NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 784

Section 784

יום

הגהות מיימוניו ת

בה׳ג וכ ן ראביי ה וכ ן ה״ ר יעק ב דאורלינ׳ ש והחום ׳ גמגמ ו בדברי ו וכתב ו דשמ א נטיא ת
שער ראש ה היינ ו ע״ י קיפו ל הי ד דסיפו ר ל א שיי ך באש ה ועיי ן בהל ׳ שמהו ת וב ר ים ׳
פרק החול ץ ע׳ ב : [נ ] יכ ן אטרינ ן סר ק אל ו מגלחי ן כל י פשת ן מוה ר לכבס ן בהו ל המוע ד
מפני שמתקלק ל וה׳ ה באב ל אב ל שא ר בגדי ם אפי ׳ לבב ם ולהני ח אסו ר כ ך השי ב ר׳ י
ובסיד. כת ב שהעול ם נהג ו איסו ר בדב ר ונהג ו העול ם להלביש ו לאח ר שע ה אה ה וללובש ו
מיד לאח ר שבע ה והמנה ג עיק ר כראמ ר בירושלמ י א ם הלכ ה רופפ ה ביד ך הל ך אה ר
מנהג ע׳ ב : [ג ] וכ ן ר׳ ח ור ב אלפ ס וכ ן פיר ש הר ב ר ׳ יוס ף בתום ׳ לפנ י רשב״ ם וכ ן
ראכי׳ה וכ ן ריצב׳ א ועיי ן בסיפר י ע״ ב : [ד ] כדאיח א הת ם ממעש ה דיוס ף הכה ן ואר׳ ח
דמ״ט ט י שאי ן ל ו בני ם טוה ר לכנו ס ולבעו ל לאלת ר דל א התיר ו ל ו לכנו ס אל א משו ם
פריה ורבי ה וא ס ל א יבעו ל למ ה יכנו ם והקש ה ר׳ י טה א דתני א כמסכ ת שמחו ת בד׳ א
שיש ל ו בני ם אב ל אי ן ל ו בני ם א ו י ש ל ו בני ם קבני ם מות ר ליש א אשד . אפיל ו לאה ד
שלשים יו ם אלמ א בתו ך שלשי ם יו ם אסו ר לכנו ס והב א שרינ ן כתו ך שלשי ם א׳ ב צרי ך

לפרש מות ר ליש א כניסה . גמור ה בבעיל ה לאד ר שלשי ם אב ל בתו ך שלשי ם ל א שר י
אלא בניס ה בל א בעיל ה וא ם כ ן מ י שאי ן ל ו בני ם מתו ך שאינ ו יבו ל לבעו ל בתו ך ל ׳
בדמוכח ד.ר.י א דמסב ח שמחו ת כדפרישי ח אינ ו יכו ל לבנו ם ע ד לאד ר שלשי ם והשת א ל א
קשה מיד י ומצינ א למימ ר דמ י שי ש ל ו בני ם מות ר לכנו ס לאלת ר תו ך ל ' ומ ה שאמ ר
יוסף הבח ן לאחות ה כו ׳ ז ו הי א כניס ה בעלמ א והכ י אמ ר הת ם אע׳ ם שכנס ה לאלת ר
לא ב א עלי ה ע ד אח ר שלשי ם ור״ ת פיר ש דלא ו דוק א לאלת ר מות ר לכנו ס אל א לאד ר
שלשים ועובד א דיוס ף הכה ן שאמ ר ל ח בבי ת הקברו ת ל א הי ה זר . אל א שדוכי ן ול א
כנסה אל א אח ר שבע ה ולפירו ש ויצב׳ א כדלקמ ן ספי׳ א מות ר לאר ר שבע ה לכנו ס וההי א
דיוכף הכה ן ער ב הרג ל הו ה כדלקמ ן ודוח ק קצ ת לסי ח ש ר״ י דר.שת א אות ה לאלת ר
דקחני אינ ן שוי ן דלאלת ר דמ י שאי ן ל ו בני ם היינ ו לאח ר שלשי ם ולאלת ר דמ י שי ש ל ו
בנים קטני ם לאלת ר ממ ש א ו לשיר1 ש ריצב׳ א לאח ר שבע ה עכ׳ ל מור י רבינ ו זצ׳י ל מ ן
החום׳ פר ק החול ץ 1 [ה ן וכ ן אינ ה צריכ ה להמתי ן ג ׳ רגלי ם אפי ׳ מ ת בעל ת ולמ י שי ש

לו

1^3

כסף טש ״ קופטי ם . הלפ ת אב ל (?" ן הרדכ״ ז(טכ״י )

קי״ל כל ׳ יוס י למ י שי ש ל ו מי ס קשני ם סותר ה לינש א כההי א ליוס ף הכה ן אכ ל א י קשי א
הא קשי א למשמ ע ודא * דל א מייר י כשהי א אכל ה משא ר קרוני ס דכיו ן דהאי ש אינ ו אסו ר
כתשמיש המס ה אל א תו ך שכע ה למ ה תיאס ר האש ה אמ ר שכע ה אל א כתש ה שהיס ה אכיל ה
על נעל ה מייר י וקאמ ר לכש ס שהאי ש שמת ה אשת ו ול א קיי ס מצו ת פרי ה ורכי ה א ו שי ש
לו כני ם קטני ם א ו אי ן ל ו מ י שישמש ט אע״ ס
שמותר לכנו ס מי ל אסו ר ל ו לכ א עלי ה ע ל
שלשים יו ם כ ן האש ה שמ ת כעל ה ונשא ת מי ד
לא הבע ל ע ד שלשי ם יו ם וכיו ן דקי״ ל דכ ל
הנשים אסורו ת אפיל ו ליאר ם ע ד צ ׳ יו ם משו ם
הכחנה אפיל ו א ם אינ ן ראויו ת ליל ד א ו שהי ה
נעלה כמדינ ת כי ס א ו שהי ה מכו ש בכי ה האסורי ם
וכמבואר בפר ק י״ א מהלכו ת גירושי ן היכ י
משכמת אלמנ ה נשא ה תו ך שלשי ם יו ם וא פ ל ו
אס עבר ה ונשא ת א<;ור ה הי א לבע ל ע ד שיעבר ו
צ' יו ם והיא ך התי ר להבע ל אמ ר שלשי ם ואפש ר
לומר לה״ ק מתור ת איכו ל ע ל בעל ה אסו ר
להבעל כ ל שלשי ם יו ם ואיל ו ל א הי ה אל א משו ם
איבול בלב ד הית ה מותר ת להכע ל ממ ר ל ׳ י.- ם
אבל משו ס הנמנ ה אסור ה ל ה בע ל ע ד שיעבר ו
השעיס יו ם וסמ ך ע ל מ ה שכת ב בהל ׳ גירושי ן :
ו שמח ת מרעו ת שהי ה חיי ב וכו ׳ . בפר ק
אלו מגלמי ן (ד ף כ״ב: ) ע ל כ ל
המתים נכנ ס לבי ת המשת ה לאח ר שלשי ם יו ם
על אבי ו ואמ ו לאח ר י״ ב מל ש אמ ר ר״ ה ולשמח ת
מרעות מות ר מי ד ואסיקנ א ה״ ס בפורענוה א אב ל בארישייח א אסו ר ע ד לאח ר שלשי ם יו ם :
ח ע ל כ ל המתי ם כול ן מות ר ליל ך בסחור ה ובו ׳ . ירושלמ י בסו ף מוע ד קט ן . וכת ב
הטור פירו ש בהולכי ם לסיור ה למררו ק אייר • ואיכ א פרסו ם גלו ל ודומ ה
לשממה שהול ך בשייר א גדול ה אב ל שא ר כ ל מש א ומת ן מות ר לאח ר שבע ה ימי ם :

ט ע ל כ ל המתי ם רצ ה ממע ט בעסק ו וכו׳ . בריית א פר ק אל ו מגלמי ן (ד ף כ״ב ) ופירש״ י
ממעט בעסק ו כגו ן סחור ה וכתב ו ההוספו ת דבדב ר האב ל קאמ ר ולפ י ז ה תו ך
שבעה מייר י דא ז אסו ר במלאכ ה א ס אינ ה דב ר האב ־ וא ף הי א אינ ה נעשי ת אל א ע״ י
אמרים ותמיה א ל י מילת א היא ך אפש ר דע ל אבי ו ואמ ו חיבוה ו חכמי ם לאב ד נכסי ו
שלא תיעב ה מלאכ ת לב ר האב ד אפיל ו ע ל יד י אחרי ם ות ו ללישנ א לימע ט משמ ע שיעש ה
העסק אל א שימע ט ב ו . לכ ך נ״ ל דהיינ ו דומי א דמא י דתנ ן בפ״ ק דחעניו ת (ל ף י״ב: ) גב י
תעניות שגוזרי ם ע ל הגשמי ם עבר ו אל ו ול א נענ ו ממעטי ! במש א ומה ן והשת א את י שפי ר
דאחר שבע ה מייר י שהו א מות ר בעשיי ת מלאכ ה וקאמ ר דע ל אבי ו ואמ ו ממע ט במש א
ומתן כ ל שלשי ם יו ם וכ ן נרא ה שהו א דע ת רבינ ו של א כת ב ז ה אצ ל דנרי ס הנוהגי ם תו ך
שנעה שנתבאר ו בפ״ ה וכתב ו בפר ק ז ה שנתבאר ו ב ו לברי ם הנוהגי ם תו ך שלשי ם :

י ההול ך ממקו ם למקו ם וכו ׳ . ב ם (ד ף כ״ ו כ״ז ) ה״ ר ההול ך ממקו ם למקו ם א ס יכו ל
למעט בעסקי ו ימע ט וא ס ל א יגלנ ל עמה ם ופירש״ י יגלג ל עמה ס ואינ ו עוש ה
סחורה בפנ י עצמ ו אל א ע ם חבור ה והרמב״ ן כת ב כש ם ר״ ח .ב י יגלג ל עמה ם יקנ ה צרכ י
הדרך ודברי ם שי ש בה ם חי י נפ ש וכ״ נ הרי״ ף והרא״ ש ומשמ ע ל י דקא י אמא י לתני א

השגת הראב״ ד
יבד״א בשא ר מתי ם וכו ׳ ע ד
י׳ב חד ש . א׳ א ולשמח ס מצו ה
עד שלשי ם יו ם כשא ר מתי ם :

ו ״שמח ת מרעו ת שהי ה חיי ב לפרו ע אות ה מי ד . ם.'ת ר
לעשותה מי ד לאח ר שבע ה . אב ל א ם אינ ו חיי ב לפרע ה
אסור להכנ ם ל ה ע ד שלשי ם יום :
ז *במ ה דברי ם אמורי ם בשא ר ב ל
מתים . אב ל ע ל אבי ו [י ] וע ל אמ ו
בין כ ך ובי ן כ ך ל א יכנ ס לשמח ת
מרעות ע ד שני ם עש ר חד ש ז ח ייע ל כ ל המתי ם כול ן
מותר ליל ך בסחור ה לאח ר שלשי ם . ע ל אבי ו וע ל אמ ו
עד שיגער ו ב ו חבירי ו ויאמר ו [׳ ] ל ו ל ך עמנ ו ♦ ט ע ל
כל המתי ם כול ן רצ ה ממע ט בעסק ו רצ ה אינ ו ממע ט .
על אבי ו וע ל אמ ו ממע ט בעסק ו ; י ההול ך ממקו ם
למקום א ם יכו ל למע ט בעסק ו ימע ט וא ם לא ו יקנ ה צרכ י

הדרך

א טוי״ ד פי ׳ שצ א : ג טו ר ש ם סי ׳ ש ס סמ׳ ג עשי ן דרבנ ן ג :

בברייתא ל א משמ ע כפירו ש ש ל ר״ ח ול א מלק ו ג ם בז ו בי ן אבי ו ואמ ו לשא ר המתי ם
משוס דמצו ה קעכי ד ליש א אש ה והכ י משמ ע באב ל רבת י דתני א ע ל כ ל המפי ס אסו ר
לילך לבי ת המשת ה ע ד שלשי ם יו ם וע ל אבי ו וע ל אמ ו כ ל י״ ב חד ש אל א א״ כ הית ה
לשם מצו ה ע׳יי נ . ונשואי ; מצו ה הי א :

ו שמח ת מרעו ת וכו ׳ . ש ם ת״ ר ע ל נ <

המתים כול ם אד ם נכנ ס לבי ת
השמחה לאח ר שלשי ם יו ם ע ל אבי ו וע ל אמ ו
לאחר י״ ב חד ש אמ ר רבב״ ח ולשמח ת מרעו ת
מותר ליכנ ס לחלח ר ומוחבינ ן עלי ה מדהני א
לשמחה שלשי ם ולמרעו ת שלשי ם ל א קשי א ה א
בארישוחא ה א בסורעמס א ול א לאלת ר היינ ו
לאחר שנע ה . ול א נתבא ר בדבר י רבינ ו שממ ה
שאינה ש ל מרעו ת מא י וראיח י מ י שכת ב
דאסור אפי ׳ לאח ר שלשי ם יו ם וז ו ודא י חומר א
גדולה ול א ראינ ו שנוהגי ן של א ינגס ו לסופ ה
אלא ע ל אבי ו וע ל אמ ו והכ י משמ ע מהבריית א
דתגיא לשמח ה שלשי ם ולמרעו ח שלשי ם משמ ע
דחרתי מיל י נינה ו וכ ן נרא ה דע ת ר בינ ו דשמת ח
מרעות שאינ ו חיי ב לפורע ה הו י כשא ר שממוי ן
ובתוך שלשי ם אסו ר אס ר שלשי ם מות ר וע ל
אביו וע ל אמ ו ע ד י״ ב חד ש . ירושלמ י א ס הית ה
חבורת מצו ה א ו קידו ש החוד ש מות ר חבור ת
מצוה כנו ן חבור ת אכיל ת פסחי ם ואכיל ת קדשי ם
ומעבר שנ י ותני א באב ל רבת י ע ל כ ל המתי ם
אסור ליל ך לבי ת המשח ה ע ד שלשי ם יו ם לאבי ו ולאמ ו ע ד שיגער ו ב ו חבירי ו אל ת א״ כ
היחה לפ ס שמי ם ומשמ ע דמ ה שהתיר ו סעוד ה ש ל מצו ה אע״ ס שי ש ש ם שמת ה דוק א
לאתר שבע ה לשא ר קרובי ם וע ל אבי ו וע ל אמ ו אח ר פלשי ם יו ם , ותמהת י על , רבינ ו למ ה
השמיט ז ה הירושלמ י . וי״ ל דאכיל ת פסחי ם וקדשי ם ומעש ר מצו ת ש ל תזל ה ה ן ופפיט א
דלא אח י אבלו ת ודח י לה ו דאב ל מוה ר לאכו ל קדשי ם ואע״ ע שאוכ ל בחבור ה ש ל מצו ה
מותר דכתי ב ש ש אנכ י ע ל אמרת ך וכתי ב הח ח אש ר ל א עבד ת א ח ה ׳ אלהי ך בשמח ה
ובטוב לב ב וסמ ך רבינ ו ע ל מ ה שכת ב מ י של א קיי ם מצו ת פ״ ו א ו שי ש ל ו בני ם קטיני ם
וכו׳ וכ״ ש במקו ם שי ש ש ם מצו ה של א העמיד ו גזיר ת שלשי ם אל א במקו ם דליכ א צ ד מצו ה
הילכך משי א יתו ם ויתומ ה א ו ענ י ועני ה שס ם ל א יכנ ס יתבט ל המעש ה כיו ן שי ש מצו ה מות ר
וכן דע ת הרחב״ ד ז״ ל וכ ן נ״ ל דע ת רבינ ו אע״ פ של א פיר ש . כלל א דמילת א כ ל סעוד ה שי ש
בה צ ד מצו ה אע״ פ שי ש ש ם שממ ה מוה ר אמ ר שנע ה וע ל אבי ו וע ל אמ ו אמ ר פלשי ם :
ךן ;; ל כ ל המתי ם כול ם מות ר ליל ך בסחור ה וכו ׳ . הכ י אימ א בירושלמ י וטעמ א משו ש
שמחה הילכ ך דוק א ההולכי ם למרחו ק בשייר א גדול ה אב ל שא ר מש א ומת ן מוח ר אמ ר
שבעה והכ י איה א בהגה ה וכ ן נרא ה דע ת רבינ ו מד ר,חנ י ל ה גב י שמר ה מרעו ת ;

ט ע ל כ ל המתי ם כול ם רצ ה ממע ט וכו ׳ . בריית א בפר ק מגלמי ן כלשו ן רבינ ו :

י ך,חול ד ממקו ם למקו ם וכו ׳ . ש ם תני א אב ל ההול ך ממקו ם למקו ם א ס יכו ל למע ט
בעססו ימע ט וא ם לח ו יגלג ל עמה ס ופיר ש רבינ ו ימנ ה צרכ י הדר ך וכו ׳ ו ק

פירש

הדרו ודברי ם שי ש בה ם חי י נפ ש ו כ כ הרי״ ף והר ח ס !מסמ ע נ ׳ ׳ ־ " י

בסמוד ע ל אבי ו ואמ ו ממע ט בעסק ו וקאמ ר שא ס הי ה הול ך ממקו ם למקו ם ואינ ו יכו ל למע ט בעסק ו שאי ן ל ו מ י שיקנ ה ג ו וצרי ך הו א בעצמ ו לקנו ת וא ם צ א יקנ ה באות ה העי ר

לא

לחם משנ ה

•זם מפנ י צור ך האי ש שאי ן ל ו בני ס א ו י ש ל ו בני ם קטני ם ואעי פ שהתיר ו ל ו הנישואי ן

לא התיר ו הבעיל ה משו ם דהי א שמח ה יתיר ה כ י היכ י דהתיר ו ל ו ליש א אש ה תו ך ל ׳
יום ואסר ו ל ו לבעו ל ע ד אח ר שלשי ם יו ם משמ ע דטעמ א משו ס דהו • שמח ה בבעל ה
יסירה ולכ ך אסר ו ל ו תו ך שלשי ם הבעיל ה אב ל הנישואי ן התיר ו ל ו מפג י הצור ך והכ י
משמע מההי א ליוס ף הכה ן דאמי ו ש ם דל א ב א עצי ה ע ד לזמ ן מרוב ה דהיינ ו שלשי ם יו ם
משמע דטעמ א לאיסו ר נשוא׳ , ע ד ל ׳ יו ם והבעיצ ה הויכממ ה טיפ י ולכ ך אסר ו ע ד שלשי ם
אבל ל א הו י טעמ א משו ם להו א אב ל מאשת ו ולכ ך אסר ו ע ד שלשי ם יו ם ונדסנו ר הר ג
כ״מ דא ס כ ן ע ל שלש ה רגלי ם הי ה לה ס לאסו ר ל ו הבעיל ה אל א איסו ר הבעיל ה הו א
משוס 7ד ל מהכ א שלש ה רגלי ם ה א קי״ ל דלניפואי ן שלשי ם יו ם אפי ׳ שיהי ה אב ל משו ם
אחד משא ר קלובי ם ולכ ך באש ה אבל ה משו ם אמ ד מקרובי ה אסר ו הבעיל ה ע ד שלש ה
רגלים אב ל הרמב״ ן ז״ ל סבו ר דא ק עיק ר השממ ה אל א הנישואי ן ואס ר ליש א ע ד שלשי ם
יום גנ י מח ה אשת ו וה א דאמ ר גב י יוס ף הכה ן ל א ב א עלי ה ר״ ל נישואי ן ולהכ י מקר י
כא עלי ה ולא ו דוק א וכ ן פיר ש הר״ ן בפירו ש ההלכו ת ורבינ ו אזי ל לטעמי ה דסוב ר דעיק ר