Section 767

שהרי מצו ה לקבו ר א ת המתי ם ולהתעס ק נה ם ולפיכך פטו ר מ ן המלקו ת כנ״ ל אע״ ם של א נתבאר יפ ה בדבר י רבינ ו : וע ד מת י הו א מצו ה וכו| . כב ר בארנ ו למעל ה זמ ן סת־מ ח הגול ל ומאותה שע ה ח ל עלי ו האנלו ת וע ד אות ה שעה טצו ה להטמ א ומש ם ואיל ו א ם נטמ א לוקה ;
ט אשת ו הפסול ה וכו׳ . בפ״ ב דיבמות :
אבל מיטמ א הו א לאמ ו וכו׳ . ח״ כ אילו נאמ ר לאבי ו ול א נאמ ר לאמ ו היית י אומ ר מה אבי ו שהו א חזק ה הר י הו א מיטמ א ל ו אמו ודא י אינ ו די ן שיטמ א ל ה איל ו כ ן היית י אומר מ ה אבי ו שאינ ו מתחל ל א ף אמ ו אינ ה מתחללח אמ ו שנתחלל ה מניי ן ח״ ל ולאמ ו וכן מיטמ א לבנ ו ולבת ו וכו ׳ . ש ם ל א יטמ א בעל בעמי ו להחל ו מ ה ח״ ל לפ י שנאמ ר לאמ ו ולאביו ולבנ ו ולבת ו ולאחי ו ולאחות ו מיטמ א להם בי ן פסולי ם בי ן כשרי ם יכו ל א ף לאשת ו יטמא בי ן כשר ה בי ן פסול ה ת״ ל ל א יטמ א בעל בעמי ו י ש בע ל שמטמ א וי ש בע ל שאינ ו מיטמא ה א כיצ ד מיטמ א ל ו לאשת ו כשיר ה ואינ ר מיטמא לאשת ו פסול ה :
י •אחות ו הנשוא ה וכו ׳ . ש ם ולאחות ו הבתול ה פרט לאניס ה ומאות ה א ו יכו ל שאנ י מוציא א ת מוכ ת ע ן ת״ ל אש ר ל א היח ה לאי ש שהוייתה ע״ י אי ש ול א שהויית ה בדב ר אח ר הקרובה לרבו ת א ת הארוס ה מלי ו לרבו ת א ת הבוגרת , והא י ארומ ה שנתגרש ה מ ן האירוסי ן אבל א ס מח ה בעוד ה ארוס ה אינ ו מיטמ א ל ה אבל הנשוא ה אע״ פ שנכנס ה לחופ ה ול א נבעל ה ונתגרשת אינ ו מיטמ א ל ה :
יב אחי ו ואחות ו מאמ ו וכו ׳ . ש ם איל ו כ ן הייתי אומ ר לאחי ו ולאחות ו יכו ל אחיו ואחות ו מאמ ו ח״ ל בנ ו ובת ו מ ה בנ ו ובת ו שהוא יורש ו א ף ההי ו ואחות ו שהו א יורש ו יצאו אחי ו ואחות ו מאמ ו שאינ ו יורש ו :
יג ספקו ת אינ ו מיטמ א לה ם וכו ׳ . ש ם ל ה יטמא מיטמ א הו א ע ל הודא י ואינו מיטמ א ע ל הספ ק . וקפ ה ה א למ ה ל י קרא אי ך יעבו ר ע ל לא ו מ ן הספ ק . וי״ ל דניומנ ה הותר ה מכלל ה אצ ל הקרובי ם וסד״ א אפילו אצ ל הספקו ת נמ י הותר ה את א קר א ל ה יטמ א ע ל הודא י ול א ע ל הספ ק א׳׳ נ א י להו קר א הו״ א דליהו ו הספיקו ת כמ ת מצו ה שאי ן ל ו קוברי ן דזי ל הכ א ודח י לי ה וזי ל הכא ודח י לי ה וכ ל מ י שירצ ה מה ם מיטמ א ל ו קמ״ ל ל ה יטמ א וכו׳ . ועדיי ן צרי ך תלמו ד . וכל הנ י מייח י לה ו ביבמו ת :
אין
מספה
*
הקרובה לרבו ת ארוס ה שנתגרש ה אלי ו לרבו ת א ת הבוגר ת ופסק ו הפוסקי ם כרב י יוס י ור״ ש לצב י ר״ מ ור ׳ יהוד ה ובמוכ ת ע ן פסק ו דלי ת הלכת א כר״ ש לגב י ר ׳ יוס י ור ׳ יהוד ה
ור׳ימ. ומ״ ש אע״ פ שהי א ארוס ה לכה ן :
יב אחי ו ואחות ו מאמ ו וכו ׳ . בת״ כ : י ג הספיקו ת אינ ו מטמ א לה ם שנאמ ר ל ה יטמ א וכו ׳ . בריית א בת״ כ וכתבו ה הרי״ ף והרמב״ ן והרא״ ש ;
אין
לחם משנ ה
דברים פשוטי ם די ש חילו ק בי ן אשת ו לאחוח ו ודבר י הר ב הנמוק י מרפס י איגר י דאדמתמ ה הבתול ה הקרוב ה דרש ו לרבו ת א ת הארוס ה והו א תימ ה לדעת ו . אב ל כפ י האמ ת הדב ר על הרי״ ף ז״ ל הי ה ל ו לתמו ה בספר י דש ם דיש ו הקרוב ה ול א הארוס ה ובקר א דלאחות ו פשו ט כדכתיבנ א :
, , כה ן
משנה למל ך
פ״ב ז אב ל הארוכ ה אינ ו מטמ א ל ה . נסהשקת י בה א דקי׳ ל דאינ ו מיטמ א לאחוה ו ארוס ה א ה נקע ו אחי ה משו ם דאחי ה מדאוריית א נמ י אינ ו מעמ א ל ה משו ם בעול ה אכ ל אבי ה מטמ א ל ה נעי ם
נתקדשה קדושי ן דרבנ ן מה ו מ י אח ו קדושי ן דרבנ ן ודח ו טש ה דל ה יטמ א א ו ל א . דכ י כתי ב הקרוב ה אלי ו אש ר ל א היח ה לאי ש דממעטינ ן ארוס ה ואנוס ה ומסופ ה אאחות ו הו א דכתי ב
והנה ראית י בס ' האש ה רב ה על ה דההי א דאשת ו קטנ ה דמטמ א ל ה נטל ה דק א מחמ ה תלמוד א וה א הבא ומדאוריית א אבי ה מטמ א ל ה ואת ו רבנ ן וק א אמר י בעל ה מטמ א ותיי ן דעשאו ה כמ ת מצו ה שאין ל ה קוברי ן נו ׳ אלמ א דסשיט א לי ה לתלמוד א דניו ן דנשואי ה אינ ה מ ן התור ה אי ן כ ח לעבו ר על הלא ו דל ה יטמ א אל א משו ם טטמ א דמ ת מצו ה הו א דמטמ א ל ה וא' כ ננ׳ ד כיו ן דל א שיי ך טעמ א דמת מצו ה נרא ה דאי ן כ ח בקדושי ן לדמו ת עש ם דל ס יטמ א . וד ע שמ ה של א נסהשקת י אסי ׳ בנשוא ה וכגון קטנ ה שנשא ת דנשואי ה מדרבנ ן א י מטמ א ל ה אחי ה היינ ו משו ם דנשוא ה סשיט א ל י דאינ ו מטמ א לה אחי ה משו ס טטמ א דבעול ה דקי׳ ל דאינ ו מטמ א לאנוס ה ולמסות ה ואפי ׳ נכנס ה לחוס ה ול א נבעלה נ׳ ל דאינ ו מטמ א ל ה משו ם דכ ל נשוא ה בחוק ת בעול ה וכמ׳ ש רנינ ו נהל ׳ איסור י ביא ה דנשי ; האסורות לכהונ ה שנתאלמנ ו מהנשואי ן דנתחלל ו אע״ ס של א נבעל ו משו ם דכ ל נשוא ה בחזק ת בעול ה וכבר כתב ו ש ם הי ה ומר ן מהיכ א למ ד רבינ ו די ן ז ה וסשיט א לי ה דלגנ י הא י מילס א דהיינ ו דכ ל נשואה בחזק ת בעול ה אי ן חילי ק בי ן נשואי ן דאוריית א לגשואי ן דרבנ ן והיינ ו דמס ׳ נקט ו אבי ה ול א
אבל בשא ר קרובי ם לעול ם מטמ א לה ם וא' כ ליכ א מ י שיטמ א לקטנ ס ז ו כ י א ם אבי ה משו ם דב ן ל א שייך משו ם דהי א קטנ ה ואמ ה אסש ר דהנשי ם ל א הוזהר ו לעש ה ז ה וכמ׳ ש רבינ ו ומש׳ ה ל א נק ט כי א ם אבי ה . א ך עדיי ן י ש ל י לדקד ק בסוגי א ז ו דמסשט ה נרא ה דהשת א דק א אמר י רבנ ן דבעל ה מיטמ א לה אינ ו מטמ א ל ה אבי ה והיינ ו דק א אמר י דמדאוריית א מטמ א ל ה אבי ה ואת ו רבנ ן ואמר י דבעל ה מטמ א לה וז ה אינ ו דאפיל ו לאח ר תקנ ת חכמי ם נ׳ ל דמטמ א ל ה אכי ה דאט ו משו ס דעש ו אות ה כמ ת מצו ה
נסטר אבי ה מעש ה ז ה דל ה יטמ א וא״ כ ל א הו ה לה ו למימ ר ומדאוריית א אבי ה מטמ א ל ה דה א לס י
באמה נמ י אבי ה מטמ א ל ה ול א הו ה לה ו למימ- ר אל א דמדאורייח א אי ן בעל ם מטמ א ל ה ואת ו
רבנן וקאמר י דבעל ה מטמ א ל ה ואול י דג ם המקש ה על ה בדעת ו טע ם ז ה דמ ת מצו ה משו ם דל א
ירחי ל ס אל א דהו א ס״ ל דכיו ן דאיכ א מצו ה גנ י אבי ה ל א ימנ ע משו ם הירוש ה מלהטמאו ח ל ה וא׳ כ לא הו י מ ס מצו ם ואמא י מטמ א ל ה בעל ה ותירצ ו דאסי ׳ דאיכ א מצו ה אס׳ ה נמנעי ם מלהטמאו ת ל ה משוס דל א ירס י ל ה ומש״ ס מטמ א ל ס בעל ה דהו י מ ס מצו ה ועדיי ן ל א נתקרר ה דעת י בז ה :
כני
מגדל ע ח
^כן כ ל אות ן שאמרנ ו ע ד לוק ה . מס ׳ האש ה רב ה (ד ף צ׳ ) הסכי ם כ ן ומדע ס מקצ ת סגאוני ם ז״ ל : אשת ו הפסול ה אינ ו מטמ א ל ה . ס״ ב דיבמו ת (ד ף כ׳ ) : ליתינ ך מ י ששמע ה כו ׳ ע ד ואע׳ ס שהי א הלל ס . בינמוס ער ק סאש ס ינ ס (ד ף צ׳} : *ג ן מיטמ א 93נ ו ס ׳ ע ד סר י ו ס מיעט א לסם . ס׳ ב ייגמו ס : אחות ו הנשוא ם ע ד אי ט מנוע א לם . סר ק הנ א מ ל ימנסז ;
הרדב״ז (מכ״י ) שופטי ם . הלכו ת אב ל כס ף משג ה ס ט 137
ין* אי ן הנה ן מיטמ א לאב ר מ ן המ י מאבי ו וכו ׳ . ש ם פלוצח א לחנא י ל ה יטמ א יאיי י י ד אי ן הכה ן מיטמ א לאב ר מ ן הס י מאבי ו וכו ׳ : כת ב הראב״ ד 6* א הר ג אי מ סוס ק ק מיטמא ע ל איברי ה שאי ן אד ם מיטמ א ע ל אב ר מ ן הח י מ ן אבי ו אב ל מיטמ א עכ״ ל . ועח ה אבא ר הנ ה כח ב הרי״ ף בהלכו ח טומא ה ל ה יטמ א ואינ ו מסמ א ע ל
מל עצ ם כשעור ה מאבי ו ר ׳ יופ י אומ ר אי ן אד ם מטמ א ע ל עצ ם כשעור ה מאבי ו ובפר ק איברי ה שאי ן אד ם מטמ א ע ל אב ר מ ן המ י מאבי ו אב ל מטמ א ע ל עצ ה כשעור ה מאבי ו
ש!ש ה מיני ן מיית י בריית א סתמ א כח״ ק דהכ א ועל ה סמי ך הריא״ ף והראב״ ד ז״ ל וכת ב עלי ו הרמב״ ן ול א ממוור א שמעחתי ה מרסינ ן בפ ׳ ג ׳ מיני ו(ד ף מ״נ; ) א״ ר חפד א אמ ר
שכתב הר ב אינ ו פוס ק כ ן אכ ל רנינ ו סומ ך אמ מר א דר ב דאמ ר נקט ע ראש ו ש ל אבי ו אינ ו מיטמא ל ו מ״ ט דא״ ק לאבי ו בזמ ן שהו א של ם ולא בזמ ן שהו א מש ר ואת י כר ׳ יופ י וקי״ ל כר׳ יוס י דסמ ם ספר א ר ׳ יהוד ה הי א וכב ר האריך הרמב״ ן ז״ ל לקיי ם דבר י רבינ ו כאש ר כתב בע ל מגד ל עו ז . ואיכ א למיד ק מא י אירי א נקטע ראש ו דנק ט ר ב אפיל ו נקט ע אצבע ו נמ י אין ז ה של ם . וי״ ל דלרבוח א נק ט הכ י דאע״ ג לקטיעת ראש ו ומיתת ו בא ו ל ו כאמ ת הו י כאיל ו נקשיע ראש ו אח ר מית ה ואינ ו מיטמ א ל ו אב ל אם נקט ע אב ר מאיברי ו במיי ם ואח״ כ מ ת אביו של ם קרינ ן בי ה ומיטמ א ל ו ונקט ע ראש ו אי׳א דל א קדמ ה מית ה לקטיע ת הרא ש ולפיכ ך אין ז ה אבי ו של ם :
טו הטומא ה לקרובי ם דמוי ה הי א וכו׳ . בת״ כ
לה יטמ א אינ ו מיטמ א לאחרי ם עמ ה של א יאמ ר הואי ל ונטמאת י אלק ט עצמות סלונ י . ואית א יאב ל רבת י ובפר ק כה״ ג ומדבר י רבינ ו נרא ה דאפי ׳ בשע ה • שמיטמ א לקרוביו אינ ו מיטמ א לאחרי ם והכ י משמ ע מההי א דת״ כ דאינ ו מיטמ א לאחדי ם עמ ה ובאבל רבת י ל א משמ ע הכ י דחני א הי ה עומ ד וקוב ר א ת מח ו ע ד שהו א עומ ד בתו ך הקבר מקב ל מאמרי ם וקוב ר פיר ש ה״ ז ל א יטמ א . וי ש לחר ן דבההי א דח״ כ ודבר י רבינ ו הם אח ר שפיר ש מ ן זטומא ה והכ י משמ ע סיפ א דקתנ י של א יאמ ר הואי ל ונטמאת י אלק ט עצמות פלונ י ומשמ ע אח ר שנטמ א ל א בשע ה שהו א עוס ק בקבור ת קרוב ו וה א דקת ר
אינו
השגת הראב״ ד
•אין הכה ן מטמ א לאב ר מ ן הח י מן אבי ו וכו ׳ ע ד יכ ן פא ר קיוגיס . א׳ א הר ב אינ ו פוס ק
ק:
מספק . וכ ן כ ל המתגרש ת ספ ק גירושי ן א ו בג ט פסו ל איגו מטמ א לה ♦ י ד *אי ן הכה ן מטמא לאב ר מ ן הח י מאבי ו ול א לעצם מעצמו ת אבי ו , וכ ן המלק ט עצמות אבי ו אינ ו מטמ א לה ן א ף על פ י שהשדר ה קיימ ת • ט ו נקט ע ראשו ש ל אבי ו אינ ו מטמ א ל ו שנאמ ר לאבי ו בזמ ן שהוא של ם ול א בזמ ן שהו א חס ר . וכ ן שא ר הקרובי ם . הטומאה לקרובי ם דחוי ה הי א ול א הותר ה לכ ל . לפיכ ך אסור לכה ן להתטמ א למ ת אפיל ו בע ת שמתטמ א לקרובי ו
שנאמר
רב נקט ע ראש ו ש ל אבי ו אינ ו מיטמ א ל ו מ״ ט דאמר קר א לאבי ו בזמ ן שהו א של ם ול א בזמ ן שהוא חס ר פירו ש ואע״ ס שמצ א ראש ו כיו ן שאינו כבריית ו אינ ו מטמ א [ל ו ואקשינ ן על ה דרב מה א מחנית א ל ה יטמ א ל ה הו א מיטמ א ואינו מיטמ א לאיבריה ] שאינ ו מיטמ א ע ל ר.ב ר מן הח י ש ל אבי ו אב ל מטמ א ע ל עצ ם כשעור ה מן המ ת ש ל אבי ו קשי א לר ב ומסקנ א דר כ דאמר כ י הא י תצ א דתני א מעש ה שמ ת אבי ו של רב י צדו ק בגינז ק ובא ו והודיעוה ו לאח ר ג ׳
שנים וב ת ושא ל ה ת ר ׳ יהוש ע ב ן אליש ע וארבע ה זקנים ואמר ו לאבי ו בזמ ן שהו א של ם ול ח בזמ ן שהוא חס ר וקי״ ל מעש ה ר ב [ועו ד דרבי ם ני,הו] ועו ד כיו ן דל א אשכח ן אמור א דפלי ג עליה דר ב מסד א אמ ר רבקי״ ל הלכ ה כנתרא י עכ״ל . והרא״ ש כת ב שמ״ ש הריי׳ ף אב ל מטמ א הוא ע ל עצ ם כשעור ה ש ל אבי ו ע״ כ לומ ר דהיינ ו דו ר, א ע״ י חזר ה שא ם כב ר נטמ א לקבור א ח אבי ו ונחס ר עצ ם כשעור ה חוז ר עלי ו ומטמ א ל ו לקבר ו ואת י כר״ י דפלי ג התם אר ׳ יהוש ע ב ן אליש ע וארבע ה זקני ם דאלי׳ כ את י דל א כמא ן והקש ה עלי ו למ ה פסק כימידא ה ננ ד ר ׳ יהוש ע ב ן אליש ע וארבע ה זקני ם ועו ד כ י עש ו מעש ה ומעש ה ר ב ועוד כ י שיט ת הגמר א בכ ל מקו ם דהלכ ה כאמורא ׳ ג ס נ י יפסו ק דל א כסת ם מתניתי ן כ״ש הכ א דר ב חסד א ס״ ל כרבי ם ועו ד דבדהוריית א תזלינ ן לחומר ש ול א יטמ א ל ו עכ״ ל .