Section 84

יא המוצ א דב ר שי ש ב ו סימ ן וכו׳ . בריית א
שם (ד ף כ״ה ) בהלכו ת ואתפר ש
בגמרא שא ם י ש הוכח ה באות ו שאי ן ב ו סימ ן
שאינו ש ל אוה ו שי ש ב ו סימ ן הר י הו א של ו וכ ן
בהלכות ויתבא ר לפנינ ו פט״ ו :

יב המוצ א כל י מר ס וכו ׳ ע ד סו ף הפר ק .

מפורש במשנ ה (ד ף כ״א ) ובגמ ׳

(דף כ״ג ) ש ם בהלכו ת . ומ״ ש חיי ב להכרי ז שא ס
יבוא ת״ ח וכו ׳ . פיר ש הר׳י א ז״ ל דהכרז ה ז ו
אינה אל א בבת י כנסיו ת ובבי ת מדרשו ת מקו ם
שתלמידי חכמי ם מצוי ץ ש ם ואי ן מכריזי ן אל א
ג' פעמי ם והרמב״ ן ז״ ל פיר ש של א אמר ו כ ן
אלא במוצ א במקו ם שת״ ח מצויי ן ש ם וכדאמרינ ן
החם בשוק א דרבנ ן :

יג ומ״ ש א ו שהני א שלו ם וכו ׳ . מפור ש
בהלכות ואינ ו באל ו מציאו ת בגמ ׳

אבל הי א מימר א פ ' הב א ע ל יבמת ו(ד ף ס״ה: )
והביאוה בהלכו ת כא ן :

כל

לחם משנ ח

פי״ד ו מתנ ה הי א ז ו וככ ר עב ר פ ל האיסורי ם . לשו ן הגמר א כפ ׳ אל ו מציאו ת
מתנה הו א דיהי ב לי ה ואיסור א הו א דעב ד עב ד . והקש ו ש ם בתוס ׳

זיל והל א לא ו דל א תגזו ל מקר י נית ק לעש ה פ ׳ שלו ח הק ן א״ כ כיו ן דלעני ן גזיל ה ל א
סקרי מחנ ה ג ס הש ב תשיב ם למ ה ל א תק ן ותירצ ו דל א קא י אל א ע ל לא ו דל א תוכ ל
להתעלם שעב ר של א החזי ר קוד ם יאו ש ע״ כ . ואחריה ם נמש ך הטו ר ז״ ל בסי ׳ רנ״ ט . אב ל
רבינו ז״ ל כת ב ונב ר עב ר ע ל האיסורי ם . ונ״ ל טעמ ו מפנ י שהע״ פ שמתק ן אח״ כ הלא ו
דלא תגזו ל בהשב ה גזיל ה כדכהי ב והשי ב א ת הגזיל ה מ״ מ כב ר עב ר ע ל ל א תגזו ל וכ ן
האיסור ש ל הש ב השי ב שהי ה ל ו להחזי ר קוד ם יאו ש ואח״ כ הו א מתק ן שכ ל מ י שעוב ר
לאו ואח״ כ קיי ם העש ה שנסק ו הכתו ב ל א בשבי ל כ ן מקר י של א עב ר לא ו וצרי ך
חשובה גמור ה :

ח רא ה סל ע א ו מטב ע . כת ב הטו ר ז״ ל בסימ ן רס״ ב ואפיל ו אבד ה שהי ה סו ה הרב ה
אס הי ה ש ל שוחפי ן הרב ה שאי ן מגי ע לכ ל אח ד שו ה פרוט ה אי ט חיי ב

להחזירה בד״ א שידו ע שה ן שותפי ן ב ה אב ל בסת ר שרא ה חפ ן שנפ ל משלש ה וכו ׳ חיי ב

להחזירה דשמ א ה ס שותפי ם ב ו ואח ד מה ם מח ל חלק ו לחביר ו וכו׳ . ולשונ ו קש ה במ״ ש

בד״א בידו ע שה ם שותפי ן וכו ׳ שא ם אי ן ידו ע א ס מחל ו אהדד י א ו ל א אפיל ו ה ס

שותסיס ליהו י חיי ב להחזי ר משו ס דילמ א מחל ו אהדד י ומכ״ ש ראו י לומ ר כ ן היכ א
שידוע שה ם שותפי ם מהיכ א דל א ידעג א א ס ה ם שותפי ם דכיו ן דהיכ ח דל א ידענ א א ם
הס שותפי ם המרינ ן אימו ר שותפי ם נינה ו ומחל ו אהדד י כ״ ש היכ א שידענ א שה ם שותפי ם
דחיישינן דילמ א מחל ו אהדד י וא ם יד ע דל א מחל ו ז ה לז ה אפיל ו בחלוק ה אחר ת כת ב
שאס אח״ כ נוד ע של א סמ ל אח ד לחפיר ו הר י הי א של ו וא״ כ מה ו ז ה שחל ה הדב ר פי ן

פ״יד י ב המוצ א כל י חר ש וכיוצ א בה ם וכו ׳ . כס ב ה״ ה ומ״ ש חיי ג להכד ז שא ס
יבא תלמי ד חכ ם וכו ׳ פיר ש הר״ א דהכרז ה ז ו *אינ ה בבת י
כנסיות ובכת י מדרשו ת אל א מקו ם שח״ ח מצויי ם ש ם וט׳ . ואנ י אומ ר שמפש ט דבר י רבינ ו
נראה שאפיל ו מצ א במקו ם שאי ן ת״ ח מצוי ץ ש ם א ם ב א ח״ ח ואמ ר י ש ל י מביעו ת עי ן

בכלי שאבדת י חיי ב להראות ו ל ו והטע ם משו ס
דכיון שהאוב ד הו א ת״ ח כשמרגי ש שאב ד אע״ פ
שאין ל ו סימ ן אינ ו מחייח ש לפ י שהו א יוד ע
שיחזירו ל ו כמביעו ת עי ן : ,

כל

•(ק הני א דבר י ס״ ה נס ׳ מ׳ ע וכ ן ה ם נכ״ י . אנ ל
<״ל שהעיק ר הו א אינ ו אל א נכס י כנסיו ת מקו ם וכו ׳
וכן הו א גירס ס ה׳ ה נס״א ) :

ולא יד ע ב ו ונט ל הדינ ר קוד ם 'או ש עוב ר ע ל עש ה וע ל
שני לאוי ן כמ ו שביארנ ו . ואפיל ו החזי ר ל ו הדינ ר לאח ר
שנתייאש מתנ ה הי א ז ו וכב ר עב ר ע ל האיסורים : ז נט ל
הדינר לפנ י יאו ש ע ל מנ ת להחזיר ו ולאח ר יאו ש נתכוו ן
לגזול אות ו עוב ר משו ם הש ב תשיב ם . המתי ן ל ה ול א
הודיע לבעלי ם ול א נט ל הדינ ר ע ד שידע ו הבעלי ם שנפ ל
שהרי נתייאש ו כמ ו שביארנ ו ואח ר כ ך נט ל הדינ ר
מעל האר ץ אינ ו עוב ר אל א משו ם ל א תוכ ל להתעל ם וכ ן כ ל כיוצ א בז ה ז ח רא ה
סלע א ו מטב ע שנפ ל אפיל ו משלש ה בנ י אד ם וא ף ע ל פ י שאי ן ב ו שו ה פרוט ה
לכל אח ד ואח ד חיי ב להחזי ר שמ א שותפי ן ה ן ומח ל אח ד מה ן חלק ו לחביר ו
ונמצאה אבדת ו ש ל ז ה שו ה פרוט ה • ט רא ה חביר ו שנפ ל ממנ ו דינ ר בתו ך החו ל א ו
בתוך העפ ר ונתעל ם ממנ ו הר י ז ה כנופ ל לי ם א ו לנה ר והר י הו א ש ל מוצא ו . שהר י
נתייאש ממנ ו מפנ י שאי ן ב ו סימ ן . ואפיל ו רא ה אות ו מבי א כבר ה לחפ ש אחרי ו בדע ה
רעועה הו א מחפ ש כדר ך שמחפשי ם בעפ ר שא ר הבלשי ן של א נפ ל מה ן כלו ם שמ א
ימצאו מ ה שנפ ל לאחרי ם כ ך הו א ז ה מחפ ש ל א מפנ י של א נתייא ש : י המוצ א סל ע בשו ק
מצאו חביר ו ואמ ר ל ו של י הי א וחדש ה הי א וש ל מדינ ה פלוני ת הי א וש ל מל ך פלונ י הי א
אפילו אמ ר שמ י כתו ב עלי ה ל א אמ ר כלו ם ואינ ו חיי ב להחזיר . שאי ן סימנ י המטב ע סימ ן
מפני שחזקת ו להוצא ה . ואנ ו אומרי ן של ו היתד . והוציא ה מיד ו ונפל ה מי ד אח ר והואי ל
ואינו סימ ן שסומכי ן עלי ו משע ת נפיל ה נתייא ש והר י הי א ש ל מוצא ה : י א י׳ד.מוצ א דב ר
שאין ב ו סימ ן בצ ד דב ר שי ש ב ו סימ ן חיי ב להכרי ז . ב א בע ל הסימ ן ונט ל א ת של ו ואמ ר
שזה בלב ד נפ ל ממנ ו זכ ה המוצ א בדב ר שאי ן ב ו סימ ן ז י ב המוצ א כל י חר ש וכיוצ א
בהן מכלי ם שצור ת כול ן שו ה . א ם כלי ם חדשי ם ה ם הר י ה ם של ו שהר י ה ן כמ ו דינ ר
משאר הדינרי ם שאי ן ל ו סימ ן ואי ן הבעלי ם מכירי ם אות ן . שהר י אינ ו יוד ע א ם פ ך ז ה א ו
צלוחית ז ו של ו א ו ש ל אחר.וא ם הי ה כלי ם [ב ] ששבעת ן * העי ן חיי ב להכרי ז . שא ם יב א
תלמיד חכ ם ויאמ ר אע״ פ שאינ ו יכו ל לית ן בכל י כז ה סימ ן י ש ל ו ב ו טביעו ת עי ן חיי ב
להראותו ל ו א ם הכיר ו ואמ ר של י הו א מחזיר ן . י ג במ ה דברי ם אמורי ם בתלמי ד והי ק
שאינו משנ ה בדיבור ו כל ל אל א בדבר י שלו ם א ו במסכת א א ו במט ה א ו בבי ת שהו א
מתארח ב ו . כיצ ד הי ה עוס ק במסכת א דנד ה ואמ ר במקואו ת אנ י שונ ה כד י של א ישאלוה ו
שאלות בעני ן נד ה . א ו שיש ן במט ה ז ו ואומ ר בז ו אנ י יש ן שמ א ימצ א ש ם קר י . א ו
שנתארח אצ ל שמעו ן ואמ ר אצ ל ראוב ן אנ י מתאר ח כד י של א יטרי ח ע ל ז ה שנתאר ח
אצלו . א ו שהבי א שלו ם בי ן אד ם לחביר ו והוסי ף וגר ע כד י לחבב ן ז ה לז ה הר י ז ה מותר .

אבל א ם בא ו עדי ם ששנ ה בדבור ו חו ץ מדברי ם אל ו א ץ טחזירי ן ל ו בטביעו ת עי ן :

אסע״געשץסי׳עי: *ס״ א שטבעתן ! כ ל

הגהות מיימוניו ת

(נ] הנ ה פס ק כרשב׳ א דמחל ק בי ן שבעת ן העי ן וצ׳ ע דה א פליג י רבנ ן עלי ה נדפירש ו התוססו ת
טדסאטר סוד ת רשג׳ א נו ׳ וססתבר א דחלכח א כרבנ ן דחיי ב להכרי ז אפיל ו ל א שבעת ן העי ן :

ידופ שה ם שותפי ם לאי ן ידו ע שה ם שותפי ם :

י של ו הי א וחדש ה הי א ש ל מדינ ה פלוני ת הי א וכו ׳ . ש ם המוצ א סל ע בשו ק ומצא ו
חבירו ואמ ר ל ו של י הי א חדש ה הי א נירוני ס הי א וש ל מל ך פלונ י הי א ופירש״ י
ז״ל נירוני ס נירו ן קיס ר כחו ב עלי ה ורבינ ו גור ם ש ל מדינ ה פלוני ת הי א וכו ׳ :

יב המוצ א כל י חר ש וכו ׳ . בפ ׳ אצ ו מציאו ת רשב״ א אומ ר כ ל כל י אנפרי א אינ ו
חייב להכרי ז ובגמר א אמר ו מוד ה רשל א בכלי ם הדשי ס ששבעת ן העי ן
שחייב להכרי ז וכו ׳ וכתב ו החוס ׳ ז״ ל מדקאמ ר ומוד ה משמ ע דלרב ק אפיל ו ל ח שבעת ן
העין חיי ב להכרי ז וכ ן מציג ו ברב ה בב״ ח דאמ ר בפ״ ק א י מביעו ת עינ א אי ה ל י בגוו ה
וכו׳ וג ט ל א שבעח ו עי ן דל א משה י איני ש גיט א בידי ה . וקש ה דצ א מציג ו שאמר ו ז ה
רבנן בפירו ש . וי״ ל דמדנק ט במתני ׳ כריכו ת וכו ׳ ואל ו דברי ם אי ן דרכ ן להיו ת בה ן טביעו ת
עין משמ ע דדברי ם שדרכ ן להיו ת בה ן טביעו ת עי ן חיי ב להכרי ז אפיל ו ל א שבעת ן ע ץ
אי מצא ן במקו ם דשכיר. י רבנ ן ע״ כ . וכיו ן דרבנ ן פליג י ע ל רש ב א י ש לתמו ה ע ל רבי ט
ז״ל ושא ר הפוסקי ם למ ה ל א ססק ו כרבנ ן לגב י רשב״ א והי ה לה ם לומ ר דכלי ם שדרכ ם
להיות בה ם טביעו ת עי ן מחזירי ם לח״ ח אע״ פ של א שבעת ן עי ן ומ ה ג ם דההי א בג ט
דרבה בב״ ח משמ ע כרבנ ן . וי״ ל דכיו ן דמשרש י אמורא י מלחי ה דרשב״ א משמ ע לה ו
לפוסקים דהלכת א כוותי ה וההי א דג ט אפש ר דהו ה לי ה טביעו ת עי ן גדו ל דהו י כמ ו
שבעתו עי ן א ו ששה ה הג ט ביד ו ע ד שהורג ל בטביעו ת עי ן . ומפש ט דבר י רבינ ו ז״ ל
גראה דל א ס״ ל כדבר י החוס ׳ שכתבת י וכ ן הטו ר ז״ ל דאייר י שמצ א במקו ם שתלמיד י
חכמים מצויי ם וכב ר גח ן הר ב בע ל כ״ מ טע ם לרבינ ו ז״ ל :

יג כד י של א ישאלוה ו שאלו ת בעני ן נד ה . כלומ ר נד י של א יתביי ש א ם ל א יד ע להשי ע

ואם

מנדל ע ח

זהניאזר פי׳ א : ואפיל ו סחוי ר ל ו הדינ ר ע ד שהר י נתייאש ו כמ ו שגיארנ ו . ם ׳ אל ו מציאו ס והכיאי י
בזה הסר ק : ואח״ ב נע ל הדינ ר ע ד סו ף הסר ק . סר ק אל ו מציאו ת :

8$

מניד משנ ה

כסף משנ ה נזיקץ . הלכו ת גזל ה ואבד ה פט״ ו

ג2ט״ו א כ ל המוצ א אניד ה ני ן שי ש ג ה סימ ן וכו ׳ וא ם הי ה דנ ר שא ץ 5 ו סימ ן זכ ה
ט ואי ע סיי ב להחזיר ו . נה ג הטו ר ע ל ז ה ול א נהיר א (אל א יה א מוג ח
פד שיב א אליהו ) ונ ס ה״ ה כח פ ע ל דנר י רנינ ו ז ו נאמ ח קש ה ודה י והיא ך יזכ ה נ ו
ויהיה של ו וכו׳ . ואפש ר לומ ר לדע ח יבינ ו דה א דהמרינ ן גר״ ס אל ו מציחו ח (כ״א; ) נפלוגיז א
דסביי ורנ א ביאו ש של א

השגת הראב״ ד
•דכר שאי ן נ ו ונו ׳ . א״ א ינ ר
זה אינ ו מחוו ר אצל י שיוכ ה נ ו
לעצמו אנ ל יעמו ד ניד ו ע ד
שינא אליה ו , עכ״ ל ;

מדעת הוי ש בדב ר
שאין ב ו הימ ן ואיפסיק א הלכח א כאבי י דאמ ר
יחוש של א מדע ה ל א הו י יאו ש משו ס דה א ל א
ידע דנפ ל מיני ה היינ ו לומ ר שאשו ר ל ו צישל ס
אכל א ס עב ר ונטל ם זכ ה בה ס משו ס דכיו ן
שהם ביד ו ואינ ו יוד ע למ י יסזיר ם שהר י הי ן
בהם סימ ן ולמקו ם שנניל ס אי ן ל ו להחזיר ה
כמו שנתבא ר ממיצ ה זכ ה בה ם דאי ן לנ ו לומ ר
שיעמדו ע ד שיב א אליה ו אל א היכ א דאחמ ר
הכי כהדי א : כת ב ה״ ה(לפ י הנרא ה מהסוני א
האמורה ע ל משנתנ ו וכו׳ ) הנ״ ל מדבר י רבינ ו
שהוא גור ס כ ן בסו ף אות ה סוגי א וכו׳ . ואנ י
אומר הנ ך רוא ה כמ ה דחיקי ס דברי ו לחד ש
גירסא מדעת ו ועו ד שהגירס א מבוא ר שהי א
דחוקה מא ד . ולכ ן נ״ ל שרבינ ו סוכ ר דכיו ן דר ׳
אנא ב ר זנד א אמ ר סת ם (ד ף כ״ה: ) כ ל ספ ק
הינוח לכחחל ה ל א יטו ל בי ן שי ש ב ה סימ ן בי ן
שאין ב ה סימ ן קאמ ר וה א דקאמ ר גב י מצ א
אחר הגפ ה ח ו הגד ר גוזלו ת מקושרי ם מ״ ט
דחמרינן הנ י איני ש אצנעינה ו וא י שקי ל נה ו
ליש לה ו למרייה ו סימנ א בנווייה ו לא ו למימר א
דלא אייר י מתני ' אל א בשאי ן ב ו סימ ן דבי ן
ביש ב ו סימ ן בי ן באי ן ב ו סימ ן מייר י והיכ א
דאית בה ו סימ ן אסו ר ניג ע בה ס מפנ י שנור ס
להסריח הבעלי ם והיכ א דלי ת בה ו סימ ן איכ א
טעמא רב ה שגור ם שיאבד ו הבעלי ם ממונ ם וכ י
פריך ליהו י קש ר סימ ן וליהו י מקו ם סימ ן לא ו
למימרא דמ י הו ה קש ר א ו מקו ם סימ ן הי ה
מותר ליטל ם אל א משו ס דאיה ו חמ ר על ה
דמתני׳ דהיכ א דלי ת נה ו סימ ן איכ א טעמ א
רבה נד י של א יפסיד ו הבעלי ם מקש י לי ה דה א
מתני׳ בשי ש ב ה סימ ן דקש ר א ו מקו ם מייר י
ואהדר לי ה דמתניח ץ דאי ן ב ה סימ ן נמ י מייר י
דלישנא דמקושרי ס משתמ ע בי ן קש ר שי ש ט
סימן בי ן קש ר באי ן ב ו סימ ן דהיינ ו שמקושרי ם
בכנפיהם ומייר י בי ן במקו ם סימ ן בי ן בשאינ ו
סימן וכגו ן שמדדי ם . כ ך נ״ ל לייש ב דע ת רבינ ו :