Section 878

©״ן הלכ ה י ב וכיצ ד מעשר ן מוצי א מעש ר שתיה ן כו ׳ . הנ׳׳ מ ל א הרא ה מקו ר לז ה .

אבל לבר י רבינ ו נובעי ן מהתוספת א לדמא י פ״ ח והוב א נ ם בירושלמ י ש ם פ״ ז
ה״ו ע ל משנ ה ז ו למעשרו ת כלכל ה נמברה ה , דאית א ש ם כיצ ד הו א עוש ה נוט ל עשרי ם
חאנים מאיז ה מה ן שירצה . (וע״ ש בפ״ מ לה״ ה שנוט ל עש ר מכ ל אמ ת מה ן אל א
ללרבותא נק ט לאפי ' מתח ת מה ן שירצ ה נוט ל המעש ר ש ל שתיהן ) . ע ל כדו ן בשוו ה
היה בז ו מא ה ובז ו מאתי ם א ס לש ם מא ה הו א מט ל תח ת עשר ה כו ׳ , ומעת ה רי ש לנר י
רבינו שכת ב וניצ ל מעשר ן כו ' ע ל א ס הי ו שוו ת ה ם מדבר י התוספת א וירושלמ י שמבוא ר
שם כ ן . ומש״ כ רבינ ו וא ס הית ה אח ת גלול ה ונו ׳ . הנ ה בתוספת א וירושלמ י ש ם
מבואר הרב ה חילוק י דגי ם בז ה . ועי ׳ במרה״ ס ש ם שכת ב לרבינ ו ל א נחי ת נכ ל חילוק י
הליגים ש ל התוספת א בספ ק הז ה כל י של א יבו א ליל י הקל ה וטעו ת בחשבו ן אל א
למחמריק לשל ם מכ ח הספ ק הז ה וכפיפרי ש מעש ר הקטנ ה מ ן הגלול ה וש ל גלול ה
מן הקטנ ה יצ א מיד י כ ל הספיקו ת . ולפיכ ך סת ם וכת ב כ ן ע״ ש :

פ״ט הלכ ה ו ומומ ר להפרי ש מע״ ש קול ס הראשו ן בדמאי . וכת ב מכ״ מ משנ ה בספ״ ק
לדמאי , א ם הקלי ם מע״ ש לרתשו ן אי ן בכ ך כלו ם , אב ל ל א בית ר מנ״ ל לרבינ ו
לסותר ג ס לכתחיל ה , אול ם דבר י רבינ ו בז ה נונעי ס מהירושלמ י פ ס ע ל משנ ה ז ו ,

בשעבר ה א בתחיל ה ל א רב י ב א בש ם ר ׳ יוח ק מומ ר להקלי ה שנ י לראשו ן בלממ י , ר '

יעקב ט ׳ בש ם ריב״ ל ל א יעש ה וא ם עש ה ס ס שעש ה עשו י . והטע ם לפס ק רבינ ו נר״ י
לגבי ריב״ ל ע״ ש במרה״ פ :

הלכה ט ז וכ״ ז קנ ס מדבריה ם . עי ׳ בכ״ מ שנדח ק . והי ה יכו ל להבי א גמר א
ערוכה ש ם בבכורו ת בההו א סבח א לקנסי ה רב א וא״ ל ר״ פ כמא ן כרי י כו ׳

לשלם ר״ ש ובאיסור א לגופי ה קנסינ ן לי ה . חוי״ ס ש ם :

הלכה י ז לפיכ ך ע״ ה שאמ ר ז ה טב ל וז ה תרומ ה כו ׳ אפיל ו בבל ו נממן . הכ״ מ ל א
ביאר מא ץ הוצי א רבינ ו ז ה ובאמ ת תוספת א מפורש ת הי ח בפ״ ה לדמא י ,

ע״ה שאמ ר ז ה טב ל וז ה מרומ ה ז ה ולא י וז ה למא י מע׳׳ פ שאמר ו החבו ל ע ל דג ר ל א

לנו ול ח מעיל ו צ א נחשד ו ישרא ל ע ל כ ך . וה״ פ חע״ פ שהו א משו ד וס׳י ל לחשו ד בכה״ ג
להכשיל ממרי ם נשל ו ג ס סאי ט כ ן ויבוא ו להפרי ש מה״ פ עה״ ח קמ״ ל לל א נמשל ו
ע״כ. וז ה אפי ' לר״ מ , לנשל ו שוי ן רשגי ג ור״ מ ר ק מדאמ ר ל א לנ ו כו ' הו א לר' מ
ומינה למ ל לרשנ״ ג . 0 ׳ פח ח השלח ן סי ׳ י״ ז ס״ ק ע״ ג . וטי ' בם ׳ מסל י דו ל ש ם ע ל
התוספתא לניא ר של א כדברי ו :

הלכות מע״ ש ונט״ ר פ״ ב הלכ ה ט וכ ן פירו ת הנלקחי ן בכס ף מעש ר שנאמ ר

ואכלת לפנ י ה ׳ אלהי ך . וכת ב הכ״ ס הכ א משמ ע
בפ׳ הזה ב ד ף נ״ ג ; אב ל ל א הי ה צרי ך להוצי א ז ה ממשמעו ת ^ שדבר י רבינ ו מנוארי ן
בירושלמי פ״ ג למע״ ש סו ף ה״ ה (לפ י גירס ח המרה״ פ שם ) . לאיח א ש ס ע ל הממני ׳
למע״ש שנכנ ס לירושלי ם , ר ׳ יונ ה בע י א ף בלקו ח כ ן , פי ׳ א ס נ ם הלוק ח בכס ף מעש ר
נתפס במחיצ ה כמ ו מע״ ש עצמ ו . א״ ר מנ ח מחינ ה תיפס ת והלקו ח תופ ס , כש ם שנאמ ר
במחיצה כ ך ק אמ ר בלקו ח . וע״ ש במרה״ פ :

©ע הלב ח ט ו מושבי ן הכ ל בד ׳ ורבי ע . עי ׳ בהשגו ת ובכ״ מ . ועי ׳ גמרה״ פ בירושלמ י

קר 289

דפע״ש רפ״ ב ד״ ה השג ס שטסח ת הכס ף משנ ה שהו א לאר ם בהרסנ״ ם הו א נוסמ א
שטעח , אב ל ברסב״ ם יש ן פנלפ ם בויניציא ה שנ ת שי״ א בלח י הכ״ ס כתו ב ש ם חו ש בי ן
הכל בל ׳ פתו ח רבי ע , וז ו הו א הטסמ א האמיתי ת שהיס ה לפנ י הראב״ ד ז״ ל , וכוונת ו
להשיג עמ״ ש רבי ט חושבי ן הכ ל כו ׳ , מא י הכ ל לקאמ ר ו ה כ היא ך ה ס חולקי ן ומ״ ס
דברי רבינ ו ג׳׳ כ בהדר ך הז ה בעצמ ו מהפרשי ן חושב ץ הכ ל לבע ל המעש ר בד ׳ פחו ת
רביע ! והנשא ר שהו א זו ז ורבי ע לבע ל התבלי ן ול א רצ ה כא ן ל ה,רי ך יות ר :

©״ט הלכ ה ז והצנועי ן הי ו סנימי ן א ת המעו ת כו ' . עי ' בכ״ מ שהבי א בש ם הרמב״ ן
שהשיג ע״ ל רבי ט , ובמש״ כ הכ״ מ לייש ב . ועי ׳ במרה״ ס בירושלמ י ס״ ה דמע״ ש
ה״א שחיז ק א ח דבר י הכ״ ס , וכ ' דדבר י רבי ט נובעי ן מש ם ע״ ש :

פ״י הלכ ה י ט חיל ן היוצ א מ ן הגז ע פטו ר מ ן הערל ה מ ן השרשי ם חיי ב . עי ׳ נכ״ מ
ודבריו תמוהי ם של א זכ ר סוגי א ערוכ ה בב״ מ ד ף קי״ ט שמש ם נובעי ם דבר י
רבינו , דאיש א ש ס איל ן היוצ א מ ן הגז ע ומ ן השרשי ן חיי ב בערל ה דבר י ר״ מ ר״ י חומ ר
מן הגז ע פטו ר מ ן השרשי ן חיי ב , ורבינ ו פס ק בז ה כר״ י כמ ו דקי״ ל בכ״ מ דהלכ ה כ ר י
לגבי ר״ מ . שו ב מצאת י במח״ א בהגהותי ו ע ל הרמנ״ ס שעמ ד בז ה ע״ ד הכ״ מ ובשו״ ת נו״ ב
מה״ס סיו״ ד סי ׳ קפ״ ה שכת ב לבא ר כוונ ת הכ״ מ באופ ן של א העלי ם עי ן מטסח ח לב״ מ

כלל ע״ ש :

©י״א הלכ ה י א אכ ל אינ ו יכו ל להקנו ת לה ם המעש ר בחליפי ן ספנ י שנרא ה כמכיר ה
נו׳ . עי ' בכ״ מ וחישת מ טחי ה לגס ' ערוכ ה הי א ב א ק דמציע א ד ף י״ א ע״ ב
לפריך ש ם וכ י ל א הי ה לה ם סול ר לקנו ת ממנ ו המעש ר בחליפי ן ומם־ ק מח״ כ נתינ ה
כתיבה ב ט חליפי ן לר ך סק ח וממכ ר הו א מטלטיל י חג ב מקרק ע נתינ ה אלימת א הי א
ע״כ . חוי״ ט פ״ ה לכלאי ם ס״ ט :

הלכות בכורי ם ©" ב הלכ ה ט ז אשר ה שבטל ה אי ן סביאי ן ממנ ה בכורי ם
שהבכורים כקדש י מקל ש ה ן . הכ״ מ הני ח חל ק ול א הרא ה
מקורו , אב ל דבר י רבי ט מבוארי ן בירושלמ י לבכורי ם פ״ ח ה״ ב , לאיח א ש ם הכ ל מודי ם
באשרה שבטל ה שאי ט מגי א סמנ ה נזירי ם למערכ ה רשב״ ל בע י מה ו שיבי א ממנ ה לול ב
כו׳ סשיט א שהו א מבי א ממנ ה לול ב שאי ן מצו ת כגבו ה מה ו שיבי א בכורי ם נר״ י ל ו
אמר הוקש ו לקלש י הגבו ל מבי א כרבנ ן לאיט ן אמרי ן הוקש ו לקלש י המקד ש אינ ו מבי א
כו' . ורבי ט פס ק לקמ ן בפ״ ג ה״ א כרבנ ן לבכורי ם גוחני ן אות ן לאנש י משמ ר כקדש י
המקדש , לכ ן פס ק בכא ן דאינ ה מני ח ממנ ה בכורי ם לנקלש י המקד ש ה ן . וע׳י ש בפ״ ם
ומרה״פ . ועי ׳ בדבר י רבינ ו פ״ ל מהל ׳ איסור י המזב ח ה״ ז יבכ״ ט ומל״ מ ש ם :
©״ג הלכ ה ט כשהי ו ס כיאי ן א ח ה ככורי ם הי ו מביאי ן ביזיי ס חורי ן וב ט יונ ה כו ׳ .

עי׳ בהבנו ת ובכ״ ס וכדבר י רבינ ו מבוא ר להדי א כירושלמ י ש ם פ״ ג לבכורי ם
ה״ד אי ת חר י חנ י מחל ף כל י לסמו ך מחנ ה למהנ ה , וסי ׳ הפ״ מ ש ם לא״ ח מחל ף ממחגי '
הגוזלות שע ל הסלי ם ניחני ן לכהני ם ומ ה שביד ו ה ן לשלו ח , וטעמ א להא י תנ א כל י
לסמוך מסנ ה למתנ ה דכמ ו שהבעלי ם נוסני ן ס״ ל הנכורי ס לכהני ם כ ך הגוזלו ת שעליה ן
לככניס ע״ כ . ומבוא ר כדבר י רבי ט דמ ה שביד ם קא י הגוזלו ת . וע״ ס בסרה״ ס :
©"ד הלב ה ג וכ ן כהני ס ולוי ס מביאי ן וקורי ן ט׳ . וכה ב הכ״ מ משנ ה בסו ף מעש ר
שני נו ׳ ומינ ה ילפינ ן לבכורי ם . ול א הי ה צרי ך ללמו ד ז ה ממעש ר שדבר י רבי ט
סבוארין לעני ן בכורי ם בחונסת א דבכורי ם פ״ א . ר ׳ יוס י אומ ר הי ה ר״ מ אומ ר נהני ם
מביאין ול א קורי ן מפנ י של א נטל ו חל ק כאר ן ואנ י חומ ר כש ם שנטל ו לוי ם ע נטל ו
נהנים ני ן מדב ר מרוב ה בי ן מדב ר מ ; ע ט ע״ נ :

©"ף, הלכ ה י נכ״ מ בש ם מהר״ י קורקו ס שללש1 ן הכתו ב בספר י רבינ ו שכ ל שודמ י
כו׳ של א יטמא ו א ה ם ט״ ס הור . וצ״ ל שיטמא ו אוח ס כו ׳ . ז ה א״ א ברר י בפי״ א
מהל׳ אבה״ ט הט״ ז כשכת ב יבינ ו ד״ ז (וע״ ש גכ׳מ ) כת ב ש ם כ ל דב ר שודא י כו׳גזר ו
על ססיק ו כו ׳ שהעש ה אות ה העיס ה בטהר ה ע״ ש , ובלשו ן ז ה ל א שייכ א הגה ת מהרי״ ק :
©י״ב הלכ ה א וא ם ל א רצ ה לפדות ו מצו ת עש ה לערפ ו שנאמ ר וכו ׳ . עי ׳ בהשגו ת
ונכ״ס זבדבר י רבינ ו בסה״ מ מ״ ע פ״ ב . ועי ׳ במכילת א ב א פרש ה י״ ת פיסק א
קפ״ב , וא ס ל ס תפד ה וערפת ו מכא ן אמר ו מצו ת פדיי ה קודמ ת למצו ת עריפ ה ד״ א וא ס
לא תפד ה וערפת ו ח ס אי ן אה ה פודה ו ערפה ו הואי ל וחבל ת נכס י כה ן א ף נכסי ך
יאבדו ע״ נ . והכוונ ה נרא ה שמקוד ם מבא ר המכילת א לא ס ל א תפד ה וערפת ו הו א כעי ן
מצוח יבו ס לקול ם למצו ת מליצ ה ומ״ מ ג ס חליצ ה הו א מצו ה כמ ו כ ן הנ א מצו ת פליי ה
היא קוד ם מ״ מ בא ס ל א פד ה ג ס עריס ה הי ה מצו ה , ועי ׳ לרבינ ו בסה״ ס ס ס , ובלשו ן
האחר קסמ ר דעריפ ה אינ ו מצו ה כל ל וכוונ ה הכתו ב דא ס ל א תפד ה ואבד ח נכס י כה ן
וערפתו קונסי ן אוח ו לאב ד ג ס ממו ט אב ל ל א שיהי ה העריפ ה מצו ה . ויצ א ל ט מז ה
למחלוקת רבינ ו והראג״ ד חלי ח בשנ י הלשונו ת במכינת א :

הלכות שמיט ה ויוב ל ©" ב הלכ ה ג הי ה מעמי ד הזב ל ע ל הסל ע נו׳ . וכת ב

הכ״מ ומשמ ע לרבינ ו פו / ול י נרא ה למסוניי ן
לקח , לבסו ף סוגיי ן(ירושלמ י ס״ ג לבביעי ח סו ף ה״ב ) אמ ר הכ ל מודי ם שה ם הי ה ל ו
שס סי ל א ו צרורו ת א ו אבני ס ת ו גיפט^ ס מוהר , וקא י אכ ל הנ י דשלי.. י בשיעו ר האשפו ת
שלא ירב ו יות ר מג ׳ לגכה״ ג מות ר דא י נאב״ ע ה ה בהדי א קתמ ר ע ל הסל ע , ולכ ן
אמר ז ה בסו ף סוגיי ן והו א סוני א ערוכ ה ג מקומ ו . ס ׳ סא ת השלח ן סי ׳ כ״ ח סק״ ה ;
וט״ש בי ן קטט ת ל א ביא ר הכ׳ מ מאי ן למ ד רבינו . ונ״ ל דמכוגי ץ (ש ם בירושלמי )
שאבה רבינ ו דאמ ר ע ל מחני ׳ דעוש ה הד ם ג ' אשפתו ת ית ר מכא ן מרצי ב דבר י ר״ ם ,

ולמה תניח ה הרי ן זמני ן ומשנ י כא ן בפוח ת מ ן המסמלו ת נר ם המ ן בשש ה כשיעו ר
וחני כ ן ע ל דר״ ש ובלב ד של א יפחו ת לרובפ ה משל ש משפלו ת . הר י לר״ ש התי ר נעשו ת
יותר משפחו ת ג ם שיהי ו קטני ם ר ק של א יהי ו פחו ת מג ׳ משפלו ת . ולפ״ ז מ״ ש וחכ״ א
עד שיעמי ק כו ׳ קח י ע ל דר״ ס בשהמשפו ח קטני ם ג״ כ מחירי ם , ול׳׳ צ שיעו ר לרבנ ן כיו ן
שניכר שאי ן לעבוד ת האר ן . ש ם סק״ ו :

הלכה י ב וכ ן הקבל ן כו ׳ ואפיל ו אבני ם גלולו ת , עי ׳ במרה״ ס בירושלמ י לשביעי ת
פ״ג ה״ ז ל״ ה והקבל ן , שבהרמנ״ ם שנדפ ס בוויניציח ה שנ ת שי״ א בלח י הכ״ מ
כחוב ש ם ואפי ' אבני ם קטגו ה וכ ן בדבר י הרא:״ ל כתי ב ש ם להשג ה אח ת מ ן תיב ת ירושלמ י
עד תיב ת כחף , וכ ן הו א הנכו ן ול ח כמ ו שה־י ט התוי״ ט ס ם במשנ ה והכ״ ס כא ן דהיב ח
והקבלן הי א ציו ן חד ש ומתחי ל השג ה התר ת . וע״ ש מ ה שביא ר כוונ ת הראב״ ד ורבי ט ;
הלכה י ג פירצ ה שהי א כונ ה בעפ ר כו ' . ובהש.ו ח א׳/־ ז ז ו הגירס א משובש ת מצאתי ה
בירושלמי ט ׳ . ועי ׳ נכ״ מ של א חיר ן כלו ם ר ק העתי ק הגרס א המשובש ת

יהוא

240

ציוני מהר״ נ

(והוא בירושלמ י ספ״ נ דשביעיה ) אכ ל ה נ סח א הנכונ ה הי א כירושי-מ י דמו״ ק ס״ א ה״ ד
ומפורש ש ס ממ ש כדבר י ר ינ ו , וע״ ש במרה׳י ס :

פ״ד הלב ה ט סירו ח ששי ח שנכנס ו לפביעי ה כו ׳ . עי ׳ בכ״ מ אב ל ל א הי ה צרי ך
לזה שדבר י רבינ ו מ ־וארי ם בירושלמ י בס״ ה דמעשרו ת ה״ ב ונהו״ כ ופסיקח א
זופרחי פ ׳ גה ר חנ י ר ' יונח ! ב״ ר יוס י הומ ר מני ן ל ח.וא ה שהביא ה שלי ש לפנ י ר״ ה
קנסה אח ה בשביעי ח , ח״ ל ואשפ ח ס ח חבואת ה בשביעי ח . וע״ ש בפ״ מ ובנה״ ש וכ״ ה
ג׳יכ בחוספח א פ״ ב דשב־עית :

הלכה י ב היר ק כו ׳ . מפור ש דלשביעי ח אזלינ ן בירר , בח ד לקיכי ה בר״ ה ש ם י״ ד ע״ ב
אחרוג שו ה לאיל ן בג ׳ דרכי ם וליר ק בדר ך ממ ד כו ' ולשביעי ח כו׳ . וכ ן ש ם ט״ ו
פ״ב אר ר לרןיטה ו לשביעי ח וכמ״ ש בהלכ ה ז ו נופי ה הוחי ל ונלרן ט בשביעי ת כו ׳ וכ ן כ ל