NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 814

Section 814

נסב למל ו מ ה כ אמ ר לי ה יאוסיפ ה ל ך ו ה כ מההו א קר א ל ק מיד י ל א לרני ט ול א להראג״ ד וא ם נאס ר דפשיט א דהראבי ד הו ה משר ש קר א דויק ח עו ד דו ד כמו^שפירשל ף

, אל א

לחם טשנ ה

פ״ג א כות ב ל ו ספ ר חור ה לעצמ ו וכו ׳ . אמר ו בתוספת א פר ק ד ׳ מסצהדרי ן וכת ב כא ן ובפר ק שביע י מהלכו ת ס״ ח הציח ו בצ״ ע . ומ ה שהקש ה ש ם וכא ן אמא י ל א כת ב

לו שתה א כתוב ה לשמ ו ואי ן רשו ת להדיו ט לקרו ת ב ה שנאמ ר וקר א רנינ ו דעוש ה כמי ן קמי ע ותול ה בזרוע ו דקאמ ר בבריית א ש ס (ד ף כ״א: ) לא ו מפ א

נו הו א ול א הדיו ט : ומגיהי ן אוח ו מספ ר וכו ׳ . הכ י חיס א בירושלמ י וכ״ כ הר ב כי ם דא ם כ ן אי ך אמל ו במשצ ה יוצ א למלחמ ה מוציא ה עמ ה וט ' יוש ב בדי ן וכו ' אל א לשל ם

, היח ה

טגדל עו ז

ומ מצו ם ט ל המל ך מ ׳ ט ד שבקטני ם . עני ן הלמיד י חכמי ם גמכו ס שלס י הלוקי ן(ד ף כיד ) וג ם ז ס
טס שא ר הדינ ץ מפורשי ן בכהובו ח סר ק הנוש א ובספר י סרש ח שוסנוי ם : וכשמדב ר א ל הט ם כו ׳

טד סו ף הסר ק . בסוט ה פר ק ואל ו נאמרי ן :

פ״י כע ח שיש ב סטל ך מ ׳ ע ר וקר א < ו כ ל ימ י מיי ו . במסכ ס סנהדרי ן פי ק כה׳ ג (ד ף כ״א )

ובספרי פרש ס שופטי ם נ <1 א ירב ה ל ו נשי ם מפ י השמוע ה למד ו שהו א לוק ח ט ד שמונ ה טשר ה נשי ם
ואם הוסי ף אח ת ובטל ה לוק ה וי ש ל ו לגר ש וליש א אחר ת הח ת ז ו שגיר ש טכ׳ ל ר׳ מ ז״ ל . ובהשגו ת
הוסיף מ ל ז ה ג ץ הנשי ם והפילגשי ם י״ח , וכת ב א׳ א ז ה א י אפש ר וכו ׳ : ואנ י אומ ר עיק ר זא ם
ההלכה גשנהדד ן פי ק כה ן גדו ל וג ם בספר י פרש ת שופטי ם זו״ ל הי ו לרו ד ש ש נשי ם אמ ר ל ו הקכ״ ס

צא 181

וזרדב״ז(מכ״י ) ^טופטי ם . הלכו ת מלכי ם 2" ^ כס ף משנ ה

ואה שכח נ נע ל מגד ל עו ז שי ש כלשו ן טעו ח ציח א אל א דעחרבי ט הואמהשכחנה י דני ן
שלנשים ונשי ם י״ ח וכ ן הו א כספרי ס הסדוייקי ס :

נ ול א ירב ה ל ו סוסי ם ונו ׳ . ג ם ז ה ש ם במשנ ה ת״ ר ל א ירב ה ל ו סוסי ם יכו ל אפיל ו כד י
מרכבהו ופרשי ו ח״ ל ל ו ל ו אינ ו מרב ה אב ל מרב ה הו א כד י פרשי ו ורכב ו ומ ה
אני מקיי ם סוסי ם סוסי ם הבסלני ן מני ן שאפיל ו
סוס א־ ד והו א במ ל שהו א בל א ירב ה ח״ ל
למען הרבו ת סו ס וכ י מאח ר דאפיל ו סו ס אמ ד
והוא בט ל קא י בל א ירב ה סוסי ם למ ה ל י לעבו ר
בצ״ח ע ל כ ל סו ס וסו ס . ומ ה של א כח ב רבינ ו
זה אפש ר של א הית ה גרסת ו כגרס ת הספרי ם
שלנו א״ נ דל א נשק א מינ ה מיד י דא ם לקח ־
אותם ז ה אח ר ז ה והחר ו ב ו פשיט א שהו א
לוקה ע ל כ ל סו ס וסו ס וס ם לק ח הרב ה ביח ד
פשיטח שאינ ו לוק ה אל א אח ת ונה י דעי ר ע ל
כל סו ס וסו ס בל״ ח אב ל מלקו ת ליכ א :

ד ול א ירב ה ל ו כס ף וזה ב וכו ׳ . ג ם ז ה
שם במשנ ה וילפינ ן ל ה מדכתי ב וכס ף
וזהב ל א ירב ה ל ו ל ו אינ ו מרב ת אב ל מרב ה
הוא כד י ליח ן אספני א השת א דאמר ח למדרש א
לא ירב ה ל ו נשי ם מא י דרש ת בי ה למעוט י
הדיוטות: וכ ל כס ף וזה ב וכו / וכ ן מצינובדו ד
המלך ושא ר מלכי ם שהי ו אוצרי ם כס ף וזה ב
לאוצרות בי ת ה׳ :

ח המל ך אסו ר לשתו ת יי ן וכו ׳ . פר ק ב ן
סורר ומור ה א ל למלכי ם למוא ל א ל
למלכים שח ו יי ן חמר ה ל ו אמ ו מ ה ל ך אצ ל
מלכים ששותי ן יי ן ומשתכרי ן ואומרי ם למ ה לנ ו
אל ולרוזני ם א י שכ ר מ י שכ ל רז י עול ם גלויי ם
לו ישח ה יי ן וישתכ ר וכו ׳ :

ל וכ ן ל א יה א שטו ף בנשי ם וכו ׳ . פר ק כ״ ג
ר״ש אומ ר אפיל ו אמ ת ומסיר ה א ת לב ו
לא ישאנ ה א״ כ למ ה נאמ ר ל א ירב ה ל ו נשי ם
דאפילו כאביגי ל ה א למד ת דבהסר ח הל ב הדב ר
תלוי הילכ ך אפיל ו בנשי ם שהתיר ה ל ו הור ה
לא יה א שטו ף בה ן , ונת ן רבינ ו טע ם לפ י של ט
הוא ל ב כ ל ישרא ל :

ז כב ר בארנ ו וכו׳ . ש ם במפנ ה מל ך ל א ד ן ול א דני ן אות ו המ ר ר ב יוס ף ל א שנ ו אל א מלכ י
ישראל אב ל מלכ י בי ת דו ד ד ן ודני ן אות ם דכהי ב בי ת דו ד כ ה אמ ר ה ׳ דינ ו לבק ר
משפט וגו ׳ ומיית י הת ם עובד א דשמעו ן ב ן שט ח ע ם ינא י מלכ א :

כל

אלא שאומ ר שהי ו ל ו פלגשי ם מדכהי ב ויק ח דו ד ש ד פלגשי ם משמ ע שמ ד הי ו ל ו
פלגשים אל א של א הזכיר ם הכתו ב וה״ ק ויק ח דו ד עו ד פלגשי ם ונשי ם נוספי ת ע ל
פלגשים ונשי ם שהי ו ל ו בחברו ן אי ן ז ה כד י להקשו ת לרבינ ו שכב ר הפש ר לפר ש שלק ח
מד עו ד פלגשי ם ונשי ם נוספו ת ע ל הנשי ם שהי ו ל ו בחברון . ולדבר י רבינ ו מצאת י

ראיה מדאמרינ ן בההו א פירק א בו א ורא ה כמ ה
קשין גירושי ן שהר י דו ד התיר ו ל ו לימ ד ול ם
התירו ל ו לגר ש ופיר ש רש״ י ליח ד ע ם אביש ג
ואעיפ שנאס ר ייחו ד ש ל פנוי ה ול א התיר ו ל ו
לגרש אח ת מי״ ח וישחנ ה וא ס כדבר י הראב״ ד
ז״ל שפלגשי ם יכו ל ליש א יות ר סי״ ח למ ה לה ו
למשרי ייחו ד נינסב ה לפלנ ש אל א ודא י א ף
פלגשים אינ ו יכו ל להוסי ף ית ר ע ל י״ ח וכדבר י
רבינו: וא ם הוסי ף אח ת ובעל ה לוקה . ק״ ל
מנא ל ן שצרי ך שיבעלנ ה דילס א כשקדש ה לב ד
מיקרי מרב ה ואדרב ה סביר א לי ה לרבינ ו
פלגשיס בל א כתוב ה ובל א קידושי ן כמבוא ר
בפרק שאמ ר ז ה א ם כ ן מכיו ן דקדי ש אע״ פ
שלא בע ל מיקרי א אש ה וצ״ ע א י איתי ה בשו ם
דוכתא • ־ וי ש ל ו לגר ש וכו ׳ . מה א דאמרינ ן
פרק שנ י דסנהדרי ן וכחבתי ו למעל ה בו א ורא ה
כמה קשי ן גירושי ן שהר י דו ד השיר ו ל ו לימ ד
ולא התיר ו ל ו לגר ש אח ת מנשי ו ויש א א ס
אבישג טעמ א משו ס דקשי ם גירושי ן ל א התיר ו
לו ה א לא ו הכ י שת ר הי ה ל ו לגר ש אח ת ליש א
את אביש ג . וזה ו שכת ב רבינ ו וי ש ל ו לגר ש
כלומר א ם ירצ ה יגר ש ויש א אחר ת תחתי ה ;

נ ול א ירב ה ל ו סוסי ם אל א כד י מרכבת ו .

משנה ש ם(ד ף כ״א ) ובגמר א ת״ ר ל א
ירבה ל ו סוסי ם יכו ל אפי ׳ כד י מרכבת ו ופרשי ו
ת״ל ל ו ל ו אינ ו מרב ה אב ל יזרב ה הו א כד י
רכבו ופרשי ו ה א מ ה אנ י מקיי ם סוסי ם סוסי ם
הבטלנים מני ן שאפיל ו סו ס אח ד והו א בט ל
שהוא בל א ירב ה מלמו ד לומ ר למע ן הרבו ת סו ס
וכי מאמ ר דאפיל ו סו ס אח ד והו א בט ל קא י
בלא ירב ה סוסי ם למ ה ל י לעבו ר בל״ ח ע ל כ ל
סוס וסו ס . וזה ו שכת ב רבינ ו אפיל ו סו ס אח ד
פנוי דהיינ ו סוסי ם הבטלני ם וס״ מ הו״ ל לפר ש שלוק ה ע ל כ ל סו ס וסו ס כמוזכ ר
בברייתא שכתבת י :

ף ול א ירב ה ל ו כס ף וכו׳ . משנ ה ש ם וכס ף וזה ב ל א ירב ה ל ו אל א כד י לימ ן לאכסני א של ו
כלומר לחיילותי ו ולעבדי ו ושמשיו . ומ״ ש רבינ ו וכ ל כס ף וזה ב שירב ה וכו׳ . בדבר י
הימים מצינ ו שהכי ן דו ד לבני ן הבי ת שלש ה אלפי ם ככר י זה ב ושבע ת אלפי ם ככ ר כס ף :

ז כב ר ביארנ ו וכו ׳ . משנ ה פי׳ ב דסנהדרי ן (ד ף י״ח ) המל ך ל א ד ן ול א דני ן אוח ו ל א מעי ד ול א מעידי ן אוח ו ובגמר א (ד ף י״ט ) אמ ר ר ב יוס ף ל ח שנ ו אל א מלכ י ישרא ל אב ל
מלכי בי ת דו ד דני ן ודמ ן אות ן שנאמ ר בי ת דו ד כ ה אמ ר ה ׳ דינ ו לבק ר משפ ט וא י ל א דיינינ ן לה ו אינה ו היכ י דיינ י והכתי ב החקושש ו וקוש ו ואמ ר רי ש לקי ש קש ט עצמ ך
ואח״כ קש ט א ת אמרי ם ומפר ש הח ם דטעמ א דמלכ י ישרא ל ל א משו ם מעש ה דינא י שאמ ר ל ו שמעו ן ב ן שט ח עמו ד ע ל רגלי ך ויעיד ו ב ך ואמ ר ל ו ינא י ל א כשתאמ ר אח ה אל א

כשיאמרו חבירי ך נפנ ה שמעו ן ב ן שט ח לחבירי ו וכבש ו פניה ם בקרק ע לפ י שהי ו יראי ם ממנ ו וב א גבריא ל וחבט ן בקרק ע ומה ו באות ה שע ה אמר ו מל ך ל א ד ן ול א דני ן אות ו וקש ה

דהא ל א תלי א מילח א בבי ת דו ד א ו בבי ת ישרא ל אל א בצדיק י ורשיע י חלי א מילח א דה א ע ד זמ ן ינא י דני ן ודמ ן אוח ס דא ס ל א כ ן היא ך דנוה ו ולמ ה הוצרכ ו לגזו ר שהמל ך ל א ד ן ול א

דנין אות ו ועו ד מא י מיית י מקר א דבי ת דו ר דינ ו למ ך משפ ט דמ י נימ א דדוק א לבי ת דו ד דדני ן דאיל ו לבי ת ישרא ל אי ן דנ ץ וא ם כ ן קשי א היא ך דנוה ו לינא י וכמ ו שכת ב ועו ד

מאי הא י דקאמ ר אב ל מלכ י בי ת דו ד וכו ׳ ה א מזמ ן שמעו ן •: ן שמ ח ל א מצינ ו מל ך לבי ת דו ד . לכ ך אנ י אומ ר שדבר י ר ב יוס ף שאמ ר ל א שנ ו אל א מלכ י ישרא ל וכו ׳ כ ך פירוש ם כיו ן
שמצינו בבי ת דו ד שהזכי ר הכתו ב ש ם דינ ו לבק ר משפ ט אע״ פ שאיר ע הקל ה ע ל יד ו ל א הי ו גוזרי ם המל ך ל א ד ן ול א דני ן אות ו שלא • לחלו ק ע ל דבר י הכתו ב אכ ל במלכ י ישרא ל
כל שאיר ע תקל ה ע ל יד ן י ש לנ ו רשו ת לגזו ר של א ד ן ול א דני ן אוח ו והכ י קאמ ר כשגזר ו ל א גזר ו אל א ע ל מלכי ם העומדי ם מבי ת ישרא ל אב ל א ם יעמד ו מלכי ם מבי ת דו ד ל א
גזרו עליה ם . ומ ה שאמ ר רבינ ו כב ר בארנוה ו בפ״ א מהל ׳ סנהדרי ן וכת ב רבינ ו במלכ י בי ת דו ד ומעידי ן עליה ם ול א כת ב שה ם יעיד ו משו ס דל א גרע ו מכה ן גדו ל שאינ ו מעי ד לשו ם

אדם

רחם משנ ה

בין הנשי ם ופלגשי ם הכ ל שמונ ה עשרה . וא ם הוסי ף
אחת ובעל ה לוק ה . וי ש ל ו לגר ש וליש א אחר ת תח ת
זו שגיר ש • ג ול א ירב ה ל ו סוסי ם אל א כד י מרכבת ו .
אפילו סו ם אח ד פנו י להיו ת ר ץ לפני ו כדר ך שעושי ן
שאר המלכי ם אסור . וא ם הוסי ף לוק ה : ד ול א ירב ה ל ו
כסף וזה ב להני ח בגנזי ו ולהתגאו ת ב ו א ו להתנאו ת ב ו .
אלא כד י שית ן לחילותי ו ולעבדי ו ולשמשי ו . וכ ל כס ף
וזהב שירב ה לאוצ ר בי ת ה ׳ ולהיו ת ש ם מוכ ן לצרכ י
הצבור ולטלחמות ם הר י ז ה מצו ה להרבות ו . וא ץ אסו ר
אלא להרבו ת לעצמ ו בבי ת גנזי ו שנאמ ר ול א ירב ה ל ו .
ואם הרב ה לוק ה • ד , המל ך אסו ר לשתו ת דר ך שכרו ת .
שנאמר א ל למלכי ם שת ו יי ן . אל א יהי ה עוס ק בתור ה
ובצרכי ישרא ל ביו ם ובליל ה . שנאמ ר והיתד ! עמ ו וקר א
בו כ ל ימ י חיי ו : ן וכ ן ל א יהי ה שטו ף בנשי ם , אפיל ו ל א
היתד! ל ו אל א אח ת ל א יהי ה מצו י אצל ה תמי ד כשא ר
הטפשים . שנאמ ר א ל תת ן לנשי ם חיל ך . ע ל הסר ת לב ו
הקפידה תור ה שנאמ ר ול א יסו ר לבב ו . שלב ו הו א ל ב
כל קה ל ישרא ל לפיכ ך דבק ו הכתו ב בתור ה ית ר משא ר
העם שנאמ ר כ ל ימ י חיי ו : ז כב ר ביארנ ו שמלכ י בי ת
דוד דני ן אות ן ומעידי ן עליה ן אב ל מלכ י ישרא ל גזר ו
חכמים של א ידו ן ול א דני ן אות ו . ול א מעי ד ול א מעידי ן
עליו . מפנ י שלב ן ג ם בה ן ויב א מ ן הדב ר תקל ה והפס ד

על

היתה בזרוע ו זול ת בבי ת המרמ ן ובבי ת הכס א וכיו ן דהי א תלוי ה ודא י דלעול ם הי א עמ ו
א״ו דמתני ׳ הודיענ ו דלא ו כמי ן קמי ע ממ ש קאמ ר אל ה כיו ן שבכ ל אל ו המעשי ם היח ה
עמו הו ה לי ה כאיל ו תלו י בזרוע ו ;

ב בי ן הנשי ם ופלגשי ם הכ ל י״ ח וכו ׳ . מ ה שתיר ן הר ב כ״ מ להשג ת הר״ א ז״ ל דב ר
נכון הו א דודא י קר א דרק ס דו ד עו ד נשי ם ופלגשי ס הו ה אמ ר מעכ ה דב ח
שבע. ואול י י״ ל דטעמ ו ש ל הר״ א ז״ ל משי ם דאמ ר לי ה הת ם נת ן ושכ ב א ת נשי ך דהיינ ו
העשר פלגשי ם ששכ ב אבשלו ם עמה ן ומדקאמ ר ושכ ב א ח נשי ך משמ ע לי ה להר״ א ז״ ל
שהיו ל ו באות ה שע ה כשהי ה אומ ר ל ו הנבוא ה ומ״ מ אי ן ז ו ראי ה דאפש ר דנשי ם ר״ ל
הפלגשיס שעתי ד א ח. . ליש א אות ם ועדיי ן ל א נשא ן . ומ״ מ קש ה קצ ת לדבר י רבינ ו למ ה
לא נש א דו ד א ח אביש ג דהר י פש ר הפלגשי ם כב ר פיר ש מה ן אח ר שב א עליה ן אבשלו ם
וכמ״ש שהניח ן צרורו ת ע ד יו ם מוח ן אלמנו ת חיו ת וכיו ן שפיר ש מה ן הו י כאיל ו גירס ן
זא״כ הר י הי ה יכו ל ליש א אש ה אחר ת וע״ ק לדעת ו אין * אמ ר דהחיר ו ליח ד ול א לגר ש
יוציא פלג ש אח ת ויש א השונמי ח דלפלג ש א - ן צרי ך גירושי ן דאי ן ל ו ב ה קידושי ן אל א יחו ד
בעלמא . וי״ ל דמ״ מ ז ה הו י כגירושי ן לו..ליא ה כד י ליק ח אחר ת . ולקושי א הראשונ ה י״ ל
דכיון דהפלגשי ם הי ו צרורו ת ול < הי ו יכולו ת לינש א לאח ר הו י כאיל ו אגיד י בי ה ולהכ י הו ו
עדיין פלגשי ו ואי ן יכו ל ליש א אחר ת : וא ם הוסי ף אח ת ובעל ה כו ׳ . לתר ! קושי ח הר ב
נ'מ דאמא י צרי ך בעל ה אפש ר לדמות ו לההי א דכח ב רבינ ו בפי ק י״ ז מהל ׳ איסור י