Section 796

י״ד אמ ר רכינ ה הילכ ך יו ם אח ד לפנ י הח ג וחג ושמינ י של ו הר י כא ן כ״ א יו ם . וא״ ח למ ה ר״ה עצמ ו חשו ב שבע ה שהר י אי ן ל ו תשלומי ;
כמו העצר ת תיר ן הרמב״ ן כיו ן דהו י כרגל י לגזירת שבע ה חבו ב כרג ל של ם לגזיר ת שלשי ם מפני שהוקש ו כ ל המועדי ם ז ה לז ה שנאמ ר אלה מועד י ה׳ . וכת ב הראיי ש וז״ ל הקשההראב״ ד רב פפ א כר״ ג ס״ ל דאמ ר ר״ ה ויוה״ כ כרגלי ם וכיון דיוה״ כ רג ל הו א ומפסי ק למ ה ל י מושבנ ת דיליה בי ן דלחשני ה לר״ ה שבע ה בי ן דל ת לחשביה אל א ח ד יומ א כ י מט י ר״ ה בטל י גזירות שבע ה וכ י מט י יוה״ כ בטל י גזירו ת שלשי ם ותירץ דבכה״ ג ל א בטל י גזירו ת שלשי ם כיו ן דלא הו י אבילו ת שבע ה כאורחייה ו דהרת י הפסקות בהד י הדד י בחד א אבילו ת ל א עבדינ ן אלא שבע ה כ י אורחייה ו א ו שלשי ם כ י אורחייה ו וכיון דר״ ה חשבינ ן במקו ם שבע ה ויוה״ כ אפיל ו במקום שבע ה ל ח חשבינ ן לי ה וכ י מט י סוכו ת הוא דבטל ה ממנ ו אבילו ת ומעיקר א ל א דתר י עילוי י בחד א אבילו ת ל א עבדינ ן ולבכ י קאמר הר י כא ן י״ ד ול א קאמ ר בטל ה ממנ ו גזיר ת שבע ה במתניהי ן לאשמועינ ן דבע י אשלומי ומיז ל ע ד הרג ל וליכ א הפסק ה כל ל מהנ ך ע ד דמנ י לעיק ר הרג ל משו ס דחשיב י כרגלים גמורי ם ומיה ו א ס קיב ר מס ו שבע ה ימי ם קוד ם ר״ ה בכול י ממנ ו גזיר ת שלשי ם כרגל גמו ר וכ״ כ בה״ ג היכ א דמי ת לי ה מ ת קוד ם ר״ ה יו ם אמ ד עול ה למני ן שבע ה ור״ ה שבעה הר י י״ ד ושבע ה ימי ם בבי ן ר״ ה ליוה״ כ הר י כ״ א יו ם ויוה״ כ שהו א כרג ל שבע ה
דום הכפורי ם בטל ה ממנ ו גדר ת השג ת הראב״ ד שבעה . *נמצ א מונ ה לאח ר יא ש ,״ ־ ־״ד . ־ 5 ":ל־ ! השנה ויו ם הכפורי ם שלש ה ועשרי ם א״ א י ש כא ן פגו ש שסר י יו ם
יום ולאח ר הפס ח יו ^ ^ אח ד לפנ י רא ש השנ ה הר י הו א
שבנוה ורא ש השנ ה ש״ ה :
ימי הח ג הר י ארבע ה עש ר . וכ ן א ם קב ר קוד ם עצר ת מונה אחרי ה שש ה עש ר יו ם א ף ע ל פ י שהו א יו ם אח ד הרי הי א רג ל ועול ה לשבע ה ימי ם : ד קב ר א ת מת ו קודם ח ג הסוכו ת מונ ה אח ר הח ג תשע ה ימי ם בלב ד . שהרי שמינ י עצר ת רג ל בפנ י עצמ ו ונמצ א יו ם טו ב הראשון מפסי ק שבעה . ושבע ת ימ י החג . ושמינ י ש ל
חג
ונקיט לי ה חר י יומ י בח ר יוה״ כ למשל ם תלתי ן יומי ן עכ״ ל . ונתבאר ו דבר י רבינ ו זול ת מ״ ש נמצ א מונ ה לאח ר ר״ ה ויוה״ כ כ״ ג יו ם שי ש לתמו ה עלי ו שהר י אמר ו בגמ ׳ בפירו ש יו ם אמד לפנ י ר״ ה ור״ ה הר י כא ן י״ ד ונמצ א שאינ ו צרי ך למנו ת אמ ר י״ ה אל א י״ ו יו ם והיא ך כת ב שהו א צרי ך למנו ח כ״ ג וכב ר השיג ו הראנ״ ד וכת ב ח״ ח י ש כא ן שבו ש וכו ׳ נרא ה שטעמו מדאמרינ ן בגמר א רבינ א איקל ע לסור א דפר ח א״ ל ר ב חביב א אמ ר מ ר יו ם אמ ד לפנ י רא ש השנ ה ור״ ה הר י כא ן י״ ד א״ ל אנ א מסתבר א כר״ ג הו א דאמינ א ומפר ש רבינ ו דרבינא ל א אוד י במני ן ר״ ה שיה א עול ה שבע ה מפנ י שאינ ו רג ל והיינ ו דאמ ר מסתבר א כר״ ג אמר י להפסי ק כרגלי ם אב ל ל א למנו ח יומ י שבע ה ועו ד כוב ר שאי ן יוה״ כ מבט ל גזרת שלשי ם מהקוב ר ת ת מח ו קוד ם ר״ ה שכ ל בל א הפסיק ו רג ל ראשו ן שפג ע ב ו תחל ה אי ן רג ל מפסיק ו כפ י הסבר א הנזכר ת למעל ה כ״ כ הרמב״ ן לייש ב דבר י רבינ ו מ״ מ כת ב שאין דברי ו נראי ן שאי ן הפר ש בי ן ר״ ה לשמינ י ש ל ח ג שנמנ ה שבע ה וחע״ ם שז ה מכל ל הרג ל וז ה אינ ו רג ל אנ ו אי ן לנ ו בגמר א שיה א מני ן ז ה תלו י ברג ל ול א רג ל אל א א ו שנתל ה
הדבר
ז״ל שכת ב ע ל דבר י הרמב״ ס דקאמ ר דאינ ס נוהגי ם ברג ל דברי ם שבצנע ה ול א נהיר א עיין ש ם באות ו הסימ ן . וי״ ל דשאנ י שב ח שהו א עול ה משו ם דא י אפש ר לשבע ה בל א
שבת וכיו ן שכ ן הו י כאיל ו נה ג אבילו ת קצ ה ולכ ך הרג ל הב א אמרי ו מפסי ק מ ה שאי ן
כן ברג ל שאינ ו עול ה ולכ ך אי ן רג ל הב א אמרי ו מפסי ק . וא״ ת היכ י אמרינ ן בההו א פירקא דאל ו מגלחי ן גב י בעי א דקבר ו ברג ל לעני ן שבע ה ל א ק א מבעי א ל י דל א נהג ה מצות שבע ה ברג ל ה א לדע ת הרמב״ ן נהג ו דברי ם שבצנע ה י״ ל דמ״ מ כיו ן דאינ ו נוה ג דברים שבפרהסי א לא ו כלו ם הו א ול א דמ י לשב ת דאמרינ ן דרג ל הב א אמרי ו מפסיק ו משוס דנוה ג ב ו דברי ם שבצינע ה כדכהיבנ א דשאנ י שב ת שעול ה משו ם דא״ ח לשבע ה בלא שב ת כדפרישי ח : נמצ א מונ ה לאח ר ר״ ה ויוה״ כ כ״ ג יו ם וכו ׳ . נרא ה מדבר י רבינו דסוב ר כדבר י הר״ א ז״ ל דתר י עילוי י במד א אבילו ת ל א עבדינ ן וכיו ן דכב ר הפסי ק ר״ה שבע ה ל א אמרינ ן דיחזו ר יוה״ כ ויפסי ק וכמ ו שהארי ך הראב״ ד בלשונ ו הוב א ש ם
בפסקי הרא״ ש ז״ ל בפר ק ואל ו מגלחי ן אל א שסו ף לשונ ו ש ם קש ה קצ ת שכת ב משו ס
דלא חשיב י כרגלי ם גמורי ם דז ה משמ ע הפ ך מ״ ש בריש א דמעיקר א יהי ב טעמ א דהרת י הפסקות בחד א אבילו ת ל א עבדינ ן ולבסו ף משמ ע דהד ר מהא י טעמ א ונת ן טע ם משו ם דאינס רגלי ם גמורי ם דמ י הו ו רגלי ם גמורי ם משמ ע דעבדינ ן הר י הפסקו ת ולמ ה לי ה החי אב ל במ״ ש דל א חשי ב ר״ ה כו ׳ בה א השיג ו הר״ א ז״ ל . ונ״ ל טעמ ו ש ל רבינ ו דר ׳ אליעזר ור ׳ אושעי א יהיב י טעמ א הח ס לעצר ת דהו י שבע ה משו ם די ש ל ו חשלומי ן כ ל שבעה והא י טעמ א ודא י ל א שיי ך בר״ ה ולכ ך כתב ו ש ם התוספו ת דתי ת לי ה לר ' אושעי א דלא כר ב גיד ל דרגלי ם מפסיקי ם ול א דאינ ס מפסיקי ם ורבינ ו ל א משמ ע לי ה דליכ א פאן דפלי ג דודא י הלכ ה כר״ ג וכדפס ק ר ב גיד ל אל א דסוב ר י ׳ אושעי א דמא י דקאמ ר
לחם משנ ה
ר״ג מפסיקי ם היינ ו שמבטלי ם גזיר ת שבע ה ול א שיחשב ו כרגלי ם כו ׳ מל א דוק א עצר ת מפני שי ש ל ו תשלומי ן כ ל שבע ה ור ב אוי א פלי ג וסוב ר דר״ ה חשי ב שבע ה דלי ת לי ה דגיעמא הו י משו ס דאי ת לי ה חשלומי ן כ ל שבע ה אל א משו ס דהו י רג ל ואע״ ג דרבינ א סבר כר ב אוי א פס ק רבינ ו כר ׳ חושעי א משו ס דר ׳ עננ י ב ר ששו ן ור ׳ יצח ק נפמ א ל א דרשו אל א דעצר ת לב ד הו י שבע ה מטעמ א דר ׳ אושכי ח משמ ע דאי ת לה ו כווהי ה ולכ ך פסק רבינ ו הכ י דה א עדיפ א לי ה להרוצ י מהא י תירוצ א דב א בדבר י הר ב כ״ מ דמא י דקהמר רבינ א מסתבר א כרב ן גמליא ל הו ח דאמינ א ר״ ל דל ה אוד י במני ן ר״ ה מד א דלישנא ל א משמ ע הכ י ועו ד דרבינ א גופי ה ממ ר ע ל דבר י ר ב אוי א הילכ ך יו ם אמ ד לפני הח ג וכו ׳ משמ ע דחוד י לר ב חוי א בדי ן דר״ ה וע ם מ ה שכתבנ ו נסתלק ה הקושי א דהקשה הרמב״ ן ז״ ל לפ י תירוצ ו במ ה שאמ ר ומ״ מ אל ן דברי ו נראי ן וכו ׳ ובה ו דבר י
רבינו ע ל נכו ן :
ד ושמינ י ש ל ח ג רג ל אמ ד הר י כ״ א . כקש ה הרח״ ש ז״ ל בפסקי ו במ ג נמ י יבט ל ממנו שמינ י עצר ת גזר ת שלשי ם ותיר ץ שאנ י הח ם של א נה ג כל ל די ן שלשי ם אע״ס שגיהו ץ ותספור ת אסורי ם במוע ד מ״ מ מטע ם אבילו ת מיה א ל א נאכ ר וקש ה ע ל זה מ״ ש גב י בעי א דקבר ו ברג ל כ י ק א מבעי א ל י לעני ן שלשי ם דק א נהג א מצו ת שלשי ם ברגל ולדבר י הרא״ ש ז״ ל מטע ם רג ל איחס ר גיהו ץ ותספור ת ול א מטע ם אבילו ת מיה ו לזה י״ ל דלעני ן דעול ה למני ן שלשי ם אהנ י ה ך טעמ ת כיו ן די ש ב ו דינ י שלשי ם אע״ פ שלא יהי ה מטע ם אבלו ת עול ה אב ל לעני ן הפסק ה שיפסי ק הרג ל הב א אחרי ו ל א . א ך קש ה מ״ש הרמב״ ן ז״ ל בספ ר המלחמו ת ע ל ההי א בעי א וז״ ל כ י ק ח מבעי א ל י לעני ן שלשי ם דקא נוה ג מצו ת ברג ל לעני ן תספור ת וכבו ס כאב ל וא״ ת שאי ן אבילו ת ה ל עלי ו אי ך
הוא
הגהות מי־ימוניו ת
כין שוג ג בי ן מזי ר אי ן רג ל טפסיק ו של א יה א חוט א נשכ ר ומינ ה ילשינ ן לכ ל אב ל עב ר ול א קר ע כתו ך שיעד . שאינ ו קור ע לאה ר שגע ה בדמשמ ע לוז א דמ י שאי ן ל ו שבעולם של א נה ג אבל ו בתו ך שבע ה שמשלי ם אות ו כ ל שלשי ם חו ץ מ ן הקריע ה שא ם חלו ק וכו ׳ דדוק א כשא ר מתי ם כדלעי ל פ״ ח מיכו ר טור י רבינ ו שי ׳ ע׳ כ :
מגדל
ואני אומ י צמ ה נתאבק ו במחלוק ת הזא ת הישנ ה רבותינ ו הראשוני ם והאחרוני ם 1״ ל גב י ה א דגרסינ ן בסרק אל ו מגלחי ן אמ ר ר ב גיד ל ב ר מנשי א אמ ר שמוא צ הלנ ה כר׳ ג דאמ ר רא ש השנ ה ויו ם כפורים כרגלי ם וכ׳ ש עצר ה כו ׳ ע ד אדברי ה ר ב סס א לר ב אוי א הב א ודי ש יו ם אה ד לסנ י רא ש כשנה ורא ש השנ ה הר י כא ן ארבע ה עש ר יו ם אמ ר רבינ א יו ם אח ד לפנ י הח ג והח ג ושמינ י של ו הרי כא ן כ׳ א יו ם רבינ א איקל ע לסור א דסר ת אמ ר לי ה ר ב חנינ א מסור א דפי ת לרבינ א אמ ר מ ר יום אח ד לפנ י רא ש השנ ה ורא ש השנ ה הר י כא ן י׳ ד יו ם אמ ר לי ה אנ א מכתבר א נר׳ ג אמר י ע' כ וקבלת ר׳ מ והניח ו דרבינ א ל א הור ה כלו ם במני ן רא ש השנ ה ויו ם הכפויי ם שיה א עול ה שנע ה מפני שאינ ן מלי ם ורנינ א דאמ ר מסתבר א כר׳ ג דאמ ר להפסי ק ברגלי ם אב ל ל א למנו ת יומ ו שבע ה ועוד סב ר שאי ן יו ס הכפורי ם מבט ל גזי ת שלשי ם מ ן הקוב ר מת ו קוד ם רא ש השנ ה שכ ל של א הפסי ק רגל הראשו ן שפנ ע ב ו החל ה אי ן מ ל שנ י ג' כ מפסיק ו אב ל עצר ת הנקר א רג ל ושא ר הרגלי ם מפהיקי ן ולפיכו כי״ ב בסמ ע בקוב ר קוד ם עצר ת מונ ה שש ה עש ר יו ם אחרי ם ואע׳ ס שהו א יו ם אח ד הר י הוא רג ל ועול ה לשבע ת ימי ם קב ר א ת מת ו קוד ם סוכו ת מונ ה אח ר הח ג תשע ה ימי ם בלב ד שהר י קמיני יג ל נסנ י ענמ ו הו א ונמצ א יו ם היאבו ן מספי ק ו ׳ 11 ׳ ימ י סח ; הר י י׳ ד ושמינ י ש ל מ ג הר י
עת
כ׳א וכ ן סירש ו רבי ם וגדולי ם ג ם גאוני ם קדמוני ם נ״ ע כ י ה ם שואלי ן כיו ן דקי״ ל דרגלי ס מפסיקי ן למ ה אמר יו ם אח ד לפנ י י׳ ה שהו א מונ ה אח ר יו ם הכפורי ם שנע ה ולמ ה ל א נאמ ר כמ ו שמפסי ק ר׳ ה גוירת שנע ה שיפסי ק יו ם הכפורי ס גזיר ת שלשי ם והכינ ו נ י מאה ר שש ם הרג ל הראשו ן שפג ע ב ו אינ ו מפסיק שהי ה לנ ו לומ ר יו ם אח ד לפנ י ר׳ ה השי ב כשבע ה ויו ם ר״ ה התחל ה שלשי ם יפסיק ם ואינ ו מפסיק ג ם ש ם הרג ל הב א אחרי ו ופוג ע ב ו שני ת אינ ו מפסיק ן אכ ל הראכ׳ ד ו' ג כונ ר ננע ל ה׳ ג ועומדס עמודי ם גדולי ם חזקי ם בשיטת ו שמפרשי ם כ י ר׳ ה ויו ם הכפורי ס כלגלי ס דעיק י שמער.י, ' מצין לומ ר שעולי ן במקו ם שבע ה ימי ם ל א שנ א ר׳ ה ול א שנ א יו ם הכפורי ם ול א שנ א בונו ת ונ א חג עצר ת הואי ל והו א רג ל בפנ י עצמ ו ואע׳ ס שהו א סשלומי ן דראשו ן ולפיכ ך ר ם מ ת יו ם אח ד לפנ י י׳ה מני ן יו ם אה ד כשבע ה ורא ש השנ ה כםנע ה הר י כא ן י״ ד יו ם ושבע ה דהו ל ע ד יו ם הנפורי ס ויום הכפורי ם השבע ה הי י כ״ ח מונ ה שנ י ימי ם אח ר יו ם הכפורי ם לתשלו ם גזיר ת שלשי ם ודי י ורבינו הגדו ל הרמנ׳ ן הארי ך נז ה בתור ת האד ם בראיו ת ברורו ת ומ׳ מ דבר י ר״ מ ז״ ל ה ם מוהכמי ד משי חכמי ם וא ם שי ש חולקי ם בדנרי ם עתיקי ם כול ם דבר י אלהי ם חיי ם : לאחו י המ ג נו ׳ ע ד כמ ן שביארנו . ה; ל פר ק אל ו מ;לחי ן והביאו ר בז ה הפר ק 1
164
כסף משנו ז שופטים . הלכו ת אב ל פ״ י הרדב״ ז(מכ״י )
בדגל כמ י שי ש ל ו השלומי ן שנע ה א ו שנאמ ר שכ ל המססיקי ן עוני ן כמימרי ה דר ב פס ס ראמר ססיל ו ר״ ה וכיו ן דאוסי ף רנינ א אסל ו שמינ י ש ל ח ג שמ ע מינ ה דנ ל המפסיקי ן נמנין שיע ה ליומ י עכ״ ל ;