Section 895

פ״ד הלכ ה ו ז שאל ו בחזק ת ח ם כו ׳ . רביג ו ז׳ ל השמי ט חירוצ א דגמר א כגו ן דאקדי ם
בי דינ א וחפסי ה והראב״ ד ז״ ל משי ג דא״ כ קושי ת הגע ׳ במ״ ע ועיי ן במ״ מ דתיר ן
יקו׳ הג״ מ ל א קה י ר ק כו ׳ עיי״ ש . ול א אבי ן תירוצ ו דלשיט ת הרמב״ ם דפלי ג ע ל
תוס׳ בקוד ם גמ ר די ן כ ך אליב א דר ׳ ישמעא ל כמ ו אליב א דר״ ע ול א הו ה ר ק שיעבוד א
בעלמא עיי ן במפרשי ם דרפרש י דהברי־ח א קא י א ף אליב א דר״ ע וכמ ו שפס ק רבינ ו יפר ק
ח׳ הל ׳ ו ׳ א ך באמ ת גיח א דהגמ ׳ מקש ה אליב א דמ״ ד דמזי ק שעבוד ו ש ל חניר ו פטו ר
דלמ״ד חיי ב משמתינ ן לי ה ואג ן פסקינ ן דמיי ב כמש׳׳ כ רביג ו בפ״ ב מהל ׳ חוב ל ול א מצ י
למיפטר בטענ ה דהו ה מעריקנ א והתום ׳ פירש ו לשיטת ם דלעי ל דסבר י דקוד ס גמ״ ד לר״ ע
הוה דניז ק עיי׳י ש בסוגי א באור ך . ומ ה שנתקש ה הלחי׳ מ בדבר י רגינ ו ומקש ה א ף ח י
נימא כדבר י המגי ד מ״ מ ע״ כ צחי ח כו ׳ כמ״ ד פ״ נ קנס א , תמהנ י דאשהמיטתי ה דבר י
התום׳ ע ל מקומ ו דהנ ה למ״ ד מוד ה בקנ ס ואח״ כ בא ו עדי ם חיי ב ליח א לקו ׳ הגמר א .
והרמכ״ם בעצמ ו פס ק בפ״ ג מהל ׳ נציב ה הל״ ט דהיכ א דפט ר עצמ ו מכלו ם ואח״ כ בא ו
פדים דחיי ב והנ א סט ר עצמ ו מכלו ם הו ה ועיי״ ש במל״ מ או ת ח ׳ ואת ו דבר י רבינ ו ז״ ל

כהוגן והב ן :

הלכות רוצ ח פ״ ב הלכ ה ג א ך א ח דמכ ם 0׳ . הכ״ מ ל א הרא ה מקו ר לז ה והו א
במד״ר בראשי ת מוב א בבד ק הבי ת יו״ ד סי ׳ קצ״ ז :

הלכות עבדיי ם פ״ ח הלכ ה ט 'ד ק ז ה בכ ל זמ ן ט ׳ . עיי ן בחידוש י לסה״ מ
לרביט ז״ ל נמצו ה ד ׳ הנוספו ת להרמ:׳' ן ז״ ל מ ה שראית י ל ע ר ר
על דבר י המגיל ח אסת ר שמ ה :

הלכות מלו ה ולו ה פ״ א הלכ ה א ומצו ה ז ו גדול ה כו ׳ וז ה עדיי ן ל א הגי ע

למדה ז ו . עי ׳ הגהו ת הר״ ח בטו ר פירושי ם שוני ם
בזה . ולסענ״ ד נרא ה דהרמב״ ם ז״ ל לטעמי ה אזי ל דהשו ה מתנ ה להלוד ה בפ״ י מהלכו ת
מס״ע והו א מכריית א כתובו ת ד ף ס״ ז ופת ק כחכמי ם ש ם עי״ ש ונכו ן הדב ר :

פ״ב הלכ ה ו אי ן משגיחי ן ע ל הודאת ו כו ׳ . כב ר כת ב הר ב המגי ד בפ״ א דל א
נאמינהו הכ א במינ ו דא י בע י מחי ל א ו דא י בע י ק:תי ה עי״ ש . ול״ נ פש1 ט דאי ך
צאמינו הכ א נז ה ה א אי ן אד ם משי ם עצר ו רש ע כמ ו גב י עדי ם דא ף דאי ן כת ב יד ם
יוצא ממק״ א אי ן נאמני ם לומ ר אנוסי ם מחמ ת ממו ן היינ ו במג ו דאי ן ז ה כח ב ידינ ו
כמש״כ הרמג״ ס ז״ ל בפ״ ג מהל ׳ עדו ת . ומש״ כ המ״ מ בש ם הראנ״ ד ז״ ל חמו ה ל י 7א״ כ
אמתי אמרי ק דא ם אמ ר ל א לויח י ובא ו עדי ם שלו ה וחח׳ כ טוע ן פרעת י דהוחז ק כפר ן
הא אי ן אד ם משי ם עצמ ו יש ע . ועו ד קש ה דאמה י ל א הקש ה ש ם בגמר א כהונו ת ד ף
י״ט לעול ם דאמ ר מלו ה ומו ן שהוד ה המלו ה דכמנ ה הו א שחינ ו נאמ ן שלו א יכו ל לומ ר
לדחות נתכוונת י . ובאמ ת הראב״ ד ז״ ל אזי ל לשיטת ו בהל ׳ איסו״ ב פי׳ ח הל ׳ ט ׳ גב י רש ת
כהן שאמר ה נאנסת י שא ס אמר ה לאח ר מית ת נעל ה ל א אמרת י אל א כד י שיגרשנ י נעל י

נאמנת וצ״ע :

הלכות טוע ן ונטע ן פ״ ה הלכ ה ט לס י שז ה המקצ ת שהוד ה נ ו . קח י אב א

בטענת אבי ו אב ל א ם נ א בטענ ת עצמ ו כס ב רבינ ו
הטעם לקמ ן שאינ ו תביע ה כל ל ועסי״ ז נסתלק ו דבר י הכיי׳ מ ודו״ ק כ י נכו ן הדב ר :
פ״ו הלכ ה א הש ב ע ל טענת ו . עי ׳ חוס ׳ שבועו ת ד ף מ״ א ע״ ב בד״ ה עי״ ש ודו״ק :

שם הלכ ה ה ח ן ל י מנ ה נו ׳ . עי ׳ בהשגו ת היאב״ ד ז״ ל . טונת ו דבהלכ ה ד ׳ כת ב

רבינו ז׳ ל והל א פרעחי ך וכא ן כת ב סת ם פרעתי ך . ועיי ן לח׳׳ מ . אכ ל אי ן לבנו ת
בנין ע״ ז הדיו ק וק״ ל :

פ״ן הלכ ה א וא ס הי ה ע ד אח ד נו ׳ . עי ׳ מ״ מ ובב״ י חו״ מ סימ ן פ״ א . וק״ ל מה א

דאמרינן הודא ה אח ר הודא ה . ואפ״ ל דחיב ח וא ם י ש ע ד אח ד פי ' שהוד ה בפנ י

שפי עדי ם מחייב ו שבוע ה דבכ״ מ ששני ם מחייבי ם אות ו ממו ן ע ד אח ד מחייב ו שבוע ה
דאלח״ה אי ן סבר א כלל , ועי׳בשו״ ע חו״מסי ׳ ס״ א בש״ ך עי״ ש ודו״ק :

הלכות סנהדרי ן פ״ ב הלכ ה ו ושידע ו ברו ב הלשונו ח . עי ׳ כ'' מ.מ ה שהעי ר
בזה . והו א תמו ה דל א אמר ו ויודעי ם שבעי ם לשו ן אל א
כשבעים בני״ ח , וז״ ס :

הלכה י מוח ר לאח ד לדו ן כו׳ . עי ' ש״ ך חו״ מ סי ׳ ג ׳ ס״ ק א ׳ ובסומי ם ש ם ובשו״ ח
כיח אברה ם שאל ה י״ ב ובספי ר מנח ח אהר ן ונס ׳ נצ ח ישרח ל התאמצ ו כול ם
ליישב דבר י רבינ ו ז״ ל עי״ ש ובשו״ ח משכנו ת יעק ב חל ק חו״ מ סימ ן ג ׳ הוסי ף אומ ן
לדעת רבי ט ודעימי ה שפסק ו דפני ם שדנ ו אד״ ד דל א כדע ת בה״ ג ושאילתו ת שפסק ו
כשמואל מה א דירושלמ י פ ׳ ג ׳ שאכל ו סלוגח א דשמוא ל לדר ' א־נה ו בהא י דאי ן מזמני ן ע ל
שנים עי״ ש שהסבי ר השייכו ת בטו ב טע ם ולכ ך לדיד ן דאי ן זימו ן פחו ת מג ׳ ה״ ה דשני ם
שדנו אד״ ד עי״ ש . ובז ה הסברת י דבר י הגמר א סנהדרי ן ד ף ח ' ע״ א תנ א זימו ן בשלש ה
נו' וכ״ ח פרוש י קמפר ש והחני א כו ׳ ובודא י דה ך בריית א כיחני א לגנ י מילח א דדייני ן
ומאי שייטי ה הנ א ולפ י דבר י המשכנ״ י שיי ך שפי ר דססקו ה הנ א הלכת א לנכ י זימו ן ש ל
כרהמ״ז זה״ ה זממיצ א איססיק א דשני ס שדג ו אד״ ד וכדבר י הירושלמ י ס ׳ שלש ה מאכל ו

יוי1״יו ומ״ ח !

4^2 נמוק י

הלכה י ב י ש לאד ם לפשו מ די ן לעצמ ו צו ׳ . ה א דל א כש ב רכינ ו דא ף נהכא ה מוה ר
למימבד דינ א ל;פשי ה וכ ן סס ק נשו״ ע רו״ ס סי ׳ ד ׳ ועי״ ש בחומים , עיי ן
יש״ש ב״ ק פ״ ג סי ׳ ה ׳ עיי ן עליה ם ודו״ ק . ואסש ר להבי א קצ ח ראי ה דהלכ ה כר״ נ דא ף
במקום דליכ א פסיד א עני ד איני ש דיכ א לגפשי ה (עי ׳ בהנמ״יי ) מה א דאמרינ ן גכחובו ח
מ״א ע״ ב ובכ״ ק י״ ז ע״ ב גב י דינ י קנסו ח דא ם חס ם ל א מתקינ ן מיני ה והיינ ו מסע ם
דאי•; צרי ך ב״ ד דעבי ד איני ש דינ א לנפשי ה ואע״ ג דליכ א ססיד א שהר י יכו ל ליל ך לב״ ד
של א״ י וי ש לדחו ק קצ ה וצ״ ע :

פט״ז הלכ ה י א הגדו ל שבדייני ן קור א כו ׳ . בגמ ׳ שלפנינ ו י ש גי ׳ שאומ ר ג״ כ קר א
דושמרסם ג ם והו א רחו ם כו ׳ עי״ ש אכ ן במשנ ה בירושלמ י ליס א ועיי ן חוי״ ס
ובזה יחבהר ו דבר י רבינ ו ועיי ן ב״ ק ל״ ב ע״ ב ברש׳י י ש ס נרא ה שהי ה ל ו גי ׳ רנינ ו ע״ ש

ונכון הדב ר :

הלכות ערו ת פ״ א הלכ ה א הע ד כו ׳ . וכח ב הכ״ מ משמ ע ע ד יחיד י וקש ה כו ׳
עי״ש . ולכאור ה דברי ו חמוהי ן שההוס ' בסוס ה ד ף ב ' ע״ נ
הכריחו דע ד דכתי ב גב י שבוע ת העדו ח ע ד אה ד משמ ע עי״ ש . ובחו״ כ פ ׳ קדושי ם
הביאו רכינ ו בסה״ מ של ו בל״ ת דל א תעמו ד ע ל ד ם רע ך מני ן שא ם כו ׳ וא״ כ אפיל ו
אחד במבמ ע ומחויי ב להעי ד מה״ ת ונ ם סוגי א דבב״ ק ד ף נ״ ו י ש לפר ש כ ן דפרי ך חר י
סשיסא עי״ ש ועו ד דהו ה גור ם לממו ן שמ א ל א ירצ ה לישב ע וישל ם , ועיי ן שבועו ת ל״ ב
ע״ב גב י עד י סקיר ה וא ף דקי״ ל לא ו כממו ן דמ י מ״ מ לנב י הא י משי ב וק״ ל :

13״^ הלכ ה ב נהר ג ז ה כו ' אג ל א ם לק ה כו ׳ . עי ׳ בכ״ מ שחמ ה ע״ ז דמסנ י מ ה
אם לק ה כו ׳ . ול״ נ דדבר י רבינ ו ז״ ל נכוני ם וברורי ם דה א א ם הרג ו ל א הי ו
גהרגין ל א ילסינ ן מ ן כאש ר זמ ם ר ק שהדיו ק הו א מלחחי ו משמ ע שאחי ו קיי ם דומי א
דאמרינן בכתובו ת ד ף כ״ ס ב א עלי ה ומת ה פניו ר ונת ן לאב י הנער ה ול א לאב י מח ה וכ ן
משמע בה א ששנ ו חכמי ם בלשו ן המשנ ה או״ ה והר י כב ר נאמ ר ועשית ם לעשו ת לאחי ו
והרי אחי ו ק י ם ופירש״ י ז״ ל דמשמ ע שאחי ו קיי ם דסירוש ו דוהר י לשו ן משמ ע ול א לשו ן
קושיא ר ק דהדיו ק הו א ל א מ ן כאש ר זמ ם ר ק מלאחי ו ומהא י לימוד א ל א מסקינ ן חיו ב
ממון ומלקו ת ממיעוס א דלאחי ו ול א לדיו ק מלשו ן הרמב״ ם דכת ב כאש ר זמ ם דעיק ר
הסמיכות הו א ע ל לאחי ו . ועיי ן באו ר החיי ם בפירוש ו ע ל התור ה הקש ה ע ל הא י דינ א
דכאשר זמ ם דג ם כשיעש ה יקיי ם לשו ן זמ ם ודו״ק :

הלכות ממרי ם (1״ ' הלכ ה ה אומ ר זכרונ ו לחי י העוה״ ב . וכ״ ה ברי״ ף ש ם
בקדושין אב ל בגמר א אית א זכרונ ו לברכ ה לחי י העוה״ג .

ייש לתמו ה ע ל רבינ ו מדו ע דיל ג תיב ת לברכ ה ועיי ן בס״ ז ליו״ ד סימ ן ר״ מ שתמ ה ע ל
מנהג העול ם שאינ ם חותמי ן ר ק זלה״ ה ול א רא ה שכ״ ה גרי״ ף והרמב״ס . וני ל לייש ב
דכך מפרשי ם בגמר א דהנ ה מקוד ם לז ה אימ א שבתו ך יב״ ח אומ ר הכ״ מ שהו א ענ ץ
קללה לז ה אמ ר דאח ר יב״ ח אומ ר זכרונ ו סי ׳ כשמזכיר ו לברכ ה ול א לקלל ה והד ר מפר ש
לחיי העוה״ י . וראי ה לז ה דאלת״ ה הול״ ל ולחי י העוה״ ב . ונכו ן הדי ר :

הלכה י א אפיל ו הי ה אבי ו רש ע ובע ל עבירו ת מכבד ו ומחיר א ממנ ו כו ׳ . עי ׳ בכ״ מ
שהביא קושי ת הסו ר ע״ ז מסוגי א דא״נ . ול׳׳ נ דרבינ ו הוכי ח די ן ז ה מה א
דקידושין ד ף ל״ ב יכו ל אפיל ו זק ן אשמא י (וסירש״ י רש ע וב״ע ) ת״ ל וכו / ממיל א דא י
לא כתי ב ז ה אפיל ו רש ע במשמ ע וא״ כ גב י כיבו ד א ב נמ י דל א כתי ב מיעוט א אסיל ו
רשע במשמ ע (והתום ' והר״ ן הקש ו ש ם ע ל פירש׳י י ז״ ל ועיי ן בפנ״ י שייש ב : ה ורבינ ו
יסבור כרש״י ) , וה א דא״ נ י ש לייש ב דהנ ה ה א דמכיד ו אח״ מ פל י ספ ק הו א מדרבנ ן
וא׳׳כ מזמ ר דמצינ ו גב י נשי א הא י קר א דגעמ ך ד׳רשינ ן מיני ה בעוש ה מעש ה עמ ך ג ס
בכיבוד ח ג ל א תקינ ו רבנ ן ר ק בעוש ה מעש ה עמ ך ודא י כעי ן ז ה חקינ ו רבנ ן ועיי ן
נלח״מ שתיר ן ג״ כ דלאח״ מ שאנ י א ך ל א ביא ר הטע ם דלמ ה שאנ י לאח״ מ ולפ י מש״ כ א״ש .
והנה בע ל כרו״ ס (הוב א גס ׳ בא ר יעקב ) ייש ב ז ה מה א דאמ ר הר י א ח מקודש ת ע״ מ
שאני צדי ק דמיישינ ן שמ א עש ה חשוב ה . ול א מחוו ר דמ״ מ הקושי א במקומ ה עומד ת
מהא דא״ נ . א ך ז ה י ש לייש ב דלעני ן ממו ן בעינ ן דב ר ודא י ול א מפקינ ן ממונ א מספיק א
אבל גב י קידושי ן וכמ״ כ לעני ן מצו ת כיבו ד דאיכור א הו א חיישינ ן מספיק א וש ם בא״ נ
הגס דש ם י ש ג״ כ מצו ת כינו ד עכ״ ז מיחש ב ז ה ממונ א כמ ו דאמרינ ן בדמא י דא״ צ להפרי ש
מעשר ענ י דא ף דאיסור א הו א מ״ מ ממונ ח הו א . א ך עדיי ן ישא ר קושי ת הלח״ מ בהל ׳
אישוש פ״ ח הל״ ה ע ל הא י דינ א מה א דמקד ש בפסול י עדו ת אינ ה מקודש ת דניהו ש שמ א
עשה תשוב ה . וכשנ י התירוצי ם שכת ב ש ם ל א יתייש ב הכ א ע״ כ נרא ה נכו ן כמש״ כ ודו״ ק :

הלכות אכ ל פ״ א הלכ ה א ניחנ ה חור ה כו ׳ . עי ׳ בס ׳ רבי ד הזה ב סו ף פרש ת
וירי שהעי ר בז ה מהירושלמ י דסר ק אל ו מנלחי ן עי״ ש :

שם ומש ה תק ן לה ם כו ׳ . דב ר ז ה מפור ש בירושלמ י פ״ ק דכהובו ח מפור ש יוצ א כלשו ן
רגינו כ״ כ הפר״ ח בספר ו מי ס חיי ם בלקוטי ס ע ל הרמב״ ס ז״ל . וט ל השנו ת רבינ ו
כאן ממש״ כ בסה״ מ של ו וז״ ל מצו ת אב ל מל ה יטמ א והנ א מ ן פסו ק ואכלת י חטא ת עיי ן
שו״ת הרדב״ ז ללכונוחי ו סי ׳ שמ״ א וישו״ ת וש ב הכה ן סי ׳ נ״ ו באריכו ת יעו״ש :
הלכה ב ומפנ י טע ם ז ה רח ן דו ד כו׳ . עי ׳ כ״ מ ועי ׳ בס ׳ תפאר ת למש ה ע ל יו״ ד סו״ ס
שמ״א שהעי ר לדע ת הרמב״ ן החילו ק מדו ע רח ן דו ד וס ך באנינו ת וחיר ן
דלכך מפנ י שאיסטני ם הי ה ג ם י״ ל שהי ה מלוכל ך בטי ט (וז ה תירו ! ג ס ע ל הרחיצה )
ולכך ס ך להעבי ר הזולמ א דשר י וה א דל א חיר ן משו ס דמל ו יייה י לימי ז ג ס ביוה״ כ
משום מל ך ביפי ו ומכש״ כ באיבו ל י״ ל משו ס דעדיי ן תקש י דאוסרי ן ופליג י אר״ א לחכמי ם
מאי איכ א למימ ר ועו ד דתרצ ח רחיצ ה ס כ ה מא״ ל דא ף ביוה״ כ סיכ ה ל א התיר ו משו ס
דאין ז ה יפו י כ״ כ כמבוא ר בחי ׳ חוס ׳ יוה״ כ ש ם ביומ א . אח״ ז מצאת י בתוה״ א להרמב״ ן
ז״ל שע ר חש״ ה ראשי ת דבר י התפאר ת למש ה לייש ב משו ס דהי ה להול ד ספ ק נפ ל כ״ כ
סס נש ם הראב״ ד ז״ ל וג ס אחרי ת דברי ו נאמ ר ט ס שהנכו ן לומ ר שאי ן המל ך רשא י
לנוול עצמ ו נימ י אבל ו כדר ך שהקיל ו עלי ו ביוה״ כ . וכת ב עו ד ש ם ונ ר מ ן די ן מא י