Section 853

שם ש ם הי ו חל ו כנג ד אל ו . צרי ך לייש ב פ ל מ ה סמ ר הראב״ ד ז ה א י אפשר . ונרא ה
שר״ל ע ל מ ה שאמ ר רטנ ו הי ו אנ ו כנג ד אל ו וחס ד אמ ר חינ י יוד ע כ י
לפי הלשו ן משמ ע שבצור ה ז ו יעל ו ע ד ע״ א וז ה א י אפש ר כ י נשלמ א מ ה שאמ ר א ו
שהיו המחייבי ם יס ר אח ד יוכ ל לעלו ת בשיעו ר ז ה ע ד מ״ א שכ ל שני ם שמוסיפי ן נחלק ק
אחד לכא ן ואח ד לכא ן אב ל מאמ ר חל ו כנג ד אל ו ואח ד א נ י יוד ע שאות י שאמ ר אינ י
יידע כמא ן דליח א ול א יעל ה עו ד לחשבו ן ומוסיפי ן שני ם שיהי ו כ״ ד ל א חמצ א אמ״ כ
סמוסיפין על י. ם ר ק כאש ר יאמ ר חמ ד מה ם אינ י יוד ע כ י א ם נחחלק ו שני ם שניתוסס ו
בראשונה אח ד לכא ן ואח ד לכא ן א״ כ יהי ו י״ ב מזכי ן וי״ ב מחייני ן וכב ר פס ק רבינ ו
שהוא זכא י וא ם יסכימ ו לדע ת אח ת א׳ כ יהי ו הטיי ה ע״ ס שני ם אל ח ודח י ל א תמצ א

תוספת שניה . ר ק כאש ר אח ד מה ם אמ ר אינ י יוד ע וישחר ו כ״ ג י״ א לכא ן וי״ ב לכא ן

וסובר הראב״ ד שח ס יהי ו י״ ב לזט ח שהו א זכא י ואות ו שתמ ר חינ י יוד ע אינ ו מבט ל
דינא כ י הו א כמא ן דליפ ת דמ ה שפ א מבט ל הדי ן בראשונ ה כ־ש ר כול ם ה ם כ״ ג לב ד
הוא לטע ם שפיר ש רש״ י דנשא ר הבי ת די ן כ״ ב לב ד וא ץ דני ן דינ י נפשו ת ל א לזכו ת ול א
לחובה בפתו ח מכ״ ג והי ה אפש ר שג ס רבינ ו סוב ר כ ן ומ ה שאמ ר גנ י י״ ב זכא י וי״ ב
חייב ואח ד אינ י יוד ע מוסיפי ן זה ו דוק א היכ א דנשאר ו מחצ ה ע ל מחצ ה שאי ן חוחכי ן

הדין במחצ ה ע ל מחצ ה במקו ם אינ י יוד ע אב ל ע״ ס הרו ב חוהכי ן א ס י ש מני ן סנהדרי ן

ולפי ז ה ל א תמצ א הוספ ה שני ה ר ק כאש ר אמ ר הוספ ה ראשונ ה יהי ו י״ א מזכי ן וי״ ג
מחייבים ואח ד אינ י יוד ע וא ז הכר ח להוסי ף בע ב ר סד ה שני ה שהזכי ר רבינ ו שהמחייבי ן
הם יס ר אמ ד בלב ד ויצא ו מכל ל מד ה ראשונ ה ולז ה אמ ר א י אפש ר שנעבו ר מד ה ז ו
יעלו תמי ד ע ד ע״ א . אמנ ם א ס רבינ ו הוצי א פס ק מחצ ה ע ל ממצ ה מה א דרב י אבה ו
כנזכר לעי ל בהגה״ ה נרא ה שסד ר דאינ י יוד ע מבט ל דינ א אפיל ו היכ א דאיכ א רו ב
דאל״כ ימנ א הטיי ה מ״ פ חח ד בב״ ד שקו ל ואפיל ו א ם נאמ ר שסוב ר ג ם הראב״ ד שאפי ׳
היכא דנשא ר מניי ן סנהדרי ן היכ א דאמ ד אמ ר איג י יוד ע מבט ל דינ א אפיל ו א ס הדו ב

לזכות ותה א ההוספ ה לפ י ז ה משו ס אינ י יוד ע שהי א מד ה ראשונ ה מ״ ס אי ן עו ד אל ו

כגגד אל ו . ולשו ן הר ב נרא ה ל ו שבנור ה ז ו יעל ו ע ד ע״ א כמ ו שר״ ל במד ה השני ה ולז ה

אמר א י הפש ר . עו ד נרא ה לפר ש בחופ ן אח ר מאת ר שרבינ ו הזכי ר כב ר כ ל הפרטי ם

לזה נרא ה ל י שבב א ז ו קא י ע ל הסמו ך מלפני ה שיהי ו כ״ ה י״ ב זכא י וי״ ב חיי ב ואת ד
איני יוד ע שאמ ר מוסיפי ן עליה ם ע ד שירב ו וכו ׳ וע ל ז ה מוסכ ם בב א ז ו לומ ר שח ס ל א
יגיעו בהוספ ה ז ו לרו ב כמ ו שאמ ר אל א יהי ו חת ר ההוספ ה אל ו כנג ד הל ו ואח ד אינ י
יודע ולז ה אמ ר א י אפש ר דאינ י יוד ע ראשו ן כב ר נבחל ק וניהוספ ו שני ם שיהי ו כ״ ו ואי ך
יהיו עח ה אל ו כנג ד אל ו ואח ד אינ י יוד ע (עי ' למ"מ ) :

פרק כ מהלכו ת עדו ת הלכ ה ה כ ת שהעיד ה ע ל ראוב ן שהר ג א ת שמעו ן
בירושלים ובא ו שנ י עדי ם והזימו ה ובא ת כ ת שני ה . ז ה הלשו ן קש ה ל י
להולמו . ונר־ ה ל י שטעו ת נפ ל בספרי ם והכב א הזא ת ובא ו שנ י עדי ם והזימו ם הי א
מיותרת וכנטול ה דמ י , ורני ט קר א למזימי ס כ ת שני ה ולעדי ם שהעיד ו ע ל ההריג ה כ ת
רתשונה . וראית י בספ ר אח ד של א היס ה כחוב ה ב ו זח ח הבב א ;

חדושי מי ם חיי ם מהגאו ן בע ל פר י חד ש זצ״ ל

על ההלכו ת הקודמו ת מח״ ד

הלכות שכני ם

פי״ד הלכ ה ג הי ה ב ן הייצ ר וכו ׳ . 6 ם הי ה ב ן המצ ר במדנ ה והמוכ ר והלוק ח ל 5
צא הי ו במדינ ה הוי א פלוגח א , מוהרלב״ ח סימ ן ס ׳ וע״ ש :

הלכות שלוחי ן ושותפי ן

פ״ב הלכ ה ב אב ל מ י שאי ק בג י דע ת וכו' . כת ב מר ן דהוציא ו מההי א דמבי א חגיי ן .

ובריש האי ש מקד ש ובס־ ק התקב ל אמר ו דקטנ ה זכיי ה בעירו ב שהי ת מדרבנ ן
אבל ל א בשא ר דברי ם דהו ו מדאוריית א , ועיי ן בפ״ ק דמציע א ד ף י ׳ ע״ ב דאיח א הת ם
דהשה ועב ד ב ט שליחו ת טנה ו ואית א הח ס נמ י דקטנ ה לי ח ל ה שליחו ת :
פ״י הלכ ה ב ואפיל ו ע ל יד י גלגו ל לפ י פא ץ משביעי ן . עי ץ פר ק שנ י מהלכו ת
שכירות הלכ ה י״ א ;

הלכות עכדי ם

פ״א הלכ ה ד אב ל לאח ר שנמכ ר לכוח י וכו ׳ מצו ה לפדות ו . עיי ן פ״ ח מהלכו ת מתנו ת
עניים הלכ ה י״ ג וע״ש :

הלכה ח אנשי ם שאינ ן טהג ץ כשור ה מות ר לרדוס ן וט ׳ . קנ ם חכמי ם כד י לייסר ן
מוס׳ דרי ש סוט ה ד ף נ ׳ ע״ א יע״ ש ;

פ״ב הלנ ה ז וי ש ללוו ת ולגאו ל א ס עצמ ו . ^י ן ס ם שתמ ס מ ק דהיא ך פס ק דל א

נדפס בסו ף ספ ר משפטי ם .

כרב שש ת וחי ק יע״ ש ולבסו ף ל א הונ ח ל ו יע״ ש . ול י נרא ה שהר ב אזי ל לטעמי ה
שפוסק כאת״ ל וס״ ל דסלי ג אבי י אר ב שש ת וקי״ ל כ בי י דבתר ת ־.ו א וההי א דעב ד עבר י
יוכיח עבדינ ן לי ה אליב א דר ב שש ח ולשיטת ו ועיי ן בסוגי א ודוק :

פ״ג הלכ ה א אפיל ו שניי ה אינ ו חיי ב . דכווס ה כס ב הר ב בפ״ א מהל ׳ נער ה הלכ ה
ה׳ יע״ ש :

הלכה ה ול א לימ ן שפח ה אמ ת לשנ י עבדי ו העברי ם ט׳ . עיי ן בססי״ ד מהל ׳ איסור י ביא ה :
הלכה י ד וכמ ה נות ן לו . כת ב מר ן דפס ק כר״ י דה״ ל ר״ ש ור״ י סרילגבי׳ר״ס . אי ט
יודע למ ה הוצר ך לז ה דהיפו ק לי ה דר״ מ א ו ר״ ש לגב י ר ׳ יהוד ה הילכת א
כווחיה . וברו ר ודו ק :

פ״ח הלכ ה א המוכ ר א ס עבד ו וכו ׳ ענ ד שהו א יוצ א ליהר ג ונמצ א עדי ו זוממי ן זכ ה
לעצמו . הכ י איה א בירושלמ י ס״ ם חל ק סלוגת א דר״ י ור״ ל וקי״ ל כווקי ה דר״ י
ודכווחה אית א בשו ר הנסק ל בש״ ם דיל ן ופסק ה הר ב ס״ ס י״ א מהלכו ת נזק י ממו ן יע״ ש :
הלכה ו ב ן בב ל שגש א אש ה וכו ׳ הר י ספ ק וכו ׳ שהר י הגו ף של ה . מסתנר א שאינ ו יכו ל
להשתעבד בה ם מספ ק שהר י ה ם ספוסי ס בעצמ ן והמע״ ה וכופי ן לשחר ר
העבדים אב ל ל ח השפחו ת . ועיי ן בפר ק י״ ב מהל ׳ איסור י ביא ה הלכ ה ט״ ו ומ״ ז , ועיי ן

במ״מ שם :

הלכה י א נמצא ת למ ד שהמונ ה וכו ׳ עוב ר בג ׳ לאוי ן . עיי ן בלח״ מ שהבי א מ״ ש ה״ ה
בהלכות מכיר ה ומ ה שהקש ה הו א עו ד במ״ ש דעוב ר ע ל ל א תלמצ ט דא י
איירי בהוניי ח ממו ן אינ ו עוב ר ע ל ל א חו ט אי ש א ח עמית ו ובמקומ ו עוב ר ע ל ל א
הונו אי ש א ת אחי ו והיר ן דסמו ך ע ל מ״ ש ש ם יע״ש . ונרא ה דאפיל ו תימ א דהר ב
מיירי נעב ד דעדיי ן ל א קב ל ג ט שסרו י וכמ ו שנרא ה פמ״ ש שהו א שס ל רו ת יוס ר מ ן

סגביס

10

חחשי מי ם חיי ם מהגאו ן בע ל פר י חד ש

הגרים שיי ך שאי ר לסימ ר דהמאנ ה קע מ ע ל ל א חונ ו אי ת א ח אחי ו דאחי ו הו א במצו ס
וכדאיחא בהמוג ל ד ף ם״ ח ע״ א יע״ ש :

הלכה י ח ואסו ר לאד ם ונו ׳ וא ס למד ו ל ח יצ א לחירו ח . כח ב מר ן מלמ ד ממ״ ש שא ס
קרא ג ׳ פרקי ם כבה״ ה בפנ י ר; ו ל א יצ א למירו ח . ולס י הנרא ה אשסמישתי ה
דהכי איס א בכחובו ח ד ף כ״ ח ;

פ״ט הלכ ה ז אכ ל עכדי ס שהכניס ה ל ו אשה ו ונו׳ . עיי ן בהשנ ח הראב״ ד . ועיי ן מ ה
שכחב מר ן ע ל דבר י רבינ ו דכרי ס ש ל טע ס ה ס והראנ״ ד ל א נתנר ר ל ו ז ה וכו ׳ .

ואני אומ ר שמשנ ה שלימ ה הי א בסר ק אלמנ ה לכ״ג :

הלכות שבירו ת

פ״א הלכ ה ד והו א של א ימע ט בשמירח ו . מיי ן בה״ ה שכא ב דדע ס רבינ ו בז ה נכו ן
וט׳ אב ל כשגר ע הראשו ן השמיר ה ודא י המפקי ד כב ר גיל ה דעת ו וכו ׳ וז ה
הראשון פחש ה ואי ן ל ך פשיע ה גדול ה מז ו ע״ כ . וקש ה דנ י טעי ן שומ ר שנ י סענ ח
אונס יליכ א למיסל י כל ל בפשיע ס הראשו ן יפע ר שומ ר ראשו ן וכמ ו שכמ ב הס״ ע גופי ה
לקמן בספ״ ג וע״ ש :

פ״ב הלכ ה י א עיי ן בפר ק י ׳ מהל ׳ שלוהי ן הלכ ה ב׳ :
פ״ג הלכ ה י שאי ן יציאח ה גרמ ה ל ה וכו ׳ . כת ב ה״ ה דהו א נתינ ח טמ ס לזמ ר שאע״ פ
שנתבאר פר ק א ' דחחילת ו בפביע ה וסופ ו באונ ם חיי ב באנ י הכ א יע״ ש . עיי ן
גמ״מ פר ק י״ ב מהל ׳ נזק י ממו ן ד״ ה התלי ע ולעי ל סר ק א ׳ ד״ ה והו א של א ימע ט ע״ ש ;

הלכות מלו ה ולו ה

פ״ג הלכ ה א ול א של א בשע ח הלוא ה . עיי ן השנ ת הראב״ ד ובה״ ה דכח ב דכ״ כ קצ ח
מפרשיס והבי א קצ ת רסי ה לדבריה ם יע״ ש . ול י נרא ה עו ד קצ ת ראי ה מה א דאיח א
התם ד ף קי״ ג ל א חמב ל בג ד אלמנ ה ה א ש ל אחרי ס תחבו ל מא ן א י נימ א בע ל מו ב
הא כתי ב ל א חב א א ל בית ו לעבו ט עביט ו ודחינ ן לעבו ר עלי ו בשנ י לא ו ן וא י כדבר י
הרב מא י קושי א לישנ י דל א החבו ל איצטרי ך לאשמועי ק א ף בשע ת הלוא ה ודוק :

עוד נת ב הר ב ול ח ע ל פ י בי ת די ן וכו ׳ . בפר ק המקב ל ד ף קי״ ג ע״ א ל א תחבו ל

בגד אלמנ ה ה א ש ל תחרי ם תחבו ל מא י לא ו שלי ח בי ת די ן אלמ ז דשלי ח ב״ ד ל א

מצי נחבו ל בג ד אלמנ ה ע״ ש :

הלכה ב א ו ע ל פ י בי ת די ן וכו ׳ . פירו ש וא, - שלי ח ב״ ד בכל ל האיסו ר והכ י מוכ ח
בהמקבל ד ף קי״ ג ל א ימבו ל רחיי ם ורכ ב ה א דברי ם אחרי ם חבו ל מא י לא ו

שליח בי ת די ן . וכ ן נרא ה מלשו ן הבריית א דמייתינ ן הת ם ש ל ח ב״ ד שב א למשכנ ו הר י

זה נכנ ס לבית ו וממשכנ ו ול א ימשכנ ו דברי ם שעושי ן בה ן איכ ל נפ ש משמ ע דקא י א ף
אשליח בי ת די ן :

הלכה ד עב ר בע ל חו ב ונכנ ס לבי ת הלי ה ונו ׳ . עיי ן סו ף פר ק ג ׳ מהלכו ת גזיל ה ואגיד ה :
פ״ן" הלכ ה ה א ם הית ה הגזל ה וכו ' . כח ג הר ב המגי ד מחלוק ת ר״ א ודי י ופס ק
כר״א וכר ב ספר א דאמ ר הכי ן . ונרת ה ל י ראי ה ברור ה ממא י דאית א פ״ ק
דממורה ד ף ו ׳ ע״ ב דאבי י ויב א הכ י סביר א לה ו ודו ק : עו ר כת ב הר ב והר י הו א
בעצמו מקבלי ן , ונרא ה דאת י למעוט י מרי ש ובנס ו בביר ה של א יסתו ר הבני ן כד י להשי ב ו־ו ק :
פ״ה הלכ ה ד וא ם העמיד ו אצ ל ישרא ל אע״ ס שנת ן הכות י וכו ׳ הר י ז ו רבי ס
קצוצה . עיי ן בה״ ה דכח ב דח;ק ו עלי ו הרמב״ ן והרשבי׳ א דל א עדי ף מאב ק רבי ח
שהרי מ ן התור ה אי ן שליחו ת לכוח י כל ל ע״ כ ו ע כת ב הר ב גוסי ה ברי ש סר ק ב ׳
דהלכות שלוחי ן יע״ ש :

פ*ח הלכ ה ט ו מ י שהי ה טש ה וכו ׳ . עיי ן בה״ ה סירו ש דב ר מסויי ס ושכ ן סיר ש
הרמב׳ין שכ ל דב ר שאינ ו מסויי ם המק ח קיי ס . ועיי ן סו ף הל ׳ מכיר ה :

פי״ר הלכ ה ו הוצי א עלי ו שמ ר מקויי ם . עיי ן בפירו ש הר ב בסו ף מסכ ת שביעי ת :
ע״י הלכ ה ה רחוב ן ושמעו ן לכ ל אח ד משניה ם . עי ץ בה״ ה שהבי א ב ׳ פירושי ם
ולבסוף כת ב דהראשו ן נרא ה טע ם כעיק ר . ונרא ה ל י משו ם דהב א להסט ר מחיו ט
עליו הראי ה , ועיי ן כחובו ת ד ף ק״ ט ע״ ב וכמ ו ש:ח ב הר ב ז״ ל ס״ כ סהל ' אישו ת ומהר״ י
קולון שור ש ו ׳ וע״ ש :

פכ״ג הלכ ה ט״ ז וח ם טע ן הלו ה טענ ת ודא י . כת ב ה״ ה ואע״ ס שאי ן נייר ו וכו ׳
יתן ל ו הלו ה יות ר מפרוט ה . פירו ש כד י של א יצטר ך לשמו ר שובר ו מ ן העכנרי ס :