Section 781

דהנך שנעד . ימ י אג ל וי׳ ל דילמ א בהנ ך שבעד . ימי ם הו י מוני ר לי ה לאורח א רהיק א
והוי נפי ש אנרי ה עב״ ל מהל ׳ שמחו ת ומסי ק הרמב״ ן ז׳ ל וז׳ ל המקב ל שד ה באריסו ת
או בקבלנו ת א ו בחכירו ת ואירע ו אב ל למקב ל הו א עצמ ו ל א יעש ה אב ל ישכי ר אחרי ם
שיעשו משו ם פפיד א דמר י ארע א אב ל בשד ה של ו ל א ישכי ר אחרי ם לעבדה . כיו ן דלא ו
דבר האבו ד הו א שאי ן השדר , נאבד ת בשבי ל של א יעבדנ ה וא ם י ש אריסי ן א ו חכירי ן
או קבלני ן בשר ה האב ל הר י אל ו יעש ה מלאכ ה בה ן ול א ישבירו ם לאחרי ם וא ם הי ו
טושכרין א ו מוהברי ן מקוד ם ה ם א ו בהמת ם שא ם ל א יעש ו יפסיד ו נ ם שכ ר ש ל הימי ם
שאהר ימ י אבל ו דד.יינ ו שכ ר כ ל החד ש וז ה ■ודא י אי ן לה ם להפסי ד ולכ ך יעש ו א ף
תוך ימ י אבל ו וא ם היתר . בהמת ו ש ל האב ל מוחכר ת א ו מושכר ת אצ ל אהרי ם קור ס
שאירעו אב ל הר י השוכרי ם עושי ן ב ה מלאכ ה א ף בימ י אבל ו ש ל ז ה ואחי ן א ו שותפי ן
שאירע לאח ד מה ם אי ן שותפ ו עוש ה בדב ר השותפו ת בלו ם אל א בצינע ה עכ׳ ל בהל ■
שמחות ע״ ב : [י ] פירו ש ה ם א ו בהמ ה שא ם ל א יעש ו עת ה יפסיד ו ג ם שכ ר חיטי ם
שלאהר ימ י אבל ו ע ד מלא ת ימ י השכירו ת וז ה ודא י אי ן לה ם להפסי ד ולג ן יעש ו א ף
תוך ימ י אבל ו וא ם הית ה בהמת ו ש ל אב ל מוהכר ת א ו מושכר ת לאחרי ם קוד ם שאירע ו
אבל הר י אל ו השוכרי ם יעש ו ב ה מלאכ ה א ף משאירע ו אב ל ע״ ב מדבר י טור י רבינ ו
שיחיה : [כ ] וכ״ ש א ם הו א שכ ר המו ך א ו נט ל א ו ספינ ה ואירע ו אב ל של א יעש ה בה ן
מלאבד. ול א ישביר ן לאחרי ם לעשו ת בד. ן מלאכ ה :

טגד^ האריסי ן ובמכירי ן של ו כו ׳ ע י נ, ־ הור ו רנזס י הגאוני ם 1׳׳ < ;

מריביז(־־״' ) ^כופטי־ם . הלכו ת אב ל 2״ף , כס ף סשנד . ער ,

ינ האב ל שהיח ה מלאכ ת אחרי ם ניד ו וכו ׳ . ש ס ככריית א ואייר י כחצו ש כגו ן נג ד
לארוג : הית ה מלאכת ו ני ד אחרי ם וט ׳ . ג ס ז ה ש ם ככריית א ומדמחל ק
בין בית ו לבי ת אמ ר משמ ע דאייר י בתלו ש כדכחיננ א והשמינ י רבינ ו מני ן א ס הו א
קבלנות קרק ע כגו ן מי ן בי ת א ו חריש ת שד ה וכיוצ א ב ו א ם הו א תו ך החחו ס א ו
חוץ לתחו ם ונרא ה דיפ ה עש ה שהשמיט ו
דבשלמא גב י שב ת ויו ם טו ב שיי ך לחל ק בי ן
תוך התחו ם למו ן לתחו ם אב ל גב י אב ל ל א
שייך לחל ק כיו ן דאזל י אינש י בכ ל דוכת א
הילכך אפי ׳ חו ץ לשחו ם אסו ר דאמר י אינש י
דשכר אות ם לעשו ת מלאכת ו בימ י אבל ו
ובשבתות וימי ם טובי ם שחל ו בימ י אבל ו מות ר
כך כת ב הרמב״ ן ז״ ל ול א הוצר ך רבינ ו לבא ר
זה דמלישנ א דברייח א משמ ע מדקתנ י בבי ת
אחר עושי ן וטעמ א מא י משו ס דהו י צנע א אב ל
עבודת קרק ע הו י פרהשי א ואסו ר אפי ׳ רו ן
לתחום כיו ן דאיכ א אינש י דאזל י הת ם :

יד הי ה ל ו די ן ע ם אד ם . חידו ש הורא ה
זו דאינ ו תוב ע א ת חביר ו כ ל
שבעת ימ י אבל ו דהו י בכל ל עשיי ת מלאכ ה אב ל
סיפא מילת א דפשיט א הי א שא ס הו א דב ר
האכד שמות ר לעשו ת ע״ י אחרי ם וי״ ל דסיפ א
נמי קמ״ ל אע״ פ שאינ ו דב ר האג ד לגמר י כגו ן
שבקש בע ל דינ ו ליל ך למדה״ י א ו שעדי ו חולי ם
אע״ס שאפש ר שיעש ה דינ ו אח ר זמ ן קמ״ ל
דהוי דב ר האב ד ועוש ה שלי ח :

טו מני ן שהאב ל אסו ר בד״ ת וכו׳ . ס ׳ אל ו
מגלחין בריית א : וא ש הי ו רבי ם
צריכין ל ו וכו׳ . ג ס ז ה ש ם . ומכז ן למד ו שת ם
היה הכת ן אב ל ואי ן ש ס כה ן אח ר ל א יקר א
בחורה אל א יקר א ישרא ל במקומ ו שאי ן כא ן
דרכי שלו ם . ולעני ן לקמ ת האב ל באיו ב
ובקיניח ובדברי ם הרעי ם שבירמי ה איכ א
פלוגתא ודעת י כדע ת המתירי ן וע״ י קריא ה
זו ל א ישכ ח א ח אבל ו ול א יהי ה שמ ח ול א
יהיה יוש ב ובטל :

יז ומני ן שאי ן האב ל יוש ב וכו׳ . ג ם ז ה
שם. שת י תמיהו ת י ש ע ל רבינ ו בז ה .

חדא מנ א לי ה שחיי ב ליש י ע ל מט ה הכפוי ה
דילמא א ס כפ ה מטה ו ויש ב לאר ן ־ג י בהכ י
כדמשמע קר א וישכ ב ארצ ה וכ ן • ש פוסקי ם .
ותו מנ א לי ה לחל ק בי ן יו ם ראשו ן לשא ר
הימים . וכ ל ז ה בכל ל השג ת הראב״ ד ז״ ל גכ ל
זה תירצת י לעי ל ע״ ש . ומ״ ש רבינ ו ל א יצ א
יד״ח אל א יש ן ע ל מט ה כסוי ה דוק א ביו ם

יג האב ל שהית ה מלאכ ת [ל ] אחרי ם ביד ר בי ן בקבלד ת
בין שאינ ה בקבלנו ת ל א יעש ה . הית ה מלאכת ו בי ד
אחרים . בבית ו ל א יעש ר בבי ת אח ר עושי ן : י ד הי ה ל ו
דין ע ם אד ם אינ ו תובע ו כ ל שבע ת ימ י האבילו ת . וא ם
היה דב ר אב ד עוש ה שלי ח . בז ה הור ו הגאוני ם :
טו ^מני ן שהאב ל אםו ר בדבר י תורה . שהר י נאמ ר
ליחזקאל האנ ק דו ם : ט ז אסו ר לקרו ת [פ ] בתור ה
בנביאים ובכתובי ם ולשנו ת במשנ ה ובמדר ש ובהלכו ת .
ואם הי ו [נ ] רבי ם צריכי ן ל ו מות ר ובלב ד של א יעמי ד
תורגמן אל א ילחו ש לאח ר בצד ו וז ה שבצד ו אומ ר
לתורגמן והתורגמ ן משמי ע לרבי ם : י ז"ומני ן שאי ן האב ל
יושב ע ל המט ה . שנאמ ר ויק ם המל ך ויקר ע א ת בגדי ו
וישכב ארצ ה : י ח וחיי ב [ס ] לכפו ת המט ה כ ל שבע ה .
ולא מטת ו בלב ד הו א כופ ה אל א כ ל המטו ת שי ש ל ו
בתוך בית ו הו א כופ ה אפיל ו עש ר מטו ת בעשר ה בתי ם
ובעימר עיירו ת חיי ב לכפו ת א ת בולן . ואפיל ו חמש ה
אחים ומ ת אח ד מה ן כול ן בופי ן א ת מטותיה ן . המט ה
המיוחדת לכלי ם א ו למעו ת אינ ו צרי ך לכפות ה . דרג ש
אינו צרי ך לכפות ו אל א מתי ר א ת קרביטי ו והו א נופ ל
מאליו . מט ה שנקליטי ה יוצאי ן ממנ ה שהר י א י אפש ר
להפכה זוקפ ה ודי ו . הפ ך כ ל מטותי ו והי ה הו א יש ן ע ל
גבי מטו ת אחרי ם א ו ע ל גב י כס א א ו ע ל גב י ארו ן א ו
על גב י קרק ע ל א יצ א יד י חובת ו אל א יש ן ע ל גב י המט ה
הכפויה • י ט מני ן לאב ל שאסו ר בפריע ת הרא ש , שהר י
נאמר ליחזקא ל ל א תעט ה ע ל שפ ם מכל ל ששא ר
האבלים חייבי ן בעטיפ ת הראש . והסוד ר שמכס ה ב ו
ראשו עוט ה ממקצת ו מע ט ע ל פי ו . שנאמ ר וע ל שפ ם
יעטה ואונקלו ם תרג ם כאבל א [ע ] יתעט ף • כ "ומני ן

שהאבל

יג האב ל שהית ה מלאכ ת אחרי ם ביד ו וכו ׳ . ש ם בבריית א : חית ה מלאכת ו בי ד
אחרים וכו ׳ . ש ם בבריית א וכת ב רבינ ו ירוח ם ודוק א שנת ן לה ם המלאכ ה
קודם ימ י אבל ו ולישנ א דהיח ה מלאכת ו הכ י משמע :

יד הי ה ל ו די ן ע ם אד ם ו9׳ . צ ס הרמב״ ן והרא״ ש והטו ר כתב ו שכ ך הור ו הגאוני ם :

טז אסו ר לקרו ת בחור ה וכו ׳ ע ד והתורגמ ן
משמיע לרבי ם . בריית א סר ק חל ו

מגלחין (ד ף כ״א) :

יז ומד ן שאי ן האב ל יוש ב ע ל המט ה וכו ׳ :
יח וחיי ב לכפו ת המט ה כ ל שבע ה . כלומ ר
אע״ס שאי ט חיי ב ליש ב ע ל מט ה
כפויה אל א יו ם ראשו ן כמ״ ש בסו ף סר ק רביע י
מ״מ חיי ב להיו ת המט ה כסוי ה כ ל שבע ה :
ולא מטח ו בלב ד הו א כופ ה וכו ' . בריית א פר ק
אלו מגלחי ן(ד ף כ״ז ) : ומ״ ש אפיל ו עש ר
מסות בעשר ה בתי ס וכו ׳ : המט ה המיוחד ת
לכלים וט ׳ ע ד ודי ו . פר ק אל ו מגלחי ן ש ם .
ופירוש דרג ש מס ה שאינ ה סרוג ה בחבלי ם אל א
של עו ר שקושרי ן אות ו ברצועו ת בארוט ת המט ה
מתיר הרצועו ת שהעו ר קשו ר בה ם והו א טס ל
לאח : הס ך כ ל מטותי ו והו א יש ן ע ל מטו ת
אחרים וכו ׳ . בפר ק אל ו מגלחי ן ש ם ח״ ר הי ה," ן
ישן ע ל גב י כס א ע ל גב י אודיינ י ע״ ג קרק ע ^
לא יצ א י״ ח אמ ר ר ׳ יוחנ ן של א קיי ס מצו ם
כפיית המט ה ומשמ ע לרבינ ו דבריית א בשכס ה
מסחו ואפ״ ה ל א יצ א ע ד שייש ן ע״ ג מט ה
כפויה והכ י דיי ק מא י דקחנ י הי ה יש ן ע״ ג
המטה דהיי ט לומ ר שכס ה מטת ו והו א יש ן ע ל
מטה ש ל אחרי ם ובסס״ ד כס ב רבינ ו שאינ ו
חייב ליש ב ע״ ג מט ה כפוי ה אל א ביו ם ראשו ן
בלבד אב ל הרא״ ש כת ב א ם כס ה מניותי ו ויש ן
על גב י קרק ע יצ א י״ ח שאי ן החוב ה ליש ן מ ל
המטה כפוי ה אל א כפיי ת המט ה הי א החוב ה
כדאמרינן לפי ל (ד ף ט״ו: ) חנ י ב ר קפר א דמו ת
דיוקני נמת י בכ ם ובעונוחיכ ם הפכתי ה יהפכ ו
הכל מטת ן עלי ה וא ס הפ ך מטח ו ויש ן ע״ ג
קרקע כ״ ש דמילת א יהירת א הו א דעב ד וה א

א מו ר יו׳ ד סי ׳ שס ד סמ׳ ג עשי ן דרבנ ן כ : ב טויו׳ ד סי ' שפ ז ; ג עוי׳ ד סי ׳ שפ ה סמ׳ ג
משין דרבנ ן ג :

ראשון כאש ר כת י למעל ה וה א דכחי ב וישע ב
ארצה היינ ו שכפ ה א ת המט ה ושכ ב עלי ה ע ל

הארן . עו ד י ש ראי ה לדבר י רבינ ו דחני א הי ה יש ן ע״ ג המני ה וכו ׳ ע״ ג קרק ע ל א יצ א
יד׳ח וא״ ר יוחנ ן של א קיי ס כפיי ת המש ה ומשמ ע דאע״ ג דכפ ה א ת מטה ו ל א קיי ס כיו ן
שלא יש ן עלי ה מדל א קאמ ר של א כפ ה א ח מטת ו ורבינ ו אינ ו מחל ק בי ן שע ת שינ ה ואכיל ה
לשאר ישיבו ת ש ל כ ל היו ם וי ש מסלקי ם דבשע ח שינ ה ואכיל ה יוש ב ע ל מט ה כפוי ה אב ל
כל היו ם אינ ו יוש ב אפי ׳ ע ל מט ה כפוי ה אל א ע״ ג קרק ע וכ ן המנחמי ם דאמ ר ר ב מני ן
לאבל שאינ ו רשא י ליש ב ע ל המט ה אל א ע״ ג האר ן דכתי ב וישנ ו אח ו לאר ן ורבינ ו
סובר כיו ן שהו א יוש ב ע ל מט ה כפוי ה לאר ן הו א יוש ב ול א קאמ ר אל א של א ישב ו ע ל
מטות זקופו ת בתחל ה . ועדיי ן יתבה ר פי״ ג :

יט מני ן לאב ל שהו א אסו ר בסריע ח הרי ש וכו׳ . ג ס ז ה ש ם וגרסינ ן בירושלמ י ל א תעט ה
על שפ ם מכא ן שצרי ך לכסו ת פני ו ופרי ך ולכסיני ה מלר ע ומשנ י דל א ליהו ו אמר י
סומיה הו א משי ש ע״ כ . וזה ו שכת ב והסוד ר שמכס ה ב ו ראש ו עוט ה מקצת ו מע ט ע ל פי ו

הא למד ת שאפי ׳ יעל ה הסוד ר שע ל גרונ ו ע ל שפמ ו ל א יצ א יד י עטיפ ה . תני א באב ל רבת י , , , ,

נסתם הגול ל מכס ה ראש ו ב א לעמו ד בשור ה מגל ה א ת ראש ו יצ א חו ן לשור ה מכס ה א ח ראש ו ונכנ ס לבית ו בא ו אחרי ם לנחמ ו הר י ז ה מגל ה א ת ראש ו ופומר ן ומשמ ע דהלכ ה הי א
וכתבה הרמב״ ן ז״ ל ותמהת י ע ל רבינ ו למ ה ל א כתב ה ואפש ר שהו א סוב ר שאינ ה הלכ ה כיו ן של א קבעו ה בתלמו ד א״ נ שהו א מפר ש דל א אייר י בעסיס ה אל א בכסו י אח ד שהי ו מהג ק
למעלה מהעטיפ ה והיינ ו דחני א מכס ה ראש ו ול א קחנ י מתעט ף א״ נ באות ו זמ ן הי ו חוששי ן לכבו ד המנחמי ם והאידנ א כול ם מחל ו ע ל כבוד ם ול א ראינ ו מ י שנה ג מנה ג זה ;

כ וטני ן שאב ל אסו ר בשאל ת שלו ם וכו׳ . ג ם ז ה ש ם בריית א ומסקנ א דגמרא :

דקחני בריש א הי ה יש ן ע ל גפ י הממ ה פיר ש
שלא הצי ע ע ל המט ה כ ר וכס ת ול א מפ ן
ומחצלת אל א יש ן ע ל ג ב החבלי ם ומחכוי ן לצע ר
עצמו דומי א דאחרינ י והו א סבו ר שז ה עומ ד
במקום הכסי ה קמ״ ל דל א יצ א יד י מצו ת כפיי ה
וכן דע ת הראב״ ד וכ ן דע ת הרמב״ ן בח״ ה והבי א
ראיה מהירושלמ י : גרסע ן בירושלמ י פר ק
א^ מגלמי ן הד ר בפונד ק אי ן מחייבי ן אות ו
לכפות דל א יהוו ן אמרי ן מר ש הו א . וכת ב
הטור פיר ש פונד ק רבי ם נכנסי ם ב ו וא ם
יראוהו כוס ה יאמר ו שהו א מכש ף וכת ב א״ א הרא״ ש ז״ ל וע ל ז ה אנ ו סומכי ן כאשכנ ז
וצרפת שאי ן נוהגי ן בכפיי ת המט ה לפ י שדרי ן ב ץ העמי ם וכ ל היו ם נכנסי ם ויוצאי ם
בבתיהם וכ״ כ סמ״ג :

יט מני ן לאב ל שאסו ר בפריע ת הרא ש וכו ׳ . בפר ק אל ו סגלחי ן (ד ף ט״ו ) ואע״ ג דמקר א
לא משמ ע עיטו ף הרא ש אל א עיטו י שפ ס בלב ד משמ ע לרבינ ו דהיינ ו לומ ר
שסודר שמכס ה ב ו ראש ו יעט ה מקצת ו ע ל שפ ס ואית א הח ס אמ ר שמוא ל כ ל עטיפ ה
שאינה כעטיפ ת ישמעאלי ם אינ ה עטייפ ה ואמ ר ר ב גחמ ן ע ל גב י דיקנ א וכת ב הטו ר
בשם ר ב החי י הא י דיקנ א הו א שע ר שע ל הלסתו ת ועטיפ ה ז ו למעל ה מ ן המוט ס
וישמעאלים עדיי ן שמחזירי ם קצ ת המצנפ ת ע ל פניה ם ע ל רא ש החוט ם שלה ם ;