Section 779

לאהר תפיר ה ונרא ה שכמ ו שאס ר ללבו ש כ ך אסו ר להצי ע תחתי ו של א אסרוה ו מפנ י הנא ת לביש ה לב ד אל א נ ם מפנ י הנא ת הגו ף שא ם תאמ ר הנא ת ראי ה אסר ו ע ם הנא ת

ה־ ו ף דאיכ א תרת י א״ ב יה א מות ר ללבו ש תח ת הבגדי ם שאינ ו נרא ה ומפר ש בירושלמ י שע ל אבי ו ואמ ו אסו ר ללבו ש בנדי ם מגוהצי ן ע ד שני ם עש ר חד ש : [נ ] והיינ ו ברשב׳ ג
דרחץ ליל ה ראשונ ה משו ם דאנינו ת ליל ה ראשונ ה מדרבנ ן ול א גרסינ ן איסטני ס הו ה ובאיסטני ם ל א גזו ר וב ן אמריג ן בירושלמ י דאכ ל שר י ברחיצ ה שאינ ה ש ל תענו ג בהד א
דשמואל כ ר אב א על ו ב ו חטטי ן אתו ן שאלו ן לר ' יום * אס ר לו ן יסח א אפי ׳ אי ן ב ו סננ ה לכ ן לחו ף ראש ו נט י מות ר א י קשי א לי ה ערבוביח א דריש א גב ן אמר ו ביוה׳ ב ט י שי ש ל ז

ח&טין

הרדב^׳ז(מכ״י ) שופטי ם . הלכו ת אב ל כס ף משנ ה

עד

147

ד מני ן לאכ ל שאסו ר גסשמי ש המנו ה וכו ׳ . פ ׳ אל ו מגלחי ן וחני א באכ ל רבת י מעש ה
כאחד ששמ ש מטח ו נימ י אכל ו ושמט ו חזירי ם א ח גויחו . וכח ב הרחב״ ד
ו״ל דנשא ר דבר י קורנ ה מוח ר והבי א ראי ה מההי א דפר ק קמ א דכחובו ח וכ״ ש שמוח ר
לאכול עמ י בקער ה ואי ן רבינ ו מלו ק בז ה ו:.ע״ פ שכת ב ומות ר להתיח ד ע ם אשת ו
ומשמע של א התיר ו אל א יחו ד בלב ד , י״ ל דלהכ י
נקט ימו ד משו ם דחת ן אסו ר להתיח ד ע ם
אשתו כ ל שבע ת ימ י החופ ה ושבע ת ימ י אבלו ת
ויש מ י שהור ה שמות ר ליש ן עמ ה במס ה א ם
הווז בבגד ו והי א בבגד ה וי ש מ י שהור ה אפי ׳
נחנוק ונשו ק ואי ן ראו י לסמו ך ע ל הוראו ת אל ו
שאע״פ שמ ן הדי ן הי ה מות ר משו ם ל ך ל ך
אמרינן נזיר א סחו ר סחו ר לכרמ א ל א תקר ב
יש להרחי ק כ ל הדברי ם המרגילי ם לתשמי ש
שאין כ ל אד ם יכו ל לעמו ד כנג ד יצר ו וכ״ ש
דבגמרא בכתובו ת משמ ע של א התיר ו אל א
מזיגת הכו ם והצע ת המש ה והרחצ ת פני ו ידי ו
ורגליו :

וי מני ן שהאב ל אסו ר בנעיל ת הסנד ל וכו ׳ .

ס׳ אל ו מגלחי ן ותני א באב ל רבת י
אבל ומנוד ה שהי ו מהלכי ן נדר ך מותרי ם בנעיל ת
הסנדל וכשיגיע ו לעי ר חולצי ן ול א נקר א סנד ל
או מנע ל אל א ש ל עו ר וכב ר כת ב רבינ ו ז ה
בהל׳ שבית ת עשו ר :

ז רמ ז לאב ל שאסו ר וכו ׳ . ש ם אב ל אסו ר
בעשיית מלאכ ה דכחי ב והפכת י וכו׳ .

ויש לדקד ק בלשו ן רבינ ו דבכול ן כת ב מני ן
מנין והכ א כת ב רמ ז לאב ל וכו׳ . וי״ ל [דבכולהו ]
הוי ראי ה גמור ה מימזקז ל ממ ה שנצטי ה ומדו ד
ממה שעש ה אב ל הכ ד אי ן ראי ה כל ל שא ם ל א
תאמר כ ן אל א שהו א למו ד גמו ר בו א ונאמ ר
שכל הדברי ם האסורי ם בח ג יהי ו אסורי ם באב ל
וכל הדברי ם המותרי ם בחו ל יהי ו מותרי ם

באבל וה א ודא י לית א כדאמרינ ן בסמו ך : וכ׳גי ם שהו א אכו ר וכו ׳ . וא ס הי ה דב ר
האבד אחרי ם מוכרי ן ל ו סחורת ו וסמ ך ע ל מ״ ש רבינ ו בהל ׳ שבית ת יו״ ט אי ן עושי ן
סחורה במוע ד ב ן למכו ר ני ן לקנו ת וא ם הי ה דב ר האב ד שאינ ו מלו י תמי ד לאח ר המוע ד
כגון ספינו ת א ו שיירו ת שבה ו א ו שמבקשי ם לצא ת ומכר ו בזו ל א ו שקנ ו ביות ר הר י ז ה
מותר לינו ת א ו למכו ר ע״ כ . וכח י הכ ת דברי ם שמות ר לעשות ם בחול ו ש ל מיע ד אסו ר
לאבל לעשות ן ביד ו בימ י אבל ו אב ל החרי ם עושי ן ל ו ואמרינ ן בירושלמ י הד ח שיירת א
שרי למ ז ן מינ ה בח1 ל המוע ד וה״ ה למט ר לה ם בכ ל עני ן ובכ ל דב ר מות ר וז ה דע ת
רבינו וכ ן דע ת הרא״ ש :

ה כ ל שלש ה ימי ם הראשוני ם וכו' . פר ק אל ו מגלחי ן בריית א כלשו ן רבינ ו ומפר ש רבינ ו
דמכאן ואיל ך עוש ה בצינע א אסיפ א קא י אני ל עשי ר אסו ר בעשיי ה מלאכ ה כ ל
שיעה ואפי ׳ בצנע א : והאש ה כוו ה בפל ך וכו ׳ . ומדל א קתנ י עוש ה בתו ך בית ה משמ ע
שלא התיר ו אל א מלאכ ה ש ל ערא י וש ל צנע א ומ״ מ א ם אינ ה מספק ת בטוי ה עוש ה
אומנות של ה בצנע א וכ ן כתו ב בטו ר וז ו חומר א יח־ר ה אצל י דמ״ ש חש ה מאי ש וכ י היכ י
דמותר לאי ש ענ י לעשו ת מלאכת ו בצנע א ה״ נ אש ה עני ה מותר ת לכחחל ה לעשו ת מלאכתה .

ה ^מני ן ל^ב ל שאסו ר בתשמי ש המט ה . שנאמ ר וינח ם
דוד א ת ב ת שב ע אשת ו ויב א אלי ה וישכ ב עמ ה . מכל ל
שהיה אסו ר מקוד ם . וכ ן ל א יש א האב ל אש ה ול א
תנשא אש ה אע״ פ שאי ן משמשי ן מטת ן . ומות ר להתיח ד
עם אשת י ואע״ פ שהו א אסו ר בתשמי ש המט ח : 1 "מני ן
שהאבל אסו ר [י ] בנעיל ת הסנד ל . שהר י נאמ ר ליחזקא ל
ונעליך תשי ם ברגלי ך . מכל ל שכ ל הע ם אסורי ן . הי ה
בא בדר ך נוע ל והול ך וכשיכנ ם במדינ ה חול ץ מנעלי ו :
ז רמ ז לאב ל שאסו ר בעשיי ת מלאכ ה . ז ה שנאמ ר והפכת י
חגיכם לאב ל מ ה ח ג אסו ר בעשיי ת מלאכ ה א ף [ה ] אב ל
אסור בעשיי ת מלאכה . וכש ם שהו א אסו ר בעשיי ת
מלאכה כ ך הו א אסו ר ליש א ולית ן בסחור ה וליל ך
ממדינה למדינ ה בסחור ה • ח כ ל שלש ה ימי ם הראשוני ם
[י] אסו ר בעשיי ת מלאכ ה אפיל ו הי ה ענ י המתפרנ ס מ ן
הצדקה . מכא ן ואיל ך א ם הי ה ענ י [ז ] עוש ה [ח ] בצנע ה
בתוך בית ו . והאש ה טו ה בפל ך בתו ך בית ה ♦ ט שנ י
אחים א ו שנ י שותפי ן שהי ו בחנו ת אח ת ואיר ע אב ל

לאחד

א טוי״ ד סי ׳ שנ ב שפ ג סמ״ ג לאוי ן רל ה ; ב טו ר ש ם סי ׳ שס ב סמ״ ג ש ם : ג טו ר ש ס סי ׳
שפו סט׳ ג עשי ן דרבנ ן ב :

ה מני ו לאב ל שהו א אסו ר בתשמי ש המט ה וכו ׳ . בפר ק אל ו מגלחי ן(ד ף ט״ו: ) . ומ״ ש
וכן ל א יש א האב ל אש ה ול א חנש א אש ה ט ׳ . ש ם(ד ף כ״ג ) ת״ ר כ ל שלשי ם יו ם
לנישואין : ומ ה שכת ב ומות ר להתייח ד ע ם אשת ו וכו ׳ . בפ״ ק דכהובו ח (ד ף ד׳ ) :

ו מני ן שהאב ל אסו ר בנעיל ת הסנד ל וכו ׳ . בפר ק אל ו מגלחי ן ש ם וכתב ו הדמב״ ן
י והרא״ ש ודוק א בש ל עו ר כמ ו ביוה״ כ וא ם הו א

של ע ן ומחופ ה עו ר אסו ר : הי ה ב א בדר ך
נועל וכו ׳ . באב ל רבת י ;

ז רמ ז לאב ל שאסו ר בעשיי ת מלאכ ה וכו ׳ .

ודקדק רבינ ו לכתו ב בז ה רמ ז ול א
כתב מני ן משו ם דז ו אינ ה ראי ה אל א רמ ז
בעלמא : ומ״ ש וכש ם שהו א אסו ר בעשיי ת
מלאכה וכו ׳ . הכ י משמ ע מההי א דשנ י אחי ן
או שנ י שוחפי ן שהי ו בחנו ת אח ת שכת ב רבינ ו
לקמן בפ ׳ זה : ומ״ ש וליל ך ממדינ ה למדינ ה
בסחורה . בפר ק ו ׳ יתבא ר שכ ל שלשי ם יו ם
הוא אסו ר בכך :

ח כ ל שלש ה ימי ם ראשוני ם אסו ר בעשיי ת
מלאכה וכו ' ע ד בתו ך בית ה . פ ׳ אל ו
מגלמין (ד ף ט״ו: ) ומסיי ם ב ה בירושלמ י אב ל
אמרו חכמי ם תב א מאר ה לשכני ו שהצריכוה ו
לכך ומפר ש הח ס בירושלמ י דטעמ א דשלש ה
ימים ממיר י משא ר ימי ט משו ם דתלת א יומ י
נפשא טייס א ע ל גופ א סבר א דאיה י חזר ה גבי ה
דכיון דאיה ו חזי א דאשחנ י זיויהו ן דאפו י הי א
שבקא ואזל ה ל ה ורבינ ו ירוח ם כת ב בש ם
הראב׳יד הטע ם שאפיל ו הענ י אסו ר במלאכ ה
בשלשה ימי ם הראשוני ם משו ם דאחז״ ל שלש ה
לבכי וא ס יעסו ק במלאכ ה נמצ א מתעצ ל בבכ י ;

ט שנ י אחי ן א ו שנ י שוחפי ן שהי ו בחנו ת
אחת וכו׳ . ירושלמ י כתב ו הרי״ ף
בפרק מ י שהפ ך וגרסינ ן בגמר א דיד ן (ד ף י״א: )

בההוא סירק א מריו ן כרי ה דרבי ן ומ ר כרי ה
דרב אח א ברי ה דרב א הו ה לה ו גמל א דתור א בהד י הדד י איתר ע בי ה מילת א במ ר ברי ה
דרב אס א ופסקי ה לגמלי ה אמ ר ר ב אפ י גבר א רב א כמ ר ברי ה דר ב אח א עבי ד הכ י נה י
דלפסידא דידי ה ל א מיי ש (לפסידא ) דאחרינ א ל א חיי ש וה א תני א א ם הי ו מושכרי ם א ו
מוחכרים אצ ל אמרי ם הר י אל ו יעש ו והו א סב ר אד ם חשו ב שאנ י וכת ב הרת״ ש הרי״ ף
לא הני א ה ך עובד א והבי א הירושלמ י שנ י אחי ן א ו שנ י שותפי ן . ולכאור ה נרא ה דפלי ג
אגמרא דיד, ־ דלגירס ת הירושלמ י יפ ה עש ה דפס ק לגמלי ה דמלאכ ת בניה ם בטילה .
והראב״ד הקש ה מהירושלמ י אגמר א דיד ן וחיר ן דודא י סעלי ן מנות ן ואי ן השות ף מתעס ק
בעסק השותפו ת בפרהסי א אב ל בבית ו מתעס ק בעס ק השותפו ת ואע״ פ שמולקי ן בשכ ר כמ ו
חמור גמ ל וספינ ה שמוחכרי ן בי ד אח ר הילכ ך ל א הו ה לי ה למפסקי ה לגמלי ה ומסי ק אד ם
חשוב שאנ י ואי ה לי ה קל א ואמר י בהמת ו ש ל פלונ י עוש ה מלאכ ה בימ י אבל ו והו ה לי ה
פרהסיא עכ״ ל . והרמב״ ן בח״ ה חמ ה ע ל הרי״ ף שהשמי ט המעש ה הז ה וכח י הירושלמ י
שאס על ה ע ל דעת ו שהגמרו ת חלוקו ת בז ה היא ך הני ח גמר א ערוכ ה וסמ ך ע ל הירושלמ י
ושמא סוב ר הר ב שהשוחפי ן ודא י מבטלי ן מלאכ ה המשותפ ת לה ם כשאיר ע דב ר באח ד
מהם כדר ך הירושלמ י אב ל מריו ן ומ ר ברי ה דר ב אח א איטד א כתב ו אגמל א מעיקר א

והשבוע

לפיכך נרא ה דה א דקחנ י והאש ה טוו ה בפל ך אפי ׳ בשלש ה ימי ם הראשוני ם משו ס שהבטל ה
מביאה ליד י זמ ה ולפיכ ך ל א התיר ו ל ה אל א מלאכ ה ש ל ערא י וש ל צנע א ומהא י טעמ א

אין חילו ק ני ן עשיר ה לעני ה וכ ן דקדקת י מלשו ן רש״ י ז״ ל שכת ב אש ה אביל ה טוו ה בפל ך זכ י ל א ידעינ ן דנאש ה אביל ה אייר י אל א את א לאשמועינ ן דבכ ל אש ה אביל ה אייר י ובכ ל

זמן שהי א אייל ה וא ס הי א עני ה אח ר שלש ה ימי ם הר י הי א כאי ש ועוש ה אומנות ה בתו ך בית ה :

ט שנ י אמי ן א ו שנ י שוחפי ן וכו ׳ . ירושלמ י כתב ו הריא״ ף ר״ פ ס י שהפ ך ומדכחבוה ו סת ם ול א כתב ו ה ך עובד א דמריו ן ברי ה דר ׳ אבי ן דבגמר א דיל ן משמ ע דס״ ל דה ך ירושלמ י
עיקר וסמ ט עלי ו הילכ ך שות ף אסו ר לעשו ת מלאכ ה בעני ן השותפו ת אפיל ו בצנע א אב ל י ש מקילי ן ומחלקי ן בי ן א ם הי ה אד ם חשו ב שהשותפו ת נקר א ע ל שמ ו ובי ן אינ ש
דעלמא וע ל הריא״ ף והרמב״ ם י ש לסמו ך וכ״ ש שה ם מחמירי ם דל א אמרינ ן הלכ ה כדבר י המיק ל באב ל במחלוק ת הפוסקי ם :

אפילו

לחם משנ ה

ח מכא ן ואיל ך א ס הי ה עצ י וכו ׳ . מהר ש רבינ ו וכ ן המו ר סימ ן ש״ פ ד״רייח א מ״ ק
(דף כ״א: ) שאמר ה מכאןואי- ך עוש ה אבנ י קא י ולאקא י אכ ל אבלי ם כפירו ש
קמא דחוס ׳ ול א כפירו ש בתר א בש ם הר״ א ז״ ל ד ר כ ל אבלי ם קאי :

מגוהצים וכו ׳ . וכ׳׳ כ לקמ ן נפ״ ו גב י איסו ר שלשי ם היינ ו דל א כהרסב״ ן שכת ב הטו ר
בסי׳ שפ״ ט דאי ת לי ה דשאנ י תו ך שבע ה משלשי ם דבחו ך שבע ה אסו ר בכלי ם חדשי ם
צבועים וישני ם מכובסי ם היוצאי ם מתח ת המכב ש :

ה ומות ר להתייח ד ע ם אשת ו וכו ׳ . כר ב אש י דאסי ק בפ״ ק דכחובו ת (ד ף ד׳ ) דבאבילו ת
דעלמא מוס ר להתייח ד אב ל במ ת אבי ו ש ל מח ן וכו ׳ דקי ל צי ה ל א וכמ״ ש
רנינו בסר ק י״א :

חטטין בראש ו ס ך כדרכ ו ואינ ו חוע ש וכ ן יולד ת מותר ה לרחו ץ נימ י אבל ה תי א גרע ה
טאיסטגים וכ ן התי ר רשב׳ א ליולד ת לרחו ץ מיו ם ראשו ן ואיל ך אח ר אח ר עש ר יו ם
ללידתה עכ׳ ל מהלכו ת שטחו ת : [ד ] כירושלמ י ם' א דתעני ת גרסינ ן ואי ה תני י חנ י
יוצאין באנטלי א ואי ת תני י תנ י אי ן יוצאי ! וס׳ ד יוצאי ן בש ל כג ר וט׳ ד אי ן יוצאי ן כש ל
עור ר ׳ יצח ק נ ר נחמ ן סלי ק לנכ י ריכ׳ ל בלי ל צומ א רב א נש ק לבי ש סולייתי ה א׳ ל ט ח
האי א״ ל איסטני ס אנ י ודבוות ת אית א בגט ׳ דיד ן שילה י מסב ת יומ א ונהג ו האבלי ם
לנעול מנעלי ם רחבי ם כגו ן בוט׳ ש בלע ז משנ י איסטניםו ת ובשע ת תפיל ה חולצי ן ע״ ב
ראבי״ה ועיי ן בהלכו ת שבית ת העשו ר סש׳ ג ־ . [ה ] בר׳ ש מ י שהש ך אמ ר ר ב שש ת ברי ה
דרב איד י זא ת אומר ת דברי ם המותרי ם בחול ו ש ל מוע ד אסורי ן בימ י אבל ו ור ב אש י
שליג עלי ה ואמ ר דחאסו ר בז ח אסו ר בז ה המות ר כז ה מות ר בז ה לשיב ך עיי ן בהלבו ת
יום טו ב ומש ם תלמו ד מחול ו ש ל מוע ד . לאשו ת י ת בימ י אבל ו כת ב טור י רבינ ו זצ״ ל
מי פשו ט חו א דשר י רח א אפיל ו ניו״ ט שר י אפי ׳ הנוי ׳ הל א מיאיח א הח ש נחלגו ה