Section 860

ד ה וא ם הוסי ף כו ' ואדרב ה ס״ ל . צ״ ע דנה י דלעני ן אישו ת היכ י דקפי ד קר א מאישו ת
וכאן אביא ה הו א דקסי ד לדע ת רבינ ו דהר י חסר ה ל ו הפילג ש והו י ל א ירב ה ל ו
סיס של א יבעו ל צקבו ס רבו ת והר י א ף איה ו ל א קשי א לי ה דייח ד לעצמ ו נקנ ה

לפלגש שיחמייב ;

פ״ה הלכ ה ט מ״ ס (ד״ ה אכ ל לשכון ) מככ ר בפונדיו ן . ע ׳ בלח״ ס מ ה שהקש ה
פ׳יו . וצ ק מ דאחר י שהגמ ׳ נוהג ת סכו ם הדמי ם ורבי ט ז״ ל נת ן ער ך מיוח ד
ולא הודי ע לג ו שיעו ר הקוד ם והי ה מקו ם לומ ר כ ל שמזמ ן שגחעור ר לצא ת פל ה השע ר
נפצים לכ ן אמ ר דכ ן שיעו ר הגמ ׳ בא״ י שבשנ ת ברכ ה ד ׳ סאי ן בסל ע א ך משחר ב
המקדש היוק ר שו ה ועומ ד נ ׳ א ו מע ט יות ר ח ו סחו ס וא״ ר יוחנ ן נמ י השיעו ר שהו א
בשעת ברכ ה ואעס״ כ הי ה שנ ח רעבו ן וממנ ו למ ד רבינ ו ז״ ל נמ י דחלו י לס י דר ך השני ם
המבורכות בזמני ם הלל ו שכ ל שהוק ר אפי ׳ מזמ ן לזמ ן ע ד שהגי ע לכפ ל יוצאין :
כלח״ט וקש ה דלס א [לא ] הי ה צרי ך וכו ׳ ולכ ך מפר ש רבינ ו כצ״ ל . ותימצ ו ע ל שחל ה
הסוס׳ אינ ו כלו ם שה ם הקש ו ע ל שיש ר היוק ר והג ל פ ה יועי ל ומ ה 9900

אס

הגהות עס ק חמל ף

אם מ ה שמוצ א פ״ י סור ח ואכיל ה ע״ י סדח ק שמ ה אכיל ה אסי ׳ יוד ׳ כסל ע נמ י . וא ם
העורח והעמ ל הז ה ננתי ר ל ו לצה ת אסי ׳ ד ׳ סאי ן בסל ע נמ י . ובודא י דר ב סלי ג וסנ ר
יהכל תלו י במוצ א ליק ח וה ן בעי ן דל א מצאנ ו אימת י לשי ש חל א גדר ׳ יהוד ה וא ף גז ו
סליג רמ י ב ר חמ א :

\ הלכ ה י א ש א אע״ ג דרב א ב א לתרבו ת וכו׳ . עיק ר הקושי א ליח א דאית א לה א ואיח א
להא . ובילקו ט ישעי ה רמ ז ש״ ד דר״ מ דרי ש ל ה הכ י :

^ הלכ ה י ב שכ ל היוצ א לחוצ ה לאר ן . הי א תוספת א ס ה ד ע ז . והביא ה הרמב״ ן בס ׳
3 המצו ת סימ ן ד ׳ . וע ׳ נשטמ״ ק סו ף כחובו ת ובמהרש״ ח בח״ א בטנהדרי ן

(דף ק״ו ) : בכ״ ט (ד״ ה כשם ) לשא ר ארצו ת ולעי ל מה א . צ״ ע דמביא ר נרש ה בגמ ׳

ן, דהא י אמר ה ר ב יהוד ה משמי ה דשסוא ל והא י אמר ה משמי ה דנפשי ה ופלי ג ב ה ר ׳ זיר א

* ובמא י דאמ ר משמי ה דשמוא ל הו א דקיימ י אמורא י כוותי ה וז ו דע ת רבינ ו דודא י ל א הו ה

שחיק מלהשמיענ ו חידו ש ז ה דא ף לאר ן ל ח יעל ה אל ח דל א פס ק כווחי ה וכ ן כמ ה מעשי ם
מוכיחים דל א כר״י . ומעת ה קו ׳ הלח׳־ מ חזק ה ואי ן לומ ר דמדרב א א י ליח א לדר ב יהוד ה
מוקמי׳ לקר א הכ י של ח יתפזר ו ישוא ל עו ד ויעמד ו בבב ל דא'׳ כ ר ׳ זיר א למ ה מיק י קר א
בכלי שר ת דוקא . מיה ו מא י דכח ב הל ח ׳ ס דא ף לר״ י אי ן הליכ ה מנב ל לנול ה בעש ה
דבבלה יובא ו אינ ו נכו ן דא״ כ הול ך מבב ל לא״ י דר ך מקו ם סטו ר וכולה ו נס י הכ י אזל י
ואמו האיסו ר חוז ר וניעו ר . ודוח ק לומ ר דביר ד להשתק ע בשא ר ארצו ת ונמל ך בח ר הכ י
שאני. ואמנ ם מפסו ק השבעת י דאיית י ר ב יהוד ה צבא ה דדוק א לא״ י הו א א ך צ״ ע דא״ כ
מכל הבול ה נמ י דבב ל מא ן דכ ר שמי ה הס ס :

פ״ו הלכ ה ד בכס ף משנ ה אל א שאפש ר לטעו ן בע ד רבינ ו . אינ ו ס ב לפר ש דבר י
הראב״ד במ״ ש אל א שיכו ל לומ ר . דא ף הו א דעת ו דבהשלסת ו ש ל רבינ ו ל א סג י
ליה אל א דבע י גירו ת גמו ר וכשנעש ו גרי ם גמורי ם א ף הראב״ ד מוד ה דאפיל ו בהנ י
כשקיבלו עליה ם די ן ישרא ל אומרי ם לה ן אחינ ו אחה . והו א הלי ן בע ד רכינ ו דבז׳מצו ח
סגי ובז ה אנ י חונ ך לומ ר דבהנה ו ל א דעבד י מחמ ת ירא ה . וס ו דלדע ת רבינ ו ז ל לקמ ן
גפ״ח נצטוינ ו כ ן ע ל כ ל החומו ס לקב ל שב ע מצו ת ומ ה נשתנ ו אל ו מחל ו . ולדיד י אפיל ו
בחצים להעשו ח גרי ם גמורי ם צרי ך הכר ע . דהיכ ן מצאנ ו תנא י ז ה בתור ה וביות ר להאומ ר
דבגירותן איסו ר חחנו ת דאוריית א . וס ו דא ם בז ׳ עממי ם מצאנ ו בתור ה דעיק ר האיסו ר
הוא משו ס מעש י הועבו ח ועמל ק משו ם מלחמ ה הו א ודוגמ א לדב ר ב ן נ ח שביר ך ונתגיי ר
כקטן שנול ד והכ ה ישרא ל ונתגיי ר אינ ו מועי ל וכ ן עמו ן ומוא ב לעני ן מחנו ת וצ״ ע :

הלכה י בכ״ מ שכ ך אומנות ו וכו ׳ . צ״ ע דהח ם משו ס חמת ו הו א דק א ממשי ך יצרי ה
ושומע ל ו . ומדו ע ל א איימ י ה ך דמשני ; שהבי א לעי ל וכ ן ההי א דחולי ן ד ף ז ׳

ע״ב ודוכח י טוב א :

הלכה י ג בלח״ מ דאי ן ז ה הטע ם האמו ר בגמ ׳ ש ם , ש ם בהל ׳ שב ס פרשנוה ו שדעת ו
ז״ל דודח י משו ם ה ך מעש ה שהי ה שאיר ע פ״ א ל א יתיר ו חכמי ם איסו ר שב ת
במלאכה דאוריית א אל א דכלפ י שהי ו מתחנ ה נוהגי ם כ ן ול א חש ו לכל י זיי ק להניח ן באח ד
המקומות ולמנו ע מלהצי ל כיו ן דאיקל ע כ י הא י מילת א חש ו חכמי ם שימנע ו ויחוש ו למ ה
שאירע פ״ א . ותד ע שבכ ל המקומו ת שב א דבר י חכמי ם ע ל מעש ה שאיר ע איית י הגמר א
למחלוקת רחב״ ע ורבנ ן כההי א דסנד ל בשב ת ובא ה מ ן הקצי ר דיבמו ח וא ף דאפש ר לומ ר
דהכא היתר א ומשו ם נפשו ת כ״ ע מוד ו הו״ ל למירמ א לי ה ולשנוי י אל א כדאמ ר . מיה ו

עיקר דינ ו ב ל לבינ ו ז״ ל הו א ירושלמ י ערו ך שפ״ ק דעירובי ן [ועי ׳ בקה״ ע שם ] . ובהכ י

ניחא דל א מנ י ל ה בפ״ ק דביצ ה ע ם החזר ת חריסי ן ומח י דל א מנ י יוצאי ם להצי ל לפ י
שהתירו איסו ר דאוריית א וע׳ כ הית ר גמו רהוא . וי ש לעיי ן בכ ל ז ה :

הלכה ה הגונ ה בי ת שע ר אכסדר ה ומרפס ת . כצ״ ל והא י בי ת התב ן הו א ניעו ת

ובדפוס אמשטרד ם רצ ו לתקנ ו נמי׳ ש הר ב בכ׳ מ והדפיס ו בטעו ת גב י דברי ם שאינ ו

חוזר . ובחמ ת אינ ו כ ן והו א מהדברי ם שחוזרי ם עליה ם :

שם בלח״ ס בירושלמ י פר ק משו ח מלחמ ה . הו א בריית א בסוכ ה כמ״ ש הכ״ ס :
הלכה ו בלח״ מ ומ״ מ קש ה ל י ע ל דברי ו . ולעד״ ג כדבר י הכ״ מ דרבינ ו סוב ר דבי ס
שאני דאפיל ו שני ם יושבי ם בחד ר אח ד א י בע י כופי ן למפל ג ובאי ן ב ו די ן

חלוקת כ״ ש דל א הו י אל א דח ד ע״ י דינ ח דנו ד א ו אגו ד אב ל כר ם ש ל ב ׳ שוחפי ן לסירו ח הייצ א

סמצו . ואפש ר דהירושלמ י לי ח לי ס דגו ד ח ו אגו ד . ולפ״ ז די ן כר ם ש ל שצ י שוחפי ן באופ ן
שאין יכולי ן לכו ף לחל ק דומי א דהא י לתכרי ך :

פ״ח הלכ ה ב א ס תקפ ו יצר ו . עכ״ מ . והכ י אמריצ ן בעלמ א ס״ ט ל א דרש ת ססוכ ק :
הלכה ג יכניס ה למקו ם [פנוי ] ואח״ כ יבעו ל כצ״ ל :

הלכה ו גמל״ מ דברי ו חסוהי ם מד א כו ׳ . ונגל ה כ ן מלש ק רבינ ו ז״ ל והיינ ו טעמ א

דאמר לעי ל מטביל ה לש ם גירו ת מי ד ול א אמ ר ומוח ־ ב ה מי ד . א ך מ ה

שהשיב הר ב ז״ ל ע ל קושיי ת הכ״ ס לחנ ם חשד ו דהשאל ה הי א בהיפו ך דעכשי ו מיה ת
הרי הותר ה ל ו ביא ה ראשונ ה ומא י צרי ך להבחנ ה דה א מיני ה ילד ה ואה א פ . י ו מא י
דפריך א ך איכ א למיס ר דצפי ׳ א י ליס א לה א לאי ט קרו י בנ ר מ״ מ הר י א ם צחעבר ה

קיב 223

מביאה ראשונ ה הו א ספ ק וגע י הבחנ ה בי ן ספ ק לודא י אג ל איה ו אמ ר האמ ת :
הלכה י וכ ל מ י של א יקב ל . משמ ע דמחרי ן בה ם ואי ן עושי ם חיכ ף בה ם משפ ט
ועסש״ל ספ״ ט ג- י אנש י שב ס ולעי ל בעניי ן ההשלמה . וצ״ ע דא״ כ לפ י יברי ו
פה כ ל התעוררו ת למלחמ ה המוחר ת הי ח מלחמ ת מצו ה א ס ל א כשקבל ו שנ ע מצו ת ואי ן
אנו מבקשי ן אל א עבדו ת ומ ם , ועי ׳ נב י מלחמ ת בי ת דו ד להרווח ה וצ״ ע :

פ״ט הלכ ה א וע ל ברכ ת . אינ י יוד ע אי ך פירש ו רבותינ ו ז״ ל הסוגי א דמשמ ע
דליכא דוכת א לברכ ת הש ם אל א סהכ א ואמרינ ן נמ י מא ן דאי ת לי ה ה א אי ח
ליה כול י קר א . וצכ ן נרא ה דמוד ה ר בינ ו דאד ם נצטו ה עלי ו חל א כיו ן דאי ן ציווי ו שו ה
דאיסור אב ר ל א נכמ ר ב ו אל א לעניי ן א ם נפ ל ועו ד איסו ר אח ר הי ה ל ו ונת-ט ל ולפיכ ך
הוצרך למתנ י לנ ו ל א חש ש רכינ ו להארי ך דמ ה דהו ה הו ה כ ל עיקר ו ל א ב ח חל א לבא ר
שבע מצו ת וכדאמ ר גב י שג ע מצו ת ואזהרת ם דהשס ח מבנ י נ ח י־ו א דילפ י לה ו והיי ט
דבכולי דוכח א גש״ ס קר י לה ו ש־ ע מצו ת בנ י נ ח ונ א שב ע מצי ח אד ם . ואי ן להקשו ח
דלמה ל א פרי ך הגמ ׳ ואיד ך סד״ א כיו ן דכחי ב א ת כ ל א ף אמה״ ח קמ״ ל דל א בע י
למתלי לה א בה א דוק א ועמש״ ל הי״א . א ך בבראשי ח רב ה (פרש ה ל״ד ) איה א כדבר י
הכ״מ אד ם הראשו ן של א הות ר נבש ר סחו ה וכו ׳ :

בהשגות והפרי ש מנש ר . איכ א למימ ר דאנרה ם נת ן מעש ר בסדו ם שהי ה מאר ן
ישראל וש ם קיימ ו האבו ת כ ל התור ה אפיל ו עירוב י ח־שילי ן וכמ ו שהקש ה
הלח״מ באמת . אב ל יצח ק הוסי ף מצו ה ז ו ע ל שב ע מצו ת שקיימ ה באר ן פלשתי ם וז ו למא ן
דסבר שאינ ה מכל ל אר ן ישרא ל [עחוס ׳ רי ש גיטין ] . ח ך נרא ה ל י עו ד לומ ר דהברה ס
קיים מצו ת נהינ ה דכה ן הי ה ש ם וחי ן גז ה כ״ כ ראי ה לקבו ע המעש ר למצו ה גמור : אב ל
אחר שניטל ה הכהונ ה מש ם והפרי ש יצח ק לעצמ ו לאפוק י מטבל ו ודא י דר ש והתקי ן מצו ה ז ו ;
הלכה ה בכ״ ס וכ ל שכ ן אחוח ו מאבי ו . אג ב שיטפ א כ״ כ דאחו ח אבי ו לר״ ח מ ן הא ם
איירי כול ה סוגי א כמבוא ר ש ם להמעיי ן :

בא״ד ול א ב:כ ר אש ח אבי ו [נמי ] היינ ו כו ׳ שב ן נ ח מוח ר [באש ת אביו ] וחמות ו .

כצ״ל . ודברי ו נפלא ו דא י איח א דהנ י מיל י ל א תציי ן ד ה בד א מר ן להנמר א
לאקשויי ־אימ א דג ם ר״ ע סב ר דאחות ו מ ן הא ם אשור : ומהא י קר א ד א רה ס גופי ה
אלא דע״ כ צרי ך קר א לאזהרת ו והי א גופ ה שיילי ׳ דכיו ן דקר א דע ל כ ן יעזו ב לא ו באיסו ר
אחוה משחע י חחוה ו מות ר וקשי א קר ח וכיו ן דרבינ ו פיר ש לקר א כר״ ע מני ן לחסו ר
אחוחו . וצ״ ל בדוח ק דודא י יכולי ם למיל ף מהא י קר א ג*ופי ה ו:רב י עקיב א דברייה א
באמת ל א אקש י אל א אר״ מ אליב א דר״ ע דיהי ג כלל א דכ ל שמי ן ג״ ד ש ל ישרא ל ממיחי ן
אין ג ן צ ח מוזה ר ועכ״ ס ר.ו א חידו ש שיברו ר ל ו רבינ ו ז״ ל דר ך לעצמ ו דלר״ ח סל י- א
דר״ע בחייו ב מיס ה הדב ר תלו י ולרבנ ן בי ן אליב ה דנפשי ה כי ן אליב א דר״ ע הנ ה כ ל
חייבי כריהו ח בכל ל ומניי ן ליבינ ו דאליב א דר׳י ע מוד ה באחות ו וילי ף ל ה מקר א דאברהס .
ובחידושי עה״ ס (ס ׳ תולדות ) הארכת י בז ה ולעני ן שבוע ת ב״ נ . א ך כא ן ודח י מנאח ר
ילפינן לי ה חל א דבעינ ן גילו י מלח א מס ־ אינה ו עריו ת דאחסר ו עלי ה ולעי ל גב י חנ א דב י
מנשה שיי ל ואיד ך וקאמ ר או־חייה ו דק א מגל י ומז ה ל א אייר י בהא י קר א כל ל ואי ן להאריך ;
הלכה ו ב ן נ ח חיי ב ע ל מפות ח כ ר . אינ י יוד ע מ ה מלמדנ ו ומ ה לשו ן מי׳ מ פשימ א
היא אמ ו ודכווה ה בישרא ל נמי :

שם וחיי ב ע ל הזכו ר . אי ן ספ ק שהעיק ר כפירו ש השנ י שבכ״ ס לפ י שבישרא ל גמ י
איפורא הו א חל א דמהיקש א ילפינ ן והיקש א ל א נאמ ר לבנ י נ ח וכ ן כ ל הכללי ם
הנמסרים כשניתנ ה התור ה ונתחדש ה ההלכ ה ל א עליה ם ימי ה וגדול ה מז ו לפירש״ י ז״ ל
אחותו ב א מק״ ו מאחו ת מבי ו ואמ ו הר י דעונשי ן וסזהירי ן מ ן הדי ן . וכ״ כ רבי ט לקמ ן
שלא נחנ ו השיעורי ם והא י נמ י כעי ן שיעורי ם הו א ועי ׳ בחשוב ח מהרי״ ל מז ה [עי ׳ נספאר ח
יוסף פי ׳ ו ׳ . ובלמוד י ה ׳ לי מ ד ט׳ ] :

פ״י הלכ ה ז במל״ מ דל א נחמר ה מל א לבנ י [קטורה ] וכוונ ת רבינ ו . כצ״ ל :
בא״ד היכ ן רמיז א איסו ר ז ה דהשחס ח זר ע נבנ י נ ח . ע ' בפנ י יהוש ע שב ח (ד ף
פ״ו.) ד״ ה שנאמ ר והי ו נכוני ם כו ׳ דלמ ה הוצרכ ו לפרו ש נ״ י ואמח י ל א צו ה
לקנח בית ה . ע״ ש . ולהנ״ ל י״ ל דזה ו בכל ל השחת ת זר ע ונצטו ו : בא״ ד ועו ד קש ה ל י
אמחי . קושי א ז ו ל א ידעת י מה ו הל א זה ו דבר י החוס ׳ שאנ ו עסוקי ם ב ו דמדל א
מני בשב ע מצו ת ודא י שאינ ם מצווי ם מסינ י רהיל ך א ף דנחמר ה ונשני ח וז ה מא י דהקש ה
הגמ׳ ו.ר י פרי ה וכו׳ :