NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 837

Section 837

כסף משנ ה שופטי ם . הלכו ת מלכי ם פ״ י

כסף משנ ה ק ב 203

ט גיצח ק יקר א ל ך זר ע מ י עש ו ליחייכ ו ניצח ק
ולא כ ל יצח ק ונו ׳ אל א מעת ה בנ י קעור ה צ א
ליסיינו האט ר רנ י יוס י ב ר אבי ן וא י תימ א
ר״י

ויצא עש ו שהר י יצח ק אמ ר ליעק ב וית ן ל ך א ת ברכ ת
אברהם ל ך ולזרע ך . מכל ל שהו א לבד ו זרע ו ש ל אברה ם
המחזיק בדת ו ובדרכ ו הישרה . וה ם המחוייבי ן במילה :

אמרו

ל״י ב ל חנינ א א ח בריח י הפ ר לרבו ת ב ס
קעורה ומפר ש דהיינ ו בנ י קמור ה וזרע ס ולסיק ־
נתב שהואי ל ונתערב ו היו ם וכו ׳ :

ומה

משנה למל ך

שהוא מצוו ה ע ל המיל ה ומש׳ ס כשנד ר מ ן המולי ם שכוונת ו הי א למ י שהו א מצוו ה ע ל המיל ה מות ר
גמולי אוה׳ ע לש י שאינ ם מצווי ם עלי ה . ה ן אמ ת ש^ש ה ל י דהתינ ח דטע ס ז ה דאי ן כוונת ו אל א למ י
שהוא מצוו ה ע ל המיל ה מהנ י להיכ א דנד ר מהמולי ס שיהי ה מייז י גמול י אוה׳ ע א ן לשיהי ה אהו ד בערל י
ישראל ל א מהנ י דנה י דנצעו ה ע ל המיל ה ה א אינ ו מקיי ם אות ה והכ י תנ ו הת ם הנוד ר משובת י :ב ת
אסור בישרא ל ואסו ר בכותי ם מאובנ י פו ס אסו ר בישרא ל ואשו ר בכותי ם מעול י ירושלי ם אכו ר בישרא ל
ומותר בכותי ם ואסיק ו בגמ ׳ אמ ר אבי י מצוו ה ועוש ה קתנ י , ופיר ש הר״ ן שאי ן בכל ל דברי ו אל א
מצווין ועושי ן ומש׳ ה גתרת י גב י קמיית א ישרא ל וכותי ם מצווי ן ועושי ם ענו׳ ם ההו א דעבד י עושי ן
ואינם מצווי ן בעול י ירושלי ם ישרא ל מצווי ! .*עושי ם כותי ם מצווי ן ואינ ם עושי ן ע״ כ . וא' כ בנוד ר
מהמוליס אמא י אסו ר בערל י ישרא ל ה א מצווי ן ועושי ן בעינ ן וז ה מצוו ה ואינ ו עוש ה , ה ן אמ ת
שראיתי לרש״ י שכת ב ערל י ישרא ל בכל ל מולי ן ה ם כגו ן שמת ו אחי ו מחמ ת מיל ה ע״ כ . נרא ה שגמ ש

ממה שכתבנ ו ומש׳ ה אוקמ ה במ י שמת ו אחי ו מחמ ת מיל ה ל א ממעטינ ן מ י שאינ ו עוש ה אע׳ ש שמצוו ה

אלא במ י שביד ו לעשו ת ואינ ו עוש ה בזדו ן אג ל מ י שאינ ו עוש ה מפנ י אונ ס כגו ן מ י שמת ו אחי ו
מחמת מיל ה ל א ממעטינ ן לי ה ומצוו ה ועוש ה קרינ ן בי ה . והנרא ה אצל י מדבר י רש׳ י דדוק א בנוד ר
מהמולים שאשו ר בערל י ישרא ל הוצר ך לאוקומ ה במ י שמת ו אחי ו מחמ ת מיל ה א ך בחלוק ה קמיית א
׳)נודר מהערלי ם דמות ר בערל י ישרא ל הת ם מ״ר י אפיל ו בסת ם ער ל של א מת ו אחי ו מחמ ת מיל ה
והטעם הו א גרו ר בעינ י דחלוק ה הנוד ר מהערלי ם הטע ם הז א לס י שאי ! הערל ה קרוי ה אל א לש ם
עכו׳ם אג ל ישרא ל א ף שאינ ו נמו ל אינ ו נקר א ער ל ומש׳ ה מות ר בערל י ישרא ל ואסו ר במול י אומו ת
העולם אג ל בחלוק ה דנוד ר מהמולי ם הורש ה לרש״ י דנה י דמות ר במול י אומי ת העול ם לפ י שאינ ם
מצווים ע ל המיל ה א ך אמא י אסו ר בערל י ישרא ל ה א מצווי ן ועושי ן בעינ ן ומש׳ ה אוקמ ה במ י שמת ו
אחיו מהמ ת מיל ה . ה ן אמ ת שדי ן ז ה שכת ב רש״ י דמתני ׳ אייר י במ י שמת ו אחי ו מחמ ש מיל ה ל א
ראיתי לשו ם אמ ד מהראשוני ם שכתב ו כנרא ה שחלוקי ם ה ם ע ל רש׳ י וס״ ל דאפיל ו בסת ם ער ל של א
מתו אחי ו מחמ ת מיל ה אסו ר וא' כ הדר א קושיי ן לדוכת א דאמא י וה א אנ ן מצזוי ן ועושי ן בעינ ן

ובמקום אח ר הארכת י לחל ק בי ן ז ו דנוד ר מהמולי ם לההי א דאמרינ ן מצווי ן ועושי ! בעינ ן . (א״ ה

חבל ע ל דאבדין ) :

הכלל העול ה רמה ך מתני ' איכ א למישמ ע דעכו׳ ם אינ ם מצווי ם ע ל המיל ה ולפ׳ ז אפש ר דמ ה של א
הקשו התוס ׳ קושית ם על ה דוהר י מיל ה משו ם דמיל ה איכ א למיבמ ע דאינ ם מצווי ם -;ה ך

מחני' דנדרי ס א ך גב י פרי ה ורגי ה הקש ו דמנ א ל ן דאינ ה מצווי ן בפרי ה ורגי ה . ה ן אמ ת דקשי א

לי לפ י מ ה שכתבנ ו דטעמ א דהנוד ר מהמולי ם דמות ר גמול י עכו״ ם הו א משו ם דנ א נצטו ו דאמא י ל א
קחני מתני ' דאהו ר גמול י בנ י קטור ה דנצטו ו ע ל המיל ה וכדאמרינ ן בפר ק ארב ע מיתו ת (ד ף נ״ט ) א׳י ■
יוסי ג ר אבי ן וא י סימ א ר ' יוס י ב ר חנינ א א ת ברית י הפ ר לרבו ת גנ י קטור ה ע׳ כ הר י דגנ י קטור ה
נצטוו ע ל המיל ה . ה ן אמ ת דאליג א דרש׳ י דפיר ש הת ם דה א דאמרינ ן דגנ י קעור ה חייבי ם גמיל ה
*.'ינו דוק א אות ם השש ה שנולד ו לאברה ם מ ל אות ם אברה ם אג ל זרע ם אחריה ם ל א נתחייב ו גמיל ה
ניחא דהבת א כ ל העכו׳ ם אינ ן מווהרי ס גמיל ה ומש׳ ה קתנ י מתני ׳ גכס ס דמות ר גמול י העכו׳ ם
לשי שאינ ם מצווי ם עלי ה , א ך לרנינ ו שכת ב ובנ י קטור ה וכ ל זרע ם אחריה ם ה ם מצווי ם ע ל המיל ה
קשה דאמא י ל א קחנ י דאכו ר במו; ' בנ י קטור ה . ואול י הטע ם הו א טמ׳ ש רגינ ו והואי ל ונתערב ו היו ם
בני ישמעא ל בבנ י קטור ה יתחייב ו הכ ל במיל ה ואינ ם נהרגי ם עלי ה , וא' כ כיו ן שאינ ם ידועי ם היו ם
בני קטור ה לפ י שנתערב ו בגנ י ישמעא ל מות ר בכ ל לש י שז ה ל א נד ר אל א במ י שמצוו ה ע ל הטיל ה
בודאי ול א במ י שמצוו ה ע ל המיל ה מחמ ת כס ק ול א מחי ת איני ש נסשי ה לספיק א :

וראיתי לעור ר מ ה שהוקש ה ל י בדבר י הרא״ ם בפרש ת ויג ש ד׳ ה והנ ה עיניכ ם רואו ת שכת ב ול א
הספיק לה ם ראו ת המיל ה כו ׳ מ׳ מ י ש לחו ש שמ א הו א מגנ י קטור ה שחייגי ן במיל ה וכ׳ כ

בפרשת ג א ד׳ ה תוש ג ז ה ג ר תוש ב וכו ׳ וז׳ ל דמא י דנק ט ערנ י מהו ל וגבעונ י מהו ל משו ס -דרכ ן

למול גגיות ם לפ י שה ן מגנ י קטור ה שה ן ממוייגי ם גמיל ה ס ׳ עכ׳ ד . ותמהנ י דכ ל פעח א ופעת א

הוא מחב ב עלינ ו דבר י רש״ י ובשנ י המקומו ת הלל ו מייש ב רגי י רש׳ י במ ה שהו א נג ד סברת ו דרש׳ י

ס"? דזרע ס דגנ י קעיור ה אינ ם חייבי ם גמיל ה ודבר י הרא״ ס צ׳ ע . עו ד אנ י חמי ה דלסגי ת הראי ס
דאית לי ה דגנ י קטור ה היו ם אינ ם פטורי ם מהמיל ה ע ל כויחי ן העיע ס הו א דל א ממעטי ה מקר א
דכי ביצח ק יקר א ל ך זר ע אל א ישמעא ל שכנ ר ג א לעול ם אג ל ל א זרע ה ש ל בנ י קטור ה שעדיי ן ל א
באו לעול ם וכמי ש הר ב נפרש ת ויג ש וא״ כ י ש לתמו ה ממי ש הראי ס כפרש ת חי י שר ה לי ה שט ר
מתנה כת ב ליצח ק וזי ל אב ל י ש לתמו ה אי ך עש ה ז ה אנרס ם והל א קיי ס כ ל התור ה נול ה כו ' וא׳ כ

איך העבי ר הנחל ה מישמעא ל ובנ י קטור ה ונתנ ה ליצח ק כו ׳ ותיר ן ושמ א י ש לומ ר שאנ י הכ א דכתי ב

כי ביצח ק יקר א ל ך זר ע ע״ כ . ולפ י דבר י הר ב הסינ ח מ ה שהעבי ר הנחל ה מבנ י ישמעא ל דנתמעט ו
מקרא דכ י ביצח ק יקר א ל ך זרע - אב ל מ ה שהעבי ר הנחל ה מבנ י קטור ה ל א הות ר מקר א דכ י ביצח ק
יקרא ל ך זר ע כיו ן דנאות ה שע ה עדיי ן ל א הי ו מעול ם וני ע :

נחזור לענינינ ו דאפש ר דממתני ׳ דנדרי ס י ש להכרי ח דהעכו״ ם אינ ם מצווי ם ע ל המיל ה ומשי ה ל א
הקשו החום ' קושית ס על ה דוהר י מיל ה וי ש לדקד ק נמ ה שתירצ ו דש ב וא ל תעש ה הו א דמ י
שמצווה ע ל פי ו מצוו ה של א להשחי ת זר ע דלמא י איצטריכ ו לטעמ א דש ב וא ל תעש ה תיפו ק לה ו דע' כ אינ ם
מצווים ע ל פי ו מדחזינ ן בד ף כי ו דתני א שב ע מצו ת נצטו ו בנ י נ ח כו ׳ ר ׳ חידק א אומ ר א ף ע ל הסירו ס
משמע דת׳ ק סלי ג וס׳ ל דאינ ס מצווי ם ע ל הסירו ס וא ם אית א דמוזהרי ם ע ל פי ו אי ך יתכ ן שאינ ם
מוזהרים ע ל הסירו ס והו א מכ ל שכ ן דהשחת ת זר ע הו א ור ׳ חידק א נמ י למ ה לי ה קר א לסירו ס תיפו ק לי ה
דכיון דמצוו ה ע ל פי ו מצו ה ע ל הסירו ס . ה א ל א קשי א כל ל דמא י דאמרינ ן דג׳׳ < ה ם מוזהרי ם ע ל
הסירוס היינ ו לסר ס אחרי ם וכ ן לסר ס נהמ ה מי ה ועו ף דומי א דישרא ל דהוזהר ו בכ ל ז ה ונז ה סלי ג
תיק דסי ל דננ י נ ח ל א הוזהר ו נז ה אב ל לעול ם דלסר ס עצמ ו הוזהר ו מניו ן דמוזהרי ס ע ל פי ו . וד ע
שזה שכתב ו התוס ' דמ י שהו א מצוו ה ע ל פי ו הו א מוזה ר של א להשחי ת זרע ו אזל י לשיטת ם שכתב ו
ריש סי ב דנד ה (ד ף י׳ג ) על ה דההי א דאמרינ ן נשי ם לא ו בנו ת הרגש ה נינה ו . וכת ב הישבי א נחדושי ו
שהקשה ר׳ ת זי ל למ ה ל י הא י טעמ א תיפו ק לי ה משו ס דאינ ן מצוו ת ע ל פי ו ופיר ש הו א זי ל דהכ י
קאמר שאינ ם בדי ן הרגש ה כלומ ר דאפיל ו הרגיש י ושחת ו זרע ם אי ן בכ ך כלו ם הואי ל ואינ ם במצו ת
פיו והקש ה עלי ו הרמב׳ ן דאע׳ ס שאינ ן מצוו ת בפי ו מ׳ מ אסורו ת ה ן בהשחת ת זר ע והכ ל לק ו ע ל
זה במבו ל ואע״ ס שאינ ן בדי ן סירו ס ומותרו ת ה ן להשחי ת כל י הזר ע אב ל אינ ם מותרו ת להשחי ת
הזרע עכי ד הרשב׳ א בחידושי ו . והנ ה מי ש והכ ל לק ו ע ל ז ה במבו ל אפש ר דהרמבי ן זי ל סבו ר דמ ה
שנצטוו נ' נ ע ל פי ו הו א מפר ו ורב ו הנאמ ר גנ ח אב ל סר ו ורב ו הנאמ ר באד ם כיו ן דכתי ב ב ה ברכ ה
אינו ל מ ו ה כ י א ם לברכ ה בעלמ א וכמי ש הראי ס נפרש ת נ ח די ה ואת ם סר ו ורב ו יעי ש ולפ י ז ה
דחה דבר י רי ח דס׳ ל דכיו ן דנשי ס אינ ן מצוו ת בסרי ה ורבי ה אינ ן מצוו ת בהשחת ת זר ע שהר י לק ו ע ל
השחתת הזר ע במבו ל א ף שעדיי ן ל א ננטו ו ע ל פי ו וא ס כ ן מוכרחי ם אנ ו לומ ר דא ף מ י שאינ ו מצוו ה
על פי ו מנוו ה ע ל השחת ת הזר ע א ך נרא ה דפירו ש ז ה ל א יתכ ן משו ס דהרמני ן ז׳ ל ל א סי ל כהרא״ ם
משוס דסתמ א דמחני ־ דינמו ת מוכ ח דלאד ם נצטו ה פי ו . אש ר ע ל כ ן נרא ה דכוונ ת הרמנ״ ן במ ה שאמ ר
והסל לו ץ ע ל ז ס הו א לומ ר שג ם הנשי ם נענש ו ע ל ז ה א ף של א הוזהר ו נס״ ו . עו ד אפש ר לזמ ר

דכוונת הרמנ׳ ן הי א דלפ י דבר י ר׳ ת דנשי ם הואי ל ואינ ם מוזהרו ת בפי ו אינ ן מוזהרו ת נמ י בהשחת ת זי ע
א'כ מ י שקיי ם בבנ י נ ח פי ו אינ ו מוזה ר בהשחת ת הזר ע דודא י ג ם בבנ י נ ח י ש גבו ל למצו ת פרי ה
ורניה דומי א דישרא ל וכמ ו שכת ב רשי י בפרש ת בראשי ת דולמ ך שבעי ם ושבע ה דנש י למ ך פירש ו ממנ ו
משקיימו מצו ת פי ו ולז ה הקש ה הרמב׳ ן ה ה אינ ו דהכ ל לק ו ע ל ז ה במבו ל א ף מ י שקיי ם מצו ת פי ו
ודו׳ק . ומ׳ מ ל א ידעת י היכ ן רמיז א איסו ר ז ה דהשחת ת זר ע לבנ י נ ח . ועו ד קש ה ל י אמת י ל א ק א

מני ל ה בהד י שב ע מצו ת דננ י נ ח והדב ר צרי ך תלמו ד . וד ע שכ ל מ ס שכתבנ ו לייש ב דבר י התום ׳

דאמאי ל א הקש ו קושית ם ע ל מ ה שהקש ו והר י מיל ה וכו ' וכתבנ ו דמיל ה מוכר ח לומ ר דננ י נ ח ל א
נצטוו מההי א דנדד ס , כ ל ז ה כתבת י לפלנול א בעלמ א אב ל כוונ ת דבר י התוס ׳ נרא ה ל י כאופ ן אח ר
והוא דלעול ם ל א הוקש ה לה ם לחוס ׳ אליב א דהמקש ה דאמא י הקש ה והר י פי ו דאימ א דג ם גנ י נ ח
מוזהרים גפי ו אל א עיק ר קושית ס הי א ע ל המתר ן שתיר ן דמ ה שנשני ת בסינ י הו א לכ ל דג ר שבמני ז
דצריך מני ן אח ר להתיר ו הו א דנשנ ה דמנ א לי ה די ן ז ה אימ א דמ ה שנשני ת הו א לחייב ם לב' נ דא ם
לא הי ה אומ ר הכתו ב שוב ו לכ ס לאהליכ ס נמצ א דפי ו נאנור ה לגנ י נ ח ול א נשני ת בסי ר ולישרא ל
נאמרה ול א לגנ י נ ח לכ ך נשני ת כסינ י לחיי ב ג ס א ת גנ י נ ח במנו ת פי ו ומנ א לי ה למתר ן לחד ש
דין מחוד ש דכ ל דג ר שבמני ן צרי ך מני ן אח ר להתיר ו וא י משו ס דל א חשי ב ל ה בהד י שב ע מצו ת ה א
אמרינן דקו ם עש ה ל א ק א חשי ב אב ל גב י מיל ה שתירצ ו דלמישר י שנ ת הו א דאת א כיו ס ואפיל י
בשבת הת ם ל א שייכ א קושי ת התוס ' כצ ל דא ם הי ה מתר ן דמיל ה נמ י לז ה ולז ה נאמר ה ומשי ה נשני ת

בסיני כד י שג ס בנ י נ ח יהי ו מוזהרי ם במיל ה ל א הי ה הדי ן די ן אמ ת שהר י איכ א יתור א דביו ס