Section 766

א עיי״ י סי ׳ שפ ג עשי ן נו ן לאוי ן רלה : שאי ן

השגת הראב״ ד
*גד״א נזכרי ם שהו1הר ו ע ל
הטומאה וכו ׳ . א׳ א קשי א ה א
דתגיא משת ו ארוס ה ל א אונ ן
ולא מיטמ א ל ה וכ ן הי א ל א
אוננש ול א מיטמא ה ל ו ה א
נשואה מיטמא ה ל ו :

מצוה שאי ן ל ה יור ש אל א הו א וכו ׳ . נר״ פ
האשה רב : (ד ף פ״ט: ) חאימח י יור ש אד ם ר. ח
אשתו קנינ ה וכו ׳ ויורש ה ומטמא ה ל ה וכו ׳ .
והא הכ א דמדאוריית א אבי ה מטמ א ל ה ומדרבנ ן
מטמא ל ה בע ל משו ס דה״ ל מ ת מצו ה ומ י
הויא

ו אב ל הכהנו ח וכו ׳ . מ ה שאמר ו בבריית א אשת ו ארוס ה אינ ו מטמ א ל ה אפש ר לפר ש
לדעת רבינ ו כמ ו שפירש ו המוס ׳ כפ ׳ ד ׳ אמי ן דר״ ל אינ ו מטמ א ברג ל דחיי ב
אדם לטה ר עצמ ו ולכ ך אמר ו ארוס ה דוק א אב ל לנשוא ה מות ר לטמ א אפיל ו נרג ל ולפ י
זה את י שפי ר דה א דל א מטמ א הו י בארוס ה דוק א מת״ ל אש ר ל א היח ה לאי ש וכו ׳
וקשה דבפר ק הב א ע ל יבמת ו מרב ה בוגר ת סאלי ו והיכ י מרב ה לרבי ע מל א היח ה לאי ש
וי׳^ דהתוספו ס הקש ו ש ם למ ה ל ן לרבוי י בוגל ס מל א היס ה לאי ש ותירצ ו דא י לא ו אלי ו

הגהות מיימוניו ת

רבי משל ם נאכלו ת ע ל זקנ ו רנ י יקותיאל • ולי א הניח ו רב י אליעז ר חגדו ל ושא ר החכמי ם
ור׳ שמוא ל הור ה מש ם אבי ו רבינ ו יהוד ה הכה ן ליש ב בנ י אד ם נאכלו ת ע ל זקנ ם אב ל
הזקן ל א יש ב באבלו ת ע ל בנ י בני ם וזה ו טעמ א תח ת אבותי ך יהי ו בני ך וחבירי ו
משיבים ההו א בברכ ה כתי ב כדאית א בסר ק ט י שמת ו והבי א ראי ה מה ך דב ל המתאבלי ם
עליו מתאבלי ם עמ ו וה ן משיבי ן אי ן הלנ ה כ ך ודב ר תימ ה הו א במא י סליג י א י בםני ו
חייב להתאב ל וא י של א בפני ו אינ ו חיי ב להתאב ל כדםירש״ י ואי ן חלו ק לזקנ ו ולשא ר
מהל׳ שמחו ת ש ל טור י רבינ ו ו צ ׳ ל ע׳ ב : [ד ] מ ר עוקב א שכי ב לי ה ב ר המו ה סב ר
לטיחב עלי ה שבע ה ושלשי ם אז ל לגבי ה ר ב הונ א אמ ר לי ה צודנייח א בעי ת למיכ ל ל א
אמרו לכבו ד אשת ו אל א ע ל חמי ו וחמות ו בלב ד ונו ' ע' כ : י [הגה׳ ה לשו ן הטו ר אב ל
הרטב׳ן ז׳ ל כת ב שהי א מתאבל ת ע ל כ ל הקרובי ם שמתאב ל עליה ן וכ ן ירא ה דע ת א׳ א ז״ל ] :
[ה] וכ ן סירש״ י וז״ ל כ ל שהו א מתאב ל עלי ו א ם הו א מ ת כגו ן אבי ו ואחי ו א ם מ ת לאבי ו
מת א ו לאחי ו מתאב ל עליה ם ובנו ן דאת א ההו א מ ת מקורב ת רירי ת ע״ ב : י׳[כת ב הטו ר
ז״ל ש ם סימ ן שע׳ ג והרמב״ ם כת ב כיו ן שכהנ ת אינ ה מוזהר ת וכו ׳ ול א נהי ר לא״ א ז״ ל

אלא

וה'נ מיית י ל ה ש׳ ק דקדושי ן ע ם שכנ ר שנינ ו בנריית א סר ק אל ו מגלחי ן שנסחת י למעל ה כ ל האמו ר בסיש ת נהני ם כה ן מיטמ א לה ם אב ל מתאב ל עליה ן ואינ ו גור ס ואשת ו אל א באות ן שהוביש ו ונב ר נתבה י
מדעת הגאוני ם ז׳ ל דאות ן שהוכיס ו ה ם מדרבנ ן והו א דע ת ר׳ מ ז׳ ל וכ ן כת ב בתחל ת ז ה השר ק בשירו ש שהאי ש מתאב ל ע ל אשת ו הנשוא ה והי א עלי ו מדבריה ם וקר א דל ה יטמ א וקרא י דמיית י נסשי א
אהמכחא בעלמ א נינה ו ועדיי ן ר' מ ז׳ ל חוז ר לבא ר כז ה מי ד ואנ י מוכי ח דברי ו נע׳ ה ומ ן התימ ה ע ל הראנ׳ י ז׳ ל א ס סוב ר הי ם כ י אבילו ת אשת ו נשיא ה מדאוריית א למ ה ל א חל ק עלי ו נתחל ת ז ה
מרק והמתי ן ל ו ע׳ כ ומ' מ רבינ ו הגדו ל הרמנ״ ן זי ל סיי ע לראב״ ד ז׳ ל בז ה וכת ב כ י כ ל הגירסאו ת נמצאו ת גירס ת אשת ו ע ם הראשונו ת של א הוסיש ו והאמ ת יור ה דרכ ו : אשת ו ש ל כה ן יותעסו / ל ס
וס׳ פ ד ל א יטמ א ל ה . בינמו ס ע ׳ האש ה רנ ה (י ף צ׳ ) מנ ח סמ א להדי א וזה ו כמ י שכתנס י להציל ו מי ד הראנ״ י וי ל א ף כ י רניג ז סגדו ל הרמנ׳ ן ז״ ל מסייע ו :

ממשמעוחא דאלי ו דהו א מתייש כ שפי ר . וראית י להר ב הנמוק י שכת ב כהלכו ת ע ל די ן ז ה
שכתב הרי״ ף דברי ם מתמיהי ם שכה כ ש ס וצרי ך עיו ן ה א דאיית י לעי ל הרי״ ף ז״ ל
הקרובה ול א הארוס ה אלי ו ול א הגרוש ה מא ן חנ י ל ה דה א ל א ר״ מ ול א ר״ י וכו ׳ .
ודברים תמוהי ם ה ס דמ״ ש לעי ל הרי״ ף ז״ ל הו א באשת ו ובאשת ו הו א דאמרינ ן דא ס הי א
ארוסה אינ ו מטמ א ל ה אב ל כא ן מהירי ם לטמ א לאחות ו ארוס ה מקר א דהקרוב ה דמרבינ ן
ארוסה וכב ר נת ן טע ם לשב ח בדב ר הר ב מוהר״ ר אלי ה מזרח י ז״ ל בפרש ת אמו ר וה ס

דברים

טגדל עו ז

מיטמא לה ם ואב ל מתאב ל עליה ן ואל ו ה ן אבי ו ואמ ו נ ט ובת ו אחי ו ואחות ו מאבי ו ואשת ו הוסיפ ו
טליהם אחי ו מאמ ו ואחות ו בתול ה מאמ ו ואחות ו נשוא ה ג ץ מאבי ו בי ן מאמ ו וכש ם שמתאב ל עליה ם
כך מתאב ל ע ל שניי ם שלה ם דבר י ר׳ ע ר׳ ש ב ן אלעז ר אומ ר אי ן מתאב ל אל א ע ל אנ י אבי ו וע ל ב ן בנ ו
והכמים אומרי ם כ ל שמתאב ל עלי ו מתאב ל עמ ו ואסיקנ א מא י עמ ו עמ ו בבי ת אב ל של א בשני ו אינ ו
מתאבל ע ל שנ י של ו כ י ה א דאמ ר לי ה ר ב לרב י חיי א כרי ה וכ ן אמ ר ר ב הונ א לרב ה כרי ה נאש ה
נהוג אנילות א דל א באש ה ל א תנהו ג אבילות א וי ם מ ן הגאוני ם ז׳ ל כתב ו שאל ו האמורי ם נשרש ת
כהנים שכה ן מיטמ א לה ם אבלו ת שנוה ג עליה ם ביו ם ראשו ן מ ן התור ה הו א אב ל אל ו שהוסיפ ו עליה ן
אין אבלו ת אל א מדבר י סושרי ם וכ ן הבי א י׳ י אלפ ס ז׳ ל זא ת הבריית א להלכ ה רווח ת וג ם כת ב
רנינו הגדו ל הרמב׳ ן ז׳ ל בנמוק י של ו תחל ת שע ר האב ל בחבו ר תור ת האד ם וזה ו כלשו ן ר״ מ ז׳ ל
ולא ראינ ו חול ק ע ל ז ה מעול ם לס י שהו א תלמו ד ערו ך אל א ודא י הו א ל א אמר ו ול א נתב ו ;
אשתו הנשוא ה וכו ׳ ע ד כע ל כרחו . ס ׳ אל ו מגלחי ן : בד״ א כזכרי ם שהווהר ו וכו ׳ ע ד א ק מטמאות :
בתב הראב׳ ד ז׳ ל קשי א ל י ה א דתני א וכו ׳ : ואנ י אומ ר מ׳ ש ר׳ מ ז׳ ל בכא ן הו א שסמ ך ע ל מ ה
ששנינו בסוט ה סו ף סר ק הי ה נוע ל ט ה בי ן אי ש לאש ה כו ׳ ע ד האי ש מיטמ א למתי ם ואי ן
האשה מיטמא ה למתי ם ומוכ ח ל ה בגמר א מדנתי ב אמו ר א ל הכהני ם בנ י אהר ן ול א בנו ת אהר ן

138

כסף משנ ה שופטים . הלכו ת אב ל פ״ ב הרדב״ ז(מב"' )

הויא מ ח סצו ה והח5י א איזה ו מ ח מצו ם כ ל שאי ן ל ו קוברי ם קור א ואחרי ם מוני ן אוח ו
אין ז ה מ ח מצו ה ה״ נ כיו ן דל א ירח י ל ה קרי א ול א ענ ו ל ה ומשמ ע של א הוצרכ ו לכ ן אל א באשח ו
קסנה אכ ל בגדול ה מדינ א מסמ א ל ה דכסי ב כ״ א לשאר ו וי״ ל דכיו ן דקרי א ול א ענ ו ל ה
שייך נמ י בגדול ה נק ס מעמ א דשוי א בכולה ו : וט״ ש ואינ ו מסמ א אל א לנשוא ה בלב ד וט׳ .
נערק ארנע ה אחי ן (ד ף כ״ט: ) אשת ו ארוס ה
לא אונ ן ול א מטמ א ל ה :

ח וכ ן כ ל אות ן שאמר ו וכו׳ . ברייח א בחור ח

כהנים כתט ה הרי״ ף והרא״ ש בעמי ו
נזמן שה ם עושי ן מעש ה עמי ו ול א שסירש ו
מדרכי צבו ר : ומ״ ש והנסלי ם . בתור ת כהני ם
ולבנו ולבת ו יכו ל אפיל ו נפלי ם תלמו ד לומ ר
לאביו ולאמ ו מ ה אבי ו ואמ ו ש ל קיימ א א ף
בנו ונח ו ש ל קיימ א יצאונסלי ס ; ומ״ ש והמאב ד
עצמו לדע ת . נרא ה שהטע ם שמאח ר שנדחי ת
הטומאה כד י שיתאב ל כיו ן שסוב ר רבינ ו
שאין מתאבלי ם עלי ו ממיל א משמ ע שאי ן מטמ א
לו וז ה טע ם שיי ך ג ם בהרוג י ב״ ד : וע ד מת י
מצווה ל־תטמ א לקרובי ו וט ׳ . באב ל רבת י
סרק ע ד תימת י מטמ א לה ם ר״ מ אומ ר כ ל אות ו
היום ר״ ש אומ ר ע ד שלש ה ימי ם ר ׳ יהוד ה
אומר מכו ס ר ׳ טרפו ן ע ד שיסת ם הגול ל
מעשה שמ ת ר״ ש ב ן יהוצד ק בלו ד וב א רב י
יוחנן אחי ו מהגלי ל ונו ' ובא ו ושתל ו ה ת ר ׳
טרנון וחכמי ם אמר ו לה ם יטמ א ומשמ ע דהלכ ה
כרבי יהוד ה משי ם רנ י טרפו ן דהלכ ה כרב י
יהודה לגב י ר״ מ ולגב י ר״ ש וכ ל שכ ן הכ א
דטשום ר ׳ נרט ן קחמ ר ל ה ועו ד דחכמי ם
סברי כר ׳ טרפו ן וכ ן פסק ו הרמבי ן והרא״ ש :
ט אשת ו הפסול ה אינ ו מנימ א ל ה . בפר ק
האשה רב ה (ד ף צ׳: ) ובפ״ ב דיבמו ח
(דף כ״ב: ) ילי ף ל ה מקרא : וט״ ש לפיכ ך מ י
ששמעה שמוע ה שמ ת בעל ה וכו ׳ . מפנ ה כפר ק
האשה רב ה (ד ף פ״ז: ) : וט״ ש אב ל מטמ א
לאמו אע״ פ שהי א חללה . בת״ כ דרי ש ל ה
מקרא: וט״ ש וכ ן מטמ א לבנ ו ולבת ו וכו ׳
אע״פ שה ם פסולי ם אפיל ו הי ו ממזרי ם וכו ׳ .

בפ״ב דיבמו ה (ד ף כ״•:: ) :

י אחות ו הנשוא ה אינ ו מטמ א ל ה וכו ׳ .

תיכא למיד ק מאמ ר דאפיל ו לארוס ה
אינו מטמ א כמ״ ש רבינ ו לקמ ן בסמו ך א מ ■ י
איצטריך למיכת ב דאינ ו מטמ א לנשוא ה . וי״ ל
דמשום דארוס ה א ם נתגרש ה מטמ א ל ה קאמ ר
ובנשואה לעול ם אינ ו מטמ א ל ה אפיל ו נתגרשה :
וט׳' ״ הבהול ה פר ט לאנוס ה ומפות ה וכו ' . בפ ' הב א ע ל יבמת ו(ד ף ם׳ ) חנ ו רבנ ן אחות ו
ארוסה ר״ מ ורב י יהוד ה אומרי ם מטמ א ל ה ר ׳ יוס י ור״ ש אומרי ם אינ ו מטמ א
לה אנוס ה ומפות ה ד״ ה אינ ו מטמ א ל ה ומוכ ח ע ן אינ ו מנימ א ל ה דבר י ר״ ש וכו ׳ מ״ ט דר״ מ
ור׳ יהוד ה דדרש י הכ י ולאחות ו הבתול ה פר ט לאנוס ה ומפוה ה יכו ל שאנ י מוצי א א ף מוכ ת
ען ח״ ל אש ר ל א הית ה לאי ש מ י שהווית ה ע ל יד י אי ש יצפ ה ז ו שאי ן הווית ה ע״ י אי ש
הקרובה לרבו ת א ח הארוס ה אלי ו לרכו ת א ח הבוגר ת ורי ש ורב י יוס י וכו ׳ דדרש י הכ י
ולאחותו הבתול ה פר ט לאנוס ה ומשוח ה ומוכ ת ע ן אש ר ל א היח ה פר ט לארוס ה שהיח ה

שאין ל ה יור ש אל א הו א ל א תמצ א מ י שיתעס ק ב ה .
ואינו מטמ א אל א לנשוא ה בלב ד אב ל הארוס ה אינ ו
מטמא לה ^ ח וכ ן כ ל אות ן שאמר ו שאי ן מתאבלי ן
עליהן כגו ן הרוג י בי ת די ן ושפרש ו מדרכ י צבו ר והנפלי ם
והמאבד עצמ ו לדע ת אי ן הכה ן מטמ א לה ן . ייוע ד מת י
מצווה להתטמ א לקרובי ו ע ד שיסת ם הגול ל . אב ל מאח ר
שנסתם הגול ל הר י ה ן כשא ר כ ל המתי ם שא ם נטמ א
בהן לוקה ♦ ט אשת ו הפסול ה אינ ו מטמ א לה . לפיכ ך
מי ששמע ה שטוע ה שמ ת בעל ה ונשא ת וב א בעלה .
שניהן אי ן מטמאי ן ל ה שהר י הי א פסול ה לשניה ן . אב ל
מטמא הו א לאמ ו אע״ פ שהי א חלל ה . וכ ן מטמ א לבנ ו
ולבתו ולאחי ו ולאחות ו א ף ע ל פ י שה ן פסולי ן אפיל ו הי ו
ממזרים מטמ א להן' : י אחות ו הנשוא ה אינ ו מטמ א ל ה
אע״פ שהי א נשוא ה לכה ן . שנאמ ר הבתול ה הקרוב ה
אליו אש ר ל א הית ה לאי ש . הבתול ה פר ט לאנוס ה
ומפותה . יכו ל שאנ י מוצי א א ת הבוגר ת ומוכ ת ע ץ
תלמוד לומ ר אש ר ל א הית ה לאי ש מ י שהויית ה ביד י
איש . אש ר ל א הית ה לאי ש פר ט לארוס ה שאינ ו מטמ א
לה אע״ פ שהי א ארוס ה לכה ן : י א נתגרש ה אחות ו מ ן
האירוסין מטמ א ל ה . שנאמ ר הקרוב ה אלי ו להבי א א ת
המגורשת מ ן האירוסי ן • י ב אחי ו ואחות ו מאמ ו אינ ו
מטמא לה ן . שנאמ ר ולבנ ו ולבת ו ולאחי ו ולאחות ו . מ ה
בנו הראו י לירושת ו א ף אחי ו ואחות ו הראויי ם לירושת ו :
ע הספקו ת אינ ו מטמ א לה ן שנאמ ר ל ה יטמ א מיטמ א
הוא ע ל הודא י ואינ ו מיטמ א ע ל הספ ק . לפיכ ך הוולדו ת
שנתערבו והב ן שהו א ספ ק ב ן שבע ה לאחרו ן א ו ב ן
תשעה לראשו ן וכ ן כ ל כיוצ א בה ן אינ ו מיטמ א לה ן

א עויו׳ ד שע ג סמ׳ ג לאו ץ רצ ה ועש ץ נ ס ;

ח וכ ן כ ל אות ם וכו׳ . ל א נתבא ר בדבר י רנינ ו א ם עב ר ונטמ א להמ ד מאל ה א ם לוק ה() ו
לאו ונרא ה דאינ ו לוק ה מדכתי ב בה ך בב א הסמוכ ה ל ה לוק ה משמ ע דבהא י בנ א
אינו לוק ה ות ו מדחל י טעמ א בא־לו ת ואי ן אד ם חיי ב להתאב ל ע ל אל ו לעני ן טומא ה נמ י אינ י
חייב להטמ א ע ל אל ו אב ל א ס נטמ א אינ ו לוק ה וטעמ א דמילת א כיו ן שהו א חוש ב דמצו ה קעבי ו