NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 898

Section 898

שם ה״ ח לכיס ו שי ש ב ו מעו ת כו ׳ • ורש״ י מפ ' בהיפו ך :
נ־־רמ ד ׳ ר\ ׳ נ ׳ קנ ה הגזל ן כו ׳ כ ל השב ח שהשבי ח אח ר יאוש • מ״ ש רבינ ו החילו ק בי ן לפנ י
י ׳ יחו ש בי ן לאח ר יאו ש יצ א ל ו מפנ י שקש ה לפי ׳ הרי״ ף שתי ק ע ל מ ה שקש ה בה א
דאמרינן מעו ת י ש ל ו שב ח אי ן ל ו ובב״ ק אמר ו שהשב ח לגזל ן • ותיר ץ הרי״ ף דבב; מ אייר י
בשבח הב א ממיל א ובב״ ק אייר י בשב ח הב א מחמ ת הוצא ה והי ה קש ה להרמב״ ס ה א אמרינ ן
בי״ק גז ל סר ה וילד ה כו ׳ ה א ז ה שב ח הב א מאילי ו הו א ואמרינ ן מ ה שהשבי ח מכ ך • לז ה
לאחר יאו ש דהיינ ו דשב ח הב א מאילי ו לאח ר יאו ש שיי ך לגזל ן י

לא קנ ה בשב ח אל א ע״ י מעש ה א ו בשינו י דהד ר דא ף דאינ ו קונ ה בקר ן • אב ל בשב ח קונ ה

ואתי הכ ל שפיר :

שם הל ׳ כ ׳ א ו שנסצ ו א ו לבנ ו • נרא ה שגרסת ו סת ס ה א דנפצ י נפוצ י ה א דסרוק י סרו ק ול״ ג
הא וה א ר״ ש ופי ׳ ה א דנפצ י והו י שנו י וסרוק י סרו ק ל א הו י שינו י • וכ ן חוור י הו י ש־נו י
כברי ל א הו י שינו י אב ל לגירס א דיד ן בכול ס ל א הו י שינו י אל א בכבר י ע״ ש ודו״ ק :

פו״ס ר ׳ הל ׳ ־״ א ששליחו ת י ד אינ ה צריכ ה חסרו ן • בגמר א ב״ מ (ד ף מא ) מוקי ס בשלש ה
י אוקימתו ת • א ) בשנס ל ע״ מ לגוזל ה ב ) ע״ מ לשלו ח ב ה י ד ג ) ע״ מ להבי א גוזלו ת
והוי שוא ל של א מדע ת ופליג י ש ס ר ב ולו י א ס שליחו ת י ד צריכ ה חסרו ן א ו ל א ואמרינ ן ש ס
תסתייס כו ׳ ע״ ש • והקש ה ש ס רש״ י אההי א דרוע ה דלמ א מחמ ת שוא ל של א כו ׳ ■ והאריכ ו ש ס
כל המפרשי ס • ונרא ה שחילו ק בי ן השלש ה דברי ס דלעי ל הוא • כ י ע״ מ לגוזל ה הו א שגוז ל א ת
נולה • ושליחו ת י ד הו ה ששול ה י ד במקצת ה וגוז ל א ת המקצ ת ואינ ו רוצ ה לשל ס כל ל בע ד אות ו
המקצת• ושוא ל של א מדע ת הו א שרוצ ה לחזו ר בעי ן אל א שטלט ל א ת כול ה ע״ מ ליטו ל גוזלות •
ושואל של א מדע ת ושול ח י ד די ן אה ד לה ס א ס שול ח י ד צריכ ה חסרו ן ג ס שוא ל של א מדע ת צרי ך
חסרון וא ס שול ה י ד אינ ה צריכ ה חסרו ן ג ס שוא ל אינ ה צרי ך חסרו ן וא״ כ שפי ר תסתיי ס ול א
קשה קושיי ת רש״י • ומ ה שהקש ו דא״ כ מא י חז ר בד ף (מד: ) מה א דמוקי ס פלוגת א דב״ ש
וב״ה בשול ח י ד ומוקי ס בשוא ל כו ׳ ע״ש • היינ ו משו ס דאמרינ ן דא י שול ח י ד צריכ ה רוסרו ן ליכ א
מאן דפט ר דהתור ה חייב ה אב ל בשוא ל של א מדע ת איכ א מא ן דאמ ר שאינ ו גזל ן לפיכ ך מוק י
פלוגתיי׳ בז ה אב ל בצריכ ה חסרו ן ודא י שווי ן :

י־רמ ן ׳ קכ ה א ׳ קורו ת ואבני ס כו׳ • החילוקי ס בדינ י יאו ש הו א כ ך בזוט ו ש ל י ס אשמעינ ן
י בפירו ש אפיל ו י ש ל ו סימ ן ומרדפי ן הו י יאו ש ובשא ר מקומו ת י ש חילו ק בי ן יכו ל
בקל ליכו ל להצי ל ע״ י הדח ק ביכו ל להצי ל ע״ י הדח ק א ס הבעלי ס מרדפי ן וי ש ב ו סימ ן ל א
הוי יאו ש וא ס אי ן הבעלי ס מרדפי ן הו י יאו ש וכ ן א ס ל א הי ה הבעלי ס אצ ל הדב ר הו י יאו ש
לרבא• ולאבי י ל א הו י יאו ש א ס י ש ב ו סימן • וא ס אי ן ב ו סימ ן אפיל ו א ס הבעלי ס מרדפי ן הו י
יאוש וא ס יכו ל להצי ל בק ל א ס י ש ב ו סימ ן ל א הו י יאו ש אפיל ו א ס אי ן הבעלי ס מרדפי ן וא ס
אין ב ו סימ ן הו י יאו ש אפיל ו הבעלי ס מרדפי ן ועכשי ו פירו ש הגמר א הו א כ ך הב״ ע בשיכו ל
סי׳ כ י הבריית א מייר י בשי ש ב ו סימ ן הלכ ך מפר ש בשיכו ל להצי ל דהיינ ו ע״ י הדח ק והמקש ה
לא הבי ן אל א שסב ר מא י דמתר ץ בשיכו ל להצי ל דהיינ ו בק ל וע״ ז הקש ה מא י אירי א מרדפי ן
כו׳ כ י הבריית א מייר י בשי ש ב ו סימ ן ומפר ש דמא י שאמרת י בשיכו ל להצי ל היינ ו ע״ י הדח ק
!לפיכך צרי ך תרווייה ו דהיינ ו י ש ב ו סימ ן ומרדפי ן אב ל א ס אי ן הבעלי ם [מרדפין]אפי ׳ א ס
יש ב ו סימ ן הו י יאו ש ודו״ ק :

הלכות מכיר ה

פרם א ׳ הל ' א ׳ וכ ן בנות ן מתנ ה ומקבלה • ז ה מבוא ר בגמר א ב״ מ ד ף מ״ ט ע״ א דפרי ך
י ר״ י אר״ י ומשנ י ר ב פפ א במתנ ה מועטתדסמכ א דעת א י ש ב ו [משוס ] מחוס ר אמנ ה
הרי מבוא ר דבי ן מתנ ה מרוב ה ובי ן מתנ ה מועט ת יכו ל לחזו ר אל א שבמתנ ה מועט ת י ש ב ו
משוס מחוס ר אמנ ה אב ל במתנ ה מרוב ה אי ן ב ו משו ס מחוס ר אמנ ה :

פרם א ׳ הל ' נ ׳ ואי ן צריכי ן עדי ם כו׳ • כת ב הר ב המגי ד דל א אבר י סהד י כו ׳ והתוספ ת
י הבי א עו ד שנ י ראיו ת א ׳ מה א דאמרינ ן פשר ה צריכ ה קניי ן ואמרינ ן

פשרה אפיל ו ביחי ד ועו ד דאמרינ ן בפ׳הזה ב גב י עומ ד בגור ן ולקניי א אג ב סוד ר ותירצ ו
דלית לי ה ולקני ׳ אג ב קרק ע דלי ת לי ה ואקשינ ן איכפ ל תנ א לאשמועינ ן גבר א ערטילא י וא ס
איתא לשנ י כגו ן דלי ת ש ס עדי ס וכ ן הו א בעצמ ו מבי א הראי ׳ בפר ק חמיש י הלכ ה ט ׳ ע״ ש :
שם הלב ה ז׳ . אע״ פ שאי ן ש ס עדי ם כל ל כו׳ • ז ה מבוא ר מה א דפס ק לעי ל א ו ע ל החר ס
וזה לשו ן הבריית א ע ל החר ש כש ר והי ׳ קש ה ל ו האי ך כש ר ע ל החר ס ה א
יכול להזדיי ף כדאמרינ ן בגיטי ן אי ן כותבי ן ע ל ההר ס מפנ י שיכו ל להזדיי ף ואי ן לומ ר דאתי א
כרבי אליעז ר ואייר י בעיד י מסיר ה ה א אפיל ו ר״ א ל א מכשי ר אל א בגינוי ! אב ל בשא ר שטרו ת
לא כדאמרינ ן בכתובו ת כתבינ ן אחספ א אב ל אמגילת א ל א כו ׳ אל א ע״ כ אי ן צרי ך כ׳- ל
עדיס אב ל התוספ ת מפרש י דאתי א כר״ א וצרי ך עד י מסיר ה וה א דל א הכשי ר ר״ א אל א
בגיטין היינ ו כעי ן גיטי ן שאינ ן עשוי ן לראי ׳ וה ך שט ר נמ י אי ן עשו י לראי ׳ אל א לקני ן :
שם הלכ ה י״ ו הגו י אינ ו קונ ה בחזק ה כו׳ ־ כת ב הר ב זה ו מימר א דר ב ומפר ש לעני ן קניי ה
כו׳ אב ל הרשב״ א ושא ר המפרשי ם פרש ו דלעני ן חזק ה מייר י ומשו ס דהנכר י
אלס ואי ן יכו ל למחו ת :

שהונה ע ם נתינ ת הכס ף כת ב הר ב משו ס דל א עדי ף כו ׳ ונרא ה דז ה מבוא ר מה א דאמריג ן
בפ׳ ח״ ה ד ף נ״ ד ע״ ב כות י מכ י מט י זוז י ליד י סלי ק לי ה ומפר ש משו ס שאי ן
קנין לנכר י אל א בכס ף וסב ר של א פליג י ומצרי ך תרווייה ו . ומ״ ש וישו׳א ל הב א מחמ ת
הגוי כו ׳ ואינ ו קונ ת אל א בשט ר ג ס ז ה ש ס ישרא ל ל א קנ ה ע ד דמט י שטר א לידי ה וז ה מבואר :
שם הל ׳ י״ ט ה ר גבו ה פי ׳ שהו א מפר ש חולסי ת גבו ה א ך הרשב״ ם מפר ש חולסו ת חו ל
שעושין ממנ ה זכוכיו ת :

שם הלכ ה ז ׳ כיו ן שהגי ע השט ר ליד ו קנה • פלוגת א דאבי י ורב א בב״ מ דלאבייעדי ו בחתומי ו
זכין ל ו ולרב א ל א קנ ה ע ד שהגי ע השט ר ליד ו וידו ע שהלכת א כרבא :

עלד ראי ׳ דה א בקדושי ן נמ י אמרינ ן כתב ה ע ל החר ס כשר ה ובהדי א אמרינ ן בפ״ ב ד ף מ״ ח
ע״א הב״ ע בקדש ה בשט ר שאי ן עלי ו עדי ס ור״ א לטעמי ׳ והכ א נמ י כא ן ודו״ ק :

פרה ב ׳ הל ׳ ב ׳ וכ ן א ם הגבי ה הר ב כו׳ • נרא ה שהו א גור ס כגרס א שלנ ו ומפר ש שת״ ק
ור״ש פליג י בז ה דת״ ק סב ר כ ל שאינ ו דרכ ו בהגבה • אינ ו קונ ה אל א במשיכ ה
ור״ש סב ר שקונ ה והיינ ו מהיכ י שאמרינ ן בב״בפ״ ו א ׳ איתבי ה כו ׳ הגונ ב כי ס כו ׳ א ף במיד י
כו׳ ת״ ש ברשו ת כו ׳ ארנב״ י לצדדי ן וע״ ש בתוס ׳ בד״ ה לצדדי ן שהקש ו אמא י ל א כו ׳ לכ ך
מפרש הרמב״ ם שת״ ק ור״ ש פליג י ולהכ י אצ ל הגונ ב כו ׳ מתר ץ אליב א דר״ ש ואח״ כ מפר ש
לצדדין אליב א דכ״ ע ומחמ ת דסוגי א הת ם כר״ ש פס ק כמות ו :

פרה ד, ' הל ' ! ' א ו שיאחזנ ה אחיז ה שיכו ל לנת ק א ת כ ל הכל י כו ׳ נרא ה שז ה יצ א ל ו מה א
דאמרינן בב״ מ ט ׳ א ׳ רב י אבוה ו אמ ר הב״ ע שיאח ז מקו ס שיכו ל לנת ק מיד ו כו ׳

אבל אמרינ ן ש ס דה א דרב י אבוה ו בדות א הי א וצ״ ע :

פסה * ) הרמב״ ס שא ם נתחיי ב שבוע ת היס ת ונשב ע ואח״ כ נתחיי ב שבוע ה דאוריי ׳ מ ל ז ה
צריך לשב ע שבוע ה דאוריית א אח״ כ א ף שנשב ע כב ר פ״א • ועו ד פס ק שא ס נתחיי ב

*) החידו ש הז ה ככ ר נדס ס נלתוטי ם ש ל הגאו ן ע״ י חתנ ו בסו ף המשניו ת זניעי ס ! (אח ד ק י מצא ז וא ת ג׳ ן ? ע קי׳ ן ע ל הרמק״ ס הדססנ ו הה . המגי ה :

שבועה ונשב ע ואח״ כ נפס ל לשבוע ה שצרי ך שכנגד ו לשב ע השבוע ה שכב ר נשב ע הו א ונרא ה שז ה
הוא מבוא ר בגמר א ב״ מ ד ׳ ה׳ . ההו א רעי א כו ׳ לסו ף אמ ר כו ׳ וה א גזל ן כו ׳ השת א כו ׳
תקנתא הי א כו ׳ ותיפוקלי ה כו ׳ י ש להקשו ת ע ל סוגי ׳ הזח ת הד א דה א נתחיי ב שבוע ה כשאמ ר
להד״מ ועו ד הו ה לה ו להקשו ת נחייבי ה כו ׳ ע ל ה א דאמ ר ר״ ז א ס אית א כו ׳ משתבע א כו ׳
ולפ״ז יהי ׳ נדח ה ה ך תירוצ א תקנת א הי א כו׳ועו ד מא י קושי א ותיפו ק לי ה כו ׳ מא י נ״ מ בז ה
הא בלא״ ה הו א פסו ל משבוע ה אל א נרא ה שכ ך הי א הסוגי א שבאמ ת תיכ ף כשאמ ר להד׳י מ
השביעו שבוע ת היס ת ולבסו ף את ו סהד י אמ ר ר״ ז א ס אית א כו ׳ פי ׳ אע״ פ שכב ר נשב ע הי ׳
צריך לישב ע שבד״ א ול א הי ה יכו ל להקשו ת השת א כו ׳ דה א הי א כב ר נשב ע והקש ו וה א גזל ו וכו ׳
ואוקמוה אשכנגד ו ופרכ י השת א נמ י שכנגד ו לישב ע מדר״ נ ומשנ י תקנת א כו ׳ ופרכ י ותיפו ק
לי׳ פי ׳ האי ך נשב ע בתחיל ׳ וה א הו ה רוע ה כו׳וא״ כ מוכ ח בהדי א השנ י פסקי ׳ שפס ׳ הרמב״ ם ודו״ק :
פרם י ׳ הלכ ה ה ׳ במ ה דברי ם אמורי ם בחמס ן כו׳ ■ הרמב״ ס חול ק ע ל הרי״ ף בז ה דהרי״ ף
י פוס ק תלו ה וזבי ן זביני ה זבינ י א ך א ם מס ר מודע ה א ז חוז ר הקרק ע לבעלי ה

ויחזור הבעלי ם המעו ת להגזל ן מפנ י שהו א לומ ד א ת הסוגי א כ ך שר ב הונ א ור״ נ פליג י
כדאמרינן בהדי א ופס ק כר״ ה דאמ ר תלו ה וזבי ן זבינ י זביני ה ול א כר״ נ א ך לפ י מסקנ ת
הגמרא שמסיר ת מודע ה יועי ל שמחמ ת ז ה צרין ־ להחזי ר הקרק ע וא״ כ הו א סות ר פס ק
דלעיל שפס ק כר״ ה לכ ך חיל ק שר ב הונ א אייר י בל א מסיר ת מודע ה וא ס מס ר מודע ה א ז
אפילו ר״ ה מוד ה שצרי ך להחזי ר הקרק ע לבעלי ה ואי ן ל ו להגזל ; אל א מעו ת ור״ ג סב ר
אפילו בל א מסיר ת מודע ה אי ן ל ו להגזל ן אל א מעו ת אב ל הרמב״סלומ ד שר ב הונ א אמ ר
אפילו בגזל ן תלו ה וזבי ן כו ׳ ולכ ך פרי ך הגמ ר מסקריקו ן שאייר י בגזל ן ור״ נ אמ ר בגזל ן אי ;
לו אל א מעו ת אפיל ו א ס ל א מס ר מודע ה אב ל בחמס ן מוד ה ר״ נ שתלו ה וזבי ן זביגי ה זבינ י
אך א ס מס ר מודע ה כמסקנ ת הגמר א בב״ ב ד ף מ ׳ ע״ ב וד ף מ״ ח ע״ ב ולפיכ ך חיל ק הרמב״ ם
בין גזל ן ובי ן חמס ן מפנ י שפס ק כר״ נ לפיכ ך פס ק בהלכו ת גזיל ה פר ק ט ׳ בגזל ן שאי ן ל ו אל א
כו׳ ול א הזכי ר מסיר ת מודע ה ע״ ש :

(?ךה י ׳ הל ׳ 1 ׳ וכ ן א ס הוד ה בפניה ם כו' • פי ׳ ז ה יצ א ל ו מז ה דאמרינ ן בב׳י ב מ״ז ־ ה״ ד גזל ן
ר״י אומ ר כ ל שהוחזקע ל שדהז ו בגזלנותהוא״ כ ה״ נ כא ן כיו ן שכב ר הוחז ק שבאונ ס
בא ליד ו הו י גזל ן ולכ ן אפי ׳ הוד ה בפניה ם כו ׳ וז״ ש והעדי ם כב ר ידע ו שהו א אנו ס וק״ ל :
(£ךיה י״ א ה״ ג כיצ ד המוכ ר ט ׳ פי ׳ שהרמב״ ס פוס ק שכ ל תנא י הו י אסמכת א ר ק א ם אמ ר
י ע ל מנ ת א ו מעכשי ו הר י הקני ן תיכ ף וא״ כ אי ן כא ן אסמכת א אב ל שא ר תנאי ס
הוי אסמכת א וכ ן המשח ק בקובי א פס ק לעי ל בהלכו ת גזיל ה פר ק ו ׳ הלכ ה י ׳ דהו י אסמכת א
והיינו מפנ י שאינ ו גור ס בסנהדרי ן כ״ ד ב ׳ בדבר י ר ב שש ת כלכהא י גוונ א לא ו אסמכת א
הוא אל א סברת ו שג ס ר״ ש סב ר שהו א אסמכת א (וכ ן בכמ ה מקומו ת קורי ן אות ס גזל ן
כדבריהם וכ ן הו א במס ׳ ר״ ה ע״ש: ) א ך שר״ ש סב ר שמפנ י ז ה אינ ו שיי ך לפסל ו מעדו ת כיו ;
שחבירו ית ן ל ו ברצו ן לכ ך מוק י ר״ ש שטעמ א דמתניתי ן לפ י שאינ ו עוס ק בישוב ו ש ל עול ם
ופסק כר״ ש לכ ן פס ק בפ״ י מה ׳ עדו ת שהמשח ק בקובי א אינ ו פסו ל אל א כשאי ן ל ו אומנו ת
וע״שבמ״מ בד״ ה המשח ק בקובי א כו ׳ וא״ כ כ ל תנא י להרמב״ ס הו י אסמכת א והק ש ו עלי ו כ ל
המפרשים(הפוסקים ) דלסברת ו אי , תנא י בעול ס ובטל ו כ ל התנאי ם והשידוכי ן לכ ך צדק ו [בחילו׳ ]
דכל תנא י שאי ן תלו י ב ו כל ל אל א בי ד אחרי ם כמ ו א ס תעש ה א ס ל א תעש ה ל א הו י חסמכת ח
וכן המשח ק בקובי א אינ ו אסמכת א כיי ן שאי ן ביד ו כל ל ועיי ן בערובי ן [פ״ב ] א׳ • בתוס ׳ בד״ ה
[אמרר״י] כו ׳ ובסנהדרי ן כ״ ד ב ׳ בד״ ה כ ל כהא י גוונ א כו ' ומ ה שביד ו ול א גזי ס כמ ו אובי ר
ולא אעבי ד אשל ם במיטב א נמ י ל א הו י אסמכת א אב ל מ ה שביד ו וגזי ס כמ ה אובי ר ול א
אעביד אשל ס אנפ א זוז י וכ ן מ ה שביד ו ואי ן ביד ם כמ ו א ס אקנ ה חביו ת יי ן א ו ל א אקנ ה
שהוא סומ ך שהו א יקנ ה זה ו אסמכת א כ י הו א סומ ך שהו א בודא י יעש ה זא ת כיו ן שסב ר שז ה
בידו וברמ״ א סימ ן ר״ ז י ש כא ן ערבו ב דברי ם עיי ן ש״ ע היטי ב ודו״ ק :