Chapter 815
Section 815
טגד^
ואם מע ט ואוסיס ה ל ן כהנ ה וכהנ ה עכ״ ל ועיני ך רואו ח שאי ן לנ ו להסו ס ל א מ ל ר״ מ ז״ ל ול א ע ל
סראנ׳ד ז׳ ל נ י שניה ם לדנ ר אח ד נתכוונ ו אכ ל תלונהנ ו ע ל הסופ ר שטע ה : ל א ירכ ה ל ו סוסי ם כו ׳
•1 וא ם סיג ה לוק ה . כסנהדרי ן פר ק כה ן גדו ל ונספי י פלש ס שופטי ם : דוםל ך אפו ר לשתו ס
ביאה דבי ן כה ן גדו ל בי ן כה ן הדיו ט שמ א אש ה מ ן הארב ע ול א בע ל אינ ו לוק ה וטעמ א
דהתס משו ס דקר א כתי ב ול א ימל ל וחלו ל ל א הו י אל א בביא ה ג״ כ כא ן ל א קר א כתי ב
ולא יסו ר לבב ו ואי ן כא ן הסר ת ל ב אל א בבעל ה וכמ״ ש רבינ ו לקמי ה ול א יהי ה מצו י
אצלה תמי ד ע ל הסר ת לכ ו הקפיד ה חור ה וכו ׳ משמ ע דההסר ה תלוי ה בבעל ה :
ד כד י שיח ן לחיילותי ו וכו ׳ . אמר ו בירושלמ י ר ׳ יהוש ע ב ן לו י אמ ר ובלב ד אכסני א
של שנ ה ז ו בלב ד . ורבינ ו ל א כת ב כ ן מפנ י שרא ה שסתמ ו בגמ ׳ דיד ן :
ז כב ר ביארנ ו וט ׳ . מ ה שפיר ש הר ב כ״ מ דבמלכ י בי ת דו ד ל א הי ו גוזרי ם עליה ם
משום דבהדי א קר א כתי ב בה ו דינ ו לבק ר וכו ׳ ל א נהיר א דאע״ ג דמ ן הדי ן
אם הי ה איר ע בה ם תקל ה הי ה לה ם כ ח לחכמי ם לתק ן ות ו קשי א לפירוש ו מא י אמ ר
בגס׳ ש ם (ד ף י״ט. ) אל א מלכ י ישרא ל מ׳ ט ל א נימ א משו ם דדוק א במלכ י בי ת דו ד
איכא קר א אב ל במלכ י ישרא ל ליכ א קר א לומ ר שידונ ו . לכ ך נ״ ל לומ ר דאי ן הפר ש בעני ן
הדין בי ן מלכ י ישרא ל למלכ י בי ת דו ד וא י קאמ ר קר א בי ת דו ד הו א מאנ י שהו א הי ה
דן די ן אמ ת וכמ ו שפיר ש ש ם המפר ש דכתי ב ויה י דו ד עוש ה משפ ט וצדק ה אב ל הו א
הדין דמלכ י ישרא ל הו י נמ י הכ י והא י דקאמ ר ר ב יוס ף דכחי ב בי ת דו ד הכ י קאמ ר
תדע ל ך דמלכי ם יכולי ם לדו ן דכתי ב במלכ י בי ת דו ד דינ ו וכיו ן דה ס יכולי ם לדו ן ה״ ה
מלכי ישרא ל דכולה ו מלכי ם נינה ו להכ י שאל ו בגט ׳ א״ כ מלכ י ישרא ל אמא י ל א ידונ ו
דסא מקר א משמ ע וכול ם ידונ ו ותירצ ו משו ם דאיר ע בה ו מקל ה אב ל במלכ י בי ס דו ד
אפשר
עוז
כו׳ ע ד כ ל ימ י 5יי ו . נסנסדרי ן סר ק ג ן סור ר ומור ם (ד ף ע׳ ) והו א סוגר י קנל ס •
כנר ניאר ט ונו ׳ ע ד ע ל הד ס . כסנהדרי ן שר ק כ׳ ג (ד ף י׳ א י׳ט ) והניאו ר ס־׳ ג ד^ ׳ סנהדרי ן ;
3םף טשנ ״ ^טופטי ם . הלמ ת מלכי □ פ ! ל הרדג׳ ז(טנ״י )
שדם אל א למל ך ואנ י מסחפ ק א ם מ ה שאינ ו פעי ד הו א מק א כשאמ ו פדו ת שמפרי ש
גה מ ן האיסו ר א ו בענו ש נפשו ח וכדאמרינ ן נכ י צורב א מרכנ ן ה ו אפיל ו בהנ י ומדנר י
רבינו פ״ א מהלכו ת עדו ח משמ ע דבכ״ ג ל א שנ י ל ן כי ן עדו ת ממו ן לשא ר עדויו ת דבכולה ו
אינו מעי ד כשאינ ו למל ך וכמ״ ש ש ם וא" כ כ״ ש למל ך ;
ט המבט ל גזיר ת המל ך וכו ׳ . בסנהדרי ן
סוף סר ק נגמ ר הדי ן(ד ף מ״ט )
על מ ה שכתו ב ויל ך עמש א להזעי ק א ש יהוד ה
ויותר וגו ׳ אמר ו עמש א אכי ן ורקי ן דר ש
אשכחינהו דפתי ח לה ו במסכש א אמ ר כתי ב כ ל
איש אש ר ימר ה א ח פי ך וגו ׳ יכו ל אפי ׳ ד״ ת
ת״ל ר ק חז ק ואמ ן ופירש״ י רקי ן מעוטי [ שא ס
בא המל ך לבט ל ד״ ת אי ן שומעי ! ל ו :
ומה שכת ב אפיל ו במצו ה קל ה . מהכ א נמ י
ח כ ל המור ד במל ך ישרא ל וכו ׳ . פר ק נגמ ר הדי ן כתי ב כ ל אש ר ימר ה א © אי ו ♦וא ת
יכול אפיל ו לדבר י חור ה ת״ ל ר ק חז ק ואמ ן ומכא ן שא ם צו ה המל ך לעבו ר ע ל
דברי חור ה אי ן שומעי ן ל ו דכ ל אכי ן ורקי ן מיעוטי ן ה ס . והא י מל ך היינ ו שהומל ך ע ל
סי נבי א א ו שהשכימ ו עלי ו כ ל ישרא ל אב ל א ם ק ם אי ש אח ד ומל ך ע ל ישרא ל בחזק ה אי ן
ישראל חייבי ן לשמו ע אלי ו והממר ה א ת פי ו ל א
אפי׳ מצו ה ק
ליה בהדי א
פ״ד א שכ ל האמו ר בפרש ת מל ך וכו ׳ .
ס״ב דסנהדרי ן(ד ף כ׳; ) אמ ר
רב יהוד ה אמ ר שמוא ל כ ל האמו ר בפרש ת
מלך מל ך מות ר ב ו ר ב אמ ר ל א נאמר ה פרש ה
זו אל א לאיי ם עליה ם כתנא י ר ׳ יוס י אומ ר כ ל
האמור בפרש ה מל ך מל ך מות ר ב ו רב י יהוד ה
אומר ל א נאמר ה פרש ה ז ו אל א כד י לאיי ם
עליהם ופירש״ י בפרש ת מל ך בספ ר שמוא ל
בניכם ובנותיכ ם יק ח וכיוצ א בכ ם . ר ב אמ ר
לא נאמר ה פרכ ה דשמוא ל אל א לאיי ם עליה ם
שתהא אימ ת מלכ ם עליה ם א: ל אינ ו מות ר
לעשות . ופס ק רבינ ו שכ ל האמו ר בפרש ת מלו -
ד נשים בכתוב ה וכו ׳ . בפ״ ב דסנהדרי ן
(דף כ״א . ) מא י נשי ם ומא י סלגשי ס
אמר ר ב יהוד ה אמ ר ר ב נשי ם בכתוב ה
ובקידושין פלי־שי ם בל א כתוב ה ובל א קידושי ן
זו הי א גירס ש יבינ ו והו א גירס ת ספרי ם
שבידינו ואע״ פ שרש״ י כת ב בפירו ש התור ה ע ל
פסוק ולבנ י הפלגשי ס שפלג ש הי א בקידושי ן
בלא
נקרא מור ד במלכו ת :
ט המבט ל גזיר ת המל ך וכו ׳ . כב ר נתבא ר
זה מעמש א ג ן ית ר דדר ש אכי ן
ורקין והטע ם הו א מבוא ר כאש ר כת ג רבינ ו ;
י ההור ג נפשו ת וכו׳ . הכ יאיח אבירושלמ י
ובכל הנ י צרי ך שיתבונ ן המל ך
להעמיד הד ת ולתק ן המעוו ת ול א לכבודו :
פ״ר א רשו ת י ש למל ך וכו ׳ . פר ק כה״ ג
סלוגחא דחנא י ואמורא י
ופסק כדר ׳ יוס י ושמוא ל שאמר ו כ ל האמו ר
בפרשת המל ך מל ך מות ר ב ו ואמרינ ן בכמ ה
דוכתי דינ א דמנכוח א דינ א ואפיל ו מלכ י הגוי ם
אמרי׳ בה ו דינ א דמלכוח א דינ א :
ד וכ ן לוק ח מכ ל גבו ל ישרא ל וכו ׳ . ש ם אמ ר
רב יהוד ה אמ ר ר ב נשי ם בכתוב ה
ובקדושין פלגשי ס כל א כתוב ה ובל א קדושי ן
והיינו
על הד ת : ח כ ל המור ד במל ך ישרא ל י ש למל ך רשו ת
להרגו . אפיל ו גז ר ע ל אח ד משא ר הע ם שיל ך למקו ם
פלוגי ול א הל ך א ו של א יצ א מבית ו ויצ א חיי ב מית ה .
ואם רצ ה להרג ו יהר ג . שנאמ ר כ ל אי ש אש ר ימר ה א ת
פיך . וכ ן כ ל המבז ה א ת המל ך א ו המחרפ ו י ש למל ך
רשו ת להרג ו . כשמע י ב ן גר א . ואי ן למל ך רשו ת להרו ג
אלא בסיי ף בלבי • וי ש ל י לאם) ר י^כי ת בשיט ץ
1 לכבוד ו . אב ל ל א יפקי ר ממו ן וא ם הפקי ר הר י ז ה גז ל :
ט המבט ל גזר ת המל ך בשבי ל שנתעם ק במצו ת . אפיל ו
במצוה קל ה הר י ז ה פטור . דבר י הר ב ודבר י העב ד
דברי הר ב קודמי ן ואי ן צרי ך לומ ר א ם גז ר המל ך לבט ל
מצוה שאי ן שומעי ן ל ו : י כ ל ההור ג נפשו ת של א
בראיה ברור ה . א ו בל א התרא ה . אפיל ו בע ד אח ד . א ו
שונא שהר ג בשגגה . י ש למל ך רשו ת להרג ו ולתק ן
העולם כפ י מ ה שהשע ה צריכ ה . והור ג רבי ם ביו ם אח ד ותול ה ומניח ן תלויי ם ימי ם רבי ם
להטיל אימ ה ולשב ר י ד רשע י העול ם :
מלך זוכ ה ב ו משו ס דהלכ ה ^ . ן ז . ן ת ^
בפלוגתא דתנא י ר ׳ יהוד ה ור ' יוס י הלכ ה כר ׳ יוסי ; א רשו ת י ש למל ך לית ן מ ס ע ל הע ם לצרכי ו א ו לצור ך המלחמו ת . וקוצ ב ל ו מכ ם
י־ י׳״יי ׳ יי״יי ׳ ייי ׳ יי׳״ י י״יי־י״ י ואסו ר להברי ח מ ן הטפם . שי ש ל ו לגזו ר שכ ל מ י שיגנו ב המכ ס ילק ה ממונ ו
או יהר ג שנאמ ר ואת ם תהי ו ל ו לעבדי ם . ולהל ן הו א אומ ר יהי ו ל ך למ ם ועבדו ך . מכא ן
שנותן מ ס וקוצ ב מכ ם ודיני ו בכ ל אל ו הדברי ם וכיוצ א בה ן די ן . שכ ל האמו ר בפרש ת
מלך מל ך זוכ ה ב י : ב ושול ח בכ ל גבו ל ישרא ל ולוק ח מ ן הע ם הגבורי ם ואנש י חי ל
ועושה מה ן חי ל למרכבת ו ובפרשי ו ומעמי ד מה ן עומדי ם לפני ו . ומעמי ד מה ן אנשי ם
לרוץ לפניו . שנאמ ר וש ם ל ו במרכבת ו ופרשי ו ורצ ו לפנ י מרכבתו . ולוק ח מ ן היפי ם שבה ם
להיות שמשי ם ועומדי ם לפני ו שנאמ ר וא ת בחוריכ ם הטובי ם יק ה ועש ה למלאכת ו :
ג וכ ן לוק ח מ ן בעל י האומניו ת כ ל מ ה שהו א צרי ך ועושי ן ל ו מלאכת ו ונות ן שכרן . ולוק ח כ ל הבהמו ת והעבדי ם והשפחו ת
למלאכתו ונות ן שכר ן א ו דמיה ן . שנאמ ר ולחרו ש חריש ו ולקצו ר קציר ו ולעשו ת כל י מלחמת ו וכל י רכב ו . וא ת עבדיכ ם
ואת שפחותיכ ם וא ת בחוריכ ם הטובי ם וא ת חמוריכ ם יק ה ועש ה למלאכת ו : ד וכ ן לוק ח מכ ל נבו ל ישרא ל נשי ם ופלגשי ם
נשים בכתוב ה וקדושין . ופלגשי ם בל א [א ] כתוב ה ובל א קידושין , אל א ביהוד • בלב ד קונ ה אות ה ומותר ת לו . אב ל ההדיו ט
אסור בפילג ש אל א באמ ה העברי ה בלב ד אח ר ייעו ד . וי ש ל ו [רשות ] לעשו ת הפילגשי ם שלוק ח לארמונ ו טבחו ת ואופו ת
ורקחות
לחם משנ ה
אפשר של א יאר ע בה ו ההי א תקל ה שה ם גכגעי ס לדבר י הד ת וכיו ן דל א גזו ר בה ו אוקמינה ו
חדינייהו אב ל א ס הי ה איר ע בה ו תקל ה ודא י דהי ו גוזרי ם בה ו ;
פ״ד נ וכ ן לוק ח מ ן בעל י אומניו ת וכו ׳ ונות ן שכר ן . א י קא י אבעל י אומניו ת דוק א
קשה קצ ת למ ה בבחורי ם ושמשי ם העומדי ם לפני ו צ א יש ן שכר ם . ואול י
יש לומ ר דשאנ י בעל י אומניו ת דאינ ס מתפרנסי ם מבי ת המל ך אב ל אל ו השמשי ם מתפרנסי ם
מבית המל ך והיינ ו שכר ן :
ד נשי ם בכתוב ה וקידושי ן פלנשי ם בל א כתוב ה וקידושי ן וכו׳ . מדבר י רש״ י ז״ ל בפירו ש
החומש נפרש ת מי י שר ה נרא ה דגור ס סלגשי ס קידושי ן בל א כחוב ה והקש ה
לו הרמנ״ ן ז״ ל דאינ ו כ ן אל א דסלג ש הו י בל א קדושי ן וכגירס ח רבינ ו דכחוכ ה הו י
מדרבנן . ואי׳ ח לגירס ח רבינ ו למ ה הוזכר ו כתוב ה א ס אינ ו נקר א פלג ש אל א בל א קידושי ן
אבל בקידושי ן הו י אש ה א״ כ למ ה ל י נחונ ה ועו ד דה א רבינ ו פס ק בהלכו ת אישו ת ס״ י
דנחובה דרבנ ן וא״ כ היכ י קאמ ר דהו י בל א קידושי ן וכחוב ה ־כתיב ה אינ ה מעל ה ומורי ד
כיון דהו י מדרבנ ן . וי״ ל דאי ן הכ י נמ י דלגירס ת רבינ ו והרמב״ ן ז״ ל קידושי ן ה ס עיק ר
ומה שהוזכר ו כתוב ה הו א משו ם דכ ן דר ך דרבנ ן תיקנ ו לנשוא ה כתוב ה הזכירו ה אב ל
אין הכ י נמ י דאינ ה מעל ה ואינ ה מורי ד כל ל . והר ב מהר״ ר אלי ה מזרמ י ז״ ל הקש ה ש ם
בפירושו ע ל רש״ י ז״ ל ע ל גירס ח רבינ ו דהיכ י אמר ו במדר ש דאחיחופ ל התי ר ג״ ע במ ה
שעשה לאבשלו ס שישכ ב ע ם סלגש י אבי ו ה א כיו ן דאי ן כה ן קידושי ן אינ ו גילו י עריו ת .
וי׳ל דכיו ן שפילג ש ש ל מל ך אסור ה להדיו ט וכדכה ב ש ם רד״ ק ועו ד דהו א סלג ש אבי ו
ומכוער הדב ר ככתו ב ש ס אע״ ג דל א הו י גילו י מריו ת ממ ש הו י אביזרייה ו דג״ ע ודמ י
להו . ותד ע ל ך דהר י אמר ו (סנהדרי ן ע״ה. ) בההו א שהעל ה טיג א בל ט ע ל אש ה פנוי ה
ואמרו שתדב ר עמ ו אמור י הגד ר ול א רצ ו חכמי ם מפנ י שהו א גילו י עריו ת וכמ ו שאמר ו
ביומא פר ק יוה״ כ א״ כ ודא י כ ל דהו י אביזרייה ו דגילו י עריו ת נקר א ג״ ע :
אבל ההדיו ט אסו ר בפלג ש וכו׳ . נרא ה דרבינ ו אזי ל לטעמי ה דהמ ר בא ׳ י״ א מהלכו ת
הישות דהבוע ל אש ה לש ם זנו ת לוק ה ולכ ך אס ר כא ן הפלג ש . וקש ה ע ל ז ה מ ה
שהקשה הר ב מהר״ ר אלי ה מזרח י ז״ ל בפרש ת ויהי ו מי י שר ה מבריית א דקאמרינ ן יכו ל
על מעש ה יחיד י בספר י פרש ת קזושי ס דמשמ ע יחיד י דהיינ ו שנתייחד ה עצמ ה לאי ש אח ד
ומיעט ש ם דאינ ו חיי ב מלקו ת ולפירו ש רש״ י ז״ ל חיר ן ש ם הר ב הנזכ ר דמלקו ח ליכ א
אבל עש ה איכ א אב ל צרבינ ו דאיכ א מלקו ת ליכ א לחרוצ י הכי . מיה ו ההו א פירוש ח דפיר ש
ההיא בריית א אינ ו מוכר ח דלפירו ש הימב״ ן ז״ ל שפיר ש דשל א לש ם אישו ת דאמר ו ש ם
בברייתא הו י שנבעל ה לעכו״ ם א ו לעב ד וכמ ו בפרש ת קדושי ם ל א יתייש ב כל ל אוח ו
הפירוש שפיר ש הל ב הנזכ ר במעש ה יחיד י אל א צרי ך לפרש ו באופ ן המ ר ור״ ל יט ל
שאפי׳ בשבי ל חט א ש ל יחי ד שחזנ ה האר ן ול א תעש ה סירו ת לז ה אמ ר שאינ ו כ ן אל א
אם חטא ו רבי ם בדב ר וז״ א ומלא ה האר ן זמ ה . ומ״ ס אנ י חמ ה ע ל רבינ ו שיאמ ר שס ל
הבועל חש ה לש ם זנו ח לוק ה משו ם ל א תהי ה קדש ה שהר י בהלכו ת נער ה בתול ה פ״ ב
כתב דהא י דקאמ ר קר א א ל תחל ל א ח בח ך וכו ׳ הו א לעשות ה קדש ה וכת ב ש ם דהמכי ן
בהו לכ ך הר י הי א קדש ה ולוק ה הנוע ל והנבעל ת משו ם ל א תהי ה קדש ה ומ ה שאינ ו לוק ה
המפתה ומשל ם קנ ס מפנ י שאיר ע הדב ר במקר ה משמ ע דדע ת רבינ ו לוק ה משו ם ל א
תהיה קדש ה אל א המופקר ת לכ ל וכ ן כת ב בסר ק י״ ח מהל ׳ איסור י ביא ה וכ ן הב א ע ל
הפנויה אפיל ו היח ה קדש ה שהפקיר ה עצמ ה לכ ל אע״ פ שהי א במלקו ת ל א נעשי ת זונ ה
משמע דהמלקו ח אינ ו חיי ב אל א ע ל המופקר ת וי.ע״ פ שאינ ו כמ״ ש בהל ׳ איסור י ביא ה
מ״מ הדב ר מבוא ר בהל ׳ נער ה בתול ה ואנ י חמ ה מא ד ע ל ה״ ה שהבי ן בפ״ א מהל ׳ אישו ת
בדברי רבינ ו שהב א ע ל הסמי ה באקרא י לוק ה משו ם ל א תהי ה קדש ה והבי א ראיו ת לז ה
