NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 882

Section 882

הלכה ח וכיצ ד מניס ן ע ל יד י הבעלי ם כו ׳ ע ד ומני ף הכ ל . עי ׳ בכ״ מ ודברי ו חמוהי ן דמנ״ל לרבינ ו ה א דנות ן שה י הכליו ת ויותר ת הכב ד למעל ה מחז ה ושו ק דה א נו,מ׳ ל א נזכ ר מז ה כל ל ואדרב ה דלשו ן אימורי ס שכגמ ׳ משמ ע דכול ל הכ ל ג ס שה י כליות ויותר ת הכב ד שכול ם נקרחי ס אימורי ם ומשמ ע דהכ ל נות ן למפה . אב ל באמ ת מקור דבר י רבינ ו הו א בתו״ כ צ ו פט״ ז בריית א נ ׳ וז״ ל ש ם כיצ ד הו א עוש ה יבי א א ח החלבים ע״ י הבעלי ם ומז ה ושו ק למעל ה מה ם שת י כליו ת ויותר ת הכנ ד למעל ה מה ם אם י ש ש ם לח ם נוח ן למעל ה מה ם כו ׳ ע״ כ . וגהגהו ח הראב״ ד ש ם הגי ה דבר י ההו״ כ כלשון הבריית א שבגמר א וכ״ כ בד״ ת ש ם שכ ן בדי ן של א להפסי ק בי ן העולי ן ובי ן נאכלי ן ע״ש . אב ל רבינ ו נרא ה דגר ם כגירסתנ ו והנ ך רוא ה שדבר י רבינ ו נונעי ן מהחו״ כ ל א מהגמרא , ומצאת י בס ׳ החוה״ מ ע ל החו״ כ ש ם או ח ק״ נ שהעי ר בז ה וביא ר ש ם דהבריימ א שבגמרא חולק ת ע ם החו״ כ ולכ ן רבינ ו שפס ק כהחו״ כ ל א הזכי ר מ ת דאיח א ש ם בגס ׳ דצריך שיר,י ה בג ׳ נהני ם ושיהפ ך כו ׳ (דלדע ח הכ״ מ הו א תימ ה גדול ה למ ה השמי ט מאמר הפשו ט בגמרא ) א ך שז ה הוצר ך ר ק לפ י הבריית א בגמר א שס״ ל דנ ל האימורי ן היו למט ה משא״ כ להחו״ ב ורבינ ו שהול ך בשיטת ו אי ן הכר ח מ ן הכתובי ם דצרי ך פלש ה
כהניס ע״ ש :
הלכה כ ד שנ י מינ י לח ם שבנזי ר וארבע ה מינ י לס ם שבתוד ה מעכבי ן ז ה א ח ז ה ומעשה הלח ם ש ל שניה ן מו ן לעזרה . וכת ב ה כ מ ומש״ כ ומעש ה הלח ם של שניה ן חו ן לעזר ה ע״ כ ול א הרא ה שו ס מקו ר לז ה , אב ל כ ן י ש להוכי ח ממא י דאיה א בפסחים (ל ף ל״ה ) במשנ ה ש ם חלו ת התוד ה ורקיק י הנזי ר עשה ן לעצמ ו חי ן יוצ א בה ן עשאן למכו ר בשו ק יוצאי ן בה ן , וש ם (ד ף ל״ח: ) וסעמ א מא י חמ ר רב ה כ ל לשו ק אימלוכ י מימלך אמ ר א י מזדב ן מזדב ן א י ל א מזדב ן איפו ק בה ו אנ א , וע״ כ מייר י של א נעש ו בעזרה דאל״ כ יהי ה למפר ע חולי ן נעזר ה עי ׳ מנמו ח (ד ף פ׳: ) וליח י למ ס ולימ א א י הך דקיימ א חוד ה הי א ה א לחמ ה א י ל א ליפו ק לחולי ן א״ ל וכ י מכניסי ן חולי ן לעזר ה ע״ש ומונ ח דאי ט צרי ך שיהי ו נעשי ן בפני ם ;
פ״י הלכ ה ב וכ ן אכיל ת שיר י מנחו ת מצו ת עש ה שנאמ ר והנותר ת ממנ ה יאכל ו אהר ן ובניו . הכ״ מ ל א הרא ה מוצא ו אב ל כ״ ה ביבמו ת ד ף ל״ ט ע״ ב הצוחר ה כו ׳
מצות האכ ל במקו ם קדו ש מצו ה שבהחל ה היח ה עלי ו בכל ל הית ר נחסר ה והזר ה והותר ה יכול תחזו ר להיתר ה הראשו ן ח״ ל מצו ת האכ ל במקו ם קדו ש מצו ה :
פי״ד הלכ ה ב אב ל המנת ה אינ ה בא ה בשותפו ת ודברי ם אל ו ה ן דבר י קבל ה . וכ ׳ הכ״מ במנחו ת ד ף ק״ ד ע״ ב , ובש״ ס ש ם אית א הכ ל בא ץ בשותפו ת ל א סיל ק הכתוב אל א מנח ה שנאמ ר נפ ש הר י דהגמ ׳ למ ד ז ה מקר א דנפ ם וכ״ ה בזבחי ם ד ף ה ' ע״ ב ופי׳ בתוספו ת ש ם ד״ ה נפ ש וצ״ ע ע״ ד רבינ ו שכ ׳ דהו א מדבר י קבל ה ואול י י״ ל עפ״ מ דאיחא ש ם אמ״ כ אר״ י מפנ י מ ה נשתני ת מנח ה שנאמ ר ב ה נפ ש ועמד ו ע״ ז רבותינ ו בעס״ס ש ם דה א איצטרי ך דאינ ה בא ה בשותפו ת ע״ ש מש״ כ בז ה ולכ ך ס״ ל לרבינ ו דר״ י ס״ל דה א דמנח ה אינ ה בח ה בשותפו ת הו א מד״ ק ול א מקר א דנפ ש :
הלכה י ד ואח ד האי ש ואח ד האש ה עוב ר בב ל תאמר . עי ׳ גכ״ מ ובלח״ מ ועי ׳ נשאג״ א סי׳ ס״ ו שהבי א ראי ה לדבר י רבינ ו מנדרי ם ד ף ג ' בחטאו ת יולדו ת דעובר ח בבל תאח ר ע״ ש אמנ ם בקו״ א ש ם דח ה ז ה והבי א ש ם בש ם השאג״ א עצמ ו בס ׳ טו״ א שדח ה ראיה ז ו ע״ ש . אכ ן כדבר י רנינ ו מבוא ר בספר י מטו ת פיסק א קנ״ ג ול א יח ל דבר ו ר״ א אומר כו ' ואש ה מקי ש אש ה לאי ש מ ה אי ש עוב ר ע ל ב ל יח ל וע ל ב ל תאח ר א ף אש ה עוברת ע ל ב ל האח ר וע ל ב ל יח ל ע״ ש . ומכא ן הו א מקו ר נאמ ן לדבר י רנינ ו :
פי״ט הלכ ה ט ז והעכו״ ס מוחרי ן להקרי ב עולו ת לש ם בכ ל מקו ם כו ׳ ואסו ר לסייע ן ולעשות שליחות ן כו ׳ ע ד לש ם הא ל ב״ ה . וכת ב הכ״ מ מש״ נ העכו״ ס מוחרי ן להקריב כו ׳ בסו ף זבחי ם ד ף קי״ ו ובמל״ מ כ ׳ ומש״ כ רבינ ו ואסו ר לסייע ן הו א בירושלמ י פ״ק דמגיל ה הל ׳ י״ א ע״ כ . והנ ה הרוא ה ידמ ה שדבר י רבינ ו הלל ו שכ ׳ ואסו ר לסייע ן כו׳ ל א נתבאר ו בגמר א דזבחי ס שציי ן הנ״ מ ע ד שהוצר ך המל״ מ להבי א מקו ר לז ה מש״ ס דירושלמי אב ל באמ ת ג ס דבר י רנינ ו הלל ו מבוחרי ן ש ם להדי א בש״ ס דיל ן זבחי ם ד ף קט״ז ע״ ב שציי ן הכ״ מ דאיק א ש ם אמ ר מ ר ועכו״ ם בזה״ ז רשאי ן לעשו ת כ ן כו ׳ לפיכ ך כל אר ד ואח ד כונ ה ל ו במ ה לעצמ ו ומקרי ב עלי ה כ ל מ ה שירצ ה אר״ י ב״ א א״ ר אס י אסור לסייע ן ולעשו ת שלימוח ן אמ ר רב ה ולאורינה ו לה ו שר י כו ׳ . והר י כ ל דבר י רבינ ו מבוארין בגמר א . ומצאת י בש״ ק ש ם בירושלמ י דמגיל ה פ״ ק הלכ ה י״ א שהשי ג בז ה ע ל
המשגה למל ך :
הלכות תמידי [ ומוספי [ פ ע הלכ ה ט ז ל א הי ה מטי ב כו ׳ ע ד כד י להרגי ש
אח כ ל העזרה . עי ׳ בכ״ מ ולמ״ מ ועי ׳ כחי ׳ הריטב״ א שם ביומ א שהבי א פר״ ח בש ם הגאו ן דל א כפירש״ י ולפירוש ו בי ן לר״ י בי ן לר״ ל הפס ק ענודה בעינ ן ובהג ׳ הגר״ ח מודע י ש ם ותמצ א שדע ת רבינ ו כפירו ש הגאו ן ולז ה מסכימי ם דברי רבינ ו בפיה״ מ בפ״ ג דתמי ד וכיו ן דהסוגי א דש ם מוכ ח א כר״ ל זלר״ י אסקינ ן בקשי א מש״ה בח ר רביג ו בטעמ ו ש ל ר״ ל ע״ ש ול״ ק קושיי ת הכ״ מ :
הלכה כ כה ן שהקרי ב מחצ ה בשחרי ת ומ ת א ו נטמ א א ו נול ד ל ו סו ס כו׳ . ונח ב הכ״ מ ומ״ש דה״ ה לנטמ א א ו נול ד ל ו מו ס ע״ כ ול א הרא ה שו ס מקו ר לזה . אב ל דברי רבינ ו מבוארי ם כירושלמ י פ״ ז דשקלי ם ה״ ג דאיה א ש ם ל א סו ף דב ר שמ ת אל א אפילו גסס א ואפי ׳ נדח ה ממ, ם (נעי א הוא ) סנ י ר״ י ב ר פז י דנרדלי ה ואפי ׳ נדס ה ממום וע״ ש בק״ ע ובש״ ק :
פד
צימיי טהד^ ג 43 ^
©*ד ה^כו ז ט כמל״ מ ומאשט ן שלדברי ם נרא ה דכ ל הקוד ם זכ ה . ל א רא ה דגר י רש״ י בתמורה ד ף ל״ ב ע״ א במפנ ה שכת ב דרשא י ליטו ל דב ר מוע ט מישרא ל חביר ו כדי שיח ן עולת ו זא ת לב ן בת ו כה ן להקריב ה כד י שיטו ל א ח העו ר ועי ׳ בתוס״ ח בסופ״ב דיומ א :
פ״ן הלכ ה ו מצוח ו להקצ ר בליל ה בלי ל ט״ ז בי ן בחו ל בי ן בשב ח . עי ׳ בלח״ מ ועי ׳ בש״ק בירושלמ י דר״ ה ח״ א הל״ ח שנת ב דרבינ ו סמ ך ע ל הירושלמ י ש ם ובמגיל ה סוא״ב שמנור ש דה א דתנ ן במתני ׳ ונקצ ר ביו ם כש ר היינ ו ביו ם ט״ ז ושס״ ה דוח ה שב ת דלכתחלה צרי ך לקצו ר בליל ה אב ל א ם ל א קצר ו בליל ה אי ן דוחי ן בשבי ל כ ך הקרב ת העומר וסוגי ת הבבל י נשני ם קיד ם חזר ה דרשב״ ל ש ם בירושלמ י ע״ ש :
הלכה כ ג ואי ן מוני ן אל א מעומ ד . וכת ב הכ״ מ כת ב הר״ י ב ן גיא ת שז ה קבל ה מפ י רבותינו ואסמכו ה אקר א דבקמ ה קר י בי ה בקומ ה ע״כ . אב ל ל א הרא ה מקומ ו איה, ובס ׳ יראי ם סו ף סי ׳ קי״ ד כ ׳ ואי ן מברכי ן אל א בעמיד ה דכתי ב מהח ל חרמ ש בקמ ה אל תקר י בקמ ה אל א בקומ ה וסיי ם ע״ ז דרש א ז ו שמעת י ול א ידעת י מקומ ה והרא״ ש בסוף מס ׳ פסחי ם כ ׳ וכ י מברכי ם מברכי י מעומ ד דח״ ר בקמ ה תח ל לספו ר א ל תקר י בקמה אל א בקומ ה , וכת ב ע״ ז הגרי״ ב ש ש ל א מצאת י בכ ל הש״ ם כו ׳ ע״ ש , והבאה״ ג באו״ח סי ׳ חפ׳ ט חו ת ד ׳ ציי ן ע״ ד המחב ר ש ם מבריית א דבקמ ה תח ל כו ׳ אב ל ל א הרא ה מקום הבריית א . ועי ׳ בב״ י או״ ח רס״ י ח ׳ שהוסי ף עו ד בש ם סמ״ ק ואבודרה ם דג ם ברכת הציצי ת צרי ך להיו ת מעומ ד וכת ב ש ם השע ם דגמ ר לכ ם לכ ם מספיר ת העומ ר דכחיב בי ה בקמ ה כו ׳ וכ״ כ נטוא״ ח סי ׳ חקפ״ ה לעני ן שופ ר וביו״ ד סי ׳ רס״ ה לעני ן ברכת המיל ה ובחי ׳ הרשב״ ן לר״ ה דכ״ ח הבי א דבר י הסמ״ ק וכת ב עלי ו ואינ י יוד ע מנין ל ו גז״ ש ז ו ע״ ש . אול ם ר ז ז ה גיל ה לנ ו הר ב בס ׳ ברכ״ י או״ ח סי ׳ ח ׳ שנמצ א כ ן בפסיקתא פ ׳ אמו ר ד ף כ״ ט ע״ ג שכתו ב ש ם וז״ ל לכ ם בעמיד ה שנאמ ר מהח ל חרמ ש בקמה כלומ ר בקומ ה וממנ ו אנ ו למידי ן ע ל כ ל מצו ה שנאמ ר ב ה לכ ם כגו ן מיל ה וציצי ת המול לכ ם כ ל זכ ר והי ה לכ ם לציצי ת שכול ם מצוח ם בקומ ה זקופ ה וז ה מדר ש וז ה הלכ ה עכ״ל . וכ״ ה בפסיקת א כת״ י בס ׳ ל ך ל ך בלשו ן הז ה והוסי ף ש ם לול ב דכחי ב ולקחת ם לכם וידו ע דסת ם הפסיקת א הו א מרבותינ ו ז״ ל וכמ ה דיני ם מהרמב״ ם הור ה גי ר
מרן בכ״ מ דמקור ן הו א מהפסיקת א והמחב ר הפסיקת א רבינ ו טובי ה הי ה קרו ב לזמ ן
הגאונים והר י מצינ ו שור ש עני ן ז ה צס״ ד וכ ן בם ' החני א סי ׳ פ״ ה ובס ׳ שכל י הלק ט סי׳ קי״ ח כ ׳ וז״ ל בלק ח טו ב מפור ש דילפינ ן לכ ם מעומ ר וכו ׳ דספיר ת העומ ר בעמיד ה מ׳ א ל חקר י בקמ ה אל א בקומ ה עכ״ ל . וידו ע דהפסיקת א הלז ו נקרא ת בפ י הקדמוני ם בשם לק ח טו ב והר י דג ם שיבל י הלק ט והחני א מיית ו ל ה מהפסיקת א ע״ כ . (ועי ׳ נ ם בפסיקתא זוטרת י פ ׳ שלח ) ונגל ה מקר ו דבר י רבינ ו :
הלכות פסול י המוסדש ץ ^". 1 הלכ ה א נשא ר פחו ת מכזי ת ל א יזרו ק וצ ם
זרק ל א הורצ ה . וכת ב הכ״ מ הכ י משמ ע בפ ׳
הקומן ד ף כ״ ו . אב ל אי ן צרי ך לז ה שדכר י רביג ו מבוארי ן בפסחי ם ד ף ע״ ח ע״ ב כ י קחני מוד ה ר״ י שא ס זר ק הורצ ה בניטמ א אב ל באב ד ושרו ף ל א ע״ כ , ובעי ן משפ ט ש ם ציין לדכר י רבינ ו הלל ו :
פ״ב הלכ ה ג כ ל הדמי ם הניחני ן ע ל מזב ח הפנימ י א ם מס ר אח ת מה ן ל א כיפ ר אלא כול ן ה ן עיק ר הכפר ה שהר י הכתו ב הקפי ד ע ל מניינ ן שנא ׳ שב ע פעמי ם .
וכתב הלח״ מ קש ה דל א אמר ו טע ם ז ה נפ ׳ ב״ ש ד ף ל״ ט אל א משו ם דכפיל ן וכתיב ן כו' ורבינ ו ז״ ל הנ־ ח הטע ם האמו ר בגמ ׳ ול א ידעת י למ ה ע״ כ ונרא ה משו ס דבאמ ת דרש ז ה שכת ב רבינ ו שהמני ן יור ה לעיכוב א ל א מלב ו עינ ה זא ת ר ק כ ן מבוא ר בספר י פ׳ חק ח גב י הזיי ת פר ה אדומ ה דשיח א ש ם שב ע פעמי ם שיה ו מעכבו ת ז ו א ת ז ו שהי ה בדין הואי ל ונאמר ו וכו ׳ ת״ ל שב ע פעמי ם שיה ו מעכבו ת ז ו א ת ז ו ע״ כ (ועי ׳ במנחו ת דף כ״ ז דלמד ו ז ה מדכחי ב חוקה ) ומש״ ה בח ר רבינ ו יות ר לכתו ב טע ם ז ה כד י שיכלו ל גס כ ל הקרבנו ת שבכול ן נמצ א מניי ן מפור ש בחור ה כדרכ ו בהרב ה מקומו ת לכתו ב טע ם המבואר יוס ר כיו ן שג ס דר ש ז ה י ש ל ו יסו ד וע״ ש :
פ״ג הלכ ה כ א כל י שר ת מקדשי ן כו ' . וכת ב הכ״ מ בסו ף פ ׳ שת י הלח ם ד ף ק ׳ וע״ש דהו א בריית א דתנ י אבו ה דר״ א ומסי ק ש ם דקסב ר ליל ה אי ן מחוס ר זמ ן ,
ועי׳ לקמ ן בדבר י רבינ ו בפ״ ג מהל ׳ מחוי׳ כ ה״ ד ובכ״ מ ש ם וצ״ ע :
פ״ד הלכ ה ו הפרי ש מעובר ת וילד ה כו ׳ . וכת ב הכ״ מ מימר א דר ׳ יוחנ ן פ ׳ כיצ ד מערימין . ובלח״ מ הקש ה ה א ר״ י איחות ב ש ם מבריית א ואמרי ׳ ש ם תיובח א •יר״י חיובח א וא״ כ אי ך פס ק רבינ ו כר״ י ושיר ן משו ס דבח ר הכ י אמר ו ש ם א ס שייר ו משוייר תנא י ורבנ ן כר״ י שו ב ליכ א חיובת א מההי א בריית א די״ ל דברייס א אתי א כר ׳ יוסי ור ׳ יוחנ ן כרבנ ן ע״ כ . ונעל ם ממנ ו דבר י התוס ׳ בב״ ק ד ף מ״ ז ע״ א ד״ ה מ״ ט שדקדקו מז ה דאי ן הלכ ה כר״ י מדקאמ ר חיובח א דר״ י תיובת א ואע״ ג דאמ ר בח ר הכ י לימת תנא י הו א כ ן דר ך הגמ ׳ כשאי ן הדב ר עיק ר אומ ר חיובח א אע״ פ שיכו ל למצו א חנאי דפליג י כדאשכח ן בהנזקי ן כו ׳ וכ״ כ עו ד בסנהדרי ן ד״ פ ע״ ב ד״ ה עוב ר ע״ ש . אולם בלע ת רבינ ו נרא ה שהי״ ל גירס ת הר״ ת ש ם בחוס ' סנהדרי ן של א גר ס חיובח א בתרא אל א סיובח א דר״ י וע״ ז משנ י הגמ ' תנא י הו א ועפ״ ז נכוני ם דבר י רבינ ו : פ״ט הלכ ה י א במל״ מ בסו ף הדבו ר וד ע דהמרבי ע פסוהמ״ ק ע״ ג פסוהמ״ ק נרא ה דאינו לוק ה דומי א דהילודי ם מ ן הכלאי ם דמותרי ם ז ה בז ה . עיי ן רש״ י מכו ת כ״ב ע״ א ע ל מימר א דר ׳ הושעי א המרבי ע שו ר פסוהמ״ ק מבוא ר דל א כהמל״ מ ע״ ש : פי״א הלכ ה י ח וכ ן א ם הפרי ש ד ׳ קמצי ם כו ׳ , והו א מהש״ ס דמנחו ח ד ף י״ א ע״ ב ובש״ס ש ם אית א ה א ת ו ל״ ל מה ו דתימ א כיו ן דברי ר קומ ן דיד ה כיו ן שהגי ע זמנה לפורק ה כמא ן דפריק ה דמי א קמ״ ל . ועי ׳ בדבר י רבינ ו לעי ל בפ״ ה מהל ׳ תמידי ן הט״ז הגי ע זמ ן הלח ם להסיר ו ה״ ז כמ י שהסיר ו כו ' והו א ממנחו ת ד ף ח ׳ וה א ברו ר ברירה קומ ן דיד ה וכיו ן שמגי ע זמנ ה לסר ק כמא ן דפרק ה דמי א ע״ ש ורנינ ו שפס ק כשחי המימרו ת הו א לכאור ה מזכ י שטר א לב י חר י . אול ם מצאת י במי ׳ הרשב״ א מנחו ת שנדפס מחד ש בד ף י״ א ש ם שכת ב למ ד שינוי א די״ ל דר״ א ורמב״ ח ל א פליג י אהדד י ע״ש ועפ״ ד מיושבי ם דבר י רבינו :