Section 841

לסלו ק ג 05 ג
נהי סינ י ומזר ה ונכתב ס אמ ר נוא ם גל י כינ י לז ס ולז ם נאניבי ה וכ ל יזצו ס שמיזג ה לנ״ ב ול א חזר ה ונכתבה אח ר בוא ם בה ר סינ י ומצו ת גי ד הנש ה אליב א דר ' יהוד ה אע׳ ס שחזר ה ונאמר ה לכ ל ישרא ל בסיני כדנפק א ל ן מקר א דאל ה המצי ת לישרא ל נאמר ה ול א נג׳ נ ע׳ כ . ומהראנ״ ח ז׳ ל בפרש ת ויר א ופרשת ג א הקש ה עלי ו מדאמרינ ן גגמ ׳ אדרב ה מדנאמר ה לגנ י נ ח ול א נשני ת בסינ י לג׳־ נ נאמר ה ולא לישרא ל וא ם כפירו ש הר ב היא ך אפש ר לומ ר של א נאמר ה לישרא ל דא' כ למ ה נצטו ו עלי ה בסינ י על פ ה ותיר ן דע ד כא ן ל א אמרינ ן שכ ל מנו ה של א נשני ת בסינ י שנאמר ה ליש־א ל ע ל ס ה אל א כשא ט אומרים דלישיא ל נאמר ה אג ל את׳ ל שכ ל של א נשני ת נסינ י ל א נאמר ה לישרא ל אי ן צור ן עו ד לו ט שנאמרה ע ל פ ה לישרא ל ע׳ כ . והר ב בע ל כנס ת הגדול ה כת ב שתירו ן הר ג מיוש ב לצ ד שמקש ה הגית . אדרבה מדל א נשני ת בסינ י לג' נ נאמר ה ול א לישרא ל אג ל לצ ד אח ר שמקש ה לז ה ולז ה נאמר ה אדרל ס מדנשניח בסינ י לישרא ל נאמר ה ול א לג' נ והא י נשני ת לס י פירו ש הרא׳ ס הו א בכתיב ה ומ ה טר ן הי ה לחזור ולכותב ה כיו ן דבאמיר ה סג י כמצו ת גי ד הנש ה דבאמיר ה לחו ד לישרא ל נאמר ה ול א לגנ י נ ח מדחזרה ונשני ת בכתיב ה השנו י הור ה לנ ו דלז ה ולז ה נאמר ה וי׳ ל דח י לא ו שנכתב ה אי ן שו ס הורא ה שנאמרה לישרא ל ע ל פ ה והיינ ו אומרי ם דל א נאמר ה לישרא ל בסינ י אפי ' ע ל פ ה ולנכרי ם נאמר ה ול א לישראל ע״ כ ודברי ו תמוהי ם ה ס געיצ • הרב ה חד א דאי ך נולד ה ל ו קושי א ז ו במ ה שפיר ש הרא׳ ם נשנית בכתיב ה דה א א ף דנימ א דפירו ש נשני ת הו א אמיר ה וגי ד הנש ה לר״ י ל א נאמ ר בסינ י ואפ׳ ה אנו מפווי ם ב ו משו ם דישרא ל כשקבל ו א ת התור ה ל א יצא ו מכל ל מצו ת הראשונו ת עדיי ן קושיח ו במקומה עומד ת דע׳ כ המנו ה שחזר ה ונאמר ה גה ר סינ י לז ה ולז ה נאמר ה דאלת׳ ה אל א דלישרא ל נאמרה ול א לבנ י נ ח א״ כ למ ה נאמר ה כמ ו שנמ.ו ה גי ד הנש ה אע׳ ס של א נאמר ה בסינ י אנ ו מלווי ן גו א׳ ו מדחזר ה ונאמר ה השינו י הור ה לנ ו שלז ה ולז ה נאמר ה . ת ו קשי א ל י גמ ה שתיר ן דא י לא ו שנכתבה היינ ו אומרי ם דל א נאמ ר לישרא ל בשינ י אפי ׳ ע ל פ ה דא' כ גי ד הנש ה לר״ י מנל ן שנאס ר על פ ה ע ל כרחי ן אי ח נ ן למימ ר דההכר ח הו א משו ם דליכ א מדע ם דלישרא ל שר י ולעכו׳ ס אסו ר וא׳כ הדר א קושיתי ה לדוכתי ה דע ל כרחי ן אות ה שנשני ת גז ה ולז ה נאמר ה דא ס אית א דצישרא ל נאמר ה ולא לגנ י נ ח למ ה נשני ת באמיר ה לחו ד סג י ואנ ו היינ ו מכריחי ם דנאמר ו בסינ י ע ל פ ה משו ם דליכ א מידעם דלישרא ל שי י ולעכו׳ ם אסו ר כ י היכ י שאנ ו מכריחי ם שמצו ת גי ד הנש ם נאמר ה בסינ י ע ל , פ ה אליב א דר׳ י משו ס כא י הכר ח נופי ה א׳ ו מדנשני ת השינו י הור ה דלז ה ולז ה נאמר ה : ולעיקר קושית ו נרא ה לומ ר דא ם היינ ו מתרצי ם דההכר ח דלז ה ולז ה נאמר ה הו י מכ ח השינו י שחזר ה ונכתב מ ה של א עש ה בגי ד הנש ה אכת י הו ה קש ה דאימ א איפכ א דאות ה שנשני ת לישרא ל נאמרה ול א לגנ י נ ח משו ס דשקלינה ו להנ ן מגנ י נ ח ויהגינה ו לישרא ל ואות ה של א נשני ת בסינ י לז ה ולזה נאמר ה אג ל לפ י מ ה שתירצ ו בגמר א מדאיתנ י ע״ ז בסינ י ואשכח ן דענ ש עכו׳ ם פלוי ה ניח א דהא כ ל מצו ת שנשני ת בסינ י לז ה ולז ה נאמר ה כע׳ ז וכ ל מלו ה של א נשני ת ע ל כרחי ן אי ת ל ן למימ ר דלישראל נאמר ה ול א לגנ י נ ח דלז ה ולז ה ליכ א למימ ר מדאיסנ י ע׳ ז וכמ׳ ש רש׳ י ז׳ ל ולבנ י נ ח ול א לגני ישרא ל נמ י ליכ א למימ ר משו ס דליכ א מידע ם דלישרא ל שר י ולעכו׳ ם אסו ר . העול ה מכ ל ז ה דליכא קושי א לדבר י הרא׳ ם ל א מהצ ד הראשו ן ול א מה. ד השנ י . אב ל אכת י קש ה לפירו ש הרא׳ ס מה שהקש ו ש ם בגמר א למ ה ל י למיכת ב אב ר מ ן הח י לבנ י נ ח ולמ ה ל י למשנ י בסינ י ופיר ש רש׳ י אטו ישרא ל משו ם דקנל ו תור ה יצא ו מכל ל מצו ת הראשונו ת וא ם כדבר י הרא״ ס דכ ל מצו ה של א נאמר ה בכיני אינ ה נחשב ת מכל ל המפו ת משו ס דכתי ג חור ה צו ה לנ ו אימ א דלהכ י נשי-י ת אמה׳ ח כד י שתה א נחשבת מכל ל כמצו ת דא ם ל א הית ה נשני ת ל א הית ה נחשב ת מכל ל המצו ת וי׳ ל דקושי ת הגט ׳ הי א
דלמה נכתב ה מ;ו ת אמה׳ ח באמיר ה למו ד סג י כמנו ת גי ד הנש ה אליב א דר׳ י והוקש ה לרש׳ י דאימ א
דלהכי נכתב ה כד י לכורו ת לנ ו שנצטו ו ב ה ישרא ל דא ס ל א הית ה נשני ת היינ ו אומרי ם דל א נאמר ה לישראל בסינ י אפיל ו ע ל פ ה ולז ה תיר ן דא י משו ס ה א ל א אירי א דאנ ו היינ ו מכריחי ם דנאמר ה לישראל ע ל פ ה משו ם דאט ו משו ם דקגל ו תור ה ינח ו מכל ל מצו ת הראשונו ת ה א ציכ א צמימ ר משו ם דליכא מייע ם דלישרא ל שר י ולעט׳ ס אסו ר שכשיצא ו מכל ל גנ י נ ח להתקד ש יצא ו ול א להק ל עליה ם דגשצמא ע׳ ז וגילו י עריו ת לפ י של א פירש ו כ צ כ ן גב׳ נ ע ל אל ו עבירו ת עונשי ן עליה ן וכ ן בעריו ת לפרש עונש ן מש׳ ה נשנ ו שא ם הי ו נאמרי ם ע ל פ ה ל א הי ה לנ ו הכר ח שנאמר ו בע ל פ ה והיינ ו אומרי ם שלא נאמ ר דב ר ז ה מסינ י אב ל אמה׳ ה באמיר ה גחו ד סג י ואנ ו מכריחי ם שנאמר ה בסינ י כמ ו שאנ ו מכרימיס שמנו ת גי ד הנש ה אציג א דר״ י שנאמר ה בסינ י :
ודעה מצאנ ו להרא׳ ס מג ר בהכרת ו הלז ו שכ ל מצו ה של א נאמר ה בסינ י אינ ה נחשב ת מכל ל המצו ת והוא רבינ ו בפירו ש המשנ ה סר ק ז ׳ ממסכ ת חילי ן ז׳ ל שמ ה שאנ ו מרחיקי ם א ו עושי ם היו ם
אין אנ ו עושי ם אל א במפו ת הקב׳ ה ע׳ י מש ה רגינ ו כגו ן ז ה שא ץ אנ ו אוכלי ן אמה׳ ח אינ ו מפנ י
שהקב׳ה אסר ו לנ ח אל א לס י כמש ה אס ר עלינ ו אמה׳ ח ט ׳ הל א תרא ה מ ה שאמר ו תרי״ ג מצי ת
נאמרו למש ה מסינ י וכ ל חל ו מכל ל המצו ת ע' כ . וא ם אית א דמ ה שצשנ ו בשינ י אינ ו אל א כד י שיהי ו
נוהגות בגנ י נ ח אג ל א י נא ו משו ס כא י טעמ א ל א הי ה צרי ך אפינ ו לאמיר ה ע ל ש ה והיינ ו מצווי ם בהם מ, ד מ ה שנצטוינ ו בכ ס קוד ם שקבלנ ו א ת כתור ה בכינ י עכשי ו שנש ט בסינ י כד י להזהי ר לגנ י נח מנ א ל ן שנכי ה מהוייגי ם לשמו ר אות ם מפ ד מ ה שננטוינ ו בסינ י מאח ר שאות ו כצוו י ל א ג א להזהיר אל א לגנ י נ ח וא ם מכ ח הסבר א נרא ה שראו י לש פ ו ר א ת מצו ת ה ׳ מצ ד מ ה שננטזינ ו בסינ י ולא מצ ד מ ה שנצטוינ ו קוד ס נינ י א ס כ ן מא י פרי ך כגמר א למ ה ל י למיכת ב לבנ י נ ח ולמ ם ל י למישני בכינ י אימ א דלהכ י נשנ ה לפ י שראו י לשמו ר א ס מנו ס ה ׳ מצ ד מ ה שנצטוינ ו בכינ י ול א מצד מ ה שננטוינ ו קוד ם כינ י אג ל לס י דבר י כרא׳ ם ניח א קוני ת כגמר א אינ ו אצ א למ ה נכתב ה א י משוס שאינ ו נחש ב מכצ ל כמפו ת אל א מ ה שנגטוינ ו בסינ י א י משו ס ה א באמיר ה לחו ד סג י כמ ו גיד הנש ה אליב א דר׳ י אג ל מעול ה ל א על ה ע ל דע ת הגמר א להקשו ת למ ה נאמר ה דפשיט א דא מ לא כית ה נאמר ת בכינ י נ א הית ה נחשב ת מכל ל המפו ת :
וראיתי להר ב בע ל יפ ה הא ר בבראשי ת רב ה פרש ה א ׳ סימ ן ג ׳ שכת ב דדבר י רגינ ו הלל ו לא ו למימר !
דאילו ל א נשנ ו בסינ י ל א חשיג י מכל ל מצותי ה אנ א דהשת א דק א נשנ ו בכינ י ל א נעש ה אל א מצד כנצנו ו בכינ י דעדי ף טפ י וכראי ה דל א כת ב יבינ ו למלהי ה אל א מתו ן דבר י רבנ ן דאמר י ל א
נאסר לגנ י יעק ב אב ל לי׳ י דקאמ ר שנאס ר לגנ י יעק ב משמ ע יע״ כ ס׳ ל דנהפ ג ממצו ת כחור ש
ונזהר ב ו מצ ד ש,ו ה יעק ב דל א נאמ ר בכינ י ע׳ ב . וקשי א ל י בדברי ו דכיו ן דעדי ף טס י להוה ר מצ ד
מה שנצעו ו בכינ י ול א מג ד מ ה שנצטו ו קוד ם כינ י א' כ מא י פרי ן בגמר א למ ה ל י למישנ י בסינ י
אימא דג ש. ה משו ס דעדי ף טס י להזס ר מפ ד מ ה ש נ טוינ ו בסינ י . ולפ י דגיי ו לשו ן נשני ת ל א נאמ ר נשוה מקו ם ע ל הכהינ ה אל א ע ל האמיר ה וכמ ו שכת ב ש ס ומ ה ככת ב דל א כת ב רגינ ו למלתי ה אלא מהו ן דבר י רבנ ן דחמר י ל א נאנ ר לבנ י יעק ב , עו ד כת ב כ ס דכ א דאיח א נ ח ו ס א״ ר אלעז ר יעקב נצטו ה ע ל גי ד כנש ה אתי א כר׳ י ולפ י רמנ׳ ס את י כרבנ ן אל א שנאמ ר דהי ב את א לחרוצ י אניגא דרש׳ י קשי ח ל י מה א דנח ב רנינ ו נפ׳ ט מהלכו ת אל ו ויעק ב הוסי ף גי ד סנש ה יפשיט א דדנרי רנינ ו ה ס אליב א דרבנ ן דהלכח א כווחייה ו וס׳ ל דא ף רבנ ן מוד ו דנאס ר לבנ י יעק ב אל א דפצוגהייכו כו י א ס פסו ק ז ה דע ל כ ן ל א יאכל ו א ם נאמ ר בסינ י א ס לא ו וממ ה דנק ט רבינ ו למלת־ה אניג א דרבנ ן אי ן ז ה הכר ח לומ ר דלר׳ י ל א הו י הכ י אל א שאצ ו מוזהרי ם בני ד הנש ס מצ ד כנגטוו בנ י יעק ב אנ א משו ם דנדנר י רבנ ן ג א כדב ר בפירו ש דק א אמר י מסינ י נאס ר לכ ן נק ע לסלהיה א,ינייכ ו ואכ* נ דר׳ י נמ י מוד ה נז ה דאינ ו נחש ב מכל ל המצו ת אל א מ ס שנצטו ו נ0י# י דנכאי מלח א ל א פליג י ורנ. ן מלת א אג ב אורחי ה קס״ ל ואי ט שיי ן למהלוקחס :
עוד יאיח י להר ב הנזכ ר שהקש ה במאמ ר דר ׳ יצח ק דל א כי ה צרי ך להתחי ל אצ א מהחד ש דאיל ו הו ה פתח נ י חד ש ל א היינ ו יודעי ם מצו ת נ' נ והיר ן דלי ת ל ן ר ה דזא ח התור ה אש ר ש ם מש ה לבני ישרא ל אג ל נ׳ נ יזהר ו בקבלת ה מאנותיס ם והוקש ה ל ו מה א דמהרצי ם בגמר א אכ א דפרי ן לס ם לי (מיכת ב לבנ י נ ח ולר ה ל י למישנ י בכינ י כדי׳ י נ י חנינ א כו ׳ . כי י ש ור ך מ ס שישנ ו סשמ י סיה מבו ס בנ י נ © ותיר ן דלא ו #שו ס דא־־מר ץ יוזל © נאשעזעי ק דינ י םג י ט ו אנ א #׳■ז ם מס ו
דל*
206
כסף סשנ ח שופטי ם . הלמ ת מי^כי ם פ״ י חרדב׳ ז(מב׳י )
ח ופ ה שנה ג ואי ן נהרגי ן עלי ה . משו ם דאשב ע מצו ה אשכח ן שנהרגי ן ונמ ו שקד ם משמ נ ה ל ח סשנח ן :
ט עכו״ ם בעס ק כמור ה ונו ׳ . ש ם (ד ף נ״ס ) אמ ר רנ י יוחנ ן ענו״ ם שעס ק בחור ה חייב מיה ה ואיחני ק עלי ה מדחני א שחאיל ו עכו״ ם שעוס ק בתור ה הר •
הוא ננ״ ג ומשנ י הת ס בשנ ע מצו ח דידה ו וכן עכו״ ם ששב ת ונו ׳ . ב ס (ד ף נ״ס: ) אמ ר ריש לקי ש עכו״ ס ששב ת חיי ב מית ה שנאמ ר ויום וליל ה ל א ישבוה ו ואמ ר מ ר אזהר ה שנ ק ז ו היא מיהח ן אמ ר רבינ א תפיל ו שנ י בשב ח ושירש״ י
ח אטר ו חכמי ם שבנ י קטור ה שה ם זרע ו ש ל אברה ם שבא אח ר ישמעא ל ויצח ק חייבי ן בטילה . והואי ל ונתערב ו היום בנ י ישמעא ל בבנ י קטור ח יתחייב ו הכ ל בטיל ה בשמיני . ואי ן נהרג ץ עליי ׳ • ט עכו״ ם שעס ק בתור ה חייב מית ה . ל א יעסו ק אל א בשב ע מצו ת שלה ן בלב ד . וכן עכו״ ם ששב ת אפיל ו ביו ם מיטו ת החו ל . א ם עשאה ו לעצמו כמ ו שב ת חיי ב מית ה . ואי ן צרי ך לומ ר א ם עש ה מועד לעצמ ו , כלל ו ש ל דב ר אי ן מניחי ן אות ן לחד ש דת ולעשו ת מצו ת לעצמ ן מדעת ן . אל א א ו יחי ח ג ר צדק ויקב ל כ ל המצו ת . א ו יעמו ד בתורת ו ול א יוסי ף ולא יגר ע . וא ם עס ק בתור ה . א ו שב ת . א ו חד ש דב ר . מכין אות ו ועונשי ן אותו . ומודיעי ן אות ו שהו א חיי ב מיתה ע ל ז ה אב ל אינ ו נהר ג : י ב ן נ ח שרצ ה לעשו ת מצוה משא ר מצו ת התור ה כד י לקב ל שכ ר . אי ן מונעי ן אותו לעשות ה כהלכת ה . וא ם הבי א עול ה מקבלי ן ממנ ו . נתן צדק ה מקבלי ן ממנ ו . וירא ה ל י שנותני ן אות ה לעני י ישראל. הואי ל והו א ניזו ן מישרא ל ומצו ה עליה ם להחיותו . אב ל העכו״ ם שנת ן צדק ה טקבלי ן ממנ ו ונותני ן אותה לעני י עכו״ם : י א חייבי ן בי ת די ן ש ל ישרא ל לעשות שופטי ם לאל ו הגרי ם התושבי ם . לדו ן לדי ן ע ל פי המשפטי ם אל ו . כד י של א ישח ת העול ם . א ם רא ו בית די ן שיעמיד ו שופטיה ם מה ן מעמידי ן . וא ם רא ו שיעמידו לה ן מישרא ל מעמידי ן : י ב שנ י עכו״ ם שבא ו לפניך לדו ן בדינ י ישרא ל . ורצ ו שניה ן לדו ן די ן תור ה דנין . האח ד רוצ ה והאח ד אינ ו רוצ ה אי ן כופי ן אות ו לדו ן