Section 775

זה אל א מדרבנ ן . ומ ה שכת ב אב ל א ם נכנ ס לבי ת הקברו ת לוק ה מ ן התור ה :

יד מות ר לכה ן להטמ א בבי ת הפר ס א ו בח״ ל לדב ר מצו ה וכו׳ . בפ״ ק דע״ ז(ד ף י״ג ) :

ומ״ש וכ ן מיטמ א בטומא ה ש ל דבריה ם וכו׳ . בפר ק מ י שמת ו(ד ף י׳יט) :

וט״ש וכ ן מדלגי ן ע ל ארונו ת ש ל מתי ם וכו ׳ • ג״ ז ש ם ומפר ש טעמ א כדרב א דאמ ר ד״ ת

אהל שי ש ב ו חל ל טפ ח חיל ז בפנ י הטומא ה

וכיוצא בה ן . מכי ן אות ו מכ ת מרדו ת . מפנ י שה ן אבו ת
של דבריה ם כמ ו שביארנ ו בהלכו ת טומא ת מ ת . אב ל
אם נכנ ס לבי ת הקברו ת לוק ה מ ן התור ה . י ד יימות ר
לכהן להטמ א בבי ת הפר ס א ו בחוצ ה לאר ץ לדב ר מצו ה
בזמן שאי ן ש ם דר ך אל א הי א . כגו ן שהל ך ליש א אש ה
או ללמו ד תורה • אע״ פ שי ש ש ם מ י שילמדנ ו באר ץ
ישראל ל א מ ן הכ ל אד ם זוכ ה ללמוד . וכ ן מיטמ א
בטומאה מדבריה ם לכבו ד הבריו ת . כיצ ד אב ל שהל ך
בבית הפר ם הכ ל הולכי ן אחרי ו ש ם לנחמ ו . וכ ן מדלגי ן
על גב י ארונו ת ש ל מתי ם לקרא ת מלכ י ישרא ל ואפיל ו
מלכי עכו״ ם כד י להבחי ן בינ ם לבי ן מלכ י ישרא ל
כשיחזור כבוד ן למקומ ן . וכ ן כ ל כיוצ א בז ה . וכ ן מיטמ א
בטומאה ש ל דבריה ם לדו ן ע ם העכו״ ם ולערע ר עמה ן .

מפני שהו א מצי ל מידם . וכ ן כ ל כיוצ א בזה ;

פרק רביע י

א "מנה ג ישרא ל במתי ם ובקבור ה כ ך הוא . מאמצי ן
עיניו ש ל מ ת וא ם נפת ח פי ו קושרי ן ו: ת
לחייו. ופוקקי ן א ת נקבי ו אח ר שמדיחי ן אותו . וסכי ן אות ו במינ י בשמים . וגוזזי ן שעדו .
ומלבישין אות ו תכריכי ן תפורי ן בחו ט ש ל פשת ן לבנים . ול א יהי ו דמיה ן יקרים . ונהג ו
חכמים בסוד ר שו ה זו ז של א לביי ש א ת מ י שאי ן ל ו . 'ומכסי ן כנ י המ ת של א לביי ש א ת
העניים שפניה ם מושחרי ן ברע ב ; ב ואסו ר לקבו ר בתכריכי ן ש ל מש י ובגדי ם המוזהבי ן
הרקומין אפיל ו לנשי א שבישרא ל . שזה ו גסו ת הרו ח והשחת ה ומעש ה עבו״ ם . ופובלי ן א ת

המת

א טו ר יו׳ ד סי ׳ שט ב סג ! ' ג לאוי ן סי ׳ רצ ה : ב טו ר ש ם סי ' שנ ב סנצ״ נ עשי ן דרבנ ן ב ; ב טו ר ש ס ובפי ׳ שנ ג :

ושחין ב ו חל ל טפ ח אינ ו חוצ ן ורו ב ארונו ת י ש
בהם חל ל טפ ח וגזר ו ע ל שי ש בה ס משו ש שאי ן
בהם ומשו ס כבו ד מלכי ם ל א גזר ו וכתב ו
התוספות והרמב׳' ן והרס״ ש רו ב ארונו ת י ש
בהם פוח ח טפ ח צ״ ל שרא ש ה־ורו ן פתו ח
שאם הי ה סחו ס אדרב א כ י י ש פות ח טפ ח
טמא הפיל ו בצ ד הריק ן שב ו כדחנ ן פ״ ז דחהלו ח
נפש אטומ ה הנוג ע ב ה מ ן הצדדי ! טהו ר פירו ש
בצד הריק ן מפנ י שעומק ה בוקע ת ועול ה בוקע ת
ויורדת וא ם הי ה מקו ם הכיומה ה טפ ח ע ל
טפח ברו ם טפ ס הנוג ע ב ם מכ ל מקו ם טמ א
מפני שה1 א כקב ר סהו ס ; וכ ן מיטמ א בטומק ה
של דבריה ם לדו ן ע ם העכו״ ם וכו ׳ . בריית א
פרק קמ א דע״ ז (ד ף י״ג ) :

פ״ד א מנה ג כ ל ישרא ל במתי ם ובקבור ה כ ך
הוא וכו ׳ : ומ״ ש ול א יהי ו
דמיהם וכו ׳ ומכסי ן פנ י המ ת וכו ׳ . בסו ף מ״ ק :
ב ומ״ ש ואסו ר לקבו ר ב־כריכי ן ש ל מש י
וכו' . כ ן משמ ע באב ל רבת י ובמ״ ק :

וט״ש אפי ׳ לנשי א שבישרא ל . הכ י משמ ע כסו ף
מ״ק (ד ף כ״ז) : ומ״ ש וסובלי ן א ת
המת ע ל הכת ף אורח א דעלמ א נק ט אב ל א ס
ירצו לנשא ו בידיה ם נושאין :

וט״ש

ומכסין פנ י המ ת וכו׳ . איח א באות ה בריית א :

ב ואסו ר לקבו ר בתכריכי ן ש ל מש י וכו ׳ . ז ה מנה ג ר ע במלכו ת הז ה ובפר ט בנשי ם ול א הי ה כ ת בי ד החכמי ם לבטל ו : ופובלי ן א ח המ ת וכו ׳ . בירושלמ י הכתפי ם אסורי ם
, בנעיל ת החנד ל שמ א יפס ק סנדל ו ונמצ א מתעכ ב מ ן המצו ה ומ ה של א נהג ו נז ה של א אסר ו אל א בזמ ן שי ש כתפי ס מיוחדי ם לשא ת המע ה אב ל עכשי ו שנהג ו שהכ ל מסייעי !

לית

לחם משנ ה

ואמרת להזהי ר גדולי ם ע ל הקטני ם ואמר ו ש ס מא י לא ו דאמ ר לה ו דל א ליטמ ו ותירצ ו
לא דל א ליטמ ו בידי ם ואנ ן דקיימ א ל ן קט ן אוכ ל נבילו ת אי ן ב״ ד מצ-וי ן להפריש ו וכמ״ ש
רבינו בסו ף הל ׳ מאכלו ת אסורו ת א ם כ ן משמ ע דאי ן מצווי ן להפריש ו והטו ר ביור ה דע ה
בהל׳ טומא ת כה ן השי ג ע ל רבינ ו וע ל כ ן פיר ש הר ב מהר״ ר אלי ה מ;רח י בפרש ת אמו ר
ובפסקיו סימ ן ע״ א דע ת הטו ר דסוב ר דמא י דאמר ו בגמ ׳ ל א דל א ליטמינה ו בידי ם ל א
הוי אל א דר ך דמי ה אב ל קושט א דמילת א דשאנ י הח ס משו ס דכהני ס ריב ה בה ן הכתו ב
מצות יתירו ת ולכ ך הזהיר ו לקניני ס להפריש ם מ ה שאי ן כ ן בשא ר מצו ת והכ י דיי ק לישנ א
דאמור ואמר ת והמחר ן הי ה יכו ל לתר ץ ש ס אל א שתיר ן ל ו כמ ו שתיר ן בד ם ושרצי ם ועיי ן
שם בפסקי ו ופרש ת אמו ר כ י ש ם האריך :

פ״ד א טגה ג ישרא ל וכו ׳ . דב ר ז ה נלמ ד ממ ה שאמר ו בחב ל רבת י הגוס ס אי ן
קושרין א ת לחיי ו ואי ן פוקקי ס א ח נקבי ו וט ׳ וכדכה ב רבינ ו לקמ ן
מכלל שאל ו ה ם דברי ם שעושי ן למ ת וג ם ש ם אמר ו ול א סכי ן ול א מדיסי ן . ומאמצי ן
עיניו ש ל מ ת בפר ק שוא ל(ד ף קנ״א ) : תנריכי ן חפורי ן וכו׳ . בסו ף מ״ ק דנה ג רב ן
גמליאל ונהג ו הע ם לצא ת אחרי ו בכל י פשת ן . ומ ה שאמ ר רבינ ו לבני ם אע״ ג דבפר ק ב ׳
דנדה (ד ף כ׳ ) ובסו ף פר ק אל ו קשרי ם (ד ף קי״ד. ) צו ה רב י ינא י לבני ו של א יקברוה ו
לא בלבני ם ול א בשחורי ם כדאית א הח ם כת ב רבינ ו לבני ם משו ם דהטו ר כת ב ביו״ ד סי ׳
שנ״ב והאידנ א נהג ו בלבני ם וכ ן ראו י לעשו ת ולכ ך כת ב רבינ ו לבני ם :

ופניו

משנה למל ך

וא'כ א ס ישרא ל נטמא ו מפנ י כבוד ו ש ל דו ד א' כ אזד א ל ה מצו ה ז ו דראי ה והגיג ה וכמבוא ר .
ושמא י׳ ל דלעול ם ישרא ל ל א נטמא ו דא ף די ש לדו ד די ן נשי א מ' מ מכו ס המצו ה דיז ל היוכ א
עליהס דהיינ ו מצו ת ראי ה וחגיג ה ושמח ה א ס הי ו מטמאי ם ל ו הי ו מהנטלו ת מצו ת אל ו מש׳ ה ל א
נטמאו ומ ה של א הקריב ו באות ו יו ס הו א מדי ן אונ ן שהר י סיי ם רגינ ו וכ ן הכ ל אונני ן על־ ו ואי ן
ספק שכוונ ת דברי ו הי א שי ש לכ ל ישרא ל די ן אונ ן וכיו ן שכ ן ה א אמדינ ן נפר ק אצ ו מי-לחי ן (ד; :
ט״ו;) אב ל אינ ו משל ח קרבנותי ו דתני א רש״ א שלמי ם בזמ ן שהו א של ם ול ח בזמ ן שהו א אונ ן ואע״ ג

דאבל כ ל ז ׳ אינ ו משל ח וכמ״ ש רבינ ו פ׳י ב מהלכו ת ביא ת מקד ש הלנ ה י׳ ח מ״ מ פשיט א דגנ י נשי א

צא גזר ו אל א אנינו ת ול א אבלו ת והכ י דייק י דבר י רבינו . ועו ד נ׳ ל דמטול ם ל א גזר ו במית ת הנשי א
אלא אנינו ת ש ל דבריה ם דהיינ ו דכ ל זמ ן של א נקב ר המ ת שיה א אסו ר בבש ר וי ץ ושיה א פטו ר יוכ ל
המצות אב ל אוננו ת ש ל תור ה דהיינ ו דקי׳ ל דיו ס המית ה אכו ר בקדשי ם לאומר ו יתבר ן ל א אכלת י
באוני ז ה ל א גזר ו ע ל הנשי א . ומ׳ ש רבינ ו הכ ל אונני ן היינ ו אוננו ת דמייר י נאות ! ההלכו ת אב ל
אנינות דשייכ י לעני ן קדשי ם בה א ל א מייר י . וכ׳ ת א״ כ לאח ר שנקב ר דו ד אמא י ל א הקרינ ו חובת ם
י׳ל דכבו ד גדו ל עש ו ל ו במות ו ונשתה ו ע ד שיקב ר וקוד ם הקבור ה ל א הי ו יכולי ם לשלו ח קרבנושיה ם
דלח גרע י מאב ל . אל א דעדיי ן ל א נתקרר ה דעת י בכ ל ז ה שהר י יו״ ט הי ה וניו׳ ט ליכ א ל א חנינו ת
ולא אבלו ת ול א עדי ף נשי א ממ ת ל ו מ ה שחיי ב להתאב ל עלי ו דאי ן ל ו אנינו ת וכמבוא ר :

הן אמ ת דלעני ן אנינו ת ש ל תור ה דהיינ ו יו ם המית ה אסו ר לעבו ד ולאכו ל בקדשי ם נ׳ ל דאי ן חילו ק
בין מ ת בשב ח א ו ניו׳ ט למ ת בימ י החו ל לפ י של א ראית י לרבינ ו בפ׳ ג מהל ׳ מעש ר שנ י ופ׳ ב

מהל׳ ביא ת מקד ש שחיל ק בי ן שב ת לימ י החו ל . א ך כב ר כתבת י דמעול ס ל א גזר ו ע ל הנשי א כ י

אם אנינו ח ש ל דבריה ם דהיינ ו שקוד ם קבור ה אסו ר בנש ר ויי ן ופטו ר מכ ל המצו ת ודב ר ז ה אינ ו
נוהג ביו׳ ט והנרא ה אצל י הו א דא ף שאי ן אנינו ת במוע ד מ׳ מ אסו ר בקדשי ם משו ס טירד א וכדאמרינ ן

בפ״ק דיומ א (ד ף י׳ד ) שהקש ו וכה׳ ג מ י ח ל עלי ו אנינו ת וה א מגרש א ותירצ ו נה י דאנינו ת ל א חייל א
עליה איטרוד י מ י ל א מיטרי ד ע״ כ . ופירש׳ י מ י ל א מיטרי ד ובקדשי ם בעינ ן שמח ה גדול ה כדכתי ב ל ך נתחי ם למשח ה כדר ך שהמלכי ם אוכלי ם ע׳ כ . והנ ה מסוגי א ז ו י ש ללמו ד דעני ן אונ ן ש ל תור ה
דהיינו דאסו ר באכיל ת קדשי ם הו א א ף במ ת בשב ת . שהר י ש ם הקש ו ומ י גז ר רב י יהוד ה שמ א יאכ ל והתנ ן רי׳ א א ף אש ה אחר ת מתקיני ן ל ו שמ א תמו ה אשת ו וא י מת ה אשת ו עבי ד עבוד ה ול א
גזר ר׳ י . הר י דא ף שמ ש ביוה׳ כ ס״ ל לתלמוד א דאיכ א איסור א באכיל ת קדשי ם וכמבוא ר . וכ ן למדנ ו דא ף מ י שאי ן עלי ו חיו ב אוננו ת כגו ן הת ם דמגורש ת הי א דקוד ם מית ה קדי ם ועיי ל לביהנ׳ נ
ומשוי לי ה לגיט א דההי א דמת ה גיע א למפר ע מ' מ משו ם טירד א אסו ר באכיל ת קדשי ם א ף שהו א ניו׳ ט . וא' כ י׳ ל דכוונ ת אומר ן שהי ו אונני ן הי א לומ ר שהי ו טרודי ן באבל ו ש ל דו ד וכ ל אות ו היו ם
היו אסורי ם באכיל ת קדשי ם ול א רצ ו להקרי ב באנת ו יו ם ולאכו ל לער ב של א למע ט בומ ן אכילח ם ולפיכ ך הניח ו הכ ל למחר ת היו ם ההו א זבחי ם ועולו ת . ה ן אמ ת שדי ן ז ה דטירד א שאוס ר באכיל ת

קדשים

הגהות טייטוניו ת טגד ל עו ז

טהור משו ם דמסיימ י מחיצת ה אב ל בנגיע ה טטמ א ביו ן שהו א סתו ם נזב ל צדדי ם ואי ן אב ל א ם נכנ ס לבי ת הקברו ת לוק ה מ ן התור ה . בסיפר א ובמסכ ת נזי ר פר ק כ״ ג ונזי ר והר ק שלש ה
בו פת ח וכ ן מוב ח בספר י פרש ת פר ה ותוספת א פ׳ ק דב״ ב וע׳ ש : מינין(ד ף מ״ ג מ׳ד ) : מות ר לכה ן גדו ל להעמ א כו ׳ ע ד אד ם זוכ ה ללמו ד . ש״ ק דמס ' ע׳ ז

(דף י׳ג ) : וכ ן מיטמ א בטומא ה ש ל דבריה ם כו ׳ ע ד הו ף הסר ק . בברכו ת סר ק מ י שמח ו(ד ף י״ח ) :

פ״ד מנה ג כ ל ישרא ל כו ׳ ע ד וגוזזי ן שגר ו . בתשוב ת הגאוני ם ז״ ל נמצ א כ ן והסכימ ו כ ל האחרוני ם עלי ו : ומלבישי ; אות ו תכריכי ן כו ' ע ד מושחרי ן נרע ב . סר ק אל ו מגלחי ן (ד ף כ״ז ) ובתשוב ת
הגאונים ז׳ ל : ואסו ר לקבו ר בתכריכי ן ש ל מש י כו ' ע ד העפ ר והאבני ם למעל ה . פר ק נגמ ר כדי ן (ד ף מ״ ז מ׳ח ) ובאב ל רבת י :

144

כם1־ טש ״ ^טופטי ם . הלס ת אב ל פ׳ ך הרדב׳ ז(טנ׳י )

נ וט״ע ו ונושא י המט ה וכו / ירושלמי . ונ״ ל דהיינ ו דוק א כזמנ ם שהי ו לה ס אנשי ם מיוחדי ם
לשאת א ת המט ה אכ ל האידנ א שאי ן ל ט כתפי ם מיוחדי ם אל א הכ ל מסייעי ם
לישא לי ה ל ן כ ה ומיה ו מדיהי כ טעמ א משו ם דנמצ א מתעכ כ מ ן המצו ה משמ ע דא ף
לדידן נמ י אכ ל מתו ך של א נהג ו להקפי ד כנ ך נרא ה כלשו ן ראשו ן :

ד ומ״ז ט וסופרי ן כעפ ר מערו ת . כירושלמ י
פ״ק דמ״ ק בראשונ ה הי ו קונרי ן אות ם
במהמורות : ומ״ ש ועושי ן כו ך כצ ד המער ה .
בפרק המוכ ר פירו ת(ד ף ק׳: ) . ומ״ ש ופני ו
למעלה . כפ ׳ הספינ ה (ד ף ע״ ג ע״ד ) אמרינ ן
דמתי מדב ר הו ו גנ ו אפרקי ד ובירושלמ י סו ף
נזיר (פ״ ט הלכ ה ג׳ ) א י זה ו מושכ ב כדרכ ו
רגליו מפושטו ת וידי ו ע ל לב ו : ומ״ ש וי ש
להם לקבו ר בארו ן ש ל ע ן . בפר ק אל ו מגלחי ן
(דף כ״ה ) משמ ע שהי ו קוברי ן בארונו ת ובירושל ׳
פירקא בחר א דכלאי ם (פ״ ט ה״א , ן;צו ה רב י
תהא ארונ י נקוב ה לארן : והמסי ם אות ו
מומרים ל ו ל ך בשלו ם וכו ׳ . בסו ף מ״ ק (ד ף
כ״ט) וברכו ת ס״ד . ומ״ ש ומצייני ן א ח בי ת
הקברות ברי ש שקלי ם ובפר ק קמ א דמוע ד קטי ן
(דף ה׳ ) . ומ״ ש ובוני ן נפ ש ע ל הקבר . בסו ף ם ׳
שני דשק־י־י ם . ומ״ ש והצזיקי ם אי ן מני ן לה ם
נפש וכו ' [שם ] . ומ ה שכת ב ול א יפנ ה אד ם
לבקר הקירו ת ז ה סיו ם מ״ ש שדבריה ם ה ם
זכרונם ול א יפנ ה אד ם לבק ר נפ ש שע״ ג קברותיה ם
ועל יד י כ ן יהי ו נזכרי ם שאינ ם צריכי ם שע ל
ידי דבייה ם ומעשיה ם הטובי ם ה ם נזכרי ם
כך פיר ש הריב״ ש לשו ן ז ה :