Section 843

יוסף

לסצוה רב ה דהבינה ו לסד־ו ן שבוי ם באע״ פ
שהגמרא ל א פירש ה ש ם דמשו ם שלו ם מלכו ת
קבלינהו כיו ן ד-,הא י עובד ת דר ׳ חמ י פירש ו
דדוקא משו ס שלו ם מלכו ת ור ב יוס ף נמ י ל א
אשכחן דקב ל סל א מאימי ה דשבו ר מלכ א ודא י
דמשום שלו ם מצכו ת הו א דקבי ל ו ל ע :

יב הי ה ישרא ל ועכו״ ס וכו ׳ . בדית א פר ק
בתרא דב״ ק (ד ף קי״ג ) •שרח ל
ועכו״ם שבא ו לדי ן ר. ס אה ה יכו ל לזכות ו בנינ י
ישראל זכה ו והמו ר ל ו כ ך דיננ ו בדינ י אומו ת
העולם זכה ו ואמו ר ל ו כ ך דיניכ ם :
שהרי מצווי ן אנ ו להחיות ן וכו ׳ . כב ר נתבא ר
בסמוך : וו ה שאמר ו חכמי ם וכו ׳ . כ ך
אסרו בסו ף הניזקי ן (ד ף ס״ב ) משמי ה דר ב
וסובר רבינ ו דההו א ל ח אייר י בג ר חוש ב
אלא בעכו״ ם של א קב ל עלי ו שב ע מצו ת :
אפילו עכו״ ם וכו ' . בריית א ש ם (ד ף ס״ס )
ופירש״י ע ם מת י ישרא ל ל א בקבר י
ישראל אל א מתעסקי ן בה ם א ם מצאו ם הרוגי ם
עם ישרא ל וכת ב ה ר ן דלישנ א לא ו דוק א דה״ ה
כשמצאו מת י עכו״ ס לב ד שמתעסקי ם בה ם
מפני השלו ם וכ ן לפרנ ס ענייה ם וצ,ק ר חוציה ש
וכתב דהכ י משמ ע בתוספ ת־ ז ובירושלמ י וכת ב
עוד ומ״ מ ל א שיה ו קוברי ! אות ם מצ ל ישרא ל
דהא א ק קוברי ן רש ע אצ ל צדי ק אל א לומ ר
שמתעסקין עמהס :

פי״א א המל ך וכו ׳ . הפר ק הז ה ושאחרי ו
אמוטח טונו ת בביא ת
משיחנו ואי ן ל י לפר ש בה ם דב ר ר ק במ ה
שכתב רבינ ו א ל יעל ה בדעת ך וכו ׳ ע ד שנהר ג
בעונות וכו׳ . וכת ב הרסב״ ד א״ א והל ח ב ן
כוזיבא הי ה אומ ר וכו ׳ . ודבר י הראב״ ו אמר .
והכי אית א בפר ק מל ק (ד ף צ״ג: ) אב ל באיכ ה
רבתי בפסו ק בצ ע ה ׳ ול א חמ ל חומ ר שנהר ג

פרק אח ד עש ר

א המל ך המשי ח עתי ד לעמו ד ולהחזי ר מלכו ת דו ד ליושנ ה לממשל ה הראשונ ה . ובונ ה
׳ המקד ש ומקב ץ נדח י ישרא ל . וחוזרי ן כ ל המשפטי ם בימי ו כשהי ו מקוד ם .

מקריבין קרבנות . ועושי ן שמטי ן ויובלו ת ככ ל מצות ה האמור ה בתורה . וכ ל מ י שאינ ו
מאמץ ב ו . א ו מ י שאינ ו מחכ ה לביאת ו . ל א בשא ר נביאי ם בלב ד הו א כופ ר . אל א בתור ה
ובמשה רבינו . שהר י התור ה העיד ה עלי ו שנאמ ר וש ב ה ׳ אלהי ך א ת שבות ך ורחמ ך וש ב
וקבצך וגו ׳ א ם יהי ה נדח ך בקצ ה השמי ם וגו ׳ והביא ך ה׳ . ואל ו הדברי ם המפורשי ם בתור ה
הם כוללי ם כ ל הדברי ם שנאמר ו ע ל יד י כ ל הנביאים . א ף בפרש ת בלע ם נאמ ר וש ם נב א
בשני המשיחי ם . במשי ח הראשו ן שהו א דו ד שהושי ע א ת ישרא ל מי ד צריה ם . ובמשי ח
האחרון שעומ ד מבני ו שמושי ע א ת ישרא ל [באהדונה ] . וש ם הו א אומ ר אראנ ו ול א עת ה
זה דו ד . אשורנ ו ול א קרו ב ז ה מל ך המשי ח . דר ך כוכ ב מיעק ב ז ה דו ד . וק ם שב ט
מישראל ז ה מל ך המשיח . ומח ץ פאת י מוא ב ז ה דוד . וכ ן הו א אומ ר וי ך א ת מוא ב

וימדדם בחב ל . וקרק ר כ ל בנ י ש ת ז ה המל ך המשי ח שנאמ ר ב ו ומשל ו מי ם ע ד י ם . והי ה ע ל יד י ח״ ה וסוב ר רבינ ו דה ח דאמר ו פר ת
אדום ירש ה ז ה דו ד . שנאמ ר ותה י אדו ם לדו ד לעבדי ם וגו ׳ . והי ה ירש ה וגו ׳ ז ה המל ך
המשיח שנאמ ר ועל ו מושיעי ם בה ר ציו ן רגי ' ♦ ב א ף בער י מקל ט הו א אומ ר א ם ירחי ב
ה׳ אלהי ך א ת גבול ך ויספ ת ל ך עו ד של ש ערי ם וגו ׳ ומעול ם ל א הי ה דב ר ז ה . ול א
צוה הקב״ ה לתוה ו . אב ל בדבר י הנביאי ם אי ן הדב ר צרי ך ראיי ה שכ ל הספרי ם מלאי ם
בדבר ז ה : ן ; *וא ל יעל ה ע ל דעת ך שהמל ך המשי ח צרי ך לעשו ת אותו ת ומופתי ם ומחד ש
דברים בעול ם א ו מחי ה מתי ם וכיוצ א בדברי ם אל ו . אי ן הדב ר כ ך . שהר י רב י עקיב א
חכם גדו ל מחכמ י משנ ה הי ה . והו א הי ה נוש א כלי ו ש ל ב ן כוזיב א המל ך . והו א הי ה
אומר עלי ו שהו א המל ך המשי ח . ודימ ה הו א וכ ל חכמ י דור ו שהו א המל ך המשי ח . ע ד שנהר ג בעונו ת . כיו ן שנהר ג נוד ע
להם שאינו . ול א שאל ו ממנ ו חכמי ם ל א או ת ול א מופת . ועיק ר הדברי ם ככ ה הן . שהתור ה הזא ת חוקי ה ומשפטי ה לעול ם
ולעולמי עולמי ם . ואי ן מוסיפי ן עליה ן ול א גורעי ן מדי ן ♦ ד וא ם יעמו ד מל ך מבי ת דו ד הונ ה בתור ה ועוס ק במצו ת כדו ד
אביו . כפ י תור ה שבכת ב ושבע ל פ ה . ויכו ף כ ל ישרא ל ליל ך ב ה ולחז ק בדק ה . וילח ם מלחמו ת ה ׳ . הר י ז ה בחזק ת שהו א

משיח

לחם משנ ח

מלק אחי א דל א כשמוא ל דממ ר הי ן בי ן העוה״ ז
לימוח המשי ח אל א שעבו ד מלכיו ת ורב־נ ו סוב ר
כשמואל וכמבוח ר בפר ק שסח ר ז ה ולכ ן כח ב
סברש

השגת הראב״ ד

*אל יעל ה ע ל דעת, - וכו ׳ . א״ א והל א ב ן כוזיג א סי ס
אומר אנ א הו א מלכ א משיח א ושלח ו חכמי ם לבדק ו א י
טורח ודאי ן א ו ל א וכיו ן דל א עבי ר הכ י קטלוה ו :

פרק ח ׳ שכח ב ש ם ומל ך א ו ש ר מ ן העכו״ ם ששל ח יייי ח לישרא ל לצדק ה אי ן מחזירי (
אותו ל ו משו ם שלו ם מלכו ת אל א טטלי ן סמנ ו וכו ׳ וש ם שהו א מקו ם הדי ן הארי ך וכא ן
קיצר וסמ ך ע ל מ״ ש ש ם :

פי״א א וש ם נב א בשנ י המשיחי ם וכו ׳ . רש״ י ז״ ל בפירו ש החומ ש בפרש ת בל ק
פירש דססו ק דר ך כוכ ב מיעק ב כל ו וכ ן פסו ק והי ה אדו ם ירש ה מדב ר
על דו ד ופסו ק ויר ד מיעק ב וכו ׳ אייר י במל ך משיחנ ו ורבינ ו ל א כת ב כ ן ואול י ה ס
מדרשים חלוקיס ;

נ וא ל יעל ה ע ל דעת ך וכו׳ . להשג ת הר״ א ז״ ל סיר ן הר ב כ״ מ ד מ ד ראינ ו באיכ ה

רבתי בפסו ק בל ע ה ׳ ול א חמ ל דאמרי ק הת ם דגהר ג ק כוזיב א ס ל יד י א״ ה משמ ע
דאית ל ן למימ ר דה א דרב ה דאמ ר בפר ק מל ק (ד ף צ״ג: ) דבדקו ה לב ל כוזיב א א י מור ח
ודאין את י דל א כהלכת א והיינ ו כשמוא ל דאמ ר אי ן בי ן העוה״ ז לימו ת משיחנ ו אל א
שעבוד סלכיו ת בלב ־ וכו׳ . ואנ י הומ ר תימ ן אח ר דש ם בפר ק חל ק א״ ר אלכסנדר ׳ דוהריח ו
אינו מלשו ן רי ח אל א מלשו ן רחיי ם ואמר ו ש ם שטועני ן יסורי ן ומצו ת כרחיי ם ורב א הו ש
דקאמר דהו א מלשו ן רי ח ומש״ ה קאמ ר דבדקו ה לב ן כוזיב א בהכ י וכיו ן דחזינ ן בצלדר ש
דנהרג כ ן כוזיב א ע״ י א״ ה למדנ ו דלי ת הילכת א כרב א אל א כרב י אלכסנדר י ופירו ש
והריחו הו י מלשו ן רחיי ם ;

סליקו לח ו הלכו ת שופטי ם כס״ ד
מנדל עו ז

פי״א המל ך המשי ח נו ׳ ע ד שכ ל הספרי ם מלאי ם מדג י ז ה . פר ק עשר ס יווזס ץ ופר ק חל ק הי ו מלוקי ם בענינ ו והו א האמ ס כ י מ ה שכח ב הראב׳ ד ז׳ ל הו א בסנהדרי ן סר ק חל ק ואנ ו מפרשי ם

ובמדרשות : א ל יעל ה ע ל דעת ך שמל ך המשי ח ציי ן לעשו ת אותו ת ומופתי ם ולחד ש דברי ם דלא ו אינה ו קטלוה ו כ י למ ה יומ ת מ ה עש ה ומ׳ ש ר' מ ז׳ ל מר ׳ עקיב א הו א כאינ ה רבה י ונמקותו ח

כעולה א ו להחיו ת סחי ם וכיוצ א כדברי ם אל ו אי ן הדב ר כ ך שהר י ר ׳ עקיב א חכ ם גדו ל הי ה ומחכמ י מהמדרשו ת וכול ש כוונת ם לבר ר ול א נתבר ר כ י א ס ע׳ י ההצלח ה כמ ו שכת ב ר׳ מ ז׳ ל והו א האמ ת .
המשנה הי ה והו א הי ה מש א כלי ו ש ל ג ן כוזינ א המל ך והו א הי ה אומ ר עלי ו שהי ה מל ך המשי ח ועיק ר הדברי ם כו ׳ ע ד סו ף הפר ק . ה ס דברי ם מקובלי ם ומקובצי ס מפסוק י הנביאי ם ומדרשיה ם
שאלו ממנ ו חכמי ם ל א או ס ול א מוס ת : נח ג הראנ׳ ד ז״ ל והל א כ ן כוזיב א הי ה אומ ר וכו ׳ : וההגדו ת שנתסור ו לה ס בעגי ן וקבצ ם הו א 1׳ ל כגו ן העני ן שב א ב ו מל ך המשי ח בקדושי ן שר ק

ואני אומ י מ ס מט ס להשג ה וא ס •הל א כנ י נס ב י׳ ט ז״ ל עצמ י נז ה הסי ק שג ס החכמי ס ז״ ל עשר ה יוחסי ן ונ ס בספרי ם החיצוני ם םמסשרי ם קוחנ ז הזמני ם ודבר י הימי ם שנתחדש ו נימ י הסכמי ם

ועני[

08ג

כסף משנ ה שופטים . הלבו ת מלכי ם פיי׳ א י״ ב הרדב״ ז (םכ״י )

סכרה המדר ש . ומי מ מ ה שכח ב שר״ ע הי ה נוש א כלי ו צ״ ט היכ א מייח י לה :
פי״ט ב אי ן בי ן הטוה״ ז לימו ת המשי ח ונו׳ . מימר ה דבמות ל בפר ק חל ק(ד ף צ״א: ) :

ואינו ב א ל א לנימ א וכו ׳ . בכ ו ף עדיו ת איסלינ ו הנה י ה ס ג ליה ו
גא לטמ א ולסז ר לרח ק ולקר ב א ו ל א ופוכ ק רבינ ו כחכמי ם שאומד ס ש ס שאינ ו ב א לרח ק
ונא לקר ב אל א לעפו ת שלו ם ביניה ם :
אמרו חכמי ם חיס ח רוח ם ש ל מחשב י קצי ם .

כך אמר ו בפר ק חנ ק,,ד ף צ״ז: ) :

נ ובנ י לו י מניה ר ההל ה וכו ׳ . פ ׳ י ׳ יוחסי ן
(דף פ״א ) מימר א דרב י חמ א ב ר
סנינא : הר י הו ש אומ ר ויאמ ר החרשת א וכו ׳ .
נח ספת א דפ״ ק דכהובו ת אמר ו ע ד עמו ד כה ן
לאורים ולתומי ס כאד ם שהומ ר למניר ו ע ד
שיבוא משיח :

משיח . א ם עש ה והצלי ח ובנ ה מקד ש במקומ ו וקב ץ
נדחי ישרא ל הר י ז ה משי ח בודאי . ויתק ן א ת העול ם
כולו לעבו ד א ת ה ׳ ביח ד שנאמ ר כ י א ז אהפו ך א ל עמי ם
שפה ברור ה לקרו א כול ם כש ם ה ׳ ולעבד ו שכ ם אח ד :

סליקו הלכו ת שופטי ם בס״ ד

מקובן מהמדרשו ת ומהכהובי ם ודברי ם מקובלי ם מש י סופרי ם ומפ י ס&רי ס :
פי״ב א א ל יעל ה ע ל ל ב !כו׳ . השי ג ה ר.ב״ ד ז״ ל והל א כתו ב יקור ה והשבח י חי ה
רעה מ ן האר , ע״כ . ואי ן ז ו השנ ה ^ כמ ו ששא ר ..כאובי ס מש ל נ ם ׳ ג
משל פ ל אומ ה רע ה נמ ו שדרש ו ע ל חי ה רע ה אכלתה ו . הב ל מ ה שר י,ו י להאמי ן בונ ן

שהדברים ה ס ג ס ככשוט ס באר ן ישרא ל כדכתי ב
לא ירע ו ול ש ישחית ו בכ ל ה ר קדש י כ י מצא ה
האר, ^ האד ן הידוע ה , וכ ן והשבת י מי ה רע ה
מן האר ן , אב ל נשא ר ארצו ת עול ם כמנהג ו
נוהג והכתו.י ם ה ס מש ל שכ ן כתו ב ול ח יש א
גוי ח ל גו י חר ב ול ס ילמד ו עו ד מלחמ ה ובא״ י
יתקיים הפש ט והמש ל , וברו ך יוד ע האמ ת .

וגם מכינ ו ל א גמ ר אומ ר שהכחוני ס ה ם מש ל
למה שכת ב הו א א ל ש בימ י המשי ח ייד ע למ ה
הס רומזי ם :

ב אמר ו חכמי ם וכו׳ . שמוא ל אמר ה בס״ פ
אןעומדין : יעמו ד גבי ש ליברא ל
וכו׳. דכתי ב צפנ י בו א יו ם ה ׳ הגדו ל והנור א
והשיב צ ב סבו ת וגו ׳ . ואנ י כו • ר ששו א יסמו ך
סמוכים בא״ י כאש ר כתבת י בהנכו ח סנ ה רי ן
ע״ש : י ש מ ן המעמי ס וכו ׳ . כיו ן כ א ן דברי ם
אלו לעני ן הלכ ה ונ א לקיי ם עיק ר מ ן העיקרי ם
אי; ראו י לדקד ק בה ם וכו ׳ כאש ר הארי ך
רבינו אל א א ס יחמהמ ה חכ ה ל ו כ ׳ בו א יב א
לח יאח ר והו א יגל ה הדברי ם הנסחרי ם :

ג בימ י מל ך המשיר , וכו ׳ . פר ק עשר ה יויסי ן
אמרינן רשפה ה שנטמע ה נטמע ה ו0״ כ
קרא דכהי ב וי. א מ.ר, - בלויי ם וכהני ס נוייר י
לסי שאי ן גויי ם עולי ם לדוכ ן ול א כהני ס
לע וד ה ר.ל ש מיוחבי ס :

ך ל א נתשו ו החכמי ם והנביאי ם וכו ׳ . כנ ר
האריך רבינ ו בכיוצ א בז ה בהלכו ת
חשובה פר ק תשיע י :

השגת הראב״ ד

*אל יענ ה ע ל הצ ג שנימו ה
כמשיח נו ׳ ע ד משלי ם . א״ א
והלא נתור ה והנעת י הי ה יע ה
מן האי ן :

פרק שני ם עש ר

א *א ל יעל ה ע ל הל ב שבי־מו ת
המשיח יבט ל דב ר ממנהג ו
של עול ם . א ו יהי ה ש ם חידו ש במעש ה בראשי ת . אל א עול ם כמנהג ו
נוהג . וז ה שנאמ ר בישעי ה וג ר זא ב ע ם כב ש ונמ ר ע ם גד י ירב ץ
משל וחיד ה . עני ן הדב ר שיהי ו ישרא ל יושבי ן לבט ח ע ם רשע י עכו״ ם המשולי ם כזא ב
ונמר . שנאמ ר זא ב ערבו ת ישדד ם ונמ ר שוק ד ע ל עריה ם . ויחזר ו כול ם לד ת האמ ת . ול א
יגזלו ול א ישחית ו . אל א יאכל ו דב ר המות ר בנח ת ע ם ישרא ל . שנאמ ר וארי ה כבק ר יאכ ל
תבן . וכ ן כ ל כיוצ א באל ו הדברי ם בעני ן המשי ח ה ם משלי ם . ובימו ת המל ך המשי ח יוד ע
לכל לא י ז ה דב ר הי ה מש ל . ומ ה עני ן רמז ו בה ן : ב אמר ו חכמי ם אי ן בי ן העול ם הז ה
לימות המשי ח אל א שיעבי ר מלכיו ת בלב ד . ירא ה מפשוט ן ש ל דבר י הנביאי ם . שבתחיל ת
ימות המשי ח תהי ה מלחמ ת גו ג ומגו ג . ושקוד ם מלחמ ת גו ג ומגו ג יעמו ד נבי א ליש ר
ישראל ולהכי ן לב ם . שנאמ ר הנ ה אנכ י שול ח לכ ם א ת אלי ה וגו' . ואינ ו ב א ל א לטמ א
הטהור . ול א לטה ר הטמ א . ול א לפסו ל אנשי ם שה ם בחזק ת כשרו ת . ול א להכשי ר ט י
שהוחזקו פסולי ן . אל א לשו ם שלו ם בעול ם . שנאמ ר והשי ב ל ב אבו ת ע ל בני ם . וי ש מ ן
החכמים שאומרי ם שקוד ם ביא ת המשי ח יב א אליה ו . וכ ל אל ו הדברי ם וכיוצ א בה ן ל א
ידע אד ם אי ך יהי ו ע ד שיהי ו . שדברי ם סתומי ן ה ן אצ ל הנביאי ם . ג ם החכמי ם אי ן לה ם
קבלה בדברי ם אל ו . אל א לכ י הכר ע הפסוקי ם . ולפיכ ך י ש לה ם מחלוק ת ברברי ם אל ו .
ועל כ ל פני ם אי ן סדו ר הויי ת דברי ם אל ו ול א דקדוקיה ן עיק ר בד ת . ולעול ם ל א יתעס ק
אדם בדבר י ההגדו ת . ול א יארי ך במדרשו ת האמורי ם בעניני ם אל ו וכיוצ א בה ן . ול א
ישימם עיקר . שאי ן מביאי ן ל א ליד י ירא ה ול א ליד י אהב ה . וכ ן ל א יחש ב הקצי ן . אמר ו
חכמים תפ ח רוח ם ש ל מהשב י הקצי ם . אל א יהכ ה ויאמי ן בכל ל הדב ר כמ ו שבארנ ו :
ג בימ י המל ך המשיח . כשתתייש ב ממלכת ו ויתקבצ ו אלי ו כ ל ישראל . יתייחס ו כול ם ע ל
פיו ברו ח הקוד ש שתנו ח עלי ו . שנאמ ר ויש ב מצר ף ומטה ר וגו ׳ . ובנ י לו י מטה ר תחיל ה
ואומר ז ה מיוח ס כה ן וז ה מיוח ס לו י . ודוח ה א ת שאינ ן מיוחסי ן לישרא ל . הר י הו א אומ ר
ויאמר התרשת א לה ם וגו ׳ ע ד עמו ד כה ן לאורי ם ולתומי ם . הנ ה למד ת שברו ח הקוד ש
מייחסין המוהזקי ן ומודיעי ן המ,יוח ס . ואינ ו מייח ם ישרא ל אל א לשבטיה ם . שמודי ע שז ה
משבט פלונ י וז ה משב ט פלונ י . אב ל אינ ו אומ ר ע ל שה ן בחזק ת כשרו ת ז ה ממז ר וז ה
עבד שהדי ן הו א שמשפח ה שנטמע ה נטמע ה ג ך ל א נתאו ו החכמי ם והנביאי ם ימו ת