NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 813

Section 813

כשישאל

*(גכאן סו ר ט לני ט משייוש ו יש ם שס ק הלכ ס כר ׳ יהוד ס וכא ן שס ק כחכמים ) :

אחיו וז ה שמש ח אליש ע לירי א ל א 3שמ ן המשח ה משמ ו אל א גשמ י אפרסמו ן פ״ כ . דכ ל
השלשה שהזכי ר קוד ם בשמ ן המשח ה משח ו אות ם וז ה אינ ו דיהואח ז ל א משח ו אות ו אל א
בשמן אפרסמו ן וכדכתיבנ א . וי ש לומ ר דאי ן הכ י נמ י אל א דמ ה שכת ב רבינ ו כ ן גב י
יהוא הו א מפנ י שהרגי ש ע ל ט״ ש למעל ה דאי ן מושחי ן בשמ ן המשח ה אל א מלכ י בי ס
דוד הוקש ה אצל ו מ י הו א דאינ ו מזר ע דו ד ותיר ן אב ל מיהואח ז ל א קש ה דהי ו יכולי ם
למשחו אל א מפנ י שנגנ ז שמ ן ההשח ה ל א משחוה ו אל א באפרסמו ן :

פ״ב ב א ו גרושת ו ש ל מל ך וכו ׳ . אי ן צור ך למ ה שכת ב הר ב כ״ מ דנסק א לי ה דמשו ם
כבוד המל ך הו א משמ ע לי ה דאלמנה ו לא ו דוק א דבהדי א תני א בירושלמ י
סנהדרין פר ק כה׳־ ג דאי ן משאי ן ל א אלמנת ו ול א גרושת ו ש ל מל ך . אב ל בכ״ ג כת ב רבינ ו
בפרק ה ׳ מהלכו ת כל י מקד ש דא ם גיר ש אש ה מותר ת לשא ר הע ם ונפק א לי ה דכיו ן
דהונזרה אלמנת ו בהדי א מסניתי ן פ ׳ כה״ ג(ד ף י״ח: ) שהר י אמר ו שסיבמי ן א ס אשס ו

הגהות מיימוניו ת

תניא ובני ם ל א הי ו לה ם ה א א ם הי ו לה ם בני ם חי ו קורטי ן אע״ ס שגי א חי ו שקואי ן
כאלעזד ואיתמ ד שכ ל הקוד ם בנחל ה הו א קוד ם בכבו ד ע״ ב בםסיקת א מוסי ף ובלב ד
שיהא נוה ג במנה ג אבותי ו ע׳ ב ובירושלמ י דהוריו ח מל ך שמ ת כ ל ישרא ל דאויי ן
למלכות חכ ם שט ת אי ן ל ו ביוצ א ג ו ובמס ' שמחו ת מלכי ם מתי ם מניחי ן כתריה ן לבניח ן
עשיר־ש מתי ם טניחי ן עשר ם לבניח ן ובו ' עו ד תני א בת׳ ב לכה ן תח ת אבי ו מלמ ד שהב ן

פורם לנ ל או ס יכו ל אע״ ס שאי ן טטל א מקו ם אבי ו ח״ ל ואש ר ימל א א ת יד ו כזמ ן שטטל א מקומ ו ש ל אבי ו חו א קוד ם

דשטש תחתי ו ועיי ן כפר ק הנוש א (ד ף ק״ג ) ע״ נ נ

שאין ישיב ה בעזר ה כו ׳ . בפר ק 3 ׳ דיומ א (ד ף כ״ה ) הקש ו בהוססו ת ע ל ז ה
מפרק שנ י דזגחי ם ותירצ ו דבמיד י דצור ך עבוד ה כגו ן אכיל ה איכ א ישיב ה
ועוד חילק ו יעויי ן ש ם :

כותב

מגדל עו ז

6״ב כבו ד גמ ל כו ׳ ע ד וירק ה כפני ו . בספר י ונסנהדרי ן סר ק כה ן גדו ל(ד ף י״א ) וממלס ו כסוט ם
פרק ואל ו נאמרי ן (ד ף י״ח ) : וז ח נויו ן כו ׳ ע ד ויפ כ לפנ י ה ׳ . כסוט ה פר ק ואל ו נאמרי ן
(דף מ׳א ) ונסנהדיי ן פר ק כה׳ ג וכהלכו ת והחלת ו נמ י ס״ ק לקדושי ן : המל ך מסתפ ר ככ ל יו ם ע ד
תמ1ינה עיני ך . פר ק סד ר תעניו ת (ד ף י״ו ) :

לנל אד ם א ם אינ ו טטל א סקוט ו ש ל אב מ ינ א או ע

180

כסף טשנ ה שופטים . הלכו ת מלכי ם פ״ ב ג הרדב״ ז(םבי* 0

וכן מצו ה פ ל המל ך לנכ ד וכו ׳ . בכהונו ה סר ק הנוש א (ד ף ק״ג: ) סמרינ ן שצו ה רג י צמיצ י דפלמ א ל א יצ א : וכ ן מצו ה ע ל המל ך ונו ׳ . פר ק אל ו ה ן הלוקי ן וא ס ירא י ה ׳

לר״ג בנ ו נהו ג נשיאוח ך גדמי ם וזרו ק מור א בחלמידי ם כלומ ר שסה א אימת ו יכב ד ז ה יהושס ס מל ך יהוד ה שבשע ה שהי ה רוא ה ח״ ח הי ה עומ ד מכסא ו ומסנק ו

מוטלת עליה ם אינ י וה א כחי ג וא ח ירש י ה ׳ יכב ד ואמ ר מ ר ז ה יהושפ ס מל ך יהוד ה ומנשק ו וקור א ל ו סב י אב י רב י רב י מר י מר י : בר״ א בזמ ן שהי ה המל ך וכו ׳ . כ ל ז ה

כשהיה רוא ה ח״ ח עומ ד מפסא ו ומחבק ו ומנשק ו וקור א ל ו רב י רב י מר י מר י ל א קשי א
3א בצנע א ה א בפרהסי א ופירש״ י בצנע א מכב ד
את כ ל אח ד ואח ד בפרהסי א מטי ל אימ ה להודי ע

נשיאותו . ומ״ ש ול ח ידב ר רכו ת :

פ״ג א בע ת שיש ב ע ל כס א מלכות ו וכו ׳ .

פ״ב דסנהדרי ן (ד ף כ״א; )

חנן שהמל ך כות ב ס״ ח לשמ ו ונגמ ' תנ א ובלב ד
שלא יתגא ה בש ל אבוסי ו כלומ ר של א יאמ ר ד י
לי בש ל אגות י אל א צרי ך לכחו ב אח ר לשמ ו
אמר רב א מע״ פ שהניח ו ל ו אכוחי ו לאד ה ספ ר
הורה מצו ה לכתו ב משל ו שנאמ ר ועת ה כתב ו
לכם א ת השיר ה איחיגי ה אבי י וכות ב ל ו ס״ ס
לשמו של א יתגא ה בש ל אמרי ם מל ך אי ן הדיו ט

בכלל שו ם חשי ם עלי ך מל ך שתה א אימת ו עלי ך :

פ״ג א כע ת שיש ב המל ך וכו ׳ . נר ק כה ן
גדול משנ ה כלשו ן רבינ ו . וא״ ת
כיון שהי א מצו ה מיוחד ת למל ך למ ה ל א מנ ה
אותה בכל ל המצו ת ובספ ר המצו ת מנ ה לכתו ב
המלך ס״ ח מצו ה בפ״ ע ולכתו ב כ ל אי ש מישרא ל
ס״ס לעצמו . וי״ ל שכב ר מנ ס אוס ה בהלכו ת
ס״ת וש ם כת ב כ ל פרט י הדיני ן ש נ ס״ ח והכ א
לא נק ט ל ה אל א אג ב תנא י המל ך וגרסינ ן טל ה
כותב לשמ ו שת י תורו ת אח ת שהית ה יוצא ה
ונכנסת עמ ו ואח ת שמונח ת ל ו בבי ת גנזי ו
אותה שיוצא ה ונכנס ת עמ ו עוש ה אות ה כמ ץ

כשישאל ל ו במשפ ט האורי ם . וכ ן מצוד • ע ל המל ך לכב ד
לומדי התור ה . וכשיכנס ו לפני ו סנהדרי ן וחכמ י ישרא ל
יעמוד לפניה ם ויושיב ם בצד ו . וכ ן הי ה יהושפ ט מל ך
יהודד. עוש ה אפיל ו לתלמי ד חכ ם הי ה עומ ד מכסא ו
ומנשקו וקור א ל ו רב י ומור י . במ ה דברי ם אמורי ם בזמ ן
שיהיה המל ך בבית ו לבד ו הו א ועבדי ו יעש ה ז ה בצינעה .

אבל בפרהסי א בפנ י הע ם ל א יעש ה . ול א יעמו ד מפנ י

ענק יחנח ס בס ; תחרי ם מנ ך סי ן הדיונ ן אד ם . ול א ידב ר רכו ת . ול א יקר א לאד ם אל א בש^ י קמ? ע ?הול ? אות ה ^'בזנמע ו שנאמ ר'שו^תי ^ ה ׳

לא ל א צריכ א לשת י תורו ת וכדחר א וכת ב ל ו א ה כד י שתה א יראת ו בל ב הכ ל : 1 כדר ך שחל ק ל ו הכתו ב לנגד י תמיד . והשמי ט רבינ ו ז ה לס י שדב ר רחו ק
משנה וכו ׳ כות ב לשמ ו שת י תורו ת אח ת שהי א הכבו ד הנדו ל . וחיי ב הכ ל בכבוד ו . כ ף צוה ו להיו ת לב ן הו א לכתו ב סי׳ ה שיהי ה תול ה אות ה בזרוע ו
.'',א״ ״״ ״ בקרב ו שפ ל וחל ל שנאמ ר ולב י חל ל בקר^ , _ ז * דל א מיזק״ ס ־־■ י סוים ׳ ה ׳ ל־־ד ׳ 0מ ■

גסות ל ב בישרא ל ית ד מדא י . שנאמ ר לבלת י רו ם לבב ו
מאחיו . ויד.יד . חונ ן ומרח ם לקטני ם וגדולי ם . ויצ א ויב א
בחפציהם ובטובת ם . ויחו ס ע ל כבו ד קט ן שבקטני ם .

וכשמדבר א ל כ ל הקה ל בלשו ן רבי ם ידב ר רכות . שנאמ ר
שמעוני אח י ועמ י . ואומ ר א ם היו ם תהי ה עב ד לע ם הז ה
וגר. לעול ם יתנה ג בענו ה יתיר ה . אי ן לג ו גדו ל ממש ה
רבינו והו א אומ ר ונחנ ו מ ה ל א עלינ ו תלונותיכ ם . ויסבו ל

. ^ ״״ י ׳י י ׳• י ־ ־ ׳. י ו

טרחם ומשא ם ותלונות ם וקצפ ם כאש י יש א האומ ן א ת , למל ך מלב ד הפלגשי ס ורבינ ו סמ ך ל ו דא ק
זכתוב . לרעו ת ביעס ב עמ ן ^ ןךךב ף בסמו ך וה א כתי ב ויק ח דו ד עו ד פלגשי ס ונ ש
י בירושלי ם ומשנ י למלוי י שמונ ה עש ר : וא״ ר ו

גנזיו אות ה שיוצא ת ונכנס ת עמ ו עוש ה אות ו
כמין קמי ע ותול ה בזרוע ו שנאמ ר שויס י ה ׳
לנגדי תמי ד כ י מימינ י ב ל אמו ט אינ ו נכנ ס
בה ל ס לבי ת המרח ! ול א לבי ת הכס א שנאמ ר
והיתה עמ ו וקר א מקו ם הראו י לקרו ת ב ו .
וצ״ע למ ה ל א כח ג רבינ ו שאות ה שיוצא ה
ונכנסת עמ ו עוש ה כמי ן קמי ע ותול ה בזרו ע
כדאיתא בבריית א שכתבת י :

ומ״ש ומגיה ו מספ ר העזר ה ע ל ס י ג״ ד ש ל
ע״א . בירושלמ י : ומ״ ש גע ת שיש ב
המלך ע ל כס א מלכות ו כות ב ל ו ם" ת לעצמ ו .
כלומר ס״ ת שצ י שהמל ך חיי ג ב ו ית ר ע ל
הספר שהניח ו ל ו אבותי ו ואפיל ו הני ח ל ו אבי ו
שני ס״ ת . וי ש לתמו ה ע ל רבי ט שנרא ה מדברי ו
שאם הני ח ל ו אבי ו ס״ ח אינ ו חיי ב לכתו ב אל א
ס״ח אח ד וה א א ף ההדיו ט אינ ו סומ ך ע ל
ס״ת שהני ח ל ו אבי ו וא״ כ המל ך אע״ ס שהני ח
לו אבי ו כמ ה ספר י חור ה חיי ב לכתו ב ל ו שנ י
ספרי הור ה וכ ן נרא ה מפש ט דבר י הגמר א . .

ויש לדחו ק ולומ ר שרבי ט מפר ש דכ י ש ט ל א א שיש ב המל ך ע ל כס א מלכותו . כות ב ל ו ספ ר

צריכא לשת י תומ ת הכ י קאמ ר ה א דקחנ י גב י תור ה לעצמ ו ית ר ע ל הספ ר שהניח ו ל ו

מלך ש א ןס:ח ה בש ל תחרי ם דמשמ ע אבותי ו . ומגיה ו מספ ר העזר ה ע ל פ י בי ת די ן ש ל שבעי ם

ואחד . א ם ל א הניח ו ל ו אבותי ו א ו שנאב ד כות ב שנ י
ספרי תור ה . אח ד מניח ו בבי ת גנזי ו שהו א מצוו ה ב ו
־ומו ־ ל ־ 5 א ״ ״״ ״ - ככ ל אח ד מישראל . והשנ י ל א יזו ז מלפני ו . אל א בע ת

סומך ע ל ש ל אבי ו נמצ א של א הי ה כות ב ״, א שיכנ ס לבי ת הכס א . א ו לבי ת המרח ץ . א ו למקו ם שאי ן
ס״ת כל ל אב ל המל ך אע״ ס שיסמו ך ע ל ש ל ראו י לקריא ה . יוצ א למלרזמ ה והו א עמ ו . נכנ ם והו א

היונק. רועד • קרא ו הכתו ב
של רועד • מפור ש בקבל ה כרוע ה עדרו ' ירע ה בזרוע ו
יקבץ טלאי ם ובחיק ו יש א וגו ׳ :

פרק שליש י

מיוחד במל ך היינ ו דוק א בס״ ת שחיי ב המל ך
לכתוב נוס ף ע ל ההדיו ט של א יסמו ך ע ל ש ל
אביו אב ל ס״ ח שהו א חיי ב ב ו מדי ן ההדיו ט
סומך הו א ע ל ש ל אבי ו ואע״ ס שהדיו ט אי ט

ואפשר שדר ך מש ל אמר ו כמ ו הקמי ע הז ה
שתלוי בזרוע ו ומינ ו מסי ח דעת ו ממנ ו כ ך יהי ה
ס״ח כנגד ו תמי ד של א יסי ח דעת ו ממנ ו :

ב ל א ירב ה ל ו נשי ם וכו ׳ . ש ם במשנ ה פלוגה א
דתנאי ופס ק כח״ ק דאמ ר ל א ירב ה
לו נשי ם אל א שמונ ה עשר ה וילי ף ל ה מדו ד
שהיו ל ו ש ש נשי ם בחברו ן וא״ ל נבי א וא ס מע ט
ואוסיסה ל ך כהנ ה וכהנ ה כהנ ה שי ת וכהנ ה
שית הר י י״ ח . ות״ ח קש ה ע ל רבינ ו שכת ב בי ן
נשים ופלגשי ס שהר י י״ ח נשי ם הי ו מותרו ת

דאקשי

_ , _ . , ונשי ם

בירושלים ומשנ י למלוי י שמונ ה עש ר : וא״ כ מ ה
שאמר נבי א כהנ ה וכהנ ה בי ן נשי ם ופלגשי ם
קאמר ולפ י שיט ח רבינ ו ל א נש א דו ד נשי ם
בירושלים אל א ב ת שב ע ואחר ת והי ו ל ו שמונ ה
נשים שהר י עש ר סלגשי ם הני ח לשמו ר א ת הבי ס
אשר ב א עליה ן אבשלו ם והי ו אלמנו ת חיו ת
עד יו ם מות ן וי ש קצ ת דוח ק לשיט ת הראב״ ד
שלא נתפר ש בכתו ב מ ה ה ס הנשי ם שלק ח יא ם
היו ל ו בני ם מה ן זול ת ב ת שנ ע ובשלמ א ־'.ס י
שיטת רבינ ו של א לק ח אל א פתי ם אח ת נתפר ש
בת שב ע ואח ת שמ א ל א הי ו ל ה בני ם אב ל
עשר נשי ם ל א הו ה שחי ק קר א מינייה ו וא ם
היו לה ן בני ס וכ״ ח של א נש א דו ד נשי ם יות ר
מבת שב ע א״ כ ל א נתקיי ם בדו ד מאמ ר הנבי א
ותו דבהדי א משנ י תלמוד א למלוי י שמנ ה עשר ה
ומת

עמו . יוש ב בדי ן והו א עמ ו . מיס ב והו א כנגד ו שנאמ ר
והיתד• עמ ו וקר א ב ו כ ל ימ י חיי י • ב *ל א ירב ה ל ו נשים .
מפי השמוע ה למד ו שהו א לוק ח ע ד שמונ ה עשר ה נשי ם

בץ

דשגת הראב״ ר

*לא ירב ה ל ו נשי ם וכו ' ע ד הכ ל פמונ ה עפר ה . א״ א
זה א י אפש ר שהר י הי ו לדו ד ש ש נשי ם ושלגפי ם כשאמ ר
לו נח ן הנגי א ואוסיפ ה ל ך כהנ ה וכהנ ה נמצ א י׳ ח חו ן
מן הפלגשי ם ה ן :

אביו בס״ ת שחיי ב ב ו מדי ן הדיו ט כיו ן שבס״ ה
שהוא חיי ב ב ו מדי ן מל ך אינ ו סומ ך ע ל ש ל אבי ו
הד הו א כות ב ס״ ח וסג י בהכ י :

יוצא למלחמ ה וכו ׳ ע ד וקר א ב ו כ ל ימ י חייו .

משנת ש ם בלשו ן הז ה וחיית י ל ה מוקר א
בו כ ל ימ י חיי ו דמשמ ע כ ל ע ת שהו א ה י יא״ כ
יוצא ונכנ ס והי א עמ ו :

ב ל א ירב ה ל ו נשי ם וכו׳ . משנ ה ש ם (ד ף כ״א ) ל א ירב ה ל ו נשי ם אל א י״ח . וכת ב מ־אב״ ד א״ א ז ה א״ א וס׳ • טעמ ו להקשו ת ע ל רבינ ו שבגמר א הביא ו ראי ה 53)5) ״ ,( ן
ל.וסי ף ע ל י מ מדכתי ב ויו־ד ו לדו ד בני ם בחברו ן וכו ׳ ומונ ה ש ם ש ש נשי ם וקאמ ר לי ה נבי א בעובד א דב ח שב ע וא ס מע ט ואוסיפ ה ל ך כהנ ה וכהנ ה שה ם י״ ח וא ס
כדברי רבינ ו שבי ן נשי ס ופלגשי ס הכ ל שמנ ה עשר ה הר י הי ו ל ו ש ם בחברו ן ש ש נשי ם ואח ר כ ך כחו ב ויק ה דו ד עו ד פלגשי ם ונשי ם בירושלי ם אחר ? 3,; ^ ;״7 ;
מעשה ב ת שב ע דקאמ . לי ה נבי א וא ס מע ט והוסיפ ה ל ך כהנ ה וכהנ ה וכיו ן שהי ו ל ו ש ש נשי ם ועו ד סלגשי ס ח ס כ ן כהנ ה וכהנ ה הו ו טפ י מי״ ח . ואנ י אומ ר ולהראב״ ד מ י ניח א דה א
בקרא דכחי נ שלק ח פ׳גשי ס כתי ב נמ י שלק ח נשי ם וא״ כ הי ה ל ו ש ש נשי ם ואות ן שהוסי ף וכהנ ה וכהנ ה טפ י מי״ ח הו ו אל א ודא י ההו א קר א דויק ח עו ד דו ד פלגשי ס ונשי ם ל א
משתע קר א עבאוח ו פר ק לקח ם אל א קר א משחע י מ ה שנש א דו ד אחר י בוא ו לירושלי ם ומ״ מ מעש ה דב ח שב ע קוד ם ל ו הד ע דמנ י הת ם בשמו ת הילודי ם ל ו שלמ ה וודא י בת ר
עובדא ד. ח שב ע ומח י דקאמ ר נבי א ואוסיפ ה ל ך כהנ ה וכהנ ה הו ה אל א ידא י מעש ה ב ס שב ע קד ם לקר א דויק ח עו ד דו ד פלגשי ס ונשי ם וכ ך אמר ו ש ם בגמר א וה א כתי ב ויס ח
^ אלמ א טוב א נשיס^הו ו לי ה והיכ י אמר ח שמנ ה עשר ה ות ו ל א ומשנ י למלוי י יי ח וע״ כ היי ט בח ר דא״ ל נבי א ואוסיפ ה ל ך כהנ ה וכהנ ה שא ס קוד ם ־'כ ן