש ל כ ל אח ד ולכ ן השמי ט הש״ ע הא י דינ א לגמר י וא' כ
ב ו ם אי ן איסו ר לכ ל הדיעו ת . וכ ן בס ׳ מחצי ת השק ל מסי ק לדינ א כן . אמנ ם ליש ן בטנ ה יחיד י בליל ה א ץ לעשו ת .
ולא מטעמ י ר ק כיו ן דתש ט כעי ן תדור ו . וכיו ן דבני ת אי ן לעשו ת כ ן . ג ס בסוכ ה סשו ר . כ ן נרא ה
להלכה ולמעש ה בעזהי״ ת :

הלכות

מכירה

פרק ט״ ן הלכ ה ג׳ . ראית י לחקו ר בנידו ן מ״ ש ה״ ה פט״ ו מה ׳ מכיר ה ה״ ג בש ם וי ש שכת ב שא ס הי ׳
הד ב ר בהלוקח ו יכו ל להבחינ ו לאלת ר כגו ן כו ׳ אינ ו יכו ל לחזו ר ע׳ ש . והביא ו הסמ״ ע בסי ׳ רל״ ב ס׳ ה
י׳ והנ ה המ״ ל ש ם חל ק בי ן א ם נת ן הלוק ה מעו ת א ו ל א ע״ ש . וג ם כת ב ש ם שהרי׳ ף והרמב״ ם חולקי ם ע׳ ז . ול א
הבנתי ראי ט מ״- א שמני א ש ם שהרי״ףטנ ר דא ף בשה ה כד י שירא ה כו ׳ מ״ מ במו ם במק ח חוז ר אי ט נלענ״ ד ראי ׳
דשם מא י דהו ה הו ה המק ח נעש ה באופ ן של א יהי ׳ ט מו ם וכיו ן של א נקנ ה המק ח בשע ת מעש ה . כ י שה ה אח' כ ושת ה
מאי מהנ י . ואי ך יקי ם הקני ן מחמ ת נתיקות ו . וא ף נ י נית ר משתו ת דבט ל מק ח ג״ כ השיעו ר בכד י שירא ה לתגרכו ׳
[וכמ״ש הרמב״ ס פי״ ב מה ׳ מניר ה ה״ ה . ובח״ מ ס ׳ רכ״ ג ס׳ ז יעו״ש ] ש ם המר1 ח של ם ונקנ ה מי ד ר ק ברצי ן רלוה ח
לבטל המק ח כשיודע־-ג ם מ׳ ש המל׳ מ ש ם עו ד ראי ׳ מנשתמ ש אח ר שרא ה המו ם ט׳ . ע״ ש ג ם ז ה ל א ידענ א מטע ם
הנ״ל דמשתק ה לאח ר מעש ה אי ן ראי ׳ . וכנ״ ל . מ:א״ כ היכ א שיכו ל לו.בחי ן בע ת שעוש ה הר1ני ן ול א הקפי ד ע״ ז
אמרינן דסב ר וקב ל . וכ״ מ מדבר י הסמ״ ע שהבי א דבר י ה״ ה הנ״ ל ע ל הש׳ ע של א בלשו ן נלוגת א . משמ ע לדעת ו
דכ׳ע ס״ ל הכ י . ולדבר י המ״ ל מפל ג פליג י אהדדי • שו ב ראית י שפלט ל די ן ז ה ט א מחלוק ת ישינ ה בי ו רש״ י ובי ו
התו׳ בקידושי ן י״ א א ׳ רט ׳ ד״ ה הנ י קל א אי ת לה ו כו׳ . פ״ ה כו ׳ וקש ה כו ׳ . ורביטאלי ט מקיי ם שי ׳ הרונטרסכו ׳
הרי מפור ש לשיט ת רש״ י כפי ׳ ר״א . והו א כשיט ת הי ש מ י שכת ב שהבי א ה״ה . וכחלוק ו כ ל המל״ מ בי ן נת ן הלור ג
מעות א ו ל א . ולשיט ת ר״ ת ל א מהנ י ז ה . ויכו ל לומ ר הר י של ך לפני ך ופלי ג ע ל ט ש מ י שכת ב . וא״ כ סרמג״י ס
בפט״ו הל ׳ ג ׳ סב ר כדע ת ר״ ת וכשישפי׳ה״השם.מזהמוכחדהרמנ״םפליגעלהישמישכה ב הנ״לוכנ׳י '
ובאמת צ״ ע ע ל הסמ״ ע שהעתי ק ז ה בסתימו ת כאל ו אי ן בז ה מחלוקת . והל א הש״ ע ב ס סי ׳ יו״ ד העתי ק לשו ן הרמב״ ם
גני ליסטי ם מזויי ן . וטדא י פלי ג . וכנ״ ל וצ״ ע בכ ל ז ה ולעני ן דינ א הדב ר שקו ל ואי ן להוצי א מי ד המוחז ק כדי ן כ ל

ספק ממונ א להק ל :

הלכות סנהדרי ן

באמת דינ ה

לכל איסור י הנא ה • ועי ׳ בר״ ן נדרי ׳(פ״ ה • ) ד״ ה ומה א שמעי׳'; "

הלכות רוצ ה ושמיר ת נפ ש

פרק ה ' יי״ א כיז׳ מ י א״ י יזי ז לאי ן קר י לעב ר הירד ן • נ״ ב והרמב״ ס קר י ל ה א״ י כ י
כא״י לכ״ ד וכמ״ ש הרשב״ ן ח״ ג סקצ״ ת ודל א כמהרי״ ט צהלו ן סי ׳ רי״ ו ע״ ש :

פרק ט יז . נ ׳ ועורפי ן אות ה ש ם • נ״ ב בחולי ן(י א • ) מבוא ר שאי ן נותחי ן א ת העגל ה ומשמ ע דאיסור א
איכא • ורבב״ ס השמיט ו • וצ״ ע ;

הלכות סנהדרי ן

פרק י״ ד ה״ • אב ל אי ן דני ן לעול ם שני ם ביו ם אח ד • נ״ ב והו א מדאוריית א כדמוכ ח סנהדרי ׳ (ל״ ד ■ }
ע״ש • ומשו ם והציל ו העד ה • וא״ א להפוכ י בזכותי ׳ • ועי ׳ במ״ ח פ״ ח :

פרק ט״ ן סי ף הל ׳ י ׳ ותלי ת אות ו נ״ב • ואי ׳ בספר י שאי ן עדי ם המוזמי ם נתלי ם • וצ״ ל דה א מ״ מ חשי ב
מקדימי׳ לאות ה מצו ה ועי ׳ בזי ת רענ ן ;

הלכות עדו ת

ספכ״א ומשלמי ן כו ׳ נסקלי ן • נ״ ב עי ׳ פ״ א מה ' נער ה בתול ה הי״ ג וצ״נג •

הלכות אב ל

פרק י ד ה ״ א ולנח ם אבלי ם * נ״ ב עי ׳ תר״ י ס ' מ י שמת ו ע ל משנ ה דקבר ו א ת המ ת וחזר ו ע״ ש וצ״ ע :

פרק ד , הלכ ה א׳ . אש ר שא ל מדו ע השמי ט הרמב״ ם בפ״ ה מה ׳ סנהדרי ן האיבעי א ש ל ר ׳ אלעז ר סנהדרי ן
י״ו א ׳ שור ו כ ל כה״ ג בכמ ה . כ י דבר י הלח״ מ שהשי ב ע״ ז קשי ם להולמ ם . הנ ה באמ ת ל א השמי ט
הרמב״ס ז״ ל הדי ן הז ה . כיו ן שש ם בהלכ ה א ' . כיז ב ול א א ת כה״ ג בדי ר נפט ת אל א בבי ת די ן הגדו ל . אב ל דינ י
ממונות דכ״ ג בשלש ה . ובהלכ ה נ ׳ נת ב ז״ ל . אי ן דני ן דינ י נפשו ת בפח ו ת מכ״ ג כו ׳ . בי ן דינ י נפשו ת ש ל אד ם בי ן
דיני נפט ת ש ל בהמ ה כו ' . הנ ה כלל א כיי ל ל ן דש ל בהמ ה מקר י דינ י נפשו ת ג״ כ כמ ו שהתחי ל אי ן דני ן דינ י נ־יט ת
נו׳ וע״ ז מבא ר ני ן ד״ נ ש ל בהמ ה . וא״ כ ממיל א מוב ן דמ״ ש בה ' א ׳ ול א א ת כ״ ג בדינ י נפשו ת ט ׳ . קא י ע ל
בהמה ג״ כ . ובעינ ן ב״ ד הגדו ל . ובעבו ר כ י האיבעי א ל א אפשיט א . פס ק להק ל כדי ן ספ ק נפשו ת להק ל . וכ ן הס ק
ממון . ואי ן סוקלי ן השו ר ע ד שיוגמ ר דינ ו בב״ ד הגדו ל . זז ה פשו ט מח ד :

הלכות מלכי ם

פרק ט הל ׳ ו ׳ . ה א דפכ ק הרמב״ ם בה ׳ מלכי ם דב ן נ ח חיי ב ע ל הזכו ר בי ן גדו ל ני ן קט ן א ף שבישרא ל י ש חילו ק
בין ב ן תש ע לנחו ת מב ן תש ע כר ב בסנהדרי ן נ״ ד ב ׳ היי ט טעמ א משו ם דבישרא ל ילפינ ן ל ה מה א דכי,י ב
ואיש דמ,.מ ע גדו ל . וזכ ר משמ ע נמ י קט ן וסתר י אהדד י . ונר ט חכמי ם שיעו ר ז ה . והיי ט משו ם רומי א וקר א .
וכמ״ש הר״ ן בחדושי ן בי ר היט ב . אב ל בלא״ ה הו ה משמ ע אפי ' קט ן ממ ש ב ן יומ ו . וז ט הכ ל בישרא ל משא׳ ס
בב'<'לעיי ! מודב ק ול א בזכ ר שפי ר משמ ע ני ן גזו ל ני ן קט ן . ול א שיי ך כא ן מ י איכ א מיד י ולישרא ל ט ' כיו ן
דיכרח; ג׳ כ חשו ר ר ק סמו ר • וכמ״ ש התו ' ככר א ז ו ככנהדרי ן ר ' נ״כ ו ד׳י ה ליכ 6 מדע ם ע׳ ש . וניה א מ6ו ד 1
וע' כ״ מ ש ם . ולפמ״ ש ניח א . והב ן ;