Section 872

פט״ז הלב ה א המוצ א מחטי ן וצינורו ת ב ׳ ב ׳ א ו יות ר חיי ב להכרי ז שמניי ן סימ ן .
מה שהקש ה הכס״ ס דמא י שנ א ממצא ו ב ׳ מטבעו ת דא״ ח להכרי ז תירצ ו בד׳׳ מ
סימן רס״ ב וע״ ש בסמ״ ע :

פי״ה הלכ ה י ב בהגמ״ייאו ת ג ׳ שהר י כפ ׳ כ ל הססולי ן כו ׳ . צ״ ל פסול י המוקדשין :
הלכות חוב ל פ״>י ; הלכ ה ה ומניי ן שז ה שנאמ ר באיברי ם עי ן תח ת עי ן תשלומי ו
הוא שנאמ ר מכור ה חח ת חבור ה נו ׳ . ועי ׳ 3לח״ מ שכת ב
דאולי דכ ך הי ה גירס ת יבינ ו בגמ ׳ בדבר י ר ב אש י לי ש המוב ל וע״ ש שהני ח בצ״ ע .
וכמידושי ס ס (ד ף פ״ז ) הקשית י ע ל גירס א דיד ן דילי ף מתח ת דאונ ס דא״ ב מנ״ ל דמשל ם
אף א י אתר ו בי ה לרב י דבכה״ ג גב י אונ ם לק י לר ׳ יוחנ ן בכתובו ת(ד ף ל״ב ) וכ״ פ רבי ט
כהל׳ נער ה . ועו ד דא ף לעול א דסב ר הה ס דמשל ס ה א טעמ ו דילי ף אונ ס מרוכ ל וז״ א
לרב אש י דילי ף אדרב א סוב ל מאונ ס . אב ל לגירס ח רבינ ו בדבר י ר ב אש י דילי ף חוב ל

מחבורה א״ ש :

£״ג הלכ ה א כיצ ד משערי ן הטש ח הכ ל לפ י המביי ש והמחכיי ש ט ׳ . הלח״ מ הקש ה
"" דאמא י פס ק רנינ ו כר ׳ יהוד ה דאמ ר בגמ ׳ הגדו ל לפ י גדל ו והקט ן לפ י קנינ ו
ואמאי ל א פס ק כר״ ש דאמ ר הא ץ אוה ן כאל ו ה ן בנ י חולי ן כו ׳ דמוקמיג ן מתני ׳ דרי ש
החובל כוותי ה והני ח בצ״ ע . ולק״ מ דכנ ר כח ב מכרש״ ל ביש״ ש דלישנ א דמסניחי ן ל א
מוכחא כל ל כווחי ה דר״ ש טפ י מדר״ י וה א דמוק י ל ה כר״ ש היינ ו דר״ ש שנא ה דא י ר״ י
שנאה ל א יחנ ן סיפ א גב י ס1מ א :

הלכה ג המניי ש א ס היש ן חיי ג בבוש ת וא ם מ ת בתו ך שנח ו נו ׳ אי ן גובי ן בוש ת ז ה
מן המביי ש וא ם תפס ו היורשי ן אי ן טוציאי ן מיד ן . מכא ן ק״ ל אמ״ ש הכס״ מ
והלמ״מ נר״ ס י״ א מהל ׳ גזק י ממו ן דהיכ א דל א חסרי ה ממו ן ל א ס״ ל לרבינ ו דלהנ י
תפיסה בגעי א דל א איפשיט א . והר י בוש ת דל א חסרי ה ממונ א ואפ״ ה כת ב כא ן רבינ ו
דמהגי חפיס ה בבעי א דל א איפשיט א וכ ן קש ה ממ״ ש רבינ ו ספ״ י ממעה״ ק ופי״ א מזכיה :
פ״ך, ה״ א כ ל המכ ה אד ם כש ר מישרא ל ט׳ . עי ׳ סנהדרי ן(פ״ו■ ) ובפי״ ו מהל ׳ סנהדרי ן :
הלכה י ג אפי ׳ עוב ר עביר ה לתאבו ן מצו ה להציל ו . נ״ ל להבי א ראי ה לז ה מסנהדרי ן(ד ף
ע״ב:) דקאמ ר הת ם דמי ם ל ו בי ן בסו ל ני ן בשב ת ומ י ל א אייר י שמל ל שב ס
בממתרח וכגו ן במר ת זמצינ א דאיכ א איסו ר דאורייח א . בעירובי ן ל״ ה :
חלכות רוצ ח פ״ א הלכ ה י ב רד ף אח ר ערו ה וחפס ה ושכ ב עמ ה והער ה אע״ ס
שלא גמ ר ביאת ו אי ןממיחי ןאות ו ע ד עמד ו כדין . וכ״ כ המו ר
5ח״מ סי ׳ חכ״ ה וננס״ ס ובב״ י ל א הרא ה מקו ר לה א דנחב ו דמשהערהאי ן הורג ץ אות ו

אלא מה א דחני א נעבד ה ב ה עביר ה אי ן מצילי ן אות ן בנפש ו ובב״ י כס ב דנרא ה דמעמ א

׳ימשהערה כב ר נפגמ ה . ול א מפי ו אנ ו מיי ן בז ה שהר י פו א מבוא ר להדי א עם ׳ ש ם
(סוף ד ף ע״ג) :

פ״ג הלכ ה ז וכ ן הדוח ף א ס מביר ו מרא ש הג ג ונפ ל ומ ת משערי ן גוב ה המקו ם שהפיל ו
פעלי! , הכ״ 8 ל א הרא ה מקור ו והו א ניחבא ר בברייח א דמיית י הש״ ס בס ׳ המוב ל
(דף צ ׳ ע״ב ) :

פ״ד הלכד ! א המתכוו ן להרו ג א ח ז ה והר ג א ס ז ה פטו ר ממית ת ב״ ד ופ ן החשלומי ן
ט׳ . מ״ ש הכס״ מ דרכינ ו פס ק כרבנ ן דר״ ש כנ ר השי ג עלי ו הלח״ ס בהל ׳ חוב ל
וכן בפי ׳ המשנ ה דסנהלרי ן כת ב רנינ ו בהדי א הלנ ה כר״ ש :

הלכה ד , אמדוה ו למיס ה והיק ל ממ ה שהי ה ולאח ר מיכ ן הכבי ד ומ ת ה״ ז נהר ג ט ׳

שרגלים לדב ר . הכ״ מ נדח ק בלשו ן רבינ ו ונס ׳ ח״ ח כת ב שדבר י רבי ע ה ם

ע׳׳פ בריית א לאימ א בירושלמ י בסנהדרין :

פ״ה הלכ ה ג ישרא ל שהר ג בשגג ה ט ׳ א ח ג ר תוש ג נול ה . עי ץ בהשגו ת וננ״ ס
ועיי׳ במ״ ש הר ב סוי״ ט במכו ת לייש ב גירס א ז ו בדבר י רבינ ו :

הלכה י ד מ י שפח ד ס ן המל ך של א יהרגנ ו בדי ן מלכו ת כו ׳ ובר ח למזב ח ונסמ ך ל ו
אפילו הי ה ז ר הר י ז ה ניצ ל . מקו ר לז ה עיי ן בשו״ ח מקו ם שמוא ל סי ׳ כ ׳

ונס׳ פני ם מאירו ח ס״ ם פ״ ה סיר ן בז ה מני ן יוא ב דא ף של א הי ה ש ם התרא ה הי ה
רשות בי ד המל ך א ו בי ד בי ת די ן להורג ו מחמ ת הורא ת שע ה :

'?״1 הלכ ה י ב מ י שהי ה דול ה א ח החבי ת להעלות ה לג ג ונפס ק המכ ל ונפל ה ע ל חביר ו
והרגמהו מ ׳ פעו ר מ ן הגלו ח שז ה כמ ו אנו ס רו א . מש״ כ הכס״ מ דרנינ ו ברוח ב
שכלו מז ן עע ם מ !• א אל א ט א מוכר ח גש״ ם דםסו ם (ד ף מ ׳ ע׳׳6 ) וכמ״ ש הסום ׳

שם בד^ ס אס ר לי ה רב א ס ׳ דטעמ א דדר ך עליי ה אטו ר מגלו ת הו א משו ס דהו י איוו ק
ביותר ולא ו מדע ת עצמ ו כת ב כ ן רנינ ו :

הלכה ט ו אע״ ס שהחוב ל באבי ו בזדו ן חיי ב מית ת ב״ ד ט ׳ א״ ח גלו ת . כת ב הר ב כ״ ס
בספרי פ ׳ מסע י , וז״ א אל א דבר י רב א דפר ק אל ו ה ן הגולי ן (ד ף ח'•■ ) *

פי״א הלכ ה י ד בכ״ מ רבינ ו השמי ס ז ה משו ם ט ׳ . ועי ץ שב ח קכ״ א :
הלכות מכיר ח פ״ ב הלכ ה א עב ד כנענ י נקנ ה בכס ף א ו בשט ר א ו בחזקה . הכ״ ס
דקדק מלשו ן רבינ ו כא ן דחזק ה לחוד א קני א א ף במקו ם
שכוחגץ סט ר וכב ר מבוא ר כ ן להדי א בדבר י רבינ ו בפירו ש המשנ ה פ״ ק דקידושי ן עיי״ ש :
הלכה ב ומ ה הי א החזק ה בקנ ץ י ם שישתמ ש בה ן כדר ך שמשתמשי ן בעבדי ם .

נראה דהעיק ר כמ״ ס הכס״ מ בכוונ ת רבי מ דדוק א תשמי ש המיוח ד לעבדו ת
דמינכר הו י חזק ה משא״ כ מלאכ ה שאינ ה ניכר ת שהי א ש ל רב ו כגו ן חפיר ת בג ד ל א
הוי חזקה . ול א דמ י לאכיל ת פירו חדקרק עדס״ ל דהו י חזק ה דהי א ניכר ת בשפ ת הנאת ו
שהיא של ו . ודל א כמ״ ש הה״ מ לדע ח רבינ ו דה א סוגי א דפ ׳ חזק ת קשי א להה״ מ כמ״ ש
הלח״מ רפ״ ב מהל ׳ זכי ה והי א סיו ע להכ״ ט ונב״ י סי ׳ קצ״ ב הוכי ח שג ם הרא״ ס ת״ ל
לחלק בי ן אכיל ת פירו ת דקרק ע למלאכ ת עב ד שאינ ה ניכר ס ; וב ן א ס הגבי ה הר ב
אח העב ד קנ ה . בהשגו ת א׳ א נרא ה מדברי ו דל א גר ס ב ה פלוגח א ויות ר נרא ה כ ן
מדברי רבינ ו שבפירו ש המשנ ה פ״ ק דקידושי ן ע״ ש , וד ע דכנ ר הוב א גירס א ז ו בריטב״ א
בשם ס״ י והגאוני ם . וכ״ ה גירס ס הילקו ס בפ ׳ בה ר וע״ ש שהעתי ק בדבר י ת״ ק קנ ה .
וגס׳ ברכ י יוס ף ביו״ ד הארי ך נז ה ול א זכ ר מגירס א הג״ ל ג ם מדבר י רבינ ו בפי ׳ המשנ ס
לקידושי; שזכרת י :

פ״ד הלכ ה ו הי ו הפירו ח ברשו ת המוכ ר א ו ברשו ת המופקדי ן אצל ו ל א קנ ה הלוק ח
עד שיגבי ה הפירו ח נו ׳ . כת ב הכס ף משנ ה דלדע ח רבינ ו וסיעת ו ל א סי י במ ה
שקיבל הנפק ד ברצו ן המוכ ר לחת ן ללוק ח ומיה ו היינ ו דוק א כשל א העמיד ו אצל ו ה א
העמידו אצל ו וקיב ל במעמ ד שלשת ן קנ ה . וכ ן מוכ ח בירושלמ י שלה י שביעי ת וע״ ש
דגרם ע ד שיזכנ י . ומשמ ע הח ס להדי א כדע ת רבינ ו דל א סג י בקבל ה דאל״ ב מא י מקש ה
מינה ע ל ר ב דאמ ר כ ד אנ א אמ ר לבנ י ביח י ליס ן מחנ ה לב ר נ ש לי ח אנ א מוז ר ה א
מסתמא כיו ן שאמ ר לה ם ליח ן ונתרצ ו הר י קיבל ו . וא״ כ הר י לחנ א דברייח א נמ י קנ ה
לסי גירס ת היא״ ש . אל א ש״ מ דלית א לגירס א הנ״ ל וע״ נ כ״ ה לדע ת הפוסקי ם דסעס ד
שלשתן אינ ה אל א ברצו ן כנפק ד וכדמוכ ח מדנ ט הרא״ ש פ״ ק דגיסין :

פ״ו הלכ ה י ד הסוכ ר קרק ע ונת ב השט ר כו ' כיו ן שהוחז ק הלוק ח בקרק ע נקנ ה
השטר בכ ל מקו ם שהו א . ובהשנו ח כח ב והו א דאמ ר לי ה אנ ב וקנ י . וד ע שמדבר י
החוס' פ״ ב דגיטי ן (ד ף כ״ב ) מבוא ר דכא ן ל א בעינ ן שיאמ ר אג ב וקנ י משו ס דשס ר
אפסרא דארע א הו א והו א דל א כהראנ״ ד כאן :

פי״ד הלכ ה ב בד״ א בדברי ם שי ש בה ם חי י נפ ש נו ׳ אב ל העיקר ץ כגו ן הקוש ט
והלבוגה ט ׳ אי ן פוסקי ן לה ן שע ר . כח ב הכ״ ס דדוק א כמו ן ופלפלי ן שבאי ן
להכשיר המאכ ל מקר ו חי י נפ ש ול א הקוש ט שאי ן נ ו עני ן מאכ ל אד ם . ומשמ ע דקוש ס
אינו נ א להכשי ר המאכ ל ח״ א דבפ״ א מה ׳ סומא ח אוכלי ן מטא ר להדי א דקוש ט ני ב
נותן טע ם במאכ ל כפנפלי ן :

פכ״ט הלכ ה ד וב״ ד מעמידי ם אפוטרופו ס לשוניי ם כדר ך שסעמידי ן לקטני ם . וכת ב
הה״מ ז ה הוצי א ממ״ ש בכתובו ת מ י שנשחט ה ב״ ד יורדי ן לנכסי ו וזנ ץ ומפרנכי ן
אשתו ובני ו וכו / א ך אי ן מז ה ראי ה דמעמידי ן ל ו אפוטרופו ס למט ר ולקנו ס כדר ך שמעמידי ן
לקטנים דאפש ר דה א דיורדי ן לנכסי ו וזני ן ומפרנסי ן אשח ו ובני ו הו א משו ם דסתמ א
ניחא לי ה בכ ך של א ימוח ו ברע ב אב ל דבר י רבינ ו דכא ן מהבארי ם מה א דאימ א בחוספח א
דיבמות והעחיק ו רבינ ו בס״ ז דהרורו ס די ן ט״ ו דח ס קנ ו האפוטרופסי ם ש ל חש״ ו לה ן
עבדים אוכלי ן בחרוס ה ש״ ס שי ש ינול ח בי ד אפוטרופו ס ש ל שוט ה ג״ כ להמ ס ולמט ר נמ ו
אפוטרופוס ש ל קטני ם :

פ״ל הלכ ה א וזכ ה כ ק הלוק ח . צ״ ל ללוק ח :

הלכה ג עיי ן מ״ ש ה״ ה של א אמר ו י ד עב ד כי ד רב ו לחיי ב כל ל וק״ ל ע״ ז סמ״ ש רנינ ו
בפ״ב דשאל ה דמפסי ד הר ב מממ ח י ד העב ד שהו א כי ד רב ו לעניי ן שאל ה בבעלי ם :

ומ״ש הה׳׳ מ בש ם הרשב״ א כא ן גב י מכ ר הנע ל נו ף ופירו ח דהכ ל בט ל וספי ' סירו ס
אינו אוכ ל לוקח . והעסיק ו הב״ ש כסי ׳ צ ׳ ס״ ק מ״ז . ול א הרגי ש במ״ ש המ״ ל
ע״ד הרשב״ א הלל ו כשלה י ה ׳ זכי ה ודברי ו מוכרחי ם במ ה שחיל ק ש ם דדוק א לקיי ם המק ח
בשוויין ח״ י אב ל א ס ירנ ה לקיי ם הפירו ת בכ ל הדמי ם שנת ן א״ י הבע ל לבט ל וא ס ל א
נאמר כ ן היקש י ג״ כ דבר י הנ״ י אהדד י וכמ״ ש ש ם :

הלכה ה בע ל שמכ ר מטלטלי ן ש ל נכש י צא ן ברז ל א ו מטלטלי ן שנת ן ל ה משל ו כו ׳ ק ע
הלקוחות . והר ב ח״ מ באה״ ע סי ׳ נ ׳ ס״ ק מ״ ט הקש ה ע ל ז ה דקיי״ ל בע ל
שנתן מהנ ה לאשת ו קנס ה ואי ן ל ו פירו ח ואמא י ממכר ו קיי ס ופיר ש פירו ש דחו ק .
והב״ש כת ב עלי ו שהו א דחו ק . וד ע שי ש ל י לקיי ם דבר י המ״ מ שהר י דבר י רנינ ו נובעי ם
מדברי ר ג הא י גאו ן כמ״ ש הה״ מ ומבוא ר במרדכ י רפ״ ו דיבמו ח שהבי א דברי ו אה א
דחניא המכנס ס שו ס לבעל ה א ו שהכני ס ל ה שו ס משל ו :

הלכות זכי ה ומתנ ה פ״ ג הלכ ה ב מח ל לחביר ו חו ב שי ש ל ו עלי ו א ו שגח ן
לו הסקדו ן שהי ה מופק ד אצל ו ה״ ז מהג ה . מ ה שהקש ה
כאן הלח״ מ ממ״ ש רבי מ בהל ׳ מכיר ה דנרא ה ש ם בהיפ ך ממ״ ש כא ן דגב י פקדו ן ל״ ס
פסילה . כב ר כתבס י ש ם לייש ב בעי׳ ה דאי ן סחיר ה בדבר י רבינ ו כל ל ל א ממ״ ש ש ם
וגם ל א סמ״ ש בהל ׳ טוע ן דמשמ ע דסהג י לש ץ ממיל ה נמ י גב י פקדו ן וכמ ו שנח ב נע ל
משנה למל ך ע״ ש :

פ״י הלכ ה ט נמ״ ל והשי ב דשתיק ה ל א הו י מחיל ה . ומב א באה״ ע סי ׳ צ ׳ וח״ ס סי '
ס״ד : ש ם ודא י דיד ע של א נפרעה . וכ״ מ בש״ ך פ״ א ס׳ :
הלבות עבדי ם פ״ א הלכ ה א אא״ כ צרי ך לאכל ן . נשא ל ע״ ז הרדב״ ז בתשוב ה סי ׳
ב׳ אלפי ם נ״ ח דמא י ימכו ר עצמ ו לאכו ל כיו ן שהאדו ן חיי ב
לזונו ונדס ק ביישוב ו . ול״ נ דמשכח ח ל ה שצרי ך המעו ת לאכל ן עס ה ומוכ י א״ ע עכשי ו
ע״מ שתתחי ל זמ ן ש ל השעבו ד לאח ר זמ ן שיאכלם :

הלכה ב ול א עב ד כנענ י מפנ י החש ד . עיי ן לקמ ן פ״ ט יל ׳ ו ׳ : ש ם ואי ן סג ר נקנ ה
בפ״ע שנאמ ר ט ' . עיי ן לק ק ספ״ ב : ש ם במ״ ל ד״ ה ו ק ט ׳ פה א דאתרי ׳

**״) דמציע א ט׳ . ו ק מימי ן 019 ; ,