Section 785

מגדל עו ז
כד״א בשא ר נ מתים עכ״ ל : ואנ י אומ ר בגמל א סרר , אל ו מגליזי ן(ד ף כ׳ג ) ול א במר,ו ם אח ר אינ ו מזכי ר סעודת מצו ה כגו ן סעוד ת מיל ה ולכ ך ל א פיר ש ר׳ מ ז״ ל והגאוני ם ז׳ ל הכריע ו ב ו מסבר א י ש אומרי ם גסי וי ש אומרי ם בכ ה : ע ל כ ל המתי ם כול ן וכו ׳ ע ד יאמר ו ל ך עמנ ו . הסכמ ס הגאו ן ז״ ל : ע ל כ ל המתים ובו ׳ ע ד חי י נפ ש . ס ׳ אל ו מגלחי ן (ד ף כ׳ג ) :
השממה ה ד הבעיל ה ולכ ך אסר ו הבעיל ה ע ד פלשי ם ומינ ה נלמו ד לאש ה אבל ה משא ר קרובים וכדכחיבנ א :
ז בד״ א בשא ר כ ל מתי ם וכו ׳ . נח ב הר״ א ז״ ל בהשגו ת ולשמח ת מצו ה ע ד שלשי ם יו ם כשאר מחי ם . טער ו מפנ י שתמ ר בירושלמ י ע ל כ ל המתי ם אסו ר ליל ך לבי ת המשחה ע ד שלשי ם י ! ם ע ל אבי ו ואמ ו לאח ר י״ ב הד ש וא ס הית ה חבור ה לש ם מצו ה
כגון קדו ש ר״ ח מות ר וסוב ר הר״ ס ז״ ל דה ך וא ם היח ה חבור ה מסיפ א קח י דוק א והכ י
קקמר אע״ ג דבהבי ו והמ ו י״ ב חד ש ח ס היס ה סעוד ח מצו ה מות ר אח ר שלשי ם יו ם
ובזה שוי ס שת ר מחי ם ואבי ו ואמ ו בסעוד ה מצו ה דהו י שלשי ם יו ם דוק א וסוב ר הר״ א
ז״ל דעיבו ר החד ש לא ו דוק א אל א הו ח הדי ן משי א יחו ס ויתומ ה וכדכת י הטו ר בשמ ו
סימן שצ״ ח :
י א ם יכו ל למע ט בעסק ו וכו ׳ . הר״ ן ז״ ל בפירו ש ההלכו ת פיר ש באופ ן אח ר ממ ה שפירש הרכ״ מ עיי ן ש ם :
ואינו
דונהות מיימוניו ת
לו בני ם קטני ם מותר ת לינש א אפי ׳ תו ך שלשי ם נדמוכ ח בעובר א דיוס ף הכה ן שאס ר לאחותה כו ׳ ן [ו ] אמ ר ר״ ת אפיל ו י ש ל ו כמ ה בני ם וה ם גדולי ם אפי ' הב י שר י ליש א אשה לאח ר שלשי ם ולמ י שי ש ל ו בני ם קבני ם א ו אי ן ל ו בני ם בל ל מות ר אפיל ו בתו ך שלשים ואי ן נרא ה לחל ק בי ן אבי ו ואמ ו לשא ר מחי ם דב ל היכ א דמידח ו שלשי ם יו ם בשאר מתי ם מירח ו נמ י באבי ו ואמ ו ולמ י שקיי ם פרי ה ורבי ה נמ י שר י לאח ר שלשי ם אפי׳ באבי ו ואמ ו כדפרישי ת ד ל א אסר ו אל א בי ת השמח ה דליכ א מצוד . אב ל נישואי ן א״י׳ י ש ל ו כמ ה בני ם שר י דד.לכד . כר ׳ יהוש ע דאמ ר נש א אש ה כילדות ו יש א אש ת בזקנות ו שנאמ ר כבק ר זר ע א ת זרע ך ולער ב א ל תנ ח יד ך ומעש ה באח ת שהית ה משודכ ת
ט^דבת היד . מת^ ל מאח ר שחפ ץ ב ה יות ר טנאחר ת כדאשבח ן ביוס ף הנה ן דאישתר׳ א משו ם פרנס ת בני ו אע׳ ם שהיה ה אבל ה מאוזותד . ומידע ו שמ א ההי א משו ם שמרחמ ת ע ל
רא^ה לדברי ו דאפיל ו ע ל אבי ן וע ל אמ ו מות ר לעשו ת נישואי ן ואע׳ פ שאס ר בשא ר שמחו ת מח א דחני א במס ׳ שמהו ת ע ל כ ל המתי ם אסו ר ליל ך לבי ת השמח ה ע ד שלש ^
4״ ר " לא^ ו מרחסי ם לסחורד . בשייר א דאיכ א פירסו ם והו י כע ץ שמח ת מרעו ת אב ל ב ל שא ר מש א ומת ן מות ר אח ר שבע ה סי ד וט י שמ ת אבי ו א ו אמ ו ול א נוד ע ל ו ע ד ^ הצ י שג ^ חי ש מיו ם שמיע ח אל א סיי ם הקבורר . וא ם שמ ע את ר י׳ ב חד ש ל א יתאב ל אפי ׳ שע ה אח ת וד.׳ ט משו ם רטשפ ט רשעי ם בגיחנס^^׳ ב הד ש
הרדב״ז (מכ״י ) שופטי ם . הלכו ת אב ל 2 ץ ן בס ף משנ ה
עז
153
פירש הייא״ ף ן״ ל וי ש פירושי ם אחרי ם ואי ן בז ה חילו ק בי ן אבי ו ואמ ו לשא ר מחי ם ל א ימצ א לקנו ת יקנ ה צר ט הדר ך ודכרי ס שי ש נה ם חי י נ& ש אפ״ ש שקונ ה הרנ ה וקונ ה יאע״ס שע ל אבי ו וע ל אמ ו אינ ו הול ך בסחור ה אייר י כגו ן שאירע ו אב ל בדר ך א״ נ של א ע״ י עצמ ו ;
היה הול ך בשייר א גדול ה דליכ א שמח ה כ״ כ והכ י דיי ק לישג א דהול ך ממקו ם למקו ם : י א מ י שהי ה בעל ה צלו ב בעי ר ונו ׳ ע ד שאינ ם צלוכי ם ב ו . באב ל רבת י פר ק ב ׳ ופיר ש יא מ י שהי ה נעל ה צלו ב בעי ר וכו׳ . ברייה א הי א באב ל רנח י ופירש ו בסעמ ו לפ י שהו א נמוק י יוס ף בסו ף מ״ ק שהכיע ס לס י שהו א גור ס לבזו ת המ ה שאומרי ם אוה ו האי ש
גורם לבזו ת המ ת שאומרי ם אות ו האי ש
הדרך ודברי ם שי ש בה ן חי י נפ ש : י א יט י שהי ה בעל ה ■ צלו ב כעי ר א ו אשת ו צלוב ה א ו אבי ו ואמ ו . אסו ר ל ו
לשכון באות ה העי ר ע ד שיכל ה הבש ר . וא ם הית ה עי ר גדולה כאנטוכי א י ש ל ו לשכו ן בצ ד האח ר שאינ ן צלובי ן בי • י ב "יו ם שביע י מקצת ו ככול ו והו א עול ה לכא ן ולכאן . ולפיכ ך מות ר לכב ס [״ ] ולרחו ץ ולעשו ת שא ר הדברים ביו ם שביעי . וכ ן יו ם שלשי ם מקצת ו ככול ו ומותר לספ ר ולגה ץ ביו ם שלשי ם • י ג ימ י שתכפוה ו אבליו והכבי ד שער ו מיק ל בתע ר ל א במספרי ם . ומכב ס כסותו במי ם אב ל ל א בנת ר ול א בחו ל . ורוח ץ כ ל גופ ו בצונן אב ל ל א בחמין . וכ ן מ י שתכפוה ו אבלי ו וב א ממדינת הי ם ומבי ת השבי ה . א ו שיצ א מבי ת האסורי ם .
או שהי ה מנוד ה והות ר . א ו שהי ה מוד ר ונשא ל ע ל נדרו והות ר . וכ ל היוצ א מטומא ה לטהר ה הר י אל ו מגלחין בימ י אבל ם . הואי ל ותכפ ם אב ל אח ר אב ל ול א מצאו פנאי :
דכמו שאסו ר ליצ ך בסחור ה משו ס הבלו ת כ ך אסור לשכו ן בעי ר שאבי ו צלו ב ב ו משו ס אבלו ת שאומרים העול ם הר י אבי ו ש ל ז ה צלו ב ואינ ו נוהג עלי ו אבילו ת והיינ ו דנמרינ ן ע ד שיכל ה הבשר דמשכל ה הבש ר ל א שיי ך ת ו אבלו ת : יב יו ם שביע י מקצת ו ככול ו וכו ' . ס ׳ אל ו מגלחין ק א ס: ר אב א שאו ל מק, ח היום ככול ו ואמר י נהרדע י הלכ ה כאב א שאו ל בזו ונז ו כלומ ר ביו ם שביע י וביו ם שלשי ם דעולה לכא ן ולכא ן וקי״ ל הלכ ה כדבר י המיק ל באבל ומיה ו דוק א מקצ ת היו ם ול א מקצ ת הליל ה ויש מקילי ן וה״ ה מקצ ת הליל ה ול א נה; ו כ ן אלא מקצ ת היו ם והב ו דל א לוסי ף על ה וכ ן דעת רו ב הפוסקי ם :
יג מ י שתכסוה ו אבלי ו וכו ׳ . ש ם בריית א כ ל אלו שאמר ו מוחרי ן לגל ח במוע ד מותרין לגל ח בימ י אבל ן ומותי ב על ה והאני א אסורין ומשנ י כ י תני א ההי א בשתכפוה ו אבלי ו חי בשתכפוה ו אבלי ו מא י אירי א כ ; אל ו שאסר ו אפי׳ כ״ ע נמ י דחני א מ י שסכסוה ו אבלי ו ז ה אחר ז ה הכבי ד שער ו מיק ל בסע ר ומכב ס כסותו במי ם ה א איתמ ר על ה בתע ר ול א במספרים במי ם ול א בנת ר ול א באה ל הילכ ך הא דתני א כ ל אל ו שלמ ה מותרי ן לגל ה במוע ד מוהרין לגל ח בימ י אבל ן דוק א בשסכסוה ו אבלי ו ואירע בה ם אח ד מכ ל אל ו המותרי ם במוע ד מותרין לגל ח ולכב ס ולרחו ן כדרכ ן א ל חכפוה ו אבליו ול א איר ע ב ו אח ד מאל ו מוקרי ן ב־ע ר ולא במספרי ם ולכב ס במי ם ול א בנת ר ולרמו ן בצונן ונ א בחמי ן שכ ל אל ו דר ך הענו ג ה ם ואסור ול א שנ א א ם חכפוה ו אבלי ו קוד ם שאירע ב ו אמ ד מכ ל אל ו א ו אחרי ו ולמדנ ו מכאן שא ם איר ע ל ו אב ל אח ד ובתו ך ימ י אבילוחו איר ע ב ו אח ד מכ ל אל ו הר י הו א בשאר כ ל אד ם ואפי ׳ להק ל בתע ר אסו ר ולרחוץ ולכב ס במי ם צונני ן אסו ר . ונתבאר ו
פרק שביע י
א ימ י שבא ה ל ו שמוע ה שמ ת ל ו קרו ב . א ם בתו ך שלשים יו ם הגיע ה השמוע ה אפיל ו יו ם שלשי ם [א] עצמ ו הר י ז ו שמוע ה קרובה . וחיי ב לנהו ג שבע ה ימי אבילו ת מיו ם שהגיע ה השמועה . וקור ע ומונ ה שלשים לאיסו ר התספור ת ע ם שא ר הדברי ם . בלל ו ש ל דבר יו ם שמועת ו הקרוב ה כיו ם הקבורה . אב ל א ם הגיעה ל ו השמוע ה אח ר השלשי ם יו ם הר י ז ו שמוע ה רחוקח ואינ ה נוהג ת אל א יו ם אח ד ואינ ו קור ע . וכאיל ו
יום
א טוי ! ד סי ׳ שפ ו סמ״ ג ש ם : כ טו ר ש ס שצ ע סמ׳ ג ש ם ; ג סו ר ש ס ש צ : ד טו ר ש ם ח ב :
דברי רבינ ו :
פ״ז א מ י שפת ה ל ו שמוע ה וכו ׳ . פ ׳ אל ו מגלחי ן בבריית א פלוגח א דתנא י ופסק ו כר״ע דאמ ר ר 'יוחנ ן כ ל מקו ס שתת ה מוצ א יחי ד מיק ל וחכמי ם מחמירי ן הלכה כר״ ע דאמ ר שמוא ל הלכ ה כדבר י המיק ל באבל . ומ״ ש ספי ׳ יו ם ש.שי ם עצמ ו . כ ן דעת הריס״ ף וה״ ג ע׳ ש והכ י משמ ע ל י מלשו ן הבריית ח דתני א קרוב ה בתו ך שלשי ם
רחוקה
הצלוב הו א אבי ו ש ל סלונ י וכו׳ . גדול ה כתנעוכי א שאין אל ו מכירי ם א ת אל ו . ע ד שיכל ה הבש י דכיון שאי ן ה.ור ה קיימ ת ל א יזכרוה ו לרע ה עוד:
יב יו ם שבימ י מקצת ו ככולו . בפר ק אל ו מנלחין (ד ף י״נו: ) איפסיק א הלכ ת ת כאבא שאו ל דאמ ר הכ י :
יב ט י שתכפוה ו אבלי ו וכו ׳ . בפר ק אל ו מגלתי ;
(דף י״ז: ) ת״ ר כ ל אל ו שאמר ו מותרי ם לגלח במוע ד מותרי ם לגל ח בימ י סבל ם והתני א אםויים קמ ר ר ב חסד א כ י תני ס ההי ת פשתכפוה ו אבליו א י בשתכפוה ו אבלי ו רא י אירי א כ ל אלו שאמר ו אפיל ו כ״ ע נמ י דתני א חכפוה ו אבליו ז ה אח ר ז ה הכבי ד שער ו מיק ל בתע ר ומכבס כסות ו במי ם '. א אתמ ר על ה אמ ר ר ב חסדא בתע ר ול א במספרי ם במי ם ול א בנת ר ולא באה ל ורבינ ו גרי ס ול א בחו ל כלומ ר מ י שחכסוהו אבלי ו דעלמ א מיק ל בתע ר ומ י שב א ממדינת הי ם וחברי ו של א הספיק ו לגל ח במוע ד עד שחכפוה ו מגלמי ן כדרכ ן ואע״ ס כ ן ל א נמנ ע רבינו מלכתו ב וכו ׳ שה ם שוי ס שהקיל ו בה ם משאר ר,בלי ם אע״ פ שבז ה הקיל ו יוה ד מבז ה :
וטה שכת ב רבינ ו וכ ן מ י שתכפוה ו אפל ץ ובא ממדינ ת הי ם היינ ו לומ ר שהכפוה ו אבליו אח ר שג א ממדינ ת הי ם וכו ׳ ו ק מוכי ת סוף לשונו . וכת ב גרמב״ ן דילפינ ן די ן כיבו ס מדין גילו ח וכ״ כ הנוו ד וכ ן בדי ן דמא י שנ א ופירש הרמב״ ן מיק ל בתע ר היינ ו שמיק צ משע ר רששו ומספ ר ממנ ו קצ ת והדב ר ידו ע ש־.חות ך מן השיע ר קצת ו אי ן דרכ ו בתע ר וא״ ס לגלח ו כהוגן אל א בזו ג ש ל מספרי ם . וכתב ו הרמב״ ן והמרדני בש ם התוספת א ובלב ד שיעשנ ו בצינע א בתוך ביח ו ו כ כ הטו ר : וט״ ש ורומ ן כ ל גופ ו בצונן וכו ׳ . בפ״ ק דחגניו ת (ד ף י״ג ) :
פ״? א מ י שבא ה ל ו שמוע ה וכו ׳ • בפר ק אלו מגל־י ן (ד ף כ׳ ) תנ ו רבנ ן שמועה קרוב ה נוהג ת שפע ה ושלשי ם וכת ב הרת״ ש !נוהג ב ה הברק ה וכ ל דינ י ־בילו ה כיו ס קבור ה :
וטה שכק ב רבינ ו והפיל ו יו ם שלשי ם . כ ך העל ה הרי״ף וכ ן הכרי ע הרמב״ ן בח״ ה :
וטה שכת ב אב ל א ם הגיע ה ל ו השרוע ה רח ר ש:שי ם יו ם וכו ׳ . ש ם פלוגה א דחנא י והיפסיק־ הלכח א כר״ ע דאמ ר שמוע ה רתוק ה אינ ה נוהג ת הל א יו ם סח ד וקמרינ ן בגמרה דרב י חיי א הת א לי ה שמוע ה רחוק ה המ ר לי ה לשמעי ה מלו ן מנעל י והול ך כל י אחרי לבי ת המרח ץ ש׳׳ מ הל ח ש מ אשו ר בנעיל ת הסנד ל וש״ מ אינ ה טהג ח אל א יו ם אחד וש״ מ מקצ ת היו ם ככול ו וכת ב הררב״ ן שדי ו מכ ל גזירו ת הבילו ת בחליצ ת הסנד ל בל ד וא ם אי ן ל ו מנעלי ם ברגלי ו צרי ך שיכפ ה מכת ו ה ו יעטו ף ראש ו שצרי ך שיעש ה
מעשה שניכ ר שעש ה משו ס אבילו ת ומיה ו בהד א סג י ואמרינ ן הגמר א דשמיע ה רחוק ה הפיל ו ע ל אבי ו ואר ו אינ ו נוה ג אל א יו ם אח ד וכת ב הרמפ״ ן ה׳' מ לעני ן גזיר ת שבע ה הב ל לעני! גזיר ת שלשי ם נוה ג ע ל אבי ו וחמ ו פתס ס ר ח ע ד שיגער ו ב ו חברי ו ולשאיל ת שלו ם וליננ ס לבי ס המשת ה ע ד י״ ב חד ש ומונ ה מיו ם מיק ה 1ל א מיו ם שמוע ה. ־ וס״ ש רבינ ו דבשמועה רחוק ה תינ ו קור ע משמ ע דאפיל ו ע ל אבי ו ואמ ו קהמ ר דסת ם ול א מיל ק וג ס מדכת ב בפ״ ח שמ י של א הי ה צ ו מלו ק בשע ה שמת ו קבי ו ואמ ו ואמ״ כ נזדמ ן ל ו חינ ו קור ע
הלא
לחם משנ ה
א ואינ ו קור ע וכו׳ . בפר ק ואל ו מגלחי ן (ד ף כ׳: ) אמר ו חג י ר ב אד א די: ן כתב ו באופ ן אח ר שפירש ו דפלוגה א דקור ע ואינ ו קור ע ל א הו י בשמוע ה רחוק ה דהח ס