Section 820

לחרן

הגהות מיימוגיו ת

ונחלתי עמת ם ^תוענ ה נחייכו ן ותנא ו ותטמא ו א ת ארצ י במיתרזצ ם א" ^ כיו ן שטגיז ו
לארץ הי ו נוטלי ן גו ש עפ ר ומניחי ן ע ל ארזנ ו דנתי ב וכפ ר אדמת ו עמ ו מכא ן נרא ה
סמך למ ה שנהג ו להני ח עס ר מא״ י ע ל המתי ם אע׳ ג דההי א דירושלט י אייר י בא״ י :

נססרי : וחמ ס סו א שיסנצ ו ט ׳ ע ד ט י ט ס 8יס< ה ואסו ר לשק ר גנריח ם ס י 00 שא ר סאו־זי ת ,

0כצ

צד 187

הרדב״ז(מכ״י ) שופטי ם . הלכו ת מלכי ם 3״ ן כס ף משנ ה

ד בד״ א וכו ׳ אכ ל סנפ ה עממי ן ועמל ק של א השלימ ו וכו ׳ . השי ג הראב״ ד ז״ ל ח״ ל כ ל
זה שינו ש אל ח שיכו ל;וס ר השלימ ו לקב ל המצו ח ע" כ . ודברי ם אל ו סהומי ם ונרא ה
דאזיל לשיסחי ה דהשלימ ו היינ ו שיקבל ו עליה ם המ ס ועבדו ת והכ א גב י שבפ ה עממי ן ועמל ק
כתב רבינ ו א ם ל א השלימ ו הורגי ן אות ; אב ל מ ס השלימ ו דהיינ ו בקבל ו מ ס ועבדו ת לפ י
שימחו אי ן הורגי ן אות ם וה א ודא י ליה א דכשלמ א
הרסוקים א ם ל א

יקבלו שב ע מצו ת ב״ נ לי ח
לן ב ה אב ל שבע ה עממי ם ועמל ק בה ם בא״ י
אם ל א יקבל ו ג ס שב ע מל ח הורגי ; אות ם אל א
שיכול לומ ר רבינ ו שהשלימ ו לקב ל ג ס שב ע
מצות . הדב ר השו ס הו א שז ה דע ת רבינ ו
דהשחא ומ ה הרחוקי ם של א קבל ו שב ע מצו ת
אין שומעי ; לה ם כ״ ש הקרובי ם נמצ א ש־י ן
מחלוקתו אל א ברחוקי ם שא ם קבל ו שב ע מצו ת
שומעי; לה ם כיו ן שאי ן דרי ם בארצנ ו שהו א
של שבע ה עממי ם ורבינ ו הו א סוב ר כיו ; שהנ ו
באים לכבו ש אות ם ולדו ר באר ן ההי א א ם
לא יקבל ו ג ס שב ע מצו ת אי ן שומעי ן לה ם .

זהו דעת י בשת י השגו ת אלו ;

ה שלש ה כתבי ם של ח יהוש ע וכו ׳ . הכ י
איחא בירושלמ י דמס ׳ שביעי ת ול א
ידעתי מ ה הי ה כחו ב בספ ר אש ר לפנ י הראב״ ד
ז״ל ע ד שהשי ג השג ה ז ו ומחו ך הדוח ק אנ י אומ ר
שכוונתו להשי ג ע ל רבינ ו ע ל מ ה שכת ב וחז ר
ושלח וחז ר ושל ח וכו ׳ משמ ע של א של ח השלש ה
כתבים ביח ד אל א אח ר שהגי ע א;י ו תשוב ת
הראשון חז ר ושל ח שני ת וכ ן שלישי ת וה א
ודאי לית א שהר י צ א נתעכב ו ישרא ל בערבו ת
מואב ע ל ירד ן יריח ו כשיעו ר שיוכ ל הכת ב
הרמשון להני ע בכ ל גבו ל האר ן ויגי ע אלי ו
תשובתו שהר י מש ה רבינ ו מ ת באד ר ופתו ך
פלשים יו ם ש ל בכי ו ל א של ח כחגי ם שכול ם
היו עסוקי ן בהספד ו ובעשר ה בניס ן על ו מ ן
הירדן כנזכ ר בכתו ב ומהל ך אד ם בינונ י עשר ה
פרסאות וא״ י ארב ע מאו ח פרס ה ע ל ארב ע
סאות פרס ה א״ נ ל א הי ה פנא י לשו ב אם־ל ו
השליח הראשו ן חל א ודא י בב ת אח ת של ח
הכת.י ם והכ י משמ ע מ ן הירושלמ י ומ ה שכת ב

3*1 ד אב ל שבע ה עממי ; ועמל ק וכו ׳ . כת ב הראכ״ ד ז ה שיבו ש אל א שיכו ל לומ ר
השלימו לקב ל המצו ת עכ״ ל . מעמ ו לומ ר שבע ה עממי ן ועמל ק א ף ע״ ס
שהשלימו ורצ ו לקב ל עליה ם מ ס ועבדו ת הורגי ; אות ם . אל א שאפש ר לשעו ן בע ד רבינ ו ולומ ר
שבכלל השלימ ו הו א קבל ת שב ע מצו ת שא ס קבל ו עליה ם שנ ע מצו ת הר • יצא ו מכל ;

שבעה עממי ; ומכל ל עמ ל

השגת הראב״ ד

*אגל שגע ה עממי ן ועמל ק וכו׳ .
א׳א ז ה שכו ש אל א שיכו ל לומ ר
השלימו ל י,ג ל המצו ת :

שהשלימו וקבל ו שב ע מצו ת ז ד וא ט ל א השלימ ו א ו
שהשלימו ול א קבל ו שב ע מצו ת . עושי ן עמה ם מלחמ ה
והורגין כ ל הזכרי ם הגדולי ם . ובוזזי ן כ ל ממונ ם וטפ ם .

ואין הורגי ן אשד • ול א קט ן שנאמ ר והנשי ם והט ף ז ה ט ף
של זכרי ם . במ ה דברי ם אמורי ם במלחמ ת הרשו ת שהו א
עם שא ר האומות . *אב ל שבע ה
עממין ועמל ק של א השלימ ו אי ן
מניחין מה ם נשמ ה שנאמ ר כ ן
תעשה לכ ל וגו ׳ ר ק מער י העמי ם
לא תחי ה כ ל נשמ ה . וכ ן הו א אומ ר בעמל ק תמח ה א ת
זכר עמל ק . ומנ ץ שאינ ו מדב ר אל א באל ו של א השלימ ו
שנאמר ל א היתד • עי ר אש ר השלימ ה א ל בנ י ישרא ל
בלתי החו י יושב י גבעו ן א ת הכ ל לקח ו במלחמ ה כ י
מאת ה ׳ היתד • לחז ק א ת לב ם לקרא ת המלחמ ה א ת
ישראל למע ן החרימ ם . מכל ל ששלח ו לה ם לשלו ם ול א
קבלו נ ה שלש ה כתבי ם של ח יהוש ע ע ד של א נכנ ם
לארץ . הראשו ן של ח לה ם מ י שרוצ ה לברו ח יבר ח .

וחזר ושל ח ט י שרוצ ה להשלי ם ישלי ם . וחז ר ושל ח מ י
שרוצה לעשו ת מלחמ ה יעש ה . *א ם כ ן מפנ י מד . הערימ ו
יושבי גבעו ן . לפ י ששל ח לה ם בכל ל ול א קבל ו . ול א
ידעו משפ ט ישרא ל ודימ ו ששו ב אי ן פותחי ן לה ם

לשלום. ולמ ה קש ה הדב ר לנשיאי ם ורא ו שראו י להכות ם לפ י חר ב לול י השבועה . מפנ י

שכרתו לה ם ברי ת . והר י הו א אומ ר ל א תכרו ת לה ם ברי ת . אל א הי ה דינ ם שיהי ו למ ס

עבדים

וחזר ושל ח לא ו לוק א אל א חז ר וכת ב ושל ח ושלש ת הכתבי ם בב ת אח ת של ח ול א המחי ן שו ם השוב ה אל א מ י שבר ח בר ח ומ י שהשלי ם השלי ם והשא ר עש ו מלחמ ה : ולמ ה קש ה לה ס

וכו׳ . נגיעי ן פר ק השול ח מ״ ס דר ׳ יהוד ה לכתי ב כ י ל ח הכו ם בנ י ישרא ל כ י נשבע ו לה ם נשיא י העד ה ורבנ ן הח ס מ י חל ה שנוע ה כל ל כיו ן לאמר י מאר ן רחוק ה באנ ו וצ א בא ו

לא מייל א שבוע ה עילוייה ו כל ל וה א דל א קעלינה ו משו ס קדוש ס הש ם :

עמן

לחם משנ ה

־! והר י ה ם כבנ י נ ח
הכשרים ;

ד• שלשהכחבי ס של ח יהוש ע וכו ׳ . בירושלמ י
בפ״ו דשביעי ח שלש ה פרסעגיו ח
שלח יהוש ע לח״ י ע ד בל א יכנס ו לאד ן ר ׳
שהוא רוצ ה להפנו ת יפנ ה וכו ' .

אם כ ן מפנ י מ ה הערימ ו וכו ׳ . ולשו ן רבינ ו
אינו מבוא ר יפ ה בנוסח ת ספרינ ו ובסמ״ ג
מצאתי ודימ ו ששו ב חי ן פוחחי ן צה ס לשלו ם והי א
נוסחא נכונ ה שחשב ו שמ י של א ב א ;השלי ם
בפעם ראשונ ה כששל ח לכ ל השבע ה עממי ; ל א
יקבלו חח" כ שו ס ע ם מה ם : וכת ב הראב״ ד
א״א כ ל ז ה שבו ש של א של ח לה ם יהוש ע וכו ׳ .
טעמו מפנ י שהו א ז״ ל סו. ר שמ ה שאמר ו ש; ח
יהושע ע ד של ח יכנס ו לאר ן היינ ו לומ ר שמשיכנס ו
לארץ שו ב אי ן מקבלי ן אות ו ורבינ ו סונ ר דצ א
אמרו ע ד של א יכנס ו לאד ן חל א לומ ר אימח י
שלח לה ס אב ל לא ו למימר א שאח ר שיחנכ ו
לארן ל א יקבל ו אות ם דאי ן סע ס למ ה ימנע ו
מלקבלם אח ר שיכנס ו לאר ץ : כת ב הראב״ ד
א״א חי ן שואלי ; למלחמ ת הרשי ת אל א ש הי ו
למס עכ״ ל # כלומ ר וחי ן צור ך שיקבל ו עליה ם
שבע

השגת הראב״ ד

*אם כ ן משנ י מ ה הערימ ו יושג י גגעו ן וכו ׳ . א׳ א כ ל
זה שגו ש של א שצ ח לה ם יהוש ע להשלי ם אל א ע ד של א
עגרו א ה הירד ן אנ ל אח ל מיכ ן אי ן מקנלי ן אוה ן :

לסרן כמ ו פתיר ן הר ב ז״ ל מ ה שתירצ ו התוס ׳ נא ׳ השול ח דיהוש ע של ח הכת ב דמ י
שירצה להשלי ם ישלי ם קוד ם שנכנס ו לחר ן אב ל אח י שנכנס ו ל א ואת י שפי ר לפ י טעמ ו
של רש״ י ז״ ל דאח ר שנכנס ו מחמ ת ירא ה ה ס עושי ם ולב ך אפי ׳ מקבלי ם שנ ע מצו ת
לא אהנ י לה ו כל ל דאי ן תשובת ן תשוב ה אב ל קוד ם שנכנס ו אי ן ז ו חשוב ה מחמ ת ירא ה
כל כ ך ולכ ך מקבלי ם אופ ס וע ל ז ה סמ ר הכתו ב ל א השלימ ה כלומ ר קוד ם כניסת ם לאר ץ
דאין פ ס ירא ה ודב ר ז ה נכו ן בעינ י לש י דרכ ו ש ל רש״ י ז״ ל יות ר ממ ה שפיר ש ג ו הר ב
ז״ל וכ ן ראית י לסמ״ ג בלמוי ן מ״ ט שכת ב של ח להושי ב מח ד משבע ת עממי ; וכו ׳ מכא ן
אמרו במסכ ת סוט ה שא ס נתגייר ו מקב;י ן אות ן שאי ן לחו ש עו ד ללמו ד ממעשיה ם בד״ א
בכנענים הדרי ם בח״ ל חב ל הדרי ם בא״ י אי ן מקבלי ם רוח ם שהר י בגבעוני ם שמל ו
כימי יהוש ע כתי ב ול א הכו ס בנ י ישרא ל כ י נשבע ו לה ם נשיא י העד ה ע״ כ , משמ ע
דמסכיס לכ ל מ ה שכתבת י דטעמ א דגכעוני ם הו י משו ם דאי ן מקבלי ם אופ ס בתשוב ה
שהם דרי ם בח״ י וכדכסיבנ א . איבר א דקשי א ל י טוב א דהסמ״ ג עצמ ו בעשי ן קי״ ח כת ב
בטעם עובד א דנבעו ן דבר י רבינ ו שכת ב ש ם ולמ ה הוקש ה הדב ר לנשיסי ס ורא ו שראויי ם
להבוחם לש י חר ב לול י השבוע ה מפנ י שכרת ו לה ם ברי ת וכו ׳ והר י הכתו ב אומ ר ל א
הכרות לה ם ברי ח אל א הי ה דינ ם שיהי ו לה ם עבדי ם ויהי ו למ ס וכו ׳ הר י כת ב סע ס
רבינו ולפ י מ״ ש בלאוי ן מ״ ט אי ן ז ה הטע ם אל א כטעס ו ש ל רש״ י ז״ ל שכתבת י למעל ה
ואולי י״ ל דרצ ה לכתו ב הטעמי ם ואע״ ג דבלאוי ן מ״ ט הבי א ראי ה סעובד א דגבעו ן ולפ י
הטעם שכת ב בעשי ן קי״ ח אי ן ראי ה כל ל מההי א עובד א מ״ מ אי ן ז ו רהי ה גמור ה אל א
כוונתו לומ ר בסימ ן מ״ ט דלפ י ז ה דהדרי ם בח״ י מקבלי ם חות ם י ש עו ד טע ם אמ ר
לההיא עובד א דגבעו ן ממ״ ש בסי ׳ קי״ ח . ומ״ מ דבר י הר ב מוהר״ ר אלי ה מזרח י במ״ ש
לפירוש דבר י רש״ י ז״ ל תמוהי ם מכמ ה אנפ י כדכחיבנ א . עו ד כה ב לסחו ר דע ת הרמב״ ן
ורבינו שה ם סבורי ם דקר א אייר י אפי ׳ במלחמ ת מצו ה ולהר ן בריית א דספר י לדעת ם
ז״ל כת ב ש ס הרמב״ ן והכוונ ה לרז״ ל שאמר ו בספר י במלממ ח הרשו ח וכו ׳ שהפרש ה הזא ח
גסופה חמל ק וכו ׳ והר ג ננהר״ ר אלי ה מזרח י ז״ ל בפרש ת חק ה נסתפ ק בפירוש ו ובאמ ת
הפירוש האחרו ן שפיר ש אי ן ל ו שח ר כמ״ ש הו א נעצמ ו וז ה דב ר המו ה מא ד אב ל פירו ש

מגדל

ככל מסור ש נסער י וז׳ ל מקגלי ן אנ ו טלינ ו מסי ם ול א שפנו י שעגו ר ול א מסי ם א ץ שומעי ן לה ס
פד שי ר,גל ו ז ו וז ו ע' כ : אב ל שנע ה עממי ! וכו ׳ ע ד ול א קגל ו : כת ב הראג׳ ד ז׳ ל ז ה שגי ש אל א
שיכול לזמ ר השלימ ו לקנ ל המנו ס עכ׳ ל : ואנ י אומ ר עיק ר אל ו הדניי ם נסשר י ואי ן סש ק נדנ ד
א׳ו הו א שנכ ן הו א מדכ ר וכשתחנונ ן כלשו ן הראשו ן וכלשו ן האחרו ן נסמו, ־ לז ס מכל ל ששלח ו לה ס
לשלום ול א קנל ו כ ן תמנאנ ו ; שלש ה כתכי ס של ח יהוש ע וכו ׳ ע ד לול י חלו ל הש ם : כת ב הראנ״ ד
דל כ ל ו ס שנו ת של א של ם לה ם יהוש ע וכו ׳ : ואג ♦ אזמ ר אחטה ה וכ י ע ד של א נכנס ו לאר ן שכת ג

דבריו הו א כפירו ש הראשו ן אב ל מ ה שהקש ה עלי ו דא״ כ מא י אשמעינ ן בבריית א פשיט א
דנהדיא ה ס דבר י הכתו ב כ ך י ש לתר ץ משו ס דשלו ס דקר א ל א הזכי ר אל א מ ס ועבדו ת
ולח קבל ת שב ע מצו ת כדכחי ב יהי ו ל ך למ ס ועבדו ך לכ ך קהמ ר דעני ; השלו ם ה כ ל ל ודא י דהו י
במלחמת ישו ח ומלחמ ת מלו ה וזה ו שהתחי ל הכתו ב וקרא ת חלי ה לשלו ם אב ל שלו ם ז ה
שפירש דמ ם ועבדו ת הו י במלחמ ת הרשו ת דש ם ליכ א קבל ת מצו ה ומשו ם דהפדש ה אייר י
בהא כמ ו שתחל ק אח״ כ כ ן תעש ה וכו ׳ פירו ש מי ן שלו ם ז ה אב ל ל א יתכ ן חירו ן ז ;
אלא לפ י פירו ש הרמב״ ן ז״ ל שפיר ש די ש הפר ש בי ן פלו ס לשלו ם דבשלו ט דשבע ח עיזמי ן
בעינן קבל ת מצו ת מ ה שאי ן כ ן במלחמ ת הרשו ת אב ל לדע ת רבינ ו דסוב ר דגמלחמ ת
הרשות נמ י ג״ כ בע י קבל ח מצו ת וכמ״ ש כא ן בהדי א ונבא ר טעמ ו בהלכו ת אי ן כא ן
תירו! זה . וי״ ל דכוונ ת הבריית א הו א דעיק ר קר א במלחמ ת הרשו ת אייר י כדקאמ ר בת ר
הכי כ ל הע ם הנמצ א ב ה ואמרינ ן הח ם דלרבו ח כנעני ם כבהוכ ה מכל ל דאייר י במלחמ ת
הרשות דהיינ ו שא ר אומות . עו ד הקש ה הר ב הנזכ ר לפירו ש רבינ ו והרמב״ ן ז״ ל ממא י
דאמרינן בספר י כ ל הע ם הנמצ א ב ה לרבו ת כנעני ם שבתוכ ה וכת ב בפרש ת שופטי ם דז ו
היא חשוב ה ע ל הרמב״ ן ז״ ל דבשלמ א לרש״ י ז״ ל'דס״ ל דבמלחמ ת מצו ה לינ ת קריא ת
שלום איצשרי ך לומ ר דאע״ ג דהכנעני ס שה ס משבע ה אומו ת ל א שר י לקיי ם בקריא ת
שלום מ״ מ כיו ן שנמצא ו בתו ך עי ר ש ל שא ר אומו ת נצול ו בתוכ ם אב ל לי־רמב״ ן ז״ ל דתי ת
ליה דבקריח ח שלו ס אפי ׳ במלחמ ת מצו ה רשאי ם אנ ו לקיימ ם ח״ כ מנו י רבותייה ו דכנעני ס
הנמצאים בתוכ ה אפי ׳ ה ם בפנ י עצמ ם מוה ר לקיימ ם בקרי :: ת שלו ם וקר א בקרימ ח שלו ם
איירי . וג ס בקישי א זא ת ל א ירדת י לסו ף דע ת הר ב ז״ ל דאי ן חילו ק בי ן רש״ י להרמב״ ן
ז״ל בכני ן ההית ר לקיימ ם דא ס קבל ו שלו ם ש ל שב ע מצו ת ומ ס ועבדו ת אפי ׳ לרש״ י ז״ ל
מותר לקיימ ם בפנ י עצמ ם וכדכח ב הר ב עצמ ו בפרש ת פר ה דהיינ ו מא י דקאמ ר קר א
לא היח ה עי ר אש ר השלימ ה וכו ׳ דתייר י קר א כמי ן שלו ם ז ה וא י קבל ת שלו ם ש ל מ ס
ועבדות ו: א שנ ע מצו ת הר י כת ב הרמב״ ן בהדי א ונרא ה שי ש הפר ש עו ד בשאל ת השלו ם
שבערים הרחוקו ת נשא ל לה ס לשלו ם ושיהי ו לנ ו למ ס ויעבדונ ו וכו ׳ אב ל בער י העמי ם
האלה נשא ל לה ם לשלו ם זכו ׳ ע ל מנ ת שיקבל ו עציה ם של א לעבו ד ע״ א וכו ׳ א״ כ משמ ע