Chapter 887
Section 887
הלכות שלוחי ו ושותפי ו פ״ ה הלכ ה ה אח ד מ ן השוחפי ן שב א ליש ן א ח
הפירוח ע ד זמ ן הידו ע אי ן חביר ו מעכ ב עלי ז
ואם אי ן זמ ן לאות ן פירו ח מביר ו מעכ ב עלי ו . וכת ב הכ״ מ נרא ה שלמ ד כ ן מדתני א
בס״פ כ ל הג ט ד ף ל״ א ע״ ב ר״ י אומ ר מוכרי ם התבוא ה כו ׳ למא י נ״ מ לשותפי ם ע״ כ ,
אבל באמ ת רנינ ו עצמ ו ביא ר גמ ׳ ז ו כמ״ ש החום ' ש ם בש ם הר״ ח ור״ ח לעני ! שהשוספי ן
יכולין לעכ ב זע״ ז פל א לחלו ק ע ד אוה ו הזמ ן וכמ״ ש לעי ל בפ״ ד ה״ ד וכמ״ ש הכ״ מ
עצמו ש ם ע״ פ גמ ׳ ז ו . אב ל דבר י רבינ ו בכא ן ל א הי ה צרי ך ללמו ד מש ם שדברי ו מבואר ץ
להדיא בתוספת א דב״ ס פ״ ד והוב א בירושלמ י דב״ מ פ״ ה ה״ ג הנות ן מעו ת לחביר ו ליק ח
בהן פירו ח למחצי ת שכ ר רצ ה אח ד מה ן ליישנ ן חביר ו מעכ ב ע ל יד ו א ם הי ה ער ב
שביעית אי ן חביר ו מעכ ב ע ל יד ו ששניה ן ע״ מ כ ן לקחו ם וביא ר הפ״ מ ש ם דבער ב
שביעית שאי ן הפירוי ז מצוי ץ ובשירו ת שביעי ת אסו ר לעשו ת בה ן סחור ה הו י הזמ ן הידו ע
אחר שביעי ת שבודא י ע״ מ כ ן לקח ם שיהי ה המעו ת מונ ח ביד ו ול א יתחי ל להתעס ק בה ן
עד אמ ר שביעי ת אב ל בשא ר השני ם יכו ל לעכ ב וכ ן כ ל כיו״ ב ונתנאר ו דבר י רבינ ו
וע״ש במרה״ פ :
פ״ט הלכ ה ח וכ ן א ם עש ו חשבו ן כ ל השוספי ן כו ׳ . בירושלמ י דשבועו ח פ״ ז ה״ ח
אמחני׳ דאל ו נשבעי ן של א בטענ ה השותפי ן כו ' אר״ י הד א אמר ה בנוש א ונות ן
שלא בחשבו ן אב ל בחשבו ן ל א בד א , וע״ ש בפ״ מ ובמרה״ ס :
הלכות עבדי ם פ״ ד הלכ ה ו וכ ן עב ד עבר י א ם הפי ל ל ו שינ ו א ו סימ א ל ו
עינו משל ם ל ו כדי ן החוב ל בחבירו . וכת ב הכ״ מ אע״ פ
שלא מצאת י כ ן בפירו ש אפש ר ללמד ו מדאיהקי ש עבר י לעבריה , ודברי ו חמוהי ! שדבר י
רבינו מבוארי ! להדי א בקידושי ן ד ף כ ׳ ע״ א א ם בגפ ו יבו א בגפ ו יצ א מופ ו נכנ ס בגופ ו
יצא א״ ר לומ ר סאי ט יוצ א בראש י איברי ם כעב ד , ועי ׳ במהרש״ א ש ם שהבי א בש ם
המכילתא כמש״ כ הכ״ מ שהו א מהיק ש עבר י לעברי ה . ועי ׳ בלח״ מ שהבי א כ ן בש ם
התום׳ ול א נמצ א ק בתוס ' שלפנינ ו :
פ״ז הלכ ה ה גכ״ מ ודברי ו אינ ם השג ה אל א פירו ש וטע ם . בפי״ ב מהל ׳ שחיט ה ה״ י
כתב רבינ ו להדי א דעוב ר יר ך אמ ו דל א כהראב״ ד ע״ ס , ולהיו ת כ י העני ! הז ה הו א
מקצוע ר ב וצרי ך אריכו ת גדו ל לבר ר הרב ה מקומו ת בדבר י רבמ ו בז ה ול א ז ה המקו ם
לכן אקצ ר בז ה :
הלכות שכירו ת פ״ ב הלכ ה ז במ״ ע הואי ל ול א נאמר ה בבבל י כו ׳ . נאמר ה
בבבלי בס ׳ הגוז ל ד ף ק״ ו ע״ ב להדיא , מ״ א ;
ציוני מדד־ נ קכ ד י ^ 2
פ״ה הלכ ה ה עי ׳ בסל״ ס מ ה שהבי א נש ם מהר״ א ששו ן והמל״ מ גמג ם עלי ו וכדבר י
מהרמ״ש מבוא ר להדי א במרדכ י ס ׳ מזה״ ב לי ן חקכ״ ט ע״ ש ובחי ׳ מנ״ ש :
(£י״ב הלכ ה י א וי ש ל ו לתכו ל קישו ת אפיל ו בדינ ר כו ׳ שנאמ ר כנפש ך שכעך . וכת ב
המ״מ משנ ה ש ם (•:״ מ ד ף צ״ב ) וכחכמי ם . והנ ה ש ם במשנ ה איח א רא״ ח אומ ר
לא יאכ ל פוע ל ית ר ע ל שכר ו וחכמי ם מהירי ן וקאמ ר ש ם ממ ׳ דנכנפש ך קמיפצג י
רא״ח סכ ר כנפש ך בדב ר שמוס ר נפש ו עלי ו והיינ ו שכר ו וחכ״ ס כנפש ך מ ה נפש ך א ם
חסמת פשו ר א ף פוע ל א ס חסמ ת פשו ר ע״כ . ולפ״ ז קש ה ע ל רבינ ו שפס ק כחכמי ם והבי א
קרא דכנפש ך שבע ך , ועו ד דלקמ ן בפי״ ג ה״ ב פוס ק שהחוס ס א ת הפוע ל פטו ר כדרש ח
הנח'. אול ם דבר י רבינ ו נובעי ם מהספר י פרש ת כ י תצ א פיסק א רס״ ו ראב״ ח אומ ר מני ן
שלא יאכ ל פוע ל יות ר משכר ו ת״ ל כנפש ך וחכ״ א שבע ך מלמ ד שאוכ ל פוע ל יות ר ע ל
שכרו> והשת א נק ט רבינ ו דרש ת הספר י דוייק ו רבנ ן משבע ך ואפ״ ה דרש א ממ ׳ אצטרי ך
משוס כנפשך . חוי״ ט פ״ ז דב״ מ מ״ ה ע ם תוספ ת ביאי ר ;
הלכות טו״ נ פ״ א הלב ה ה וכ ל מ י שהל ה עלי ו שמת א שלשי ם יו ם מכי ן אות ו
מכת מרדו ת . המ״ מ והכ״ מ ל א הרא ו מקו ר לז ה אב ל כ״ ה
בקידושין ד ף י״ ב ע״ ב ר ב מנגי ד ע ל דמקד ש בשוק א כו ' וע ל דמל ה שמת א עלוי ה חלהי ן
יומין נהרדע י אמר י בכולה ו ל א מנגי ד ר ב אל א ע ל דמקד ש בביא ה בל א שידוכ י ורבינ ו
פסק דל א כנהרדעי . ועי ׳ בב״ י ביו״ ד סי ' של״ ד שכת ב וז״ ל גרס׳ ׳ בפ״ ק דקידושי ן דר ב
מנגיד למא ן דחייל א עלי ה שמת א דרבנ ן שלשי ם יו ם ונהרדע י אמר י דל א מנגי ד ב ה
רב וכת ב רבינ ו ירוח ם דמלקי ן אות ו שרו ב הפוסקי ם הסכימ ו דלי ת הלכת א כנהרדע י
אבל הרמב״ ם ל א כתב ו משמ ע דס״ ל דכיו ן דספיק א הו י א י מנגי ד ר ב א י ל א אזלינ ן
לקולא ואחרי ו נמש ך רבינ ו עכ״ ל . וי ש להפלי א עלי ו טונ א של א זכ ר מדבר י רבינ ו בכא ן
דמבואר להדי א די ן ז ה דפס ק דל א כנהרדע י , ועי ׳ בלח״ מ ומל״ מ בה״ ג מהלכו ת אישו ת
הכ״ב מ ה שהאריכ ו בז ה וכל ם ל א העיר ו שרבינ ו הבי א באמ ת די׳ ז בכא ן :
הלכה י ד הטוע ן א ח חניר ו טענו ת הרב ה אי ן משביעי ן אות ו ע ל כ ל טענ ה וטענ ה
אלא שבוע ה אח ת ע ל הכל . וכת : המ״ מ כ ן כת ב רבינ ו הא י בשער י השבועו ת
ויש לז ה סמ ך בק'. ת מקומות , וכ״ כ הב׳י י בטוח״ מ סי ׳ פ״ ז . אמנ ם י״ ל שרבינ ו הוצי א כ ן
מהירושלמי דכתובו ת בפ ' שנ י דיינ י גזרו ת ה״ ד דאית א ש ם ח ד ב ר נ ש אזי ל בעי ן מידו ן
עם חברי ה קומ י ר ב פר י מיטע ן עימי ה שערי ן חטי ן כוסמי ן א״ ל ר ב כ ל מ ה דא ת יכו ל
מגלגלה עלו י גלג ל ובסופ א הו א מישתב ע ל ך חד א ע ל כולהו ן ע״ כ :
הלכות נחלו ת פ״ ב הלכ ה י ב אפ ל ישרא ל שהי ה ל ו ב ן מ ן השפח ה מ ן העכו״ ס
כו׳. דבר י רפינ ו ה ס דבר י הירושלמ י בפ״ ב דיבמו ת הל״ ה
גבי מחני ' מ י שי ש ל ו א ח מ״ מ וז״ ל בי ן עכו״ ם שג א ע ל ב ת ישרא ל וילד ה ובי ן ישרא ל
שבא ע ל העכו״ ם וילד ה בכו ר לנחל ה וצ א לכה ן וה״ פ דעכו״ ם שב א ע ל ב ת ישרא ל והי ה
לו ב ן ממנ ה בהיות ו עכו״ ם ואח״ כ נתגיי ר ונשא ה וכ ן ישרא ל שב א ע ל עכו״ ס וילד ה ב ן
בהיותה עכו״ ס ואח״ כ נתגייר ה ונשא ה הישרא ל הפ ן הנול ד לה ם אח ר שנתגייר ה הו י
בכור לנחל ה ומפור ש כדבר י רבינ ו . ריט״ א בהלכו ת בכורו ת פ״ ח או ת ס״ ג . וע״ ש עו ד
שכ׳ טע ם ע״ מ שהשמי ט רבינ ו החלוק ה דעכו״ ם הב א ע ל ש ח ישרא ל שאמר ו נמ י בירושלמ י
דיש ל ו בכו ר לנחל ה ע״ ש :
הלכה י ג הי ה הבכו ר ממז ר נוט ל פ י שני ם שנאמ ר כ י א ח הבכו ר ב ן השנוא ה כו' . עי ׳
בלח״מ שהארי ך לתמו ה ע״ ד רבינ ו ובמש״ כ לייש ב . ובאמ ת דבר י רבינ ו ה ס
ברייתא מפורש ת בספר י כרש ת כ י תצ א פיסק א רט״ ו איז ו הי א אהוב ה אהוב ה לפנ י המקו ם
שנואה ז ו שנופ ה לפנ י המקו ם יכו ל סי ן ל י אל א אנוס ה ומפות ה שאינ ן ל ו כדר ך כ ל
הנשים מני ן אלמנ ה לכ״ ג גרוש ה וחליצ ה לכה ן הדיו ט ח״ ל שנוא ה ריב ה א ת העריו ת שה ן
בל״ת ועדיי ן ל א ארב ה א ח העריו ת שחייבי ם עליה ם כר ת ביד י שמי ם ת״ ל שנוא ה שנוא ה
ריבה א ח העריו ת שה ם בל״ ת וחייבי ן עליה ן כר ת יכו ל אפי ׳ שפח ה אפי ' עכו״ ם ח״ ל
כי תהיי ן לאי ש כ ל שי ש ב ה הויו * יצא ו אל ו שאי ן בה ם הוי ה וילד ו ל ו בני ם מ י שהו!דו ח
שלו יצא ו אל ו שאי ן הולדו ת של ו ע״כ . וא ף דדבר י ר״ פ ה ס דל א כהספר י מ״ מ פס ק רבינ ו
כהספרי משו ס דג ם סתמ א דהש׳ ס בסו״ פ האומ ר הו א ע״ כ דל א כר״ פ כמש״ כ הרמב״ ן
והריטב״א בחי ׳ בפ״ ב דיבמו ת ש ם מש״ ה פס ק רבינ ו כהספרי . ריט״ א בפ״ ח מהל ' בכורו ת
אות ס״ ד וס ׳ דור ש לציו ן דרו ש שנ י וע״ ש עו ד בדול״ צ מש״ כ הו א לייש ב דבר י רנינ ו
בדברים נחמדי ם :
פ״ג הלכ ה ב הני ח לה ם פר ה כו׳ . עי ׳ בהשגו ת ובמ״ מ ועי ׳ בה״ ג הלכו ת נחלו ת
שדעתו כדע ת רבינו :
הלכות סנהדרי ן פ״ ב הלכ ה א אי ן מעמידי ן בסנהדרי ן בי ן בגדול ה בי ן בקטנ ה
אלא אנשי ם חכמי ם כו ׳ יודעי ם קצ ת משא ר חכמו ת כגו ן
רפואות וחשבו ן והקופו ת ומזלו ת כו ׳ וכיו״ ב כד י שיהי ו יודעי ם לדי ן אותם . עי ׳ בכ״ מ מ״ ש
בשם הרמ״ ך ומ ה שתיר ן ע״ ז א ך ע״ מ שהקש ה הרמ״ ך מרפואו ת ע״ ז ל א חיר ן הכ״ מ
כלום. אב ל באמ ת דברירנינ ו נכוני ם וד.רי ו נובעי ם מהמשנ ה דסנהדרי ן ד ף ע״ ח ופסק ה
רבינו בפ״ ד מה ׳ רוצ ח ה״ ג המכ ה א ת חביר ו כו ׳ אומדי ן אות ו א ס אמדוה ו לחיי ם נות ן
ה׳ דברי ם ונפכי ר ולפ״ ז שקי ר כת ב רפינ ו דהסנהדרי ן בעינ ן שיהי ו יודעי ן קצ ת חכמ ת
הרפואה כיו ן דבע י אומ ד דידה ו לחיי ב רוצ ח מיס ה ועי ׳ ג ם ביו״ ד סי ׳ של׳׳ ו סעי ף א ׳
דיש חילו ק לעני ן חיו ב חשלומי ן א ס טע ה פי ן א ם ריפ א של א ברשו ת ב״ ד א ו ברשות ם
ע״ש וג ס הי ה צרי ך לעני ן להאכי ל החול ה ביוה״ כ ולעני ן נד ה ומש״ ה בעינ ן שיהי ו בקיאי ן
בזה קצת , ומצאת י באו״ נ בכוזר י מאמ ר שנ י או ת ס״ ד שהתפל א בז ה ע ל הכ״ מ :
פ״ק הלכ ה א וצ א מוציאי ן כו ' ולמדיד ת החל ל אל א ע ל פ י בי ש די ן הגדו ל . בכס ף
משנה ל א הרא ה מקו ר לז ה והלח ם משנ ה כת ב דאי ן לפר ש דשבעי ם ואמ ד
היו יוצאי ם דודא י ל א הי ו יוצאי ם אל א ממש ה כמש״ כ רבינ ו בסמו ך אל א ר״ ל בחמש ה
שהיו יוצאי ם הי ו יוצאי ם ברשו ת ב״ ד הגדו ל ול א ידעת י מאי ן יצ א ל ו לרפינ ו דב ר ז ה ע״כ .
אולם דבר י רבינ ו נובעי ם מהתוספת א רפ״ ג דסנהדרי ן דאיח א ש ם אי ן שורפי ן א ת הפר ה
ואין עורפי ן א ת העגל ה ואי ן עושי ן זק ן ממר א ע״ ס ב״ ד כו ׳ א י א בפ״ ד ש ל שבעי ם ואח ד
ע״כ ועי ׳ בסנהדרי ן די״ ד ע״ ב ותמצ א דע״ כ כוונ ת התוספת א דבע י שיהי ו ברשו ת ב״ ד
של שבעי ם ואח ד ואתי א אפי ׳ כר״ י ומז ה נובעי ם דבר י רבינ ו :
הלכה י א בהמ ה שהזיק ה א ת האד ם אי ן גובי ן נזק ו דיינ י חו״ ל מפנ י שהו א דפ ר שאינ ו
מצוי אב ל אד ם שהזי ק בהמ ת חביר ו משל ם נז ק של ם פכ״ מ כו ׳ . עי ׳ בכ״ מ
שהוא גמ ׳ ערוכ ה בס ׳ החוב ל ד 9 פ״ ד כו / ועי ׳ לרבינ ו בסה״ מ מ״ ע רל״ ו שכת ב וד ע
שדיני הקנסו ת אל ו כול ם די ר אד ם באד ם וכ ן כשהזיק ה בהמ ה א ת האד ם א ו האד ם
את הבהמ ה הנ ה ל א ידונ ו בה ם ויקנס ו זול ת הב״ ד הסמוכי ן באר ן ישרא ל ע״ כ . ודברי ו
חמוהין שה ם נג ד גמ ׳ ערוכ ה דשו ר שהוז ק ע״ י אד ם גובי ן אות ו בבב ל וכמ ו שפס ק
רבינו בעצמ ו כא ן וכ״ ה בטוש״ ע חו״ ס סי ׳ א ׳ סעי ף ג ׳ :
פ״י הלכ ה א מפ י השמוע ה למד ו כו ׳ . הכ״ מ ל א ציי ן מקור ו והו א בתוספת א דסנהדרי ן
פ״ג ד״ א לנטו ת אחר י רבי ם להטו ת של א תאמ ר בשע ת הדי ן די ו לעב ד שיה א
כריו אמו ר מ ה שכדעתך :
פי״ב הלכ ה ב וכיצ ד מתרי ן ב ו אומרי ן ל ו פרו ש כו ׳ א ם פיר ש פטו ר וכ ן א ס שת ק
כו׳. עי ׳ בכ״ מ שנדח ק ול א הי ה צרי ך לז ה שדבר י רבינ ו מבוארי ם בפירו ש לעני ן
מיתה בתוספת א דסנהדרי ן פי״ א דאית א ש ם מתרי ן ב ו ושוח ק מתר ץ ב ו ומרכי ן בראש ו
אע״פ שגמ ר יוד ע אנ י פטו ר ע ד שיאמ ר יוד ע אנ י וע״ מ כ ך אנ י עוש ה כיצ ד ראוה ו
שמחלל א ת השב ת ואמר ו ל ו הו י יוד ע שהמחל ל א ח השב ח מו ת יומ ת אע״ פ שאמ ר יוד ע
אני פטו ר ע ד שיאמ ר יוד ע אנ י וע״ מ כ ן אנ י עושה , וכ ן הו א בירושלמ י פ״ ה ה״ א וע״ ש
במרה״פ ;
פי״ד הלכ ה ב ואי ן רשו ת למל ך להרו ג באח ת מה ן אל א בסיי ף בלבד . וכ״ כ עו ד רבינ ו
בפ״ג מת ׳ מלכי ס ה״ ח והכי מ ל א הרא ה שו ס מקו ר לזה . אפ ל הו א תוספת א
ערוכה בפ״ ט דסנהדרי ן דגיח א ש ם ארב ע מיתו ת נמסר ו לב״ ד סקיל ה שריפ ה הר ג וחנ ק
הרשות ל א ניס ן ל ה אל א סיי ף בלב ד וכ״ ה בירושלמ י סנהדרי ן רפ״ ז וע״ ש במרה״ פ :
פי״ן הלכ ה א לפיכ ך אמר ו חכמי ם שאפיל ו הברי א ביות ר מכי ן אות ו ל״ ט שא ם
יוסיף ל ו אח ת נמצא ת של א הכה ו מל א ארבעי ם הראויו ת ל ו . עי ׳ בכ״ מ ובלח״ מ
שגמגמו ע״ ז דהר י בגמ ׳ דרש ו ז ה מדכחי ב במספ ר ארבעי ם ול א כתי ב ארבעי ם במספ ר
ונמצא דמ ה שמלקי ן ל״ ט הו א מה״ ח ורבינ ו שכת ב דהו א חק׳ ח מאי ן ל ו ז ה וג ס מני ן ל ו
לרבינו הטע ם שכת ב שהו א משו ס ל א יוסי ף . אב ל באמ ת דבר י רפינ ו מבוארי ם פמ״ ר
במדבר פי״ ח ארבעי ם יכנ ו ל א יוסי ף כנג ד ארבעי ם קללו ת שנתקלל ו נח ש וחו ה ואד ם
ואדמה ופחת ו חכמי ם אח ת משו ס ל א יוסי ף ע" כ , הר י מכוו ן ממ ש כלשו ן רבינ ו דהו א חק״ ח
ומשום ל א יוסי ף וע״ ש במי ׳ רש״ ש :
