Section 773

והקריבו

הנהות מייימוניו ת

עב״ל וע״ ש כםמ״ נ ע ל ז ה * [ג ] דגרסינ ן בירושלמ י ס׳ו . רכיכו ת ובנזי ר פר ק כה׳ו . כ ד דמ ך דג י יור ן גשיאר , אכרי ז ר ׳ ינא י ואמ ר אי ן כהונ ה היו ם כ ד דנו ך רב י יורד . נשיא ה דח ף

טגדל

כל היו ם כול ו אינ ו חיי ב אל א אח ת אמר ו ל ו א ל תטמ א א ל תטמ א והו א מטמ א חיי ב ע ל כ ל אמ ת ואח ת
והא מיטמ א וקא י ואמ ר ר ב הונ א נזי ר שהי ה עומ ד בבי ת הקברו ת והושיט ו ל ו מת ו ומ ת אח ר ונג ע נ ו
פטור בתנור ו במ ת אב ל פיר ש ממת ו וננ ע במ ת אח ר היי ב וטעמ א דמילת א משו ס דמוהי ף טומא ה
על עצמ ו שהאד ם כשהו א חסו ם במ ת הנוג ע נ ו כנוג ע במ ת עצמ ו ונעש ה א ב הטומא ה וכשפיר ש מ ן
המת הו א עצמ ו א ב הטומא ה והנוג ע ב ו ראשו ן לטומא ה נמצ א הנוג ע במ ת לאח ר שפיר ש ממת ו
מוסיף טומא ה ע ל עצמ ו לפיכ ך הו א חיי ב אב ל התופ ס במת ו ונוג ע נמ ת אח ר כיו ן שאינ ו מוסי ף
טומאה ע ל טומאח ו פטו ר דכחי ב להחל ו יצ א ז ה שמחול ל ועומ ד ול א תימ א פטו ר דקאמרינ ן אב ל
אסור הו א אל א מות ר לכתחל ה דתני א באב ל הי ה עומ ד וקוב ר א ת מת ו ע ד שהו א בתו ך הקב ר
מקבל מאתרי ם וקוב ר פיר ש הר י ז ה ל א יטמ א נטמא ה נ ו ביו ם רב י טרפו ן מחיי ב ור׳ ע פוט ר נטמ א
לאחר אוח ו היו ם הכ ל מודי ם שהו א חיי ב מפנ י שהו א סוח ר יו ם אח ד פירו ש לר׳ ע ל א קריג ן בי ה לעול ם
להחלו אל א א״ כ מוסי ף ימ י טומא ה ע ל עצמ ו א׳ כ ס׳ ל טומא ה בחנורי ן לא ו דאוריית א והלכת א כר ׳
טרפון דקי׳ ל סת ם במהניהי ן ומחלוק ת בבריית א הלכת א כהת ס והנ ן אמר ו ל ו א ל הטמ א א ל תטמ א
והוא מיטמ א חיי ב ע ל כ ל אח ת ואח ת ואע׳ ג דמיטמ א וקא י ועו ד דר ב הונ א דהו א אמור א אמ ר
כוותיה ועו ד דסוגיי ן בסר ק ידיעו ת הטומא ה בעני ן נזי ר בקב ר כרב י טרפו ן אתי א הילכ ך הלכ ה
כר׳ע ובודא י דלעני ן איסור א אפיל ו ר ׳ עקיב א מוד ה כדקתנ י ריפ א פיר ש ה״ ז ל א יטמ א ול א סלי ג
ר׳ע ותנ ו על ה הת ם באב ל כה ן שנטמ א לקרובי ם א ל יטמ א לאחרי ם אפי ׳ ב ו ביו ם נד׳ א בזמ ן שי ש
שם כד י מט ה וקוברי ה אב ל א ם אי ן ש ם כד י מט ה וקונרי ה הר י ז ה יטמ א נטמ א וב א כד י מט ה
וקונריה פור ש ל ו למקו ם טהר ה הי ו ש ם שת י דרכי ם האת ת קרוב ה וטמא ה והאח ת רחוק ה וטהור ה
אם הי ו הע ם הולכי ן ברחוק ה הול ך ל ו ברמוק ה עמה ס וא ם לא ו יל ך בקרוב ה מפנ י כבו ד הע ם במעיג ך
מינה דל א סלי ג רב י עקיב א בריש א דא ל יטמ א לאהרי ם אפיל ו ב ו ביו ם דמסט ר הו א דפט ר מ^לקוי ש
אבל איסור א דרבנ ן איכ א משו ס דכ ל של א בהינורי ן מוסי ף טומא ה הו א ועו ד מצאת י בירושלמי ■ גטס '
נזיר סר ק שליש י שהבריית א הי א שנוי ה ש ם בחילו ף יצ א ונכנ ס רב י ערסו ן פוע ר ורב י עקיב א
מחייכ אמ ר ל ו רנ י טרפו ן וכ י מ ה הוסי ף ז ה חילו ל ע ל חלול ו אמ ר ל ו ר״ ע נשע ה שהי ה ש ם טמ א
טומאת שבע ה פיר ש הי ה טמ א טומא ת ער ב יצ א ונכנ ס טמ א טומא ת שבע ה א׳ ל ר״ ט עק״נ א הפור ש
ממך כפור ש מחיי ם והר י לפ י ז ה הלשי ן כ״ ש שהדב ר פשו ט שהלכ ה כדבר י המחיי ב ושמעינ ן מהנ י שאי ן
הנהנים נכנסי ם לבי ת הקברו ת לקבו ר מתי ם שלת ס שאפי ׳ הי ה תפו ס נה ם נכניה ה ונהיבנרי ן שהוא ;
מנתי להעמ א לאתרי ם כשהו א פור ש מה ס לאח ר קבונ ה נמצ א תיעמ א לאחרי ם ואסו ר לפיכ ן מססח מ

עוז

הכהניס יוז6י ן שכונ ת קבור ה שלה ם בסו ף בי ת הקברו ת וכ ל כה ן שמ ת ל ו מ ה קוב ר בסו ף השכונ ה
כדי של א יכנ ס לבי ת הקברו ת ול א יטמ א נקברו ת אחרי ם וכ״ כ הרמב׳ ם ז׳ ל אב ל רבינ ו ת ם ז׳ ל
היה אופ ד שהלכ ה כי׳ ע בנטמ א ב ו ביו ם שהו א פטו ר ומתי ר כניס ת נהני ם לבי ת הקברו ת שאפיל ו
היה ר״ ע אוס ר טומאת ן ב ו ביו ם מדבריה ם וגדו ל כבו ד מ ת שדוח ה א ת ל׳ ת ש ל דבריה ם ומיית י
לה ממ ה ששנינ ו בפר ק ד ם הנד ס בכותיי ם נאמני ם לומ ר קברנ ו ש ם א ח הנסלי ס א ו ל א קברנ ו והוינ ן
והא לי ה לה ו ולפנ י עו ר ל א חת ן מכשו ל ופרי ק א׳ ר אבה ו א׳ ר יוחנ ן בכה ן שלה ם עומ ד ודילמ א כה ן
עמא הז א דנקי ט תרומ ה בידי ה ודילמ א תרומ ה טמא ה דק א אכי ל מיני ה אלמ א שר י לכה ן טמ א
לעמוד כמקו ם הקב ר ואנ י תמ ה ע ל ז ו הראי ה מ ה לנ ו ללמו ד הלכ ה מ ן הכות י הז ה א ף / א ם ה ם
סבורים כדע ת רב י עקיב א אנ ו נפסו ק הלנ ה כמות ן ושמ א כ ך ה ם דורשי ן להחל ו בכ ל כה ן טמ א
ואפי' נטמ א למח ר ולי ת לה ו מדר ש ל ה יטמ א ואינ ו מטמ א לאחרי ם עמ ה ומש״ ה מקשינ ן ודילמ א
כהן טמ א הו א ותוספ ת טומא ה לדידה ו לי ה לה ו אב ל הסוגיו ת שהזכרנ ו כל ן כדבר י רב י טרפו ן ה ם
והלכה כמות ו וה א דקחנ י הת ם באב ל הי ו ש ם שת י דרכי ם כו ׳ והוינ ן ב ה נגמ ' בס ׳ מ י שמת ו על ה
דכהיא דאמ ר ר ב המוצ א כלאי ם בבגד ו פושט ו ואפי ׳ בשו ק שכ ל מקו ם שי ש חילו ל הש ם אי ן חולקי ן
כבוד לר ב ומהרצינ ן על ה תרגומ ה רנ י אנ א בני ת הפר ם דרבנ ן כלומ ר דכנו ד הכריו ת דוח ה ל׳ ת
של דבייה ס ואינ ו דוה ה ל׳ ת ש ל תור ה ואיכ א לעיונ י בההי א שמעת א דהדרינ ן הת ם ואקשינ ן ולאהיה ו
מה ת״ ל הר י שהי ה הול ך לשהו ט א ת פסח ו ולמו ל א ש בנ ו ושמ ע שמ ת ל ו מ ת יכו ל יטמ א אמר ת
לא יטמ א יכו ל אפי ׳ למ ש מצו ה ח״ ל ולאחות ו לאחות ו הו א דאינ ו מטמ א אב ל מטמ א הו א למ ת
מצוה ופרקינ ן שאנ י הת ם דנתי ב ולאחות ו ואקשינ ן ונגמ ר מינ ה ש ב וא ל תעש ה שאנ י הדי ן הו א גמ ׳
דכתיננא ננסח י ואיכ א נסת י עתיק י דמוספ י וגרס י וכ י חימ א ניל ף מנזי ר מ ה לנזי ר שכ ן ישנ ו
בשאלה וכ י תימ א ניל ף מכה ן מ ה לכה ן שכ ן לא ו שאינ ו בו ה בכ ל ורבינ ו האי י גאו ן ז׳ ל כ ך כה ה
בפירושיו והשת א שמעינ ן לפו ם הנ י נסת י בכ ל לא ו דטומא ה נדח ה מפנ י כבו ד הבריו ת דכולה ו
לאוין שאינ ן שוי ן בכ ל ה ן ואידחיי א ל ה כול ה סוגי א דלעי ל הב א בגיומא ה באי ן עמ ו בטומא ה אפי ׳
בטומאה דאוריית א עכ״ ל . למדנ ו מחו ך דברי ו שהו א מכני ס ע ם ר׳ ם ז׳ ל : כה ן שפג ע במ ת מצו ה
וכו' ע ד וה ם באי ם ומתעסקי ם ב ו , במסכ ת זבחי ם ס ׳ טבו ל יו ם (ד ף ע׳ז ) ובמסכ ת יבמו ת פר ת
האשה רב ה ונמס ׳ נזי ר ס ' כה ן גדו ל ונזי ר (ד ף מ׳ז ) : הי ו כה ן ונזי ר מהלכי ן כו ' ע ד וא ל יגמ א .
במס' נזי ר פ ׳ כ׳ ג ונזי ר ובסו ף מסכ ת הוריו ת ; גשי א שמ ת הכ ל מעמאי ן ל ו וכו ' ע ד הכ ל אונני ן
עליו . בירושלמ י ;

14!^

כטף משנ ח שופטים . הלכו ת אב ל הרדב״ ז (טב׳•' )

מי ינא י ואמ ד אי ן כהונ ה היו ם ונועמ א משר ש הה ם עש ו(1יח ו כמ ת מצו ה לפ י שאיןככו ד
הנשיא ביורש־ ם וקרובי ם אל א לכ ל אד ם שיתעסק ו ב ו הכ ל כקרובי ם וינומא ו ל י והיינ ו מזמרינ ן
בגמרא דיד ן ס ׳ הנוש א (ק״ג: ) אות ו היו ם שמ ת רב י במל ה כהונ ה ואמרינ ן נמ י בפסחי ם ס ׳
אלו דברי ם מו ן שמ ת נשי א (ואיממ ו לי ה רו ב צבור ) . ומ״ ש רביג ו אפיל ו כהני ס נרא ה
דהיינו לומ ר ל א מיבעי א נזירי ם אל א אפיל ו

כהנים :

יא בנו ת אהר ן ל א הוזהר ו ע ל סומא ת מ ת
וכו׳ וכ ן החללי ם מותרי ן להטמ א
וכו׳. בת״כ :

יב כה ן קט ן הר י הגדולי ם מוזהרי ם של א
יטמאו. בס ׳ חר ש(קי״ד ) אמו ר ואמר ת
להזהיר גדולי ם ע ל הקטני ם . ומ״ ש וא ם ב א
להטמא מעצמ ו וכו׳ , ש ם ובפר ק כ ל כתב י
(דף קכ״א ) קט ן אוכ ל נבלו ת אי ן ג״ ד מצווי ן
עליו להפריש ו : ומ ה שכת ב אב ל אבי ו צרי ך
לחנכו בקדוש ה :

יג מ ת תופ ס ארב ע אמו ת של ו לטומאה .

בפרק מפו ח מלחמ ה (ד ף מ״ ג מ״ד )

א״ר יצח ק אמ ר ר ' יוחנ ן משו ם ראב״ י מ ת
תופס ארב ע אמו ת לטומא ה וסוב ר רבינ ו שאי ן
זה

חייבין [ד ] בכבוד ו וכ ן הכ ל אונני ן עליו : י א בנו ת אהר ן
לא הוזהר ו ע ל טומא ת מ ת שנאמ ר אמו ר א ל הכהני ם
בני אהר ן ול א בנו ת אהר ן . וכ ן החללי ם מותרי ן להטמ א
שנאמר בנ י אהר ן ע ד שיהי ו בכיהונ ם • י ב ^כה ן קט ן
הרי הגדולי ם מוזהרי ם של א יטמאוה ו . וא ם ב א להטמ א
מעצמו אי ן בי ת די ן מצוו ץ עלי ו להפרישו . אב ל אבי ו
צריך לחנכ ו בקדוש ה * י ג "מ ת [ה ] תופ ש ארב ע אמו ת
שלו לטומא ה . וכ ל כה ן שנכנ ס לתו ך ארב ע אמו ת מכי ן
אותו מכ ת מרדו ת . וכ ן א ם נכנס ו לבי ת הפר ם א ו יצ א
חוצה לאר ץ . א ו שנטמ א בד ם תבום ה . א ו בגול ל ובדופ ק

וכיוצא

א טויו״ י סי ׳ שע ב סמ״ נ לאוי ן סי ׳ יל ה : ב טו ר ש ם סי ׳ שע א סמ׳ ג ש ם :

הנושא(כחובו ת ק״ג: ) אמרינ ן יו ם שמ ת רב י בטל ה כהונ ה . וי ש מ י שנסתפ ק א ם מוס ר ליטמ 6
לגדול הדו ר ואפי ׳ לפ י ז ה הספ ק אי ן לדתו ת לא ו דאוריית א וז ה של א כדבר י רבי ט חיי ם
כהן שהי ה אומ ר איל ו היית י ש ם כשנפט ר ר״ ת היית י מתעס ק ב ו . וד ע של א נקר א מ ס מצו ה
אלא ז ה שימצ א ראש ו ורוב ו א ו שדר ה וגולגול ת והכ י אית א באב ל רבת י ובירושלמ י מדכחי ב

כי קבו ר תקברנ ו מכא ן שאינ ו נעש ה מ ת מצו ה
עד שיה א ראש ו ורוב ו . חנ י ר ׳ יוס י קמי ה דר '

יוחנן כש ם שאד ם מטמ א ע ל מ ת מצו ה כ ן אד ם
מיטמא ע ל אב ר ש ל מ ת מצו ה א״ ל ר ׳ יוחנ ן
ויש כא ן מ ת מצו ה שיטמ א ל ו ומפרקינ ן תפה ר
בחוזר שא ם קבר ו חו ן מאב ר חוז ר להטמאו ס
בשביל אות ו אב ר ובז ה חמו ר מ ן הקרובי ם שא ס
קבר א ח קרוב ו חו ן מאב ר אח ד אינ ו חוז ר
להטמאוח ע ל אוח ו אב ר . וי ש לתמו ה ע ל רבינ ו
למה השמי ט ז ה הירושלמ י אב ל הרמב״ ן ז״ ל
כתבו בס ׳ תור ת האד ם וג ם הטו ר כתב ו סימ ן
שע״ד דל א בעינ ן של ם ול א חס ר אל א גב י קרובי ם
דכתיב לאבי ו כשהו א של ם ול א כשהו א חס ר אב ל
מת מצו ה אפי ׳ שהו א מס ר ובשלמ א בז ו איכ א
למימר דסמ ך ע ל מ ה שכת ב ס״ א מצאוה ו איברי ם
איברים אי ן מוני ן ל ו ע ד שימצ א ראש ו ורוב ו
לחזור ע ל אב ר ממ ת מצו ה תימ ה למ ה ל א כתב ו .

וי״ל דסוב ר רבינ ו דה ך ירוש ׳ את י אליב א דר ׳

יהודה דמחל ק בי ן בתחל ה לחזר ה דחני א פ ׳ ג ׳ מיני ן ל ה יטמ א ל ה הו א מטמ א ואינ ו מטמ א לאיברי ה לפנ י שאינ ו מטמ א ל א לאב ר מ ן הח י ש ל אבי ו ול א לאב ר מ ן המ ת ש ל אבי ו
אבל מחזי ר הו א ע ל עצ ם כשעור ה ומוחבינ ן מינ ה לר ב דאמ ר נקט ע ראש ו ש ל אבי ו אינ ו מטמ א ל ו ודחינ ן ה א מנ י ר ׳ יהוד ה הי א ור ב דאמ ר כרבנ ן דפליג י עלי ה דרב י יהוד ה והד ר
מוחיב מבריית א אחרית י ודח י הא י נמ י ר ׳ יהוד ה הי א ור ב דאמ ר כ י ההו א תנ א דהני א מעש ה שמ ת אבי ו ש ל ר ׳ יצח ק בגינז ק ובא ו והודיעוה ו לאח ר של ש שני ם וכ א ושא ל א ס
ר' יהוש ע ב ן אליש ע וארבע ה זקני ם ואמר ו לאבי ו בזמ ן שהו א של ס ול א בזמ ן שהו א מס ר ומכא ן ראי ה לפסו ק כר ב והכ י משמ ע דסמו ך לאות ה מימר א מיית י פלוגח א דר ' יהוד ה
ור' יוס י וכ י היכ י דל א מחלק י רבנ ן בי ן תחל ה לחזר ה לגב י אבי ו ה״ נ ל א מחלק י במ ת מצו ה וסוגי א דירושלמ י אליב א דר ׳ יהוד ה א' נ כר ׳ יוחנ ן ל א קיב ל תירוצ ו ש ל ר ׳ זעיר א דאמ ר הסה ר

בחוזר אל א כיו ן שאי ן ראש ו ורוב ו אי ן כא ן מ ת מצו ה ולפיכ ך השמי ט רבינ ו ז ה הירושלמ י : ת ו נרסינ ן בירושלמ י איזה ו מ ת מצו ה כ ל שהו א ■צוו ח ואי ן בנ י העי ר באי ם בא ו בנ י העי ר