Section 783

משנה

ג בתספור ת כיצ ד וכו ׳ . כת ב הר ב כ״ מ פ ן דע ת הרי״ ף והרמב״ ן ז״ ל . נרא ה דל א
כתב כ ן משו ס התספור ת דאי ן ל ו שייכו ח כל ל אל א בשבי ל קציצ ח הצפרני ם
כחג כ ן דלדע ת הרי״ ף והרמב״ ן ז״ ל בשנו י שר י אפיל ו תו ך שבע ה ובל א שנו י אסו ר אפי ׳
אחר שבע ה ע ד שלשי ם וי ש סירו ת אחרו ת הוזכר ו נטו ר יור ה דע ה סימ ן ש״ צ :

עד שישל ח פר ע א ו יגער ו וכו ׳ . ז ו הי א גירס ת הירושלמ י לפ י דע ת יבינ ו אב ל הסוס ׳
כחנו בפר ק ואל ו מגלחי ן (ד ף כ״ב: ) דהי א נוסח א משובש ת וצ״ ל שישל ח פר ע
ויגערו משו ם דמסמ ע לתוספו ת ז״ ל דשלו ח פר ע ל א הו י אל א שלשי ם יו ם דיצפי ק פר ע

פרע

הגהות מיימוניו ת

אבל באל ה המלניו ת ל א נחג ו מתנ י שמבי א ליד י שחו ק גרונ י בי ן העכו׳ ם ועבדי ם
ושסחות שבינינ ו סמ״ ג : [ס ] וב ן שאסו ר בדבר י תורד . ילםינ ן לעי ל מהא י קר א . וא״ ת
מ׳ש הנ ך חרח י דגמרינ ן מיחזקא ל ובשא ר מיל י אמרינ ן איסכ א וי׳ ל דמסחמ א ל א ב א
להחמיר ע ל יחזקא ל אל א להק ל וכיו ן שהו א אסו ר כי ש אחרי ם א״ נ י״ ל משו ם דבתי ב
הכי מתינ ז אב ל ל א תעש ה פאר ך חבו ש עלי ך וגו ׳ הכ י קא׳ ל באניק ה ודטימ ה את ה שוד .
לשאר אבלי ם אכ ל מבא ן ואיל ך מתי ם אב ל ל א תעש ה בלומ ר ל א תעש ה באב ל ש ל שא ר מתי ם
ואי הו ה נתי ב מתי ם אב ל בריש א דקר א ה׳ א שנשתנ ה יחזקא ל משא ר מתי ם לב ל דב ר :
[צ] וד.״ מ לשאו ל בשלו ם היחי ד אב ל לרבי ם כשבאי ן להספ ד לנחמ ו אומ ר לה ם משו ם
כבודס לכ ו לבתיכ ם לשלו ם ושכרנ ם כפו ל ומג ׳ וע ד שבע ה משי ב לשאי ן יודעי ! אבל ו

, יודעי !

ואינו שוא ל ומשבע ה וע ד שלשי ם משי ב ושוא ל כדרכ ו ואי ן דדי ך להודי ע אבל ו ולכתחל ה אי ן שואלי ! בשלומ ו ע ד אח ר שלשי ם וע ל אבי ו וע ל אמ ו אי ן מדב ר עט י בדרכ ו ע ד
אחר ׳״ כ חד ש מחל ׳ שמחו ת וס׳ ה ז [ק ! וכ״ ש לאח ר שכע ח א ם שאל י כשלומ ו מחט ת של א ידע ו ההלכ ה א ו ששכח ו אכל ו וכ ן כת ג ראב׳ י ועיי ן בספר י ע׳ נ ־ [א ] כ ן ספ ק

נה״כ

הרדב״ז(מכ״י ) יטופטים . הלכו ת אב ל פ״ ו כס ף משנ ה

עו 151

צלא גיהי ז וחסשור ח וכ ן ה ם דבר י רבינ ו שמנ ה ככל ל הדברי ם האסורי ם כ ל שכמ ה ומנ ה
הגיהו! בכל ל הדברי ם האסורי ם כ ל שלשי ם יו ם ומדל א מפלי ג חלמוד א דיד ן גגיהי ז בי ן
אביו לשא ר קרובי ם כדמפצי ג בכ ל הנ ך למ ד רבינ ו דאסיל ו ע ל אבי ו וע ל אמ ו מוח ר לאח ר
שלשים יו ם . ונ״ ל טעמ א דגיהו ן מחמע ך ואינ ו עומ ד לזמ ן מרוב ה דכווח ה אמרינ ן גב י כל י
משחן אי ן בה ס משו ס גיהו ן משו ס דמהקלקלי ם
מיד וכל י צמ ר אע״ ג דאי ן מסקלקלי ס מי ד מ״ מ
אין עומ ד גיהוצ ן אל א זמ ן קצ ר ולפיכ ך ל א חילק ו
בין אבי ו ואמ ו לשא ר מהי ס :

ה בנשואי ן כיצ ד וכו׳ . ש ם ת״ ר כ ל שלשי ם
יום לנשואי ן מת ה אשח ו אסו ר
לישא אחר ת ע ד שיעבר ו עלי ו שלש ה רגלי ם וא ם
אין ל ו בני ם מוה ר ליש א לאלת ר וכו ׳ כאש ר
כתב רבינ ו והקש ה ר״ ת מ י של א קיי ם מצו ת
ס״ו א ס אינ ו מות ר לבעו ל למ ה יכנו ס ול א
קשיא שאינ ו דומ ה מ י שי ש ל ו פ ת בסל ו למ י
שאין ל ו ושמ א אמ ר שיעבר ו שלשי ם יו ם יתעכ ב
עד שימצ א אש ה : וכ ן החש ה שהית ה אבל ה
וכו׳ . הת ם מעש ה ביוס ף הכה ן שמת ה אשת ו
ואמר לאחות ה בבי ת הקברו ת לכ י ופרנס י א ת
בני אחות ך ואעפ״ כ ל א ב א עלי ה לזמ ן מרוב ה
מאי לזמ ן מרוב ה אמ ר ר״ פ לאח ר שלשי ם יו ם
וה״ה שא ם ל א קיי ס האי ש מצו ת פ״ ו מותר ת

להנשא ל ו תו ך שלשי ם יו ם ובלב ד של א תבע ל ע ד לאח ר שלשי ם יו ם ואי ן השלשי ם יו ם
פוליס להבחנ ת הזר ע דקי״ ל האש ה ל א תנש א ול א תתאר ס ע ד לאח ר שלש ה חדשי ם שמ ת
בעלה א ו שגירש ה : ומות ר לארס ה אפי ׳ ביו ם המית ה וכו ׳ . ומעש ה דיוס ף הכה ן אירוסי ן
גוו א״ נ נשוחי ן ממ ש הו ו וה א דאמ ר ל ה בבי ת הקברו ת אח ר שבע ה הי ה שכ ן דר ך לפקו ד
אס המתי ם בשבע ת הימי ם ור״ ח פיר ש של א הי ו אל א שידוכי ן ומיה ו לאלת ר דתני א

בברייתא

שהן לבני ם ומגוהצי ן מותרי ן . וכל י פשת ן אי ן [כ ] בה ן
משום גיהו ץ ולאח ר שלשי ם יו ם מות ר בגיהו ץ אפיל ו ע ל
אביו וע ל אמ ו : ד , ״בנישואי ן כיצ ד . אםו ר ליש א אש ה
כל שלשי ם יו ם . ומות ר לארש ה אפיל ו ביו ם המית ה . ומ י
שמתה אשת ו . א ם כב ר קיי ם מצו ת פרי ה ורבי ה וי ש ל ו
מי שישמשנ ו ואי ן ל ו בני ם קטני ם הר י ז ה אסו ר ליש א
אשה [ג ] אחר ת ע ד שיעבר ו עלי ו שלש ה רגלים . אב ל מ י
שלא קיי ם מצו ת פרי ה ורבי ה . א ו [י ] שקיי ם וי ש ל ו בני ם
קטנים א ו שאי ן ל ו מ י שישמשנ ו . הר י ז ה מות ר לארש ה
ולכנום מי ד ואסו ר ל ו לב א עלי ה ע ד שלשי ם יום . וכ ן
[ה] האשד . שהיתר • אבל ה ל א תבע ל ע ד שלשי ם יו ם :

ז* טו ר יו׳ ד סי ׳ שצ ב :

על בעל ה תכב ס ותחקש ט בבגד י צבעוני ם חדשי ם ובמכילת א אחרית ♦ דאב ל מני 6 כ ל מ ה
שיש באי ש י ש באש ה מו ! מתספור ת ול ח הזכי ר גיהו ! כל ל . ומש״ כ הי ו צבועי ם ומגוהצי ם
מותרים וכ ן א ם ל א כי ו חדשי ם וכו ׳ . ומ״ ש וכל י פשח ן אי ן בה ם משו ס גיהו ץ . אמרינ ן
גבי ט״ ב כל י פשה ן א ץ בה ם משו ס גיהו ן ואע״ פ שהרמב״ ן והרא״ ש כתב ו דההו א דמ״ ב

דוקא לגהצ ן ולהני ח אב ל אסו ר ללבו ש המגוהצי ן
סמ״ג כת ב ע ל דבר י רבינ ו הכ י אמרינ ן בסר ק
אלו מגלחי ן(ד ף י״ח ) כל י פשת ן משו ס שמתקלקלי ן
מותר לכבס ן במוע ד והו א הדי ן באב ל עכ״ ל
ומכל מקו ם אי ן ז ו ראי ה גמור ה דכינו ס לחו ד
וגיהוץ לחו ד : ומ״ ש ולאח ר שלשי ם יו ם מות ר
בגיהוץ אפי ׳ ע ל אבי ו וע ל אמו . אע״ ג דבירושלמ י
קאמר דבאבי ו ואמ ו אסו ר בגיהו ץ ע ד י״ ב
חדש ובאב ל רבת י תני א ע ד שיגי ע הרג ל ויגער ו
בו חבירי ו סוב ר רבינ ו דגמר א דיד ן פליג א דל א
שויא חילו ק בי ! גיהו ץ דאבי ו ואמ ו לשא ר קרובי ם :

כתב הטו ר אנ ו דגיהו ץ ש;נ ו ככיבו ס שלה ם
הכל מות ר לאח ר שבע ה :

ח בנשואי ן כיצ ד וכו ׳ . בפר ק אל ו מגלמי ן
(דף כ״ג ) ק״ ר כ ל שלשי ם יו ם
לצשואין . וכת ב הרא״ ש ה א דקתנ י נשואי ן לא ו
משום דליאר ס שר י דה א חנ ן בפר ק החול ץ (ד ף
מ׳יא) רב י יוס י אומ ר כ ל הנשי ם יתארס ו חו ץ
מן האלמנ ה מפנ י האיבו ל שלשי ם יו ם אל א משו ם רבות א דנשואי ן נקטי ה לאשמועינ ן דנפואי ן
שרי לאח ר שלשי ם יו ם וכ׳י כ הרמב׳י ן בח׳י ה דאפיל ו אירוסי ן בל א סעוד ה אסו ר כ ל שלשי ם
יום כדתנ ן ר ׳ יוס י אומ ר כ ל הנשי ם יתארס ו מו ץ מ ן האלמנ ה וכו ׳ עכ״ ל . וטעמ ו ש ל
רבינו משו ס דאיכ א למימ ר דה א דקתנ י חו ץ מ ן האלמנ ה מפנ י התיבו ל ר ׳ יוס י אמר ה ול א
קי״ל כווחי ה א י נמ י דא ף ר ׳ יוס י ל א אס ר ליאר ס אל א בסעוד ה אב ל בל א סעוד ה מישר א
שרי וה״ ק כ ל הנשי ם יתארס ו בכ ל גוונ א אפיל ו בסעוד ה חו ץ מ ן האלמנ ה דאיכ א ב ה צ ד

שמחת

דאיסורא ליאר ס מפנ י האיבו ל כגו ן בסעוד ה נעמ א דמפר ש הכ י מדשר י בירושלמ י ליאר ס
אפילו בט״ ב שמ א יקדמנ ו אח ר אי ת ל ן למימ ר דכ י תני א כ ל שלשי ם יו ם לנישואי ן דוק א לנשואי ן אמר ו ול א לאירוסי ן והרמב״ ן והרא׳י ש ל א ילפ י מהת ם משו ס דאבילו ת ישנ ה שאנ י

ויבינו סוב ר דבחשש א דשמ א יקדמנ ו אח ר ברחמי ם לי ח ל ן לפלוג י בי ן ישנ ה לחדש ה : ומ י שמח ה אשת ו וכו ׳ . בפר ק אל ו מגלחי ן(ד ף כ״ו ) מח ה אשת ו אסו ר ליש א אחר ת ע ד שיעבר ו

עליו שלפ ה רגלי ם רב י יהוד ה אומ ר ראשו ן ושנ י אסו ר שליש י מות ר ופסק ו הרי״ ץ גיא ח והרמב״ ן והיא״ ש כר״ י דהלכ ה כדבר י המיק ל באב ל ורבינ ו פס ק כח״ ק : ומ״ ש אב ל מ י של א

קייס מצו ת פרי ה ורפי ה א ו שקיי ם וי ש ל ו בני ס קטני ם . ש ם אי ן ל ו בני ם מות ר ליש א לאלר״ ר משו ם ביטו ל פיי ה ורבי ה הנימ ה ל ו בני ם קטני ם מוה ר ליש א לאלת ר מפנ י פרנסת ן

מעשה שמת ה אשת ו ש ל יוס ף הכה ן ואמ ר לאחות ה בבי ת הקברו ת לכ י ופרנס י א ת בנ י אחות ך ואעפ״ כ ל א ב א עלי ה וכו ' ע ד לאח ר שלשי ם יו ם ומפי ש רפינ ו כפשט ה דלישנ א דמות ר

*לכנוס מי ד אפיל ו תו ך שבע ה ודל א כהרמב״ ן שכת ב דלעול ם אסו ר ל ׳ יו ם וקור א אוה ו לאלת ר משו ם דזמ ן נישואי ן שלש ה רגלי ם וג ם דל א כר״ ת שכת ב בתו ך שבע ה אסו ר : ומ״ ש א ו

שאין ל ו מ י שישמשנ ו . ייושנמ י בכר ק החול ץ : כת ב הטו ר בש ם רבינ ו ת ם דמ י שאי ן ל ו בני ם מות ר לכנו ס ולבעו ל אח ר שבע ה וכ״ כ הרא״ ש ג ם בש ם הראב״ ד וכת ב שכ ן נרא ה
מדברי הרי״ף : וכ ן האש ה שהיח ה אפיל ה ל א שבע ל ע ד שלשי ם יו ם . כת ב הרמב״ ן ע ל ז ה משמ ע דנשא ת הי א מי ד ול א ד ק דאנ ן אפיל ו באירוסי ן חנ ן מו ן מ ן האלמנ ה מפנ י האיבו ל

וכמה שלשי ם יו ם עכ״ ל . ואנ י אומ ר דה א ל״ ק דאיכ א למימ ר דכיו ן דסב ר רבינ ו דמוח ר ליאר ס אפי ׳ ביו ם המית ה כמ ו שנתבא ר ממיל א ל א קי״ ל כרב י יוס י דחיי ש לאיבו ל . וא״ ג

קי״ל

*[כן משמ ע כהדי א כירושלמ י סר ק החול ץ ומבי א סת ם ג ם כ ן מעש ה כפ ו שהוב א כבכל י אל א דגמקו ס יוס ף הכה ן אמ ר הס ס מעש ה שמת ה אשת ו ש ל רב י טרפו ן וקתנ י ש ם בהדי א א ף ע ל ס י כ ן כנכ ה ול א הכיר ה
עד שעבר ו עלי ה שלשי ם יוס ] :

לחם משנ ה

פרע מנזי ר וכיו ן שכ ן אי ך נאמ ר דשלשי ס יו ם מג י לאבי ו ולאמ ו אב ל לרבינ ו משמ ע לי ה
דשלוח פר ע דבריית א הו י טפ י משלשי ם יו ם וכדכה ב הרכ״מ :

וכלי פשת ן אי ן בה ם משו ס גיהו ץ וכו׳ . כת ב הר ב כ״ מ דהרמב״ ן והרא״ ש ז״ ל
דחו דבר י רביג ו דאי ן ראי ה ממא י דאמרינ ן בתשע ה בא ב כל י פשת ן אי ן בה ם
משום גיהו ץ דהח ם דוק א לגהצ ן ולהני ח חב ל אסו ר ללבו ש המגוהצי ן . ול י נרא ה לומ ר
דאע״ג דאסו ר ללבו ש המגוהצי ן הו א משו ם דש ם החמיר ו אפי ׳ במכובסי ן דאסו ר ללבש ן
וכדכיזב הטו ר בהלכו ת חשע ה פא ב בש ם הרמב״ ן ז״ ל דבי ן חדשי ם בי ן ישני ם פי ץ צבועי ם
בין נבני ס בי ן מכובסי ם עכשי ו בי ן מכובסי ם קוד ם חסו ר ללבש ן וכו ׳ אב ל הכ א ל א
אסרו אל א גיהו ץ 7וק א וכמ ו שאמר ו שלבי ם לגיהו ץ וכו ׳ וכמ ו שכת ב רש״ י ז״ ל בפר ק
החולץ (ד ף מ״ ג ) מקו ם שמוה ר לכב ס וכו ׳ דאב ל חי ץ אסו ר בתכבוס ח אל א שבע ה ימי ם
וכו׳ ג ס התוספו ת כתב ו בפר ק מגלחי ן (ד ף כ״ג. ) כ ל ל ׳ יו ם לגיהו ץ דוק א גיהו ץ אסו ר
אבל בל א גיהו ן כגו ן כיבו ס מות ר וכו ׳ כיו ן דכל י פשת ן אי ן בה ן משו ם גיהו ץ לכ ך מות ר

תוך שלשים :

ד• בנשואי ן כיצ ד וכו ׳ . התוס ׳ בפר ק החול ץ (ד ף מ״ג: ) הקש ו דש ם אסר ו ליאר ס
תוך שלשי ם יו ס ובפר ק בתר א דמ״ ק (ד ף כ״ג. ) חנ י כ ל שלשי ס יו ם
לנישואין משמ ע דליאר ס שד י ותירא ו שנ י תירוצי ם דההי א כר ׳ יהוד ה דשר י א י נמ י נישואי ן
נקט לאשמועינ ן דאפיל ו נישואי ן שר ו מי ד לאח ר שלשי ם יו ם וכו׳ . ורבינ ו אי ח לי ה כתירוצ א
קמא ש ל תוספו ת ולכ ך פש ק כר ׳ יהוד ה דההי א בריית א אשי א כר ׳ יהוד ה ולכ ך התי ר
ליארם מי ד ועו ד דהלל ה כדבר • המק ל באב ל ואע״ ס שהו א יחיד . ואנ י תמ ה נ! ל הרמב״ ן

והרא״ש ז״ ל שהשיג ו ע ל רבינ ו ע ל כ ך דבכמ ה דברי ם פכקינ ן כיחידא ה באב ל כ״ ש כר ׳
יהודה לגב י ר ׳ יוס י והר י ה ס עצמ ם פסק ו בההי א דמת ה אשת ו כר ׳ יהוד ה דרג ל שליש י
מותר משו ס דהלכ ה כדבר י המק ל באב ל וא״ כ למ ה תמה ו ע ל רבינ ו וכ י תימ א דל א
פליג ר ' יהוד ה אר ׳ יוס י בה א ודא י פלי ג כדכה ב רש״ י ז״ ל בפירו ש המכנ ה דלא ו בהבחג ה
פליגי דבפר ק ארבע ה אחי ן (ד ף ל״ה. ) מוכ ח דמק ל ר ׳ יוס י טפ י בהבחנ ה סל א באבלו ת
אתי לפלוג י עלי ה ^ לכ ך נלא ה עיק ר כדבר י רבינ ו וכדפרישיח . אב ל מ״ ש הרכ״ מ א י נמ י
דאף ר ׳ יוס י ל א אס ר ליאר ם אל א בסעוד ה ל א ידעת י אי ך כת ב כ ן דה א בפר ק החול ץ
הקשו מקו ם שאסו ר לכב ס מות ר ליאר ס מקו ם שמוה ר לכב ס אינ ו די ן שמות ר ליאר ס
ומייתי ה א דמות ר ליאר ם מבריית א דאמ ר קוד ם הזמ ן הז ה וכו ׳ ומארסי ן אב ל ל א כונסי ן
וכו׳ ואי ן עושי ן סעוד ת אירוסי ן וא י ר ׳ יוס י ל א אס ר אל א לעשו ת סעוד ת אירושי ן לב ד
א״כ מא י קושי א ה א אירוסי ן בל א סעוד ה מות ר כ י הת ס אל א ודת י דאירוסי ן בלחו ד
אסר ר ׳ יוס י ומא י דמיית י מהשע ה בא ב אינ ו כלו ם דה א אסי ק ר ב אש י הח ס בגמר א
דשאני אבילו ת חדש ה מישנ ה וכו ׳ וכמ ו שכתב ו התוספו ת הח ס די ש דברי ם שי ש טע ם
להחמיר בחדש ה מבישנ ה וי ש דברי ם שראו י להחמי ר בישנ ה מבחדש ה : וכ ן האש ה שהית ה
אבלה וכו ׳ . הר ב כ״ מ כת ב דהיינ ו באש ה שהי א אבל ה ע ל בעלי ? ודח ק עצמ ו לומ ר
דמאי דקאמ ר ע ד שלשי ם יו ם היינ ו מטע ם אבלו ת אב ל מטע ם הבחנ ה בעינ ן שלש ה
חדשים וקש ה הו א דע ד שלשי ם יו ם משמ ע דאח ר שלשי ם תבע ל . לכ ך נרא ה ל י דרפינ ו
לא אייר י אל א באש ה אבל ה ע ל אח ד מקרובי ה ול א ע ל פעל ה והי א אסור ה לינש א ע ד
שלשים יו ם וכמ״ ש לנישוא ץ שלשי ם יו ם אב ל ט״ מ התיר ה לאש ה זא ת לינש א חי ך שלשי ם