Section 858

פי״ד רלכ ה י ר הר י כו ׳ כת ב ל״ מ עו ד כת ב ה״ ה וי״ מ צרי ך הו א שנ י חזקי ה ט ׳ א ך ק ׳
מנו דא י בע י אמ ר ל ח הי ה של ו . נ״ ב ל א מה ר הא י מג ו דל א הימ ה של ו כמ ו שכת ב
הרא״ש וכ״ כ מהרש״ א ד ף ק״ י ע״ ג :

פ10״ו הלכ ה ב העי ד הא ' . כת : הל״ מ וכו ׳ וע ד חמ ד בהכחש ה וכו ׳ וכיו ן דאי ן כא ן
עדות וכו׳ . נ״ ב ול״ נ לא ף ס ס נאמי ן י.עדי ם חינ ו יכו ל להוצי א השירו ת מנ ח
העליס שמעידי ם דמכל ה ג ׳ שני ם דש ם ק הר י י ש ל ו שנ י חזקה :

הלכות

חדועים מהגא ץ כע ל מחנ ה אפרי ם זצ׳ ל קי א 221

הלכות נחלו ת

פ״ג ה^כ ה ו מל ק גהור ס קוד ם חלוק ה . ג״ ב ל הרי״ ף ז״ ל דהיינ ו דוק א גט ף אנ ל

לא בסב ח וכ״ כ הרה״ ש וממע ס י ה ממכר ו קיי ם ולפ י ז ה נרא ה דלי ח למ ו פירו ש

רשב״ס ז״ ל בבכו ר כמיח ה הב ל הרא״ ש ז״ ל הבי א פי ׳ רסנ״ ם וצ״ ע :

הלכה ז וכש ם שאינ ו כו ׳ כמ ג ה״ ה ז״ ל והר י הו א כבע ל וכו׳ . נ״ ב ל״ ד דבע ל משע ח מיח ה

זכה בנכסי ם מב ל יב ם אינ ו זוכ ה אל א כשייב ם והשב ח שהשבי ח בי ן מית ה ליט ם
ראוי הוי :

פ״ד הלכ ה א האומ ר ז ה בנ י . כת ב הל״ מ הפו ר וט ׳ מכ ל מקו ם בנ ו האמינ ו חור ה .

נ״ב ק כה ב הסמ״ ע אב ל א״ נ כ ן מהגמר א דקאמ ר מפנ י מ ה האומ ר ז ה בנ י נאמ ן
מגו דא י בע י מגר ש ל ה אלמ א אי ן ההיכ ר לומ ר ז ה בנ י וכ ן נרא ה מדבר י ה״ ה פ״ ג מהל ׳ יכו ם :
הלכה ו כת ב הראב״ ד אב ל א ם העי ד עלי ו שאמ ו מכומרר ח . נ״ ב נ״ ל זדוק א באומ ר
בני הו א שנשתחרר ה אמ ו הו א דאינ ו נאמ ן דל א אמרי ׳ רג ו לחצאי ן הב ל באומ ר
שחררתי א ח עבד י נאמ ן כיו ן דביד ו לשחרר ו עכשי ו וכ ן הו ח דע ת רבינ ו ; ד ם כת ב הל״ מ
על מ״ ש ה״ ה דאוק י חזק ה וכו ׳ אב ל קפ ה וכו ׳ משו ם הא י מג ו דשחרר ו . נ״ ב נה י
דבידו לשחרר ו אב ל אינ ו ביד ו לגייר ו ע ' פ״ י מהלכו ס ג־רוב ק . ועו ד פע ם אח ר דמנ ו
הכא ל א מהנ י כמ״ ש ה״ ה פפ״ ו מהלכו ת איכור י ביא ה דלבו א בקה ל צרי ך ראי ה ומעל ה

עשו ב־וחשי ן :

הלכה ח השבי ח השחו ת . כ ׳ ה״ ה והפע ם מפנ י שז ה ודא י וכו ׳ . נ״ ב ול י נרא ה דהפע ס
משני שגו ף הקרק ע לר א ב ן . וע ׳ במהרי״ ס בח״ א סי ׳ נ״ ס ובס ' כ״ ח מהלכו ת
מלוה בדי ן נ״ ח אומ ר אנ י השבמת י והיתומי ם אומרי ם אנ ו השבחנ ו וצ״ ע בפאה״ ע סי ׳ נ ׳

בשבח סבלונות :

פץ הלכ ה ה אב ל א ם נת ן מחנ ה . נ״ ב וכ י אמ ר כ ל לשו ן מחנ ה ליור ש הו י ירוש ה
היינו היכ א דנת ן כ ל נכסי ו וה״ ט כמ״ ש לשב״ ם ז״ ל י ע ש . וכ״ נ מההי א דאימי ה
דרב עמר ם דהו ה ל ה מלוג א דשטר י ודו״ ק . והכ א אע״ ג דחיצ ק כ ל נכסי ו מ״ מ דעת ו
היה משו ם מתנ ה שהר י יוד ע הי א שהינ ו יכו ל להעבי ר ירוש ת בנ ו הבכו ר וסחמ ח אי ן אד ם
מוציא דברי ו לנפל ה :

פי״א הלכ ה י א ומ י שנשחט ה . כ ׳ מר ן בכ״ מ וג ם כ י ממונ ו ש ל אד ם משועב ד לעשו ת
ממנו צדק ה . נ״ ב ל א הבנת י ז ה דממונ ו ש ל אד ם אינ ו מתחיי ב אל א מדי ן ער ב
וכיון שהשומ ה סטו ר מ ן המצו ת נכסי ה נמ י ל א מיחייב י :

הלכות סנהדרי ן

פ״ג הלכ ה ו שני ם שנכנס ו . כת ב מר ן כ״ מ ס״ ס רבינ ו ססכי ס . נ״ ב מיי ן סס״ ס
מהלכות עדו ת :

הלכות עדו ת

פ״ג הלכ ה ד די ן תור ה מר ן כ״ ס א ך ק״ ל אלמ א דפדאורייח א עדי ם החתומי ם . נ״ ב היינ ו

כשלא קר א מלי ו ערש ר ו ק כת ב רבינ ו גהלט ס גירוש ץ , ולפ י ז ס מ ה שאסר ו בגמר א
כיון דקיו ס שפרו ת דרב ק ה״ ס כיו ן דמא י דמהנ י הקיו ם הו • מדרב ק והשת א אח י שפי ר
ההיא דנאסני ם העדי ם לומ ר אנוסי ם היינ ו כ ל שאי ן כת״ י יוצ א ממקו ם אח ר כיו ן די ש
בו מערע ר ולפ י פירש״ י ה״ ט כיו ן דחכמי ם הצריכ ו קיו ם :

הלכה ה וס״ ש וכ ן אינ ו יכו ל להוסי ף וכו ׳ . בה״ ה וכיו ן שאי ן דברי ם אחרוני ם סותרי ם
לראשונים . נ״ ב צ״ ע ל״ ל להא י דל ו יה א סוח ר לגמר י מצ ו הדר י בה ו כיו ן דע ל
פיהם מתקיי ם ותו ך כד י דיבו ר כדיבו ר דמ י . ואיבר א דרש״ י כ״ כ אב ל לדע ת רש״ י י ש
ליישב דאיצטרי ך לז ה משו ם דא י לא ו הכ י ל א את י ע״ פ ופר ע לי ה לששי א אב ל רבי ט
דסבירא לי ה דאסיל ו בע״ פ ל א מהימני :

פ״ד הלכ ה ז אב ל א ס העיד ה וכו ׳ בצ ד ימי ן . נ״ ב ע ' בהלכו ת אישו ת פ״ ד מ ה שנסתפ ק
הכ"מ א ם צריכו ת שיהי ו במקו ם אח ד : ש ם מר ן כ״ מ ודי ן ז ה דשת י שערו ת ולעני ן
גיטין . נ״בעיי ן בהנכו ת אישו ת דהפיל ו אמ ת נאמנות :

פ״י הלכ ה ג וכיוצ א ב ו ה״ ה פסו ל מדבריה ם . נ״ ב עיי ן הר ב מהרי״ ט באה״ ע סי ׳ מ״ ג :
הלכה ה ארי ס כו׳ . מר ן כ״ מ ואפש ר דה״ ס שכ ל של א וכו ' מור ה ואמ ר כיו ן שאנ ו וכו /
נ״ב אינ ו נרה ה כ ן מדבר י רבינ ו ;

{?י״א הלכ ה ז אב ל החשו ד ע ל דב ר אינ ו נאמ ן ע ל של ו כו ׳ . נ״ ב נ״ ל מההי א דסנהדרי ן
החשוד ע ל העריו ת נאמ ן בעדו ת אש ה צעיול ה אב ל ל א לאפוק ה . וע ׳ במ״ ש ה״ ה
בהלכות גירושי ן פר ק ו ׳ די ן ז ׳ :

פי״ב הלכ ה ד כ ל מ י כו׳ . מר ן כ״ מ כת ב הטו ר וכו ׳ ומשמ ע דכשהחזי ר וכו ׳ וצריכי ם
השובה . ג״ ב עיי ן בהלכו ת חשוב ה בדברי ו :

פט״ך הלכ ה א לפיכ ך בנ י כעי ר . נ״ ב אב ל אח ד מקרוב י בעל י העי ר יכו ל להעיד ^
ול״ד לההי א דקרוב י הער ב דאינ ם יכולי ם להעי ד ללו ה דהח ס ע ל פ י עדות ם
מתחייב הער ב אב ל הכ א אינ ו מעי ד לקרוב ו כל ל אל א ממיל א מטי ח לה ו הנא ה . כ ך
למדתי מפירש״ י 3פ ׳ ז״ ב גב י אש ת חורג ו יע״ ש (ד ף כ״ח) :

הלכות ממרי ם

פ״ו הלכ ה י״ א הממז ר חיי ב בלגו ד אבי ו . נ״ ב כ ך מוכ ח מהסוגי א ש ם דקאמ ר כבו ד
שמיס עדי ף ומפרש י ל ה בשל א עש ה חשוב ה אלמ א דאפ״ ה חיי ב בכבוד ו דל א חיל ק
הכתוב במצו ת כיבו ד בי ן צדי ק לרש ע . וה א דקאמ ר בהני ח לה ם אביה ם פר ה דמחזירי ן
מפני כבו ד אביה ם וא י בשל א עש ה חשוב ה ה א לא ו עוש ה מעש ה עמ ך , הת ם ליכ א
לסיחייביגהו משו ם כט ד אל א משו ס בזיו ן וכמ״ ש החוס ׳ בפ ׳ הכות ב ד ף ס״ ו ד״ ה פריע ת ב״ ח
מצוה דהו י ס״ ע שמח ן שכר ה בצד ה :

י הלכו ת אי ל

(£״א הלכ ה א כת ב הגעל״ מ ד״ ה שהו א יו ם המית ה ואפיל ו נתי ז לקושי א זא ת מ ה
שחירן הר״ ן ז״ ל בש ב וא ל תער ה . נ״ ג ל א הבנת י ז ה דחשמי ש הפס ה קו ם עש ה
הוי ודו ק בהר״ ן מ״ כ :

הגהות עמ ק המל ך

מהגאון החסי ד הקדו ש מופ ת הדו ר רבינ ו אברה ם אבו ש זצוק״ ל האבד״ ק פפד״ ם . אש ר בא ו לידינ ו מנכ ד המחב ר הרח״ ג

מו״ח יוס ף נ״ י האבד״ ק סעראצ ק :

הלכות נזמ י ממו ן פ״ ב הלכ ה ז במ״ מ כשל א בא ו עדי ם אח ר כ ן . ומל ת
י ע ד ט״ ם וכ״ נ מהי ש ש פ ׳ מרוב ה (ד ף ע״ד; ) הלכ ה

כ״ו ע״ ש :

חלכות גניב ה פ״ א הלכ ה ו חו ן מש ה ובור . נרא ה שמס ר כא ן וצ״ ל [אב ל חשלומ י
ד׳ וה ׳ אינ ן נוהגין ] בכ ל מו ן כו ׳ :

הלכות נזיל ה פ״ ג הלכ ה ט במל׳י מ ואפיל ו פיר ש לי ם ול א א״ ל דו ר במצר י אל א
מעצמו צכנ ס וד ר ב ו נטו ר כ״ ש כשהו א בעצמ ו א״ ל דו ר
בחצרי . מדברי ו משמ ע דמייר י בחצ ר דל א קיימ א לחגר א . ולפ״ ז אנ י המ ה ע ל תמיהת ו
שמקשה מה ך דעמ ד ופרנ ס א ת אשת ו . דל א דמ י דש ם א ס הי ה מפרנ ס ישת ו מעצמ ו
היה בודא י צרי ך לשל ם [ומיוש ב קו ׳ רט׳ ז יו״ ד סמ ן קס״ ו סק״ג . ובחו״ מ סי ׳ שס״ ג
ס״י . ועקצה״ ח ס״ ס רמ״ ו מזה ] :

פ״ה הלכ ה ח במי מ נרא ה שפס ק כר ב . ונרא ה דרבינ ו ז״ ל גרי ם בגס ׳ גזל ן מאימת י
מוהר ליהט ה סמנ ו . וכ י נרא ה ג״ כ מדבר י רש״ י והר א ש שם . א״ כ דוק א
ליהנות מגזל ן כשנות ן היז ה דב ר הח ם אמרינ ן דאפי ׳ רו ב ממונ ו גזו ל כיו ן שי ש ל ו מוע ט
משלו מות ר ליהנו ת ממנ ו דהלי ק שהו א מדוח ו המיעו ט . משא״ כ בפ״ י מה״ ג דאייר י
לקנות אוה ו דב ר שחזקת ו גנו ב דא ז א ף שהמיעו ט מ ש! ו אסו ־ משו ה די ש ב ו איסו ר
גמור דממזי ק יד י עובר י עביר ה וכדילפי ׳ מקר א דע״ ז נאמ ר רול ק ע ם גנ ב שונ א נפש ו
וכמ״ש המהרש״ ל בפי ׳ הגס ׳ . וא״ כ מ״ ש הת ם דאסו ר אפי ׳ מיעו ט [עיי ן ביש״ ש ב״ ק
פ״י הלכ ה נ״ ח ובשמ״ ע ם ׳ שנ״ ח סק״ ב . ובסי ׳ שס״ ט סק״ד ] :

פי*ז הלכ ה י א ש ם ה א לא ו הכ י אפי ׳ במחנ ה ל א קנ ה . נרא ה דיצ א ל ו מהגמ ׳ ב״ מ
(דף י״ב. ) שאג י מתגלג ל דכמונ ח דמ י ורבינ ו לשיטת ו בהל ׳ גירושי ן דאוי ר שאי ן
סוט לנו ח לא ו כמונ ח דמ י . משו ס דשוס ק כהאתי ל דאיח א בזבחי ם (ד ף כ״ה. ) דלה ו
כמ71ח דמ י , ולפ״ ז ה א דאמ ר שאנ י מתגלג ל הו א נפש ט דהח ס יכו ל להיו ת שינו ח כהנ״ל :

הלכות חצ ח פי״ ג הלכ ה ט בכ״ מ במד א דהיינ ו לטעו ן . ומ״ ש רבינ ו בסו ף
דבריו אב ל א ם הי ה הבהמ ה והמש ח ש ל עט״ ם אי ט חיי ג

להפפל ג ו אל א וכו ׳ מייר י ג״ כ בטעינ ה דבפריק ה חיי ב מטע ם צג״ ח שהו א מדאוריית א
והלשון דאי ט חיי ב להטפ ל ב ו הו א דחו ק . ג ם מ״ ש בריש א דאי ט זקו ק ל ה :

הלכות טכיר ה פ״ א הלכ ה ד בסל״ ס ה״ נ כיו ן דמדינ א קנ ה גתחל ס ביא ה .

ולעד״נ דע״ כ ל א כס ב המהריב״ ל דכ ל היכ א דאיכ א איסור א
מי כפרי ש אל א דוק א כההי א דמהריב״ ל דאי ן דיבור ו סוה ר א ח הכנוע ה שהר י נאומ ר
בשעת מת ן מעו ח שד י מכור ה ל ך אדרב ה משמעו ח דברי ו שיה א מכור ה מעכשי ו ואי ן
במבמעוח דברי ו של ח יקנ ה ע ד שיכתו ב השט ר אל א דאמו ר רבנ ן דאמדינ ן דעתי ה דל א
סמכא דעתי ה ע ד שיכתו ב השט ר ומשיי ה אמרינ ן דכ ל היכ א דסיכ א שבוע ה ואיסור א
הוי כפיר ש . משא״ כ בה ה דאמרינ ן דכ ל הבוע ל דעת ו ע ל גמ ר ביא ה דנמצ א א״ כ ד ט
קא מקד ש ל ה בהא י לישנ א שא״ ל הר י א ת מקודש ת ל י בביא ה ז ו היינ ו גמ ר ביא ה וכמ״ ש
רנינו דכ ל הבוע ל צרי ך שיאמ ר כו ׳ ל א מהנ י הא י איסור א כל ל :

הלכות שכני ם פ״ ה הלכ ה י ב כופי ן ב ט מבו י לעשו ת לה ן לח י . נרא ה שדי ן
זה נוב ע מהגמ ׳ עירובי ן (ד ף פ׳. ) לימ א מסיי ע לי ה כופי ן
אוחו לעשו ת לח י א ו קור ה למבו י ע״ ש . וצ״ ע ע ל ההגהו ת מיי ׳ כא ן שהבי א התיססת א
ולא הבי א הגמ ׳ . אל א די״ ל דהוצר ך להבי א התספח א כ י י ש הפר ש דבגמ ׳ אמ ר כופי ן
אוחו היינ ו הב״ ד כופי ן אוח ו . וכב ר מבוא ר מדבר י הה״ מ בפ״ ה מהל ׳ עירובי ן הי ב
לענין שיתו ף מבואו ת באינ ו רגי ל (ומכ״ ש בבניה ם רגילים ) שאי ן יכולי ן ליר ד לנכסי ו בע״ נ
אבל ע״ י הנ״ ד יכו ל לכופ ו ויכולי ן הב״ ד ליר ד לנכסי ו ע״ ש . וכ״ ז לפ י הנרייס א שהוב א
גגמ׳ ש ם כופי ן אוח ו . אכ ל רבינ ו כת ב כא ן כופי ן בנ י מבו י ז ה א ת ז ה דמשס ע שה ן
עצמן כופי ן וא״ צ לב״ד . לז ה הבי א התוספת א שהבי א הרי״ ף בפ״ ק דב״ כ שהו א מנוו ן לדב ר

רנינו כא ן :

הלכות עבדי ם פ״ ג הלכ ה ט ו במל״ מ ול א ידעת י למ ה . ל א ידפס י מא י ק א
קשיא לי ה ה א לסמ״ ג לשיטתי ה דס״ ל דהירושלס י דגב י טר ח
איו היוב ל מוציא ו כס ו שמור ה פש ס לשו ן הסס״ ג [א ם ל א מפר ש כפירו ש הר ב הסמב ג

ב0״נ

222

הגהות עמ ק המל) ־

מ״?1 א״ כ בה־& י חיי ב כהענק ה כקושיי ס הגס ׳ וכסל ׳ רס״ י גגס ׳(ז ף י״ו. ) ממח ה י& ה
, עש ה שהשמי ט ועיין :

הלכות שכירו ת פ״ א הלכ ה ה הפנ י עדי ם [שמתה ] הנהמ ה כדרכ ה . כצ״ ל :