Section 865

הלבות זזבוד ת יוה״ ב פ״ א ה״ ג שמ א תמצ א אשת ו נד ה . ק הו א בירושלמ י
^ יומ א פ א , אול ם מדו ע שבי ק הרמב״ ם ש״ ס דיל ן

ותמצא סא ק נד ה . והנ ה החוס ׳(נד ה ט״ר ) סד״ ה אמ ר ר ב התעורר ו מדו ע נק ט הש״ ס
נאמת סא ק הר י משכח ת ודא י גד ה היכ א שבדק ה אוחיו ם ותירצ ו דל א שכי ח , והיינ ו
דלא שכי ח לסה ר הבדיק ה כ ל כ ך ומפ״ ז ע״ פ רו ב אינ ה ר ק ספ ק נדה , אול ם ז ה שיי ך
בדבר הנוג ע לנ ו לעני ן חיו ב קרב ן , אכ ל לעני ן שיהי ה בועל ה טמ א ליאס ר בעבוד ה
נגד עצמ ו הו ה ודא י נד ה דלמ א תרא ה אוחיו ס , ואפיל ו של א יתבר ר לנ ו ר ק אח״ כ מ״ מ
הטפל יטמ א טומא ה זדאי ת וז ה נכ ק , דכ ל עיק ר ספ ק אינ ו ר ק למרא ה עיני ט , אול ם

לסזמו

חרושים ומקורי ם

323

לטמא גועל ה לאוסר ו בפכוד ה הי א וד6 י נד ה , והרמב״ ם דס״ ל נכ״ מ ס& ק מוח ר מה״ ס
היה מוכר ח לז ה , דע ל הספ ק שמוה ר מה״ ח ל א ענדינ ן פריש ה ! עי ׳ ש״ א סי ׳ ל״ ח :

הלכות נזמ י ממו ן פ״ ה הלכ ה ד שלמ ה חיק ן שמות ר להל ך בשכיל י הדרכי ם .

* תמהת י בס ׳ חור ה נביאי ם הל א אי ן ז ה תקנ ה שלמ ה

רק נלמ ד מקר א דמשל י ול א יפו ל ט ל ז ה לשו ן תקנ ה . וכ ן נתעור ר בז ה היוחסי ן חו ת
שלמה . ועת ה ראית י שדבר י רבינ ו נכוני ם , דהש״ ט (ב״ ק ס״ב ) מקש ה הנה ו עש ר תקנו ת
אחת עשר ה הו ו ^ ומשנ י מהלכי ן בשביל י דרכי ם שלמ ה אמר ה , מכל ל שהיח ה תקנ ה
סרטיח משלמ ה כמ ו עש ר תקנו ת ליהוש ע דאל״ ה אי ן מקו ם לכולל ה בתקנו ת יהושע :

הלכות רוצ ח פ״ ב הלכ ה ג א ח דמכ ם לנ&שוהיכ ס ז ה ההור ג עצמ ו , מי ד כ ל
חיה אדרשנ ו ז ה המוס ר מביר ו לפנ י חי ה לטרפ ו , מי ד האד ם
מיד אי ש אחי ו ז ה השוכ ר א ח אחרי ם להרו ג חבירו , ונאמ ר בשלשח ס לשו ן דריש ה
הרי דינ ם מכו ר לשמי ם ע״ ש . ודבר י הרמב״ ם אל ו לקוחי ם מבריית א (ב״ ק צ״א: ) מוב א
במדרש רב ה פ ׳ בראשי ת (ומר ן ל א הער ה המקו ר בזה ) :

פ״ד הלכ ה ט ול א יצילוה ו מ ן הדי ן כו ׳ . והו א בסנהדרי ן ז ׳ ע״ א עבד ו ל י כדעבד ו
בחור ול א הוי א לה ו חקנת א :

הלכות סנהדרי ן פי״ א הלכ ה ה ואי ן טועני ן למסי ת וכו ׳ שהאכזריו ת ע ל אל ו
שמכיעין א ת הע ם אחר י ההב ל רחמי ם הו א בעול ם
שנאמר למע ן ישו ב ה ׳ מחרו ן אפ ו ונת ן ל ך רחמי ם ע״ ש . ולכאור ה דברי ו*סתומי ם , אול ם
ממה שדרש ו (ביצ ה ל״ ב ב' ) ונת ן ל ך רחמי ם שתרח ם ע ל הבריו ת היינ ו שאח ס תהי ו
רחמנים י ש מע ש הבנ ה לדברי ו , ובפרש ת עי ר הנדח ת נאמ ר זא ת שע ל יד י האכזריו ת
שתנבגו בה ם תהי ו רחמני ם :

פט״ז הלכ ה ו אינ ו צרי ך שנ י עדי ם למלקו ת אל א בשע ת מעש ה אב ל האיסו ר עצמ ו
בעד אמ ד יוחז ק וא ם אמ ר ע ד אח ד ע ל התיכ ה אח ת שהי א חל ב ! ולפ י הלכ ה
עד אמ ד נאמ ן באיסורין ^ וח ם ב א אח ר ואכל ו לוק ה מה״ ח ע״ ש . דיר י הרמב״ ם י ש
להם מקו ר בירושלמ י פ״ ו דסוט ה ופ״ ח דנזי ר . וטע ם הדב ר דכ״ ס שהאמינ ה תור ה ע ד
אחד הר י הו א כשני ם , וכמ ו שא ם העיד ו עדי ם ע ל דב ר אח ד שב ה אצלנ ו לודא י גמו ר
ואין אפשרו ת לבירו ר יות ר מז ה , כ ן ע ד אח ד לדב ר שהאמינח ו חור ה נעש ה הדב ר כעני ן
שאין ב ו ספ ק יות ר :

פי״ח הלכ ה ו שאי ן ממיחי ן בי ת די ן ול א מלקי ן א ת האד ם בהודא ת פי ו אל א ע ל פ י
שנים עדי ם וכו ׳ . בירושלמ י סנהדרי ן פ ' נגמ ר הדי ן אמ ר ע ק ליהוש ע ול א עו ד
אלא למש ה רב ך כו ' ע ל פ י שני ם עדי ם יקו ם דבר :

פכ״ה הלכ ה ב צ א ולמ ד ממש ה רב ן ש ל כ ל הנביאי ם כו ׳ . הו א בספר י פ ׳ בהעלות ך
ומד״ר פ ׳ ואר א :

הלכות ממרי ם פ״ ג הלכ ה ז כ ל שיחסר ו ל ו התנאי ם המוכרחי ם בעונ ש זק ן ממר א
מ״מ חייבי ם ב״ ד לנדות ו ולהפריש ו כפ י שנרא ה לה ם שהדי ן
כך ע״ש . והיינ ו דאמרינ ן (סנהדרי ן פ״ח• ) מפנ י מ ה ל א הרגו * א ת עקבי א מפנ י שלא '
דן הלכ ה למעש ה , ומ״ מ סבר י חכמי ם ש ס דנדוה ו לעקבי א , ובכ ל זא ת הכ ל תלו י בי ד

הב״ד ! דהר י ר״ י סג ר ח״ ו שעקבי א נחנד ה , ופי ^ בירושלמ י ס* ק דמ׳* ק שמעת י שאי ן
מנדין זק ן והקש ו סה ך דעקבי א דאמ ר דוגמ א השקו ה , ועי ׳ משנ ה למל ך ש ם :

הלכות אב ל פ״ א הלכ ה א אה ל שא ר השבע ה ימי ם אינ ו די ן חור ה אע״ פ שנאמ ר
בחורה ויע ש לאבי ו אב ל שבע ת ימי ם ניתנ ה תור ה ונתחדש ה
הלכה . אע״ ג דעיק ר דברי ו הו א מירושלמ י פ״ ק דמ״ ק ! אכ ן ש ם בירושלמ י נאמ ר הלשו ן
אין למדי ן דב ר מקוד ם מת ן הורה , אב ל הלשו ן ניחנ ה חור ה ונתחדש ה הלכ ה הוצי א מנמ '
(שבח קל״ה׳ ) דורו ת הראשוני ם יוכיח ו שאי ן אמ ו טמא ה ליד ה וכו ׳ :

הלכות מלכי ם פ״ ג הלכ ה ח כ ל המור ד במלכו ת י ש למל ך רשו ת להורג ו כו ׳
בסייף . בירושלמ י סנהדרי ן רי ש ס ׳ ד ׳ מיתו ת :

הלכה י מל ך הור ג רבי ם ביו ם אח ד ותול ה ומני ח ימי ם רבי ם ע״ ש , והחנ ה שיהי ה
תיקון עול ם . הוצי א דברי ו ממ ה שאמר ו גב י רצפ ה ב ת אי ה (יבמו ת ת״ח )

מוטב שתעק ר או ח אח ת מה״ ת ויתקד ש ש ם שמי ם בפרהסי א וכו ׳ . שבנ י רצפ ה ב ת אי ה

לא הומת ו ר ק מצ ד די ן מל ך דמדי ן חור ה אי ן לה ם משפ ט מו ח ע ל עו ן שאו ל שהר ג

גבעונים ושאו ל עצמ ו ל א הר ג ר ק נו ב עי ר הכהני ם , וכא ן הי ה תיקו ן עול ם להוסי ף

גרים גרורי ם :

פ״ף הלכ ה ח המל ך המשי ח נוט ל מכ ל הארצו ת שכובשי ן ישרא ל חל ק אח ד מי״ ג כו׳ .

הוא בב״ ב קכ״ ב ע״ א עתיד ה אר ן ישרא ל שתתחל ק לשלש ה עש ר חלקי ם כו ׳ למא ן

לנשיא כו ׳ ע״ש :

פ״ו הלכ ה ו עמו ן ומוא ב אי ן שולחי ן לה ם לשלום . וכת ב בהגמ״י י בש ם ם ׳ יראי ם
דוקא להקדי ם לה ם אסו ר אב ל חשלו ם שלו ם מות ר כו ' , והכ״ מ כת ב וי ש לתמו ה
עליו ממ ה שאמר ו חז״ ל במדר ש ע״ כ , וכוונת ו בל י ספ ק ע ל מדר ש חנחומ א פרש ת
פינחס , אח ה מוצ א בס י שב א עמה ם במד ח רחמי ם לסו ף ב א ליד י בזיו ן כו ׳ אח ה תעבו ר
על דבר י שכתבת י ל א תדרו ש שלומ ם כו ' מ י גר ס ל ו מפנ י שבק ש לעשו ת טוב ה ע ם אל ו
שאמר הקב״ ה ל א תדרו ש שלומ ם וטובת ם ע״ ש ;

פ״ח הלכ ה י א כ ל המקב ל עלי ו שב ע מצו ת וכו ' ה״ ז מחסיד י אומה״ ע וי ש ל ו חל ק
לעולם הב א וכו ׳ ול א מחכמיה ם . צ״ ל אל א מחכמיה ם , וכ ן הגירס א בתשובו ת
מהר״ס אלשיך :

פ״ט הלכ ה א ע ל שש ה דברי ם נצטו ה אד ם הראשו ן והוסי ף לנ ח אמה״ח . כ ן הו א
במדרש ב״ ר פרש ה ׳" ז ופ ׳ כ״ ד ופ ׳ משפכי ם ופ ׳ ואתחנן :

פ״י הלכ ה ח בנ י קכיור ה חייבי ם במיל ה . (נדרי ם ל״א ) בשע ה שנתרש ל מש ה מ ן
המילה וכו ׳ מי ד ותק ח צפור ה . ובע״ ז נ״ ז איח א פלוגח א א ם אש ה תוכ ל למו ל
התינוק , ולכאור ה אי ך יפרנ ס כאוס ר א ת עובד א דצפור ה , ובאמ ת הקש ו ש ם מצפור ה
ותירצו שעשת ה שלי ח . ובכ״ ז קש ה מדו ע נזכר ה צפור ה בפרש ה ; ועו ד שאי ן האש ה מצוו ה
למול בנ ה ר ק ע ל הא ב מוט ל החו ב , ולדע ת הרמב״ ם ניח א דמדי ן מבנ י קטור ה הו א
(בראשית כ״ה ) וא״ כ צפור ה שהיח ה מדיני ת חייב ת במיל ה דבבנ י נ ח ל א מצינ ו החילו ק
בין אי ש לאש ה , עי ׳ יפ ה תא ר ס ׳ ל ך ל ך , ומפנ י שראת ה שמש ה נתרש ל עמד ה ומל ה הי א
שגס עלי ה ח ל החיו ב וג ס הי א בכל ל העונ ש , ונכו ן ;

חידושים ומקורי ם

בעזר החונ ן דע ה אעל ה ע ל שלח ן רבנ ן פרפראו ת לחכמה , טעמ ם כטע ם לש ד השמן , המ ה ליקוט י שרש י משנ ה תורו ז א׳ג ר
כתבתי ע ל גליונ י הרמב״ ם בע ת לימוד י שיעורי ן תמידי ן כהלכת ן , והמ ה נובעי ם ממעינ י ההכמ ה מקוב ץ ממקו ם שבעל י תשוב ה עומדי ם
כדברי רבינ ו במקומו ת מפוזרים , המלק ט שמ ו מש ה נחום , הכות ב וחות ם פ ה קאמינק א יו ם ג׳כ״דניס ן שנתתרמ״ א לפ״ק .

בן לא״ א היק ר המופל א ש״ ת הגבי ר ה״ ר בנימי ן ירושלימסקי .

הלכות נזק י ממו ן פ״ ח הלכ ה ז הקדיש ו המזי ק כו ׳ ויגב ה הניז ק ממנו . נ״ ב
יעוי׳ לעי ל הלכ ה ד ׳ במ״ ש ואח ר שהזי ק הקדיש ו הר י ז ה
סניור כו ׳ וצ״ ע ודו ק . יעוי ׳ בשו״ ח חת ם סופ ר מל ק חוש ן משפ ט סי ׳ קס״ ה שהרגי ש בז ה ,

ומ״ש עו ד בז ה :

הלכות גניב ה פ״ ב ה^כ ה ו בד״ א כשהקדי ש כו ׳ . נ״ ב יעו י ן 5מ״ מ במ״ ש וי ש
כיוצא בז ה בגמר א שהביא ו בריית א חולק ת ע ל משנ ה ול א אמר ו
ורמינהו לרו ב פשיטו ת שהי א חולק ת , יעויי ן עי ן זוכ ר מערכ ת וא״ ו או ת ב ׳ :
הלכה י א מו ן מאח ד ממא ה שב ו , במ״ מ שכת ב ומחלוק ת ר ב ולו י ופס ק רבינ ו כר ב .

נ״ב יעוי ׳ ב- ד מלאכ י ח״ ח או ח חקנ״ ט יעו״ ש מהשהי׳ריךבזהבבקיאותנפלא :

פ״ג הלכ ה ח א ס הוד ה בתחל ה בפנ י ב״ ד כז ׳ . נ״ ב יעוי ׳ במ״ מ ויעוי ׳ בשו״ ת מהר״ י
באסן סי ׳ קי״ ג מ״ ש בז ה באור ך :

פ׳/" ן הלכ ה ג אל א נות ן לה ם הדמי ם כו ׳ . נ״ ב יעוי ׳ בפנ י יהוש ע ר״ פ הגוז ל ומאכי ל
מה שהמ ה בז ה , ויעוי ' בשו״ ח מת ס סופ ר חל ק חו״ מ כי ׳ נ״ ו מ״ ש בז ה באור ך :

©"ח הלכ ה י ז ל א יוסיפ ו ית ר ע ל שהות . נ״ ב הנ ה הש״ ך יור ה דע ה סימ ן רמ״ ו
ס״ק ח ׳ כת ב בש ם אבי ו מדקאמ ר ר״ ל(חגיג ה י״ב ) ר״ מ קר א אשכ ח כו ׳ רשמ ע
ר׳'מ ס״ ל הב י ו;;נ ן ל א קי״ ל כוותי ה יעו״ ש . וכ״ כ הר ב לח ם משנ ה פ״ ד מהלט ת תלמו ד
תורה ה״ א וקש ה ע״ ז מדבר י רבינ ו דהכ א דה ח קאמ ר בז ה בש״ ס ב״ ב (צ ׳ ע״א ) שמוא ל
קרא אשכ ח ודרי ש ופס ק כ ן רבינ ו , ויעוי ׳ ג״ כ בי ד מלאכ י ח״ א סי ׳ חקל״ א שחמ ה עו ד
בזה מדבר י רבינ ו פ״ ח מהלכו ת סוכ ה הי״ ב וסו ף פ״ ד מהלכו ת ערכי ן וחרמי ן ;

הלכות גזל ה ואבד ה פ״ א הלכ ה א שהר י הכתו ב נתק ו לעש ה . נ״ ב יעוי ׳

לקמן פי״ ח מהלכו ת סנהדרי ן ה״ ב במ״ ש וכ ל לא ו
שניחן להשלומי ן כו ׳ , ויעוי ׳ בתשוב ת שיב ת ציו ן כי ׳ ק ׳ מ״ ש בז ה :

וזלכה ב ואסו ר לגזו ל כ״ ש ד״ ח . נ״ ב יעוי ׳ בלח״ מ שהקש ה דא׳' כ מ ה הקש ו סנהדרי ן
נ״ט והר י פחו ת מש״ ס כו ׳ וכת ב לייש ב בדוח ק , ויעוי ׳ נכפ ר ל ב ארי ה חולי ן

צ״ג ד״ ה א״ כ . ויעויי ן מ ה שכתבת י בגליו ן רבינ ו פ״ ט מהלכו ת מלכי ם ש ם הלכ ה י ׳ :
שם אשו ר לגזל ו א ו לעשק ו . נ״ ב יעוי ׳ בכ״ מ במ״ ש ודיי ק רבינ ו לכתו ב אסו ר כו ׳ שאי ן
איסור ז ה מה״ ח . אמנ ם המהרש״ ל בביאו ר הסמ״ ג רי ש הלכו ת חמ ן כת ב דלמו ד
הוא רבינ ו לומ ר אסו ר אפיל ו ע״ ד שלוק ה מה״ ת כ״ ש במקו ם שעוב ר בלא ו ואינ ו לוק ה
וכ״כ הכנה״ ג חו״ מ רי ש סי ' שנ״ ט והוכי ח כ ן מכמ ה דוכת י דנק ט רבינ ו לישנ א דאסו ר
במילי דלק י עלייה ו א ו דעב ר בה ו בלא ו והמ ה ע ל דבר י הכ״ מ אל ו והלי ן בעד ו דדוק א
כי אמ ר בפירו ש אסו ר לגזו ל ד״ ת א ו שמסיי ם וכ ל העוש ה כ ן עוב ר בלא ו א ו לוק ה א ז
הוי מה״ ח אב ל כשאומ ר אסו ר לב ד אי ן איסור ו מדי ן חור ה , ויעוי ׳ בי ד מלאכ י ח״ ב
כללי הרמב״ ם או ח י ' ובנוב״ י חיו״ ד סי ' פ״ א :

הלכה ט כ ל החומ ד כו׳ . נ״ ב יעוי ' בהה״ מ מ״ ש ואע״ ג דאמ ר רב א כו ' ה״ ה כעי ן

גוזל צמ ר כו ׳ א ף כא ן קנ ה בדמי ם , יעויי ן חת ם סופ ר מיו״ ד סי ׳ ו ' :

הלכות חוב ל ומזי ק פ״ ו הלכ ה י ד וא ס אי ן ידו ע כול ם משלמי ן בשו ה . נ״ ב
יעוי׳ קצו ת החוש ן סי ' שפ״ ג ס״ ק א ׳ בז ה :

פ״ץ הלכ ה ב א ו עיר ב ל ו כו ' וכ ן כ ל כיוצ א בז ה . נ״ ב יעוי ' בש״ ך מוש ן משפ ט סי ׳