Section 833

וכיצד

וסיפח דקחנ י חי ן שחיטת ה מטהרת ה בב ן נ ח ולדידי ה נשא ר די ן העו ף גננ י נ ח ס ל די ן
בהמה וחי ה וטו ן דליכ א הכר ע כמא ן הלכת א לכ ך ל א מלא ו ל ט ש ל רבינ ו לפסו ק סח ם שאי ן ב ן נ ח נהר ג ע ל העו ז הב ל כת י ירא ה ל י שאי ן ב ן נ ח נהר ג ע ל אב ר מ ן הח י ממנ ו
כך נ״ ל להעמי ד דבר י רבינ ו וא ס תאמ ר . וה א בסר ק ד ׳ מיתו ס מיעט ו שרצי ם מקר א וא ס חיח ח עו ף נמ י הו ה ליהלע,עו:'י . וי ש לומ ר דכ י ממעטינ ן הח ם שרצי ם להיינ ו לומ ר דמוחרי ם
אפילו לכחמל ה אב ל שפו ת נה י דאינ ו נהר ג ע ל אב ר מ ן הח י דידה ו סכ ל מקו ם איסור ח איכ א כיו ן דל א אימעיט ו מקר ח :

יא ומ״ ש אח ד האב ר א ו הבש ר הפור ש מ ן הלהמ ה וכו ׳ . יתבא ר בסמו ך סהיכ א נסק א לי ה וס״ מ ק״ ל דבפ ׳ גי ד הנש ה (ד ף ק״ב: ) איסליג ו רב י יוחנ ן ורי ש לקי ש דאר״ י בש ר מ ן

החי אינ ו חיי ב עלי ו משו ם אב ר חל א משו ס בש ר בשד ה טריפ ה ולרי ש לקי ש חיי ב עלי ו משו ם אב ר מ ן הח י ורבינ ו בפר ק ד ׳ ופר ק ה ׳ מהלכו ת מאכלו ת מסורו ת פוס ק

כר״י דאינ ו חיי ב ע ל נש ר מ ן הח י אל א משו ס טריפ ה וה א רא י בנ י נ ח ל א הוזהר ו ע ל הטריפ ה והיא ך כת ב כא ן דב ן נ ח נהר ג עלי ו וצ׳ ע :

יב השוח ט א ח הבהמ ה וכו ׳ . בחולי ן פר ק העו ר והרוט ב (ד ף קכ״א ) חנ י ר ב אושעי א ישרא ל ששח ט בהמ ה טסח ה לגכר ׳ שח ט ב ה שני ם א ו רו ב שני ם ומפרכס ת אג ר הפור ש
סמנה כפור ש מ ן המ י ובש ר הפור ש ממנ ה כפור ש ס ן המ י ואשו ר לבנ י נ ח והפש ר שע ל בריית א ז ו סמ ך לבינ ו כשכת ב בב א שקוד ם ז ו שבש ר הפור ש מ ן הח י אש ר

לבני נ ח וסכ ל מקו ם צרי ך עיו ן במ ה שכחגת י ש ם :

יג כ ל שאסו ר וכו׳ . כוונ ת רנינ ו לומ ר דשנ י דברי ם אסורי ם לבנ י נ ח ומותרי ם לישרא ל אמ ד שישרח ל אי ן חיינ ץ משו ס אב ר מ ן הח י אל א בטהורי ם ובנ י נ ח בי ן טהורי ם ב ץ
טסאים ^ שנ י שישרא ל כיו ן שנשחט ה בבהמ ה רו ב טני ס אי ן ב ה משו ם א: ר מ ן המ י וחיל ו לבנ י נ ח כ ל זמ ן שהי א מסרכס ק י ש ב ה משי ם אב ר מ ן הח י וכב ר כתבת י בפר ק
זה פלוגח א דחנא י בא ס אב ר מ ן הח י ניה ג א ף בטמהי ם ורבינ ו פס ק בפר ק ה ׳ מהלכו ת מאכלו ת אסורו ת כרבנ ן דאינ ו נוה ג אל א בטהורי ם והיינ ו לישרא ל אב ל לבנ י נ ח כב ר כתבת י

בזה הפר ק מימר א דר ב גיד ל אמ ר ר ב דאמ ר דלבנ י נ ח כ״ ע מוד ו דמוזה ר ע ל הטמאי ם כטהורי ם והדי ן השנ י ג״ כ ככ ר כתבת י נבב א שקוד ם ז ו תג י ר ב חושעי א ששב ר ובש ר הפורשי ם

ממפרכסת ששח ט ב ה רו ב שני ם שאשו ר לבנ י נ ח משו ם אב ר מ ן החי . א ך ק״ ל שרבינ ו כות ב די ן ז ה סח ס ול א מפלי ג בי ן בהר ה טהורה ׳ לטמא ה ואיל ו בהעו ר והרוט ב אמרינ ן בהדי א
שחותך בש ר מבהמ ה טהור ה קוד ם שתצ א נפש ה שאח ד עכו״ ם ויח ד ישרא ל אינ ו רסו ר עליה ם סשו ס אב ר מ ן המ י ובפר ק השוח ט (ד ף ל״ג; ) איכ א מ״ ד שכ ל זמ ן שבהמ ה טהור ה
מפרכסת אסור ה לבנ י נ ח משו ם אג ר ס ן הח י ואסיקנ א הח ם תני א דל א כוותי ה אח ד עכו״ ס ואח ד ישרא ל מותרי ם ב ו וא ס כ ן הו ה לי ה לרבינ ו לפר ש חילו ק ז ה וצ״ ע : אח ר כ ך מצאת י
להרשב״א שכת ג בחול ת הבי ת וז״ ל לזמ ן עכו״ ס ע ל בנ י סמי ם א י נפ י ע ל נש ר הפור ש מ ן הבהמ ה קוד ם שתצ א נפש ה א ם בהמ ה טהור ה דב ח שחיט ה הי א ונשחט ה ע ל יד י ישרא ל

לחם משנ ה

דנן

יא אח ד האב ר א ו הבש ר וט ׳ . מ ה שכת ב רבינ ו דבש ר מ ן פח י אסו ר לבנ י נ ח נפק א
ליה מבריית א דר ׳ אושעי א בסר ק העו ר והרוט ב (ד ף קכ״א: ) . ומס י דהקכ ה
סרב כ״ מ דרבינ ו פס ק בהל ׳ מאכלו ת אסורו ת דבש ר מ ן הח י איג ו חיי ב אל א משו ס
טריפה וב ן נ ח אינ ו חיי ב כטריפ ה נ״ ל לחר ן דר ׳ יוחנ ן ל א קאמ ר אל ח גב י ישרא ל
דנחיב ל א תאכ ל הנפ ש ע ס הבש ר דקא י אכיל ה אנפ ש ופירש״ י ז״ ל בפר ק גי ד הנש ה
(דף ק״כ. ) דאב ר מ ן הח י מיקר י נפ ש שא ס יחחכנ ו אינ ו שש ה חליפי ן של א ישו ב ש ד
כנפש הנטול ה וריו ן שכ ן אי ן כתי ב אכיל ה אל א אנפ ש דהו א אב ר מ ן הח י וע ם הנש ר
רוצה לומ ר בש ־ החיו ת ע ם הבש ר אב ל הכ א הו י איפכ א דכחי ב אכיל ה אבש ר כדכתי ב

מגדל

שנתפתתה וגהרנ ה מקומו ת : אח ד האנ ר א ו הנש ר הפור ש ק הגהמ ס א ו מ ן החי ה ג ן נ ח נסר ג עליו :
כתב הראנ׳ ד ז״ ל ומ ן העו ף עכ׳ ל : ואנ י אומ ר ג ם ר״ מ עצמ ו ז׳ ל כ ן כח ג רי ש פר ק ס ׳ דסלכו ת
מתכלות אסורו ת כ י איסו ר אג ר מ ן הח י נוה ג ננסמ ס נחי ה ונעו ף אג ל צרי ך להתגונ ן גרגרי ו
מ׳ש ש ם הו א לישרא ל וגנ י נ ח לאישו ר ומ׳ ש כא ן הו א ליהר ג עלי ו ג ן נ ח כמ ו שפיר ש גסמו ך מדעש ו
דש ל ו סס ן לפמש ו כ י גש ר פ1 ף הו א סורגנ ן גסולי ן רי ש סי ק ג ל הגש ר וכנדרי ס סר ק סטד ר

אך בש ר בנפש ו דמ ו ל א תאכל ו ורוצ ה לומ ר הכש ר דל א תאכל ו בש ד שהנפ ש ב ו וכדפירש״ י
בס׳ ארב ע מיתו ת (ד ף נ״ט ) א״ כ שפי ר משתמ ע אזהר ה אבש ר מ ן הה י ואנ ו מוכרחי ם
לחלק בכ ך דא י ל ח קשי א בריית א דר ׳ אושעי א לר ׳ יוחנ ן דאמ ר דבש ר מ ן הח י אינ ו
לוקה אל א משו ס טריפ ה דה א ר״ א אמ ר דבש ר מ ן הח י אסו ר לבנ י נ ח וב ן נ ח אינ ו
חייב משו ם טריפ ה אל ח ודא י צרי ך לחנ ק כדכתיבנ א :

יג ובש ר הפורשי ן מ ן המפרכס ח כו ׳ . למ ה שהקש ה הרשב״ א ע ל רנינ ו דברייח א
בהעור והרוט ב קאמר ה בהדי א דבהמ ה כהור ה ששמט ה ישרא ל אפי ׳ קוד ם
שתצא נפש ה עכו״ ם מוס ר נ ה י״ ל לדע ת רבי ט דהו א דסא ה מהלכ ה משו ם דטעמ א

דההיא

עוז

מן סיר ק וז ה פשי ט אבל י סעו ף ירא ם ל י שאי ן כ ן נ ח נהר ג ע ל אג ר מ ן סח י ממנ ו : כת ב םראנ׳ ו
ז׳ל נרא ה ל י שו ה ט״ ס וראו י להיו ת אג ל השר ; עכ׳ ל : ואנ י אומ ר תמ ה אנ י מ ל השר ן הו ה מ י
הגיאו לכל ל נש ר וכ ל עצמ ן ל א נחלק ו ר ׳ עקיג א וחנירי ו רי ש סר ק כ ל הנש ר וסר ק הנוד ר מ ן היר ק
אלא ננש ר דגי ם וחנכי ס אג ל שרצי ם ל א שמענ ו וא י משו ם דאמרינ ן פר ק ארנ ע מיתו ת נא ף נש ר
דלנגשיי שרצי ם הו א דאס א דחיי ה נעלמ א הו א דק א דמ י ליה : חשווע ו א ס כנפמ ס נו ׳ ע ד משו ס

אני

20(

נסף טשנ ח

שופטים . הלכו ת מלכי ם פ״ ט י הרדנ׳ י(םנ׳י )

ובן שחיס ה הו א סומ ר אב ל בבהמ ה ממא ה ואסיל ו מ ל יד י ישרא ל וא י נמ י בבהמ ה סהור ס
ועל יד י פכו״ ם בש ר הפור ש ממג ה קוז־ ס שסצ א נפש ה אסו ר לזמ ן מלי ו א ה העכו״ ם
ואפילו לאח ר שחצ ה נפש ה ש ל בהמ ה והע״ פ שהרמנ״ ם ל א כס ב כ ן שבו א פש ק בספ ר
סופכ״ם דלישרא ל שר י ולעכו״ ם אשו ר ול א ידעת י מע ם לדברי ו שבאות ה בריית א מפור ש
כן כדחיח א נסר ק העו ר והרוש ב עכ״ ל :
יד וכיצ ד סצווי ן ה ן ע ל הדיני ן וט׳ . בריית א
פרק ארב ע מיתו ס (ד ף נ״ו: )

בשס שנצטו ו ישרא ל להושי ב בת י דיני ן בכ ל פל ו
ופלך ובכ ל עי ר זעי ר כ ך נצטו ו בנ י נ ס ומפר ש
רנינו שאי ן מצו ת דיני ן בבנ י נ ח אל א להושי ב
דיינים לדו ן בש ש מצו ת שלה ם . אב ל הרמב״ ן
בפירוש התור ה בפרש ת וישל ח כת ב שהדייני ן
שמנו לג ר נ ח בשב ע מצו ת שלה ם אינ ה להושי ב
דינים בלב ד אב ל צו ה אות ם בדינ י גניב ה
ואונאה ועוש ק ושכ ר שכי ר ודינ י השומרי ם ואונ ס
ומפתה ואבו ת נזיקי ן ודינ י מלו ה ולו ה ודינ י
מקח וממכ ר וכיוצ א בה ם בעני ן הדיר ן שנצטו ו
ישראל ונהר ג עליה ם א ם ננ ב ועש ק א ו אנ ס
ופתה בת ו ש ל חביר ו ה ו הדלי ק ג׳־יש ו וחב ל
בו ומכל ל המצו ה הזא ת שיושיב ו דייני ם ג ם
בכל עי ר ועי ר בישרא ל וא ם ל א עש ו כ ן אינ ם
נהרגין שז ו מצו ת עש ה בה ם ול א אמר ו אל א
אזהרה שלה ם ז ו הי א מיתת ן ול א הקר א אזהר ה
אלא המניע ה וכ ך דר ך הגמר א בסנהדרי ן עכ׳ ל .
ולשון הגמר א י ש ב ו פני ם ג ם לרבינ ו ואי ן
להאריך : וע ל מ״ ש רבינ ו ומפנ י ז ה נתחייב ו
כל בעל י שנ ם ונו ׳ השי ג הרמב״ ן בפרש ה עי ק
שם : וב ן נ ח שעב ר וכו ׳ . ש ם (ד ף נ״ז ) ר ב
הונא ור ב יהוד ה וכולה ו תלמיד י דר ב אמר ו
על שנ ע מצו ת ב ן נ ח נהר ג : ומ״ ש בסיי ף .
הוא ש ם פלוגת א דתנא י שבריית א אח ת אומר ה
בסייף ובריית א אמר ת אומר ת בחנ ק ופס ק רבי מ

כמ״ד בסיי ף משו ס דסוגיי ן ־גמר א כוותי ה ריהש א ד ט שקלי ק וטרי ק אב ן נ ח שב א ע ל עריו ת
ישראל אמרינ ן חב ל א״ א בדינ א דידה ו דייני ק לה ו והתני א ב א ע ל א״ א נדו ן בחנ ק וא י

יד וכיצ ד מצווי ן ה ן ע ל הדינ ץ . חייב ץ להושי ב די־יני ן
ושופטים בכ ל פל ך ופל ך לדו ן בש ש מצו ת אל ו . ולהזהי ר
את הע ם . וב ן נ ח שעב ר ע ל אח ת משב ע מצו ת אל ו יהר ג
בסייף . ומפנ י ז ה נתחייב ו כ ל בעל י שכ ם הריג ה . שהר י
שכם גז ל וה ם רא ו וידע ו ול א דנוה ו . וב ן נ ח נהר ג בע ד
אחד ובדיי ן אח ד בל א התרא ה וע ל פ י קרוכי ן אב ל ל א
בעדות אש ה ול א תדו ן אש ה לה ם :

פרק עשיר י

בל נ ח ששג ג באח ת ממצותי ו פטו ר מכלו ם . חו ץ
מרוצח בשגג ה שא ם הרג ו גוא ל הד ם אינ ו נהר ג
עליו . ואי ן ל ו עי ר מקל ט . אב ל בת י דיניה ן אי ן מטיתי ן
אותו . במ ה דברי ם אמורי ם בשג ג באח ת ממצו ת ועב ר
בלא כוונ ה . כגו ן שבע ל אש ת חביר ו ודמ ה שהי א אשת ו
או פנוי ה . אב ל א ם יד ע שהו א אש ת חביר ו ול א יד ע
שהיא אסור ה עלי ו . אל א על ה ע ל לב ו שדב ר ז ה מות ר
לו. וכ ן א ם הר ג והו א ל א יד ע שאסו ר להרוג . הר י ז ה
קרוב לטזי ד ונהרג . ול א תחש ב ז ו לה ם שגג ה מפנ י

שהיה

יד וכיצ ד מצווי ן ה ם פ ל סדיני ן וט ׳ . ס ׳ ד ׳ מיתו ת מגי א כש ם שגצפו ו ישרא ל להושי ב
דיינים בכ ל פל ך ופל ך ובכ ל פי ר ופי ר כ ך נצטו ו בנ י נ ח להושי ב בת י דיני ן
בכל פל ך ופל ך ובכ ל פי ר ועי ר וכת : רש״ י דה א משפ ט כתי ב בה ו : וב״ ג שעב ר וט ׳ .
שם פלוגת א דתנא י ופס ק כרבנ ן שחמר ו כ ל מית ה האסור ה בה ם בסיי ף : ומפנ י ז ה נחמייב ו

וט׳ . וא״ ת אמא י אמ ר יעק ב עכרת ם אות י וגו ׳

כיון דסדינ א קטל ו לח ו . וי״ ל כיו ן שקבל ו עציה ם
המילה ג ר שנתגיי ר כקט ן שנול ד דמ י . ודברי ם
הרבה נאמר ו בחירו ן קושי א ז ו ואי ן להארי ך :

ב״נ נהר ג בע״ א וכו׳ . ש ם אשכ ח ר י ישן ג
בר אח א דהו ה כתי ב בספ ר אגדה א דב י
רב ב״ נ נהר ג בדיי ן אח ד ובע ד חח ד של א
בהתראה מס י אי ש ול א מס י אש ה ואפי ׳ קרו ב
ומשמע דע ד קרו ב מעי ד עלי ו וד ן חוס ו אב ל
אשה כיו ן שאינ ה מעיד ה חינ ה דנ ה אות ם דכ ל
שפסול להעי ד פסו ל לדון :

פ״י א ב״ נ שהר ג בשגג ה וכו ׳ . סר ק אל ו
הן הגולי ן אי ת לי ה לרב א
אומר מות ר קרו ב למזי ד הו א דאמ ר קוב״ ה
לאבימלך אכס נ. י שב א לעי ר ע ל פסק י אכיל ה
ושתיה שואלי ן אות ו א ו כלו ם שואלי ן אות ו
אשתך ז ו אחות ך ז ו מכה ן שב״ נ נהר ג שהי ה
לו ללמו ד ול א לס ד ה א למד ת שא ם הי ה שוג ג
גמור פטו ר וא ס הי ה קרו ב למזי ד חיי ב :

ואין ל ו עי ר מקל ס וכו ׳ . דח״ ק והי ו הערי ם
לכס למקל ט לכ ס ו^ א לגרים . ונרא ה שא ץ
דברי רבינ ו אל א בב״ נ שהר ג א ת חביר ו בשגג ה
אבל ב״ נ שהר ג א ת ישרח ל נהר ג דת ק וג ר
תושב אינ ו גול ה אל א ע״יגרתוש ב אח ר ומשמ ע
ע״י ישרא ל אינ ו גול ה דל ח סג י לי ה בגנו ת
והכי אמרינ ן בגמר א איכ א דרמ י קרא י אהדד י
כתיב ולבנ י ישרא ל ולג ר ולתוש ב בתוכ ם תהיינ ה
שש הערי ם וכתי ב והי ו הערי ם לכ ם למקל ט
לכס ול א לגרי ם א״ ר כהנ א ל א קשי א כא ן בנ ר תוש ב שהר ג ישרא ל כא ן בג ר תוש ב שהר ג
נר חוש ב ומעמ א דב״ ג א״ צ התרא ה ולפיכ ך כשהר ג ישרא ל נהר ג אב ל א ם הר ג ג ר תוש ב