Section 802

.

הרלנ״ז(םנ•') קופטים . ־לכו ת אב ל פי״ ב י״ ג כס ף משנ ה פ ה 169

יא כ ל היוצ א כמט ה לני ם מצהינ ץ עציו . ג ם ז ה ש ם ופירו ש מצהיכי ן ממיש ץ ומצטפרי ן
עליו : וכ ל הניכ ר לרני ם וכו׳ . ג ס ז ה ש ם : ומקו ם שנהג ו נשי ם וכו /פירש ו מע ם
המנהגות יוצאו ת לפנ י הממ ה שה ם גרמ ו מיס ה לעול ם ומקו ם שנהג ו לצא ת אח ר המש ה
שלא יסתכל ו בה ן האנשי ם הכ י איה א בירושלמ י ומ״ מ למדנ ו שאי ן הנשי ם יוצאו ת בערבוני א

עם האנשים :

יב העבדי ם והשפחו ת וכו׳ . ז ה מבוא ר
בברכות פר ק הי ה קור א :

פי"^ א כיצ ד מנחמי ן ח ת האבלי ם וכו ׳ .

הכי אמרי ׳ בפר ק כה״ ג ח״ ר
בראשונה הי ו אבלי ם עומדי ן וכ ל הע ם עוברי ן
והיו ש ם שת י משפחו ת בירושלי ם מתגרו ת ז ו
בזו ז ו אומר ת אנ י עובר ת תחל ה וז ו אומר ת
אני עובר ת תחל ה התקינ ו שיהי ו אבלי ם עוכרי [
וכל הע ם עומדי ן אמ ר רמ י ב ר אב א החזי ר
ר׳ יוס י א ת הדב ר ליושנ ו בצפור י שיהי ו אבלי ם
שמדין וכ ל הע ם עוברין . ואמרינ ן נמ י אי ן
שורה פחות ה מעשר ה ואי ן אבלי ם מ ן המני ן
ואמרינן נמ י פ״ מ חל ת ש״ מ היינ ו סג ן היינ ו
ממונה וש״ מ אבלי ם עומדי ן וכ ל הע ם עוברי ן
וש״מ חבלי ם לשמא ל המנחמי ם ה ס עומדי ם
ובפ״ק דכתובו ת משמ ע דוק א לעשר ה שבשור ה
אינו מ ן המנ ץ אב ל לעני ן זימו ן מצטר ף וכ ן
לברכת הרחב ה כשהי ו מברי ן א ס האבלי ם
מצטרף וסעמ א דאב ל חיי ב בכ ל המצו ת אב ל
שורה אינ ה דב ר ש ל חיו ב אל א לנח ם א ת האב ל
ואין ראו י שיהי ה מ ן המני ן ;

ג האכ ל מיס ב ברא ש וכו׳ . נלמ ד מאיו ב
אבחר דרכ ם ואש ב ראש ^ ואיו ב
אבל הי ה ; ואי ן המנחמי ן רשאי ן וכו ׳ . פר ק
אלו מגלמי ן מימר א דר ׳ יוחנ ן אי ן המנחמי ן
רשאין לומ ר דב ר וכו ׳ כלשו ן רבינ ו וכתי ב וישב ו
אחו לאר ן משמ ע שהחב ל יוש ב לאר ן וכב ר
כתבתי בז ה למעל ה ע״ ש . ואמ ר ר ב יהוד ה
אין המנחמי ן רשאי ן ליש ב אל א ע״ ג קרק ע שנאס ר
וישבו את ו לאר ן :

ד מ ת שאי ן ^ אבלי ם וכו ׳ . כת ב הראב״ ד
זה אי ן ל ו שי ש ע״ כ . נרא ה כוונ ת
השגתו שהבי ן בדבר י רבינ ו שצרי ך שאות ם
עשרה יהי ו קבועי ם ש ם תמי ד במקו ם האב ל
כמו שהאב ל קבו ע ש ם כ ל היו ם ואי ן ז ו סבר א

'א ומ״ ש כ ל היוצ א במט ה רבי ם מצהיבי ם עלי ו וכו ׳ . ה ס דבר י רב ן שמעו ן ב ן
גמליאל ש ם : ומ״ ש כ ל הניכ ר לרבי ם וכו ׳ . ה ס דבר י רב י אלעז ר ב ן
עזריה ומפר ש רבינ ו דמצהיבי ן לחו ד ומתעסקי ן עמ ו למו ד נמ ר אמ ר חד א ומ ר המ ר מד ת

ולא פליג י :

יב העבדי ם והשפחו ת וכו ׳ . ס״ ס הי ה קור א
(דף ט״ז:) :

פי״ג א ביצ ד מנממי ן א ת האבלי ם וכו ׳ :

ומ״ש ואי ן שור ה פחות ה
מעפרה . סנהדרי ן פר ק כה״ ג (ד ף י״א ) :

ג האי ל מיס ב ברח ש . בסו ף מ״ ק (ד ף כ״ח )

ובפרק מציא ת האש ה (ד ף ס״ט: ) :

ואין המנחמי ן רפאי ם לייש י אל א ע ל גב י קרק ע
וכו׳ : ואי ן רשאי ! לומ ר דב ר ע ד שיפת ח
האבל א ת פי ו ממל ה כו ' . בסו ף מ״ ק(ד ף כ״ח) :

וכיון שנענ ע בראש ו וכו׳ . בסו ף מ״ ק (ד ף
כ״ז:) . וכת ב הטו ר דכיו ן שהו א אסו ר
בשאילת שלו ם בזמ ן שפוט ר המנחמי ם שוח ה
בראשו כתלמי ד השוה ה לפנ י רב ו ליח ן שלו ם
והם דבר י הרמב״ ן בש ם הר״ י ב ן גיח ה :

ד מ ת שאי ן ל ו חבלי ם וכו ׳ . בס״ פ שוא ל
(דף קנ״ב ) ופירש״ י במקומ ו במקו ם
שמת ש ם ועכשי ו נוהגי ם ליש ב במקו ם האכלי ס
ומשכיבים עלי ו :

הכל

יוצא במט ה : י א כ ל היוצ א במט ה רבי ם מצהיבי ן עליו .

וכל שאינ ו יוצ א במט ה א ץ רבי ם מצהיבי ן עלי ו . וכ ל
הניכר לרבי ם רבי ם מתעסקי ן ב ו . וכ ל שאינ ו ניכ ר לרבי ם
אץ רבי ם הייבי ן להתעס ק ב ו . ומקו ם שנהג ו נשי ם לצא ת
לפני המט ה יוצאו ת לפנ י המט ה . לאח ר [ג ] המט ה יוצאו ת
לאחר המט ה ל י ב העבדי ם והשפחו ת אי ן מספיר ץ אות ן
ואין עומדי ן עליה ן בשור ה . ואי ן אומרי ם עליה ן ברכ ת
אבלים ותנחומ י אבלי ם . אל א אומרי ן ל ו בש ם שאומרי ן
לו ע ל שור ו וע ל חמור ו המקו ם ימל א חסרונ ך :

פרק שלש ה עש ר

א כיצ ד מנחמי ן א ת האבלי ם . אח ר שקוברי ן א ת
המת מתקבצי ן האבלי ם ועומדי ן בצ ד בי ת
הקברות. וכ ל המלוי ן א ת המ ת עומדי ן סבי ב לה ן שור ה
לפני שור ה ואי ן שור ה פחות ה מעשר ה ואי ן אבלי ם מ ן

המנין ♦ ב האכלי ם עומדי ן לשמא ל המנהמי ן וכ ל המנהמי ן באי ן אצ ל האבלי ם אח ד אה ד .

ואומרים לה ן תנוחמ ו מ ן השמי ם . ואח ר כ ך הול ך האב ל לבית ו . וכ ל יו ם ויו ם משבע ת
ימי אבלו ת באי ן בנ י אד ם לנחמ ו . בי ן שבא ו פני ם חדשו ת בי ן של א בא ו : ג האב ל מיס ב
בראש . ואי ן המנחמי ן רשאי ן ליש ב אל א ע ל גב י [א ] קרק ע . שנאמ ר וישב ו את ו לאר ץ .

ואין רשאי ן לומ ר דב ר ע ד שיפת ח האב ל א ת פי ו תחל ה . שנאמ ר ואי ן דוב ר אלי ו דב ר .

וכתיב אחר י כ ן פת ח איו ב א ת פיה ו וגו ׳ ויע ן אליפז . וכיו ן שנענ ע בראש ו שו ב אי ן
הטנחמין רשאי ן ליש ב אצל ו . של א יטריחוה ו יות ר מדא י : השג ת הראב״ ד

ל *ט ת שאי ל ל ו אבלי ם ל , זתנח ם . באי ם עשר ה בנ י אד ם *מ ס שא ץ ל ו נכו ׳ ע ד מהקנצי ן עשר ה מש6 ר הע ם

כשרץ ויושבי ן במקומ ו כ ל שבע ת ימ י האבילו ת ^ ויושכ ץ כמקומ ו . ח״ א ז ה אי ן ל ו שורש :

העם מתקבצ ץ עליה ן . וא ם ל א הי ו ש ם עשר ה קבועי ן בכ ל יו ם ויו ם מתקבצי ן עשר ה משא ר

העם

שיהיו ש ם עשר ה קבועי ם כ ל היו ם ובטלי ן

ממלאכתן א ל ח בבק ר ובער ב בזמ ן שדר ך העול ם לבו א לנח ם האבלי ם א ז צרי ך לבו א עשר ה בנ י אד ם בקביעו ת בכ ל ימ י האבלו ת ושא ר הע ם מתקבצי ם עליה ם ואפש ר שרבינ ו מוד ה בז ה
הסברא גמור ה הו א דאי ן צרי ך שיהי ו יושבי ן ש ם כ ל היו ם כול ו אל א בשע ה שדר ך בנ י אד ם באי ם לנח ם אבלי ם וכ ן נהג ו הב ל ל א ראינ ו ול ח שמענ ו שיהי ו יושבי ן ש ם בקביעו ת כ ל
היום כול ו וא ס ל א כאש ר כתבת י י ש לדבר י יבינ ו שר ש וענ ף כדאית א בשב ת פר ק השוא ל ובע ל מגד ל עו ז העתי ק הכ ל ול א יר ד לסו ף לע ת הראב״ ד ז״צ :

יא ומקו ם שנהג ו נשי ם לצא ת וכו ׳ . בריית א בסנהדרי ן פ ׳ כה״ ג (ד ף כ׳. ) :
פי״ג א כיצ ד מנממי ן א ת האכלי ס וכו ׳ . כ ל מ ה שכח כ כא ן ע ד האב ל מיס ב נתבא ר
* רוב ו כפר ק ב ׳ דכנהדרי ן פר ק כה ן גדו ל (ד ף י״טי. ) שאמר ו ש ם

חמר ר ב פפ א שמ ע מינ ה מה א מחנית א חל ת וכו ' ושמ ע מינ ה אבלי ם עומדי ם וב ל
העם עוברי ם ושמ ע מינ ה אבלי ם לשמא ל המנחמי ן ה ס עומדי ם עו ד ש ס אמ ר רב י מנשי א
ונו׳ אי ן שור ה פחות ה מעשר ה בנ י אד ם וא ץ אבלי ם מ ן המני ן ע״ כ ונתבאר ו דבר י
רבינו . והטו ר כס ; בסי ׳ שע״ ו כבנח ב סד ר נימו ס אבלי ם מימ י הגמ ׳ ועוברי ן משמא ל
האבל וקש ה עלי ו דמ ן הגמר א שהבאת י משמ ע כדבר י רבינ ו שהחב ל משמא ל המנחמי ן
והמנחמין ה ס מימי ן האב ל ע״ כ כיו ן דהאב ל משמאל ם . ובפשט א דשמעח א איכ א למיד ק
חיך למד ו מחות ה בריית א דהאב ל משמא ל המנממי ס מכו ס דכ״ ג כשהו א מנח ם החב ל
הוא בשמאל ו לפירו ש רש״ י ז״ ל א ו לפירו ש ההוספו ת כיו ן דהע ס בשמאל ו ראשונ ה ש ל
כ״ג נמצ א דההב ל משמא ל הע ם הידו ק מסיפ א דהו א מחנח ס והו א אב ל והמנממי ס שה ם
כל הע ם משמא ל . וי״ ל דשאנ י המ ס משו ס כבוד ו ש ל כ״ ג דאע״ ג דמ ן הדי ן הי ה ראו י
להיות נימינ ו מ״ מ אי ן כבוד ו אל א שיהי ו בשמאל ו אב ל מריש א דיי ק אליב א דחוספו ת
שסיר מהאנ ל שהו א בשמא ל הע ם שהע ם ה ס ראשונ ה בשמאל ו כדחנ ן במתני ׳ ממצע ו בינ ו
ובין הע ם משמ ע דסג ן מצ ד אח ד והע ם מצ ד אמ ר שהו א הצ ד שמא ל ואח״ כ האבלי ם ואע״ ג
דברייתא חנ י אבלי ה קוד ם הע ם אי ן חש ש בז ה ואפיל ו לפירו ש רש״ י ז״ ל דיי ק מריש א
משום דכ״ ג הו א המנח ם וההב ל הו א משמאל ו ס״ מ דיי ק שפי ר דמא י חמר ת משו ס יקר א
דכ״ג עבדינ ן לי ה אי ן ז ה זלזו ל ל ו כיו ן כהו א ב א לנח ס האב ל ראו י ל ו לעשו ת המצו ה

הגהות מיימוניו ת

[ג] מפג י שה ן גרמ ו מית ה לעול ם ומקו ם שנהג ו יוצאו ת לאח ר המט ה משו ם כבוד ן ׳זז ל בנו ת
ישראל של א יסתכל ו כה ן האנשי ם כ ן משר ש כירושלמ י טע ם שנ י המנהגי ם מס׳ ה : [א ] לשו ן
מורי רבינ ו מאי ר זצ׳ ל אב ל משמ ע בהדי א בסו ף סירקי ן דכ ל שבו ע אי ן ל ו ליש ב אל א ע׳ ג
קרקע וכ ן הטנחסי ן כמ ו כ ן דאמ ר ר ב יהורד י אס ר ר ב אי ן הטנחטי ן רשאי ן ליש ב אל א

על

לחם משנ ה

כתקנה ולשו ם האב ל בימינ ו שת א ייכבד ו ביות ר ייסנח ם יפ ה בכבו ד שעושי ם ל ו א״ ו
שהאבל לעול ם הו א משמא ל המנר ס מ״ מ להרמג״ ן ז״ ל קש ה כדכתיבנ ח דמ ן הסוגי א משמ ע
דהמנחמין ה ס לימי ן האכ ל והאכ ל משמאל ם כדכתיכנ א :

ג ואי ו המנממי ן רשאי ן ליש ב אל א ע ל גכ י קרק ע וכו ׳ . מימר א דר כ יהוד ה כתב ה
הרי״ף ז״ ל בסו ף פר ק אל ו מגלחי ן אע״ ג דבגירסאו ת דיד ן ליה א משמ ע דאיה ו
גריס ל ה וכ ך ה ס דבר י רבינ ו :

ד מ ת שאי ן ל ו אבלי ם וכו׳ . מ״ ש רבינ ו שהעשר ה נעשי ם כאבלי ם ושא ר הע ם מנחמי ם
להם קש ה מני ן ל ו ז ה דבגמ ' שב ת (ד ף קנ״ב. ) ל א אמר ו אל א דה ם באי ם ש ם
ולא שיהי ו כמחנחמי ם ומפנ י כ ן השי ג עלי ו הר״ א ז״ ל בהשגו ת וכת ב שאי ן לז ה שור ש
ומשמע מדבר י רביג ו דמימר א דר ג יהוד ה דממ ר מ ת שחי ן ל ו מנחמי ם וכו ׳ ועובד ת
דההוח דשכי ב בשבבותי ה תרת י מיל י הו ו דפירו ש המימר א הו א שיבי א עשר ה שיהי ו קבועי ם
להיות כמחנחמי ס וכ ל הע ם באי ם לנח ם לה ם ועובד א הו י של א מצ א ר ב יהוד ה קבועי ם
שיהיו לעול ם ש ם כמחנחמי ם ויבוא ו כ ל השבע ה ימי ם ש ם כדר ך האבלי ם אל א בכ ל יו ם
מקק עשר ה והי ה ב א ש ם ואע״ פ של א הי ו עשר ה קבועי ם כ ל השבע ה ימי ם ועשר ה
שבאו ביו ם אמ ד ל א הי ו באי ם ביו ם אח ר ונמצא ו שאי ן אל ו כמחנחמי ם כיו ן של א הי ו
באים כ ל הימי ם כדר ך האבלי ם בכ ל הימי ם המחנחמי ם להיו ת ש ם כ ל שבע ה והדי ן
השני שכח ב רבינ ו וח ס ל א הי ו ש ס קכועי ס וכו ׳ יצ א ל ו מעובד ת דר״ י . ומ״ מ ל א מצאת י
טעם נכו ן לרבינ ו מ י דחק ו לפר ש כ ן דלפ י הנרא ה עובד א ומימר א ח ד מילח א הו י ואי ן
הכוונה שיהי ו העשר ה כמתנחמי ס חל א שיבא ו ש ם להיו ת במקומ ו ;

חוץ

מגדל עו ז

העבדים והשסמו ח כו ׳ ע י סו ף הסר ק . נכרכו ה סר ק הי ה קור א (ד ף י׳ו ) :

פי״ג כיצ ד מנהמ ץ האנלי ס ט ׳ פ ד ואי ן שור ה פחות ה מטשר ה . סנהדרי [ סר ק כה״ ג הסכימ ו ס ן
הגאונים ז׳ ל : ואי ן אכלי ם מ ן המני ן . פ׳ ק דכתוכו ת : האבלי ם עומדי ן לשמא ל המנחטי ן
עד מיס נ נרא ש . גאב ל רנת י ותכונ ת הגאוני ם ז׳ ל : ואי ן המנחמי ן רשאי ! ליש ג כו ' ע ד יות ר
מדאי . סר ק אל ו מגלחי ן : מ י שאי ן ל ו אכלי ם להתנח ם וכו ׳ ע ד ויושני ן כמקומ ו : כת ב הראכ׳ ד

זה א ץ ל ו שור ש עכ׳ ל : ואנ י אומ ר י ש ל ו שור ש וענ ף דגרסינ ן נמסכ ת שנ ת פר ק שוא ל (ד ף קנ׳נ ) וכתב ו ר׳ י אלס ס ז׳ ל סר ק אל ו מגלחי ן גמר א מתני ׳ דאי ן סניחי ן א ת המע ה נררו נ כו ' מ ת שאי ן ל ו
יונחמין בא ץ י ׳ ויושגי ן נמקומ ו סירו ש עשר ה קנועי ן ומסבר א שא ר הע ם ט#יל ה כ ס ומתקנצ ץ עמה ן סמ א לשכי ק נשיגמהי ה זר׳ י ול א הו ה לי ה מנחמי ם ק ל יומ א הו ה מכני ף ר < יהוד ה נ י עכי נ
, ן ואזי ל

[רסב׳ים חל ק ייד ] ל ג

170

כסף משנ ה ^טופטים . הלכו ת אב ל פי׳ ג

חרדב״ז(מכ״י )

ה הכ ל חייבי ם לעמו ד בפנ י נשי א מו ן מאב ל וחול ה . בסו ף מוע ד קס ן(י ף כ״ז: ) :