Section 765

ואני אומ ר תמ ה אנ י א ס יצ א דב ר ז ה מסי ו ש׳־ר י בריית א מסורסמ ת הי א סר ק ואל ו מגלחי ן גמ ׳
נזתני׳ דהקוב ר א ת מת ו שלש ה ימי ם קוד ם הרג ל כו ׳ ת׳ ר כ ל האמו ר בסיש ת נהני ם כה ן

מיטמא

גשואה מאגו ו ול א שהי ה צרי ך לכ ך אל א כד י להורו ת הלכ ה לתלמידי ם כ י הי ה רוצ ה
לטורי כדטוכ ח בירושלמ י ע׳ כ : [ב ] מ ה שאי ן נוהגי ן כ ן עת ה כת ב טור י רבינ ו דהאבל ׳
לטימר ל א תסשרוה ו לרהו א גבר א והב א ביו ן דבשניה ם מתאבלי ן של א בשניה ם אי ן נ
סי שהי ה טתאכ ל עסה ם אינ ו אל א מ ן הטתטיהי ן ואינ ו כמכנ ד ר,אכלי ם אל א כלוע ג

משנה

לקמן הטע ם אפיל ו באשת ו גדול ה והשת א אמ י שפי ר לפ י ז ה מ״ ש רבינ ו לקמ ן אח ר שכת ב
שאין אי ש מהאב ל ע ל קרוב י אשת ו אל א חמי ו וחמות ו וכ ן הי ח ע ל קרוב י בעל ה וכ ן
יראה ל י שא ס סח ה לש ח קרוב ו וכו ׳ דהו ה קש ה מני ן נפק א לי ה ה א לרבינ ו ולפ י מ״ ש
דטעם הגמר א דקאמ ר דאי ן מתאב ל האי ש ע ל אשת ו לכ ל הקרובי ם וכ ן האש ה ע ל בעל ה
הוא מפנ י שאבילו ח אב ה ע ל בעל ה ואי ש ע ל אשת ו מדרבנ ן ומינ ה נפק א לי ה לרבינ ו
דאשח קרונ ו וכ ן בע ל קרובת ו דה ם מדרבנ ן וכדכת ב רבינ ו בפי״ ג מהל ׳ עדו ת דהפסוצי ם
מדרך אישו ת מדבריה ם לכ ך למ ד רבינ ו להק ל בה ם כמ ו שהקל ו באש ה משו ס דאנלוח ה
מדרבנן אע״ ג דל א דמ ו ממ ש אהדד י ס״ מ קצ ת ראי ה י ש בדב ר ולכ ך 3,0 רבינ ו שירא ה
לו די ן ז ה כלומ ר שיצ א ל ו מהדי ן הקוד ם . ול א נעל ם ממנ י כ ׳ מ״ ש הו א דחו ק לייש ב
דבריו ז״ ל הב ל מ ה ר,עש ה כ י הציקנ י הקוש י העצו ם אש ר בדברי ו ז״ ל . ורו״ ת בפ ' אל ו
מגלחין כשהקש ו ע ל החכמי ם שאמר ו כ ל שמח ר,ב ל עלי ו מתהב ל עמ ו היינ ו ת״ ק אמא י
לא תירצ ו דאת א לרנוי י קרוב י אשת ו שכת ב רבינ ו א ו שא ר קרוב י אשת ו דלחנ א קמ א
אינו מתאב ל מל א ע ל חמי ו וחמות ו לב ד ואת ו חכמי ם לאוסופ י אחריני . וי״ ל דאי ן נרא ה
לו סבר א דפליג י בהכ י א י נמ י דא י לה א את ו חכמי ם הי ה לה ם לומ ר דמ י שמתאב ל עלי ו
מתאבלים לעול ם עמ ו אב ל במ ה שאמר ו דמתאב ל עמ ו ז ה שהוסי ף ע ל הראשו ן וההוספ ה
לא הו י אל א דלחנ א קמ א ל ח הו י לעול ם אל א לפעמי ם כגו ן ע ל חמי ו וחמות ו ולר,כמי ם
הוי לעול ם וא״ כ הי ה ראו י להזכיר ו בדבריה ם אב ל מ ה שתירצ ו בגס ׳ בבית ו הו א מדויי ק

בלשון עמו :

ב וא ם הית ה אחות ו נשיא ה וכו ׳ . דברי ם תמוהי ם ה ם כיו ן דאינ ו מטמ א עלי ה מדי ן
חורה איךיתתב ל מ ; י ן חור ה והר י ל א למדנ ו האבילו ת אל א מהטומא ה וכב ר
המה הרמב״ ן ז״ ל עליה ם וג ס בעינ י כ ל אד ם יפל א :

נ וכ ן אשת ו ארוס ה וכו ׳ . נפק א לי ה משו ס דאמר ו אשת ו ארוס ה אינ ו מטמ א ל ה וכי , ן
דליכא טומא ה ליכ א אבילו ת דה א בה א הלי א וכלכח ב הר ב כ״ מ לעני ן בנ ו א ו
אחיו הב א מ ן השפח ה והנכרי ת אב ל כא ן כת ב דנפק א לי ה מדי ן האנינו ת שאמ ר ל א איננ ת
וי.ינו צרי ך לכ ך :

ד כיצ ד הר י שמ ס ב ן בנ ו וכו ׳ . כ ך הי א הנוסח א ול א ב ן ב ן בנ ו מפנ י שז ו הטסח א
משובשת נזדמנ ה ל ו להר״ א בדבר י רבינ ו ולכ ך כת ב בהשג ה הביא ה כע ל מגד ל
עוז וז ה לשונ ו ל א מחוו ר דבנ ו עצמ ו מדרבנ ן כלומ ר אי ך אפש ר להה:ב ל ע ל ב ן ב ן ננ ו

אם בנ ו אי ט מס ־,ב ל ע ל ב ן בנ ו אל א מדרבנ ן מפנ י כבו ד בנ ו אי ך יחהב ל הו א ע ם בנ ו

על ב ן ב ל ב ט מפנ י כבו ד בנ ו כיו ן שבנ ו עצמ ו אינ ו מתאב ל מ ן הדי ן אל א מפנ י כבו ד
בנו ש ל עצמ ו חב ל לנוסח א דיד ן שכתו ב ב ן בנ ו אח י שפי ר דבנ ו מתחב ל ע ל בנ ו מה״ ס

והוא מתאב ל ע ם בנ ו מפנ י כבו ד בנ ו . ומ״ ע הפלי ג דע ת הר״ א ז״ ל לדר ך אחר ת וחמ ה

עליו : לקרו ע בפנ י וכו ׳ . נרא ה דהו א מפר ש כ פ רו ש רש״ י ז״ ל דחז ר וקר ע אמימ ר
פעם אחר ת בפנ י בנ ו א ף ע ל פ י שבב ר קר ע מפנ י של א הית ה הקריע ה בפנ י בנ ו ודל ת

כפירוש

הגהות מיימוניו ת

ד.ר״מ פס ק רב ן ח ׳ שח י אח ר שלשי ם יצ א מתור ת נפ ל ע״ ב : [א ] ת׳ ר כ ל האטו ר בסר ק
כהנים כה ן מטמ א לה ם וטתאב ל עליה ן אבי ו יאט ו ובו ׳ ע ד הוסיפ ו עליה ן אחי ו ואחות ו
בתולה מאמ ו . פר״ י אע׳ ג דאי ן כה ן מיטמ א לה ם אב ל מתאב ל עליה ן ואחות ו נשוא ח
בין טאבי ו כי ן מאט ו וב ן פיר ש ה׳ ר אברה ם א ב ב״ ד כדבר י רבינ ו המחב ר א ו טאני ו
או מאמ ו וכ ן נמצ א בהל ׳ קטועו ת ובספ ר הזהי ר וכ׳ ג למור י רב י שי ׳ כדמשמ ע בירושלמ י
דקתני סתט א ואחות ו נשוא ה ודל א כרבינ ו יוא ל שהל ך לרחו ץ ב ו ביו ם שנפט ר אחות ו
לפרש בי ן מאבי ו בי ן מאמ ו כלומ ר משנ י הצדדי ם אב ל ל א מ ן הא ב א ו מ ן הא ם ול״ נ
ם מוחלי ן וי ש לה ם למחו ל דמפקינ ן פר ק נגמ ר הדי ן דא י הספר א יקר א דחי י הו א מצ י
:זתאבלץ ודא י לכבו ד האבלי ם תקנוה ו ויכולי ם למחו ל וב ן כע ל אשת ו א ו איפכ א ואדרב ר
להם וביו ן דנהו ג נהו ג ע״ כ ן [נ ] כתו ב בתשובו ת שרכינ ו יסוד ה כה ן רצ ח לדזן׳ייי ג א י

סח 136

הרדב״ז(מכ״י ) שופטים . הלכו ת אב ל פ׳י ב נס ף טשנ ח

ז״ל אנ ל מ ה שנרא ה מדע ת רנינ ו דל א שנ א מ ו ל א שג א אח ד משא ר הקרוכי ם כי ן 06
היה ז ה הקרו כ מתאכ ל מה״ ח כ ץ שהי ה מחאכ ל מדכריה ם מתאכ ל עמ ו כפני ו דעש ו חזו ק
לדכריהס כש ל הור ה וכ ן נרא ה ממ ה שכח כ וכ ן שא ר הקרוכי ם ומנ א אמינ א ל ה דתני א
וכשם שהו א ממאכ ל עליה ם כ ך מתאכ ל ע ל שניי ם שלה ם ואכול ה ריש א דכרייח א קא י כי ן
על הקרוני ס ני ן ע ל אות ם שהוסיפ ו עליה ם
ועלו

ומ״ש וכ ן ירא ה ל י שא ם מח ה אש ת קרונ ו ונו ׳ . כ ך נהנ ו הגהו ת נש ם רש״ י ז״ ל :
כתב הרמנ״ ן והרא״ ש והגהו ת דהאימ א נהג ו להק ל נאנילו ת ש ל המתאנלי ס עליה ם
וסומכים ע ל ז ה שאינ ו אל א כשיי ל ככו ד האכ ל וא ם רצ ה האכ ל למרו ל ע ל ננוד ו
אינו צרי ך להתאנ ל עמ ו והאידנ א כ ל האנלי ס נוהגי ן למחו ל ע ל כנוד ם :

ו כמ ה חמור ה מצו ת אכילו ת ונו ׳ . לשעמי ה
שכתנ נספ ר המצו ת של ו שכתנת י
נתחלת הלכו ת אצ ו אזי ל : ל ה יטמ א גז״ ע שא ם
לא רצ ה להיגמ א וכו ׳ . כר״ פ מנו ל יו ס (ד ף
ק׳) : ומ״ ש נד״ א נזכרי ם וכו ׳ : כת י הראנ״ ד
קשיא ה א דתני א וכו ׳ . והרמכ״ ן כת כ ע ל
דנרי רנינ ו ולכ י ז ה ה א דתני א ל א מטמא ה
לו לא ו דוק א כארוס ה אל א שיטפי ה נק ט אכ ל
לא נתנר ר ל י מהיכ ן יצא ה לר ה זא ת הסנר א
ושמא הו א דור ש נז ה כ ל שישנ ו כל א יטמ א
ישנו גיטמ א והנ י נש י הואי ל וליחנה ו כל א
יטמא ליתנה ו כמצו ת יטמ א ח״ נ נ י כת י נ כנ י
אהרן ול א כנו ת אהר ן אטלי ה עניי. א כתי כ
וכסוף דנרי ו כת כ והדכרי ס צריכ ץ לימו ד
והרא״ש כת כ שי א נתיישנ ו ל ו דכר י הרמכ״ ם
כי הרנ ה צרי ך ראי ה לפטו ר נשי ם מהמצו ה
זאת:

ז אשת ו ש ל כה ן מתטמ א ל ה ע ל כרח ו וכו ׳ .

נר״פ ט ו ל יוס : ומ״ ש ואינ ו
מטמא ל ה אל א מד״ ס . אזד א לטעמי ה שכחכת י
נתחלת פר ק ז ה אצ ל מ״ ש ומדנריה ם שיהאנ ל
האיש ע ל אשת ו הנשוא ה : ומ״ ש עשאו ה כמ ת

דנרי רנינ ו כהוג ן :

ה אשת ו הנשוא ה וכו ׳ . פר ק אל ו מגלח ץ
מר עוקכ א שכי כ לי ה נ ר חמו ה
וכו׳ א״ ל ר נ הונ א צורנייה א ק א כעי ת למיכ ל
לא אמר ו לככו ד אשמ ו אל א ע ל חמי ו וע ל
חמותו : וכ ן ירא ה ל י ונו ׳ . מכא ן ראי ה למ ה
שכחנתי למעל ה דוק א נקורכ ה ש ל שא ר אמרינ ן
הכי אכ ל כקורנ ה ש ל משפח ה אע״ ג דהו י
אכלות מדנריה ם דומי א דאשח ו מהאכ ל עמה ם
כפניהם :

ו כמ ה חמור ה מצו ת אכילו ת ונו׳ . איכ א
למידק מא י חומר א התור ה אמר ה
לא יטמ א והי א ממר ה ל ה יטמ א מ״ ע ואמרינ ן
ככל דוכת א את י עש ה ודח י ל״ ח . ות ו קש ה
כיון שהו א מ״ ע למ ה ל א מנ ה מות ה נכל ל
המצות . וליכ א לחרוצ י דהו י ככל ל מצו ת עש ה
להחאנל ע ל הקרוני ם דה א מתר י קרא י נפקי .
וי״ל דלא ו מ״ ע ש ל הור ה קאמ ר אל א מ״ ע
מזרננן דקר א ל א משמ ע אל א רש ת ל א יטמ א
כי א ס לשאר ו וגו ׳ שא ם רצ ה מיטמ א לה ם
ואט ל א רצ ה אי ן כופי ן אוה ו ואת ו רכנ ן ודרש י
לה יטמ א מצו ה שא ס ל א רצ ה להטמ א מטמאי ן
אוהו כע ל כרמ ו ואת י שפי ר דמשו ס חומר ת
האכלוח אמר ו שידח ה הניומא ה מפנ י קרוכי ו .
וא״ת היכ י את י מצו ה דרכנ ן ודמ י טומא ה
דאורייתא, ל א קשי א שהר י דחוי ה ר.י א ועומד ת
אש הי ה רוצ ה להטמ א ואת ו רכנ ן ודרש ו מקר א
דלה יטמ א מצו ה ויאמ ר רוצ ה אני :
כד״א נזכרי ם וכו׳ . כפ ׳ הי ה נוט ל ונפ״ ק
דקדושין אמו ר א ל הכהני ם כנ י אהר ן
כני אהר ן ול א ננו ח אהרן . השי ג עלי ו הראנ״ ד
ז״ל דתני א אשת ו ארוס ה וכו ׳ ה א נשוא ה מיטמא ה ל ו ע״ כ . וצ״ ל דה א דאמ ר כנ י אהר ן ודרשינ ן ול א כנו ת אהר ן היינ ו לעני ן שאינ ם מוזהרו ת אנ ל מצוו ח ה ן להטממו ת לקרוני ס
דקרא דכחי נ כנ י אהר ן ול א כנו ח אהר ן ל א קח י אכול י ענינ א וכ ן דע ת הרא״ ש ז״ ל והרמכ״ ן נדח ק לפר ש מנ א לי ה להרמכ״ ס ז״ ל ה א ול א נתיישנ ו ל י דכרי ו כ י הרנ ה צרי ך להני א
ראיה לאטו ר א ת הנכי ם ממצו ה ז ו עכ״ ל . והרמנ״ ן ז״ ל נת ן כ ה שנ י טעמי ם כ י שמ א הו א דור ש כ ל שישנ ו בכ ל יטמ א ישג ו ניטמ א והנ י גפ י כיו ן שצינ ן ככ ל יטמ א ליתנה ו ניטמ א
א״נ כ י כתי ב בנ י אהר ן ול א בנו ת אהר ן אכול י ענינ א כתי ב ובסופ ו כת ב והדנרי ס צריכי ן תלמו ד , ואנ י שמעת י ול א אכי ן דמשג ה שלימ ה הי ש כסיט ה ס ׳ הי ה נוט ל כהנ ח מיטמא ה
למתים ואי ן כה ן מיטמ א למתי ם ואמרינ ן על ה מ״ ט ח״ ק אמו ר א ל הנהני ם בנ י אהר ן ול א בנו ת מהר ן ולפ י שיט ת הרכני ס ז״ ל הכ י הו״ ל למיתנ י כהנ ה אינ ה מוזהר ת ע ל ה ט מא ה
וכהן מוזה ר ע ל הטומא ה וע ל סת ס משנ ה ז ו כת ב רבינ ו וה א דהני א אשת ו ארוס ה אינ ה מיטמא ה ל ו ודייקינ ן ה א נשוא ה מיטמא ה ל ו ה״ פ אשת ו ארוס ה ל א אונ ן ול א מיטמ א ל ה
אבל אשת ו נשוא ה טפי ן איה ו להטמ א ל ה ואשת ו נשוא ה מיטמא ה ל ו א ם חרצ ה ואי ן כופי ן אות ה לפ י שאינ ה מצוו ה . ואע״ ג דמילח א דפשיט א הי א דיוק א ל א איצטרי ך אל א משי ם
דאשחו נשוא ה כופי ן אות ו להטמ א ל ה אכ ל משו ם דאשח ו נשוא ה מיטמא ה ל ו ל א איצטרי ך . וטל ו דבר י רבינ ו כהונ ן כפשט א דמתני ׳ :

ז אשת ו ש ל כה ן וכו ׳ . כב ר כתבת י רנינ ו גור ס אשת ו בהד י אות ם שהוסיפ ו עליה ם וקרא י דמיית י בספר א אסמכת א בעלמ א נינה ו . וא״ ח היכ י את ו רבנ ן ומעקר י קר א דל א יטמ א
נקום עש ה וכופי ן א ת הכה ן להטמ א לאשת ו , לתר ן קושי א ז ו כת כ רבינ ו עשאו ה כמ ת מצו ה שאי ן ל ו קוברי ן וכה ן ונזי ר מטמאי ן למ ת מצו ה ואימ א ביבמו ת פ ׳ האש ה רם ? ■

לחם טשנ ה

כפירוש התום ׳ דכח נ נש ם הר״ א ז״ ל וסוכ ר רבינ ו דחיי ב לקרו ע בפנ י בנ ו מפנ י כבוד ו : הו ה מוקמינ ן ל ה בבוגר ת דוק א אמרינ ן השת א דבח ר דאה י אלי ו חרוייה ו ממעטינ ן

אינו חיי ב וכ ן בשא ר הקרובי ם : ה אשת ו הנשוא ה א ף
על פ י שהו א מתאב ל עלי ה אינ ו מתאב ל עמ ה ע ל שא ר
קרובים אל א ע ל אבי ה וע ל [י ] אמ ה משו ם כבו ד אשת ו
נוהג אבלו ת עליה ן בפני ה . כיצ ד מ י שמ ת חמי ו א ו
חמותו כופ ה מטת ו ונוה ג אבילו ת ע ם אשת ו בפני ה אב ל
לא של א בפניה . וכ ן האש ה שמ ת חמי ה א ו חמות ה
נוהגת אבלו ת בפגי ו . " אב ל שא ר קרובי ם כגו ן שמ ת
אחי אשת ו א ו בנ ה והאש ה שמ ת אה י בעל ה א ו בנ ו אי ן
מתאבלין ז ה ע ל זה . וכ ן ירא ה ל י שא ם מת ה אש ת
קרובו א ו בע ל קרובת ו בגו ן שמת ה אש ת בנ ו [ה ] א ו
בעל בת ו אינ ו היי ב להתאב ל עליה ן וכ ן ב ל ביוצ א
בזה: ו ייבמ ה המור ה מצו ת אבלות . שהר י נדה ת ל ו
הטומאה מפנ י קרובי ו כד י שיתעס ק עמה ן ויתאב ל
עליהן . שנאמ ר כ י א ם לשאר ו הקרו ב אלי ו לאמ ו וג ר ל ה
יטמא מצו ת עש ה שא ם ל א רצ ה להטמ א מטמאי ן אות ו
על ברח ו . *במ ה דברי ם אמורי ם
בזכרים שהוזהר ו ע ל הטומא ה " אב ל
הכהנות הואי ל ואינ ן מוזהרו ת ע ל
הטומאה כ ן אינ ן מצוו ת להתטמ א
לקרובים . אל א א ם רצ ו מתטמאו ת
ואם לא ו ל א מטמאו ת : ז אשת ו ש ל
כהן מהטמ א ל ה ע ל ברח ו ואינ ו מטמ א ל ה אל א מדבר י סופרי ם . עשאו ה כמ ת מצו ה . כיו ן