Section 762

מהלכות ביא ת מקד ש וע״ ש , ליהו י אסו ר בתשמי ש המט ה דאנינו ח דקדשי ס ואבלו ת חד א
מילתא והדר ת קושי א לדוכח ה לדע ת רבינ ו שהקשית ׳ לעי ל בש ם הרשב״ א דאמא י אמר ו
בס״ק דכחובו ח דבוע ל בעיל ת מצו ה הי ה ראו י לאשו ר בתשמי ש המט ה . ואפי ׳ נתר ן ל ק שי א
זאת מ ה שחיר ן הר״ ן ז״ ל בפ״ ק דכתובו ת דב״ ד מתני ן לעקו ר דב ר מ ן התור ה בש ב
ואל תעש ה וכמ ו שהארי ך ש ם אכת י קש ה דרבינ ו כת ב לקמ ן דאי ן האונ ן אסו ר בדב ר מ ן
הדברים שהאב ל אסו ר דהיינ ו תשמי ש המט ה ורחיצ ה וסיכ ה ואמא י כיו ן דהאונ ן אסו ר
בקדשים ולדעת ו אנינו ת ואבילו ת אח ד הו א א״ כ הי ה ראו י שיה א אסו ר בכ ל אות ן הדברי ם
שהאבל אסו ר בה ם לדעת ו ז״ ל כיו ן דהו א אשו ר לאכו ל בקדשי ם מ ן התור ה קוד ם קבור ה
ובשלמא נעיל ת סנד ל ועטיפ ח הרא ש ראו י לפוטר ו מה ם כדכח ב הרמב״ ן ז״ ל וכתב ו הטו ר
ביו״ד סי ׳ שמ״ א דהיקל ו באל ו מפנ י שהו א טרו ד נעשק י המ ת אב ל כ ל השא ר ראו י לחייב ו

בכך וצ״ ע :

ב איג ו אסו ר בדב ר מ ן הדברי ם וכו ׳ . נרא ה דרבינ ו סוב ר דמא י דאמר ו בגמ ׳ ברי ש
פרק מ י שמת ו תשמי ש המט ה איכ א בינייה ו היינ ו דלח״ ק הו י רשו ת בשב ח
אבל ל א איסו ר כפירו ש הרמב״ ן ז״ ל ושא ר מפרשי ם דא י ס״ ל דלת״ ק הו י איסו ר כיו ן
דהוא פס ק בסר ק ד ׳ כת״ ק בכת ב ש ם מ י שמת ו מוט ל לפני ו וכו ׳ חו ן מתשמי ש המני ה
א״כ ודא י דס״ ל דחשמי ש המט ה אסו ר בשב ח לאונ ן ואי ך כת ב כא ן דמוח ר לאונ ן בחו ל
השתא בשב ת אסו ר בחו ל מבעי א אל א מ״ כ צ״ ל דבשב ח הו י רשו ת לאונ ן תשמי ש המט ה
ולא איסו ר וכ ן כתב ו תלמיד י רבינ ו יונ ה בפירו ש ההלכו ת בפר ק מ י שמח ו בש ם רג ו ש ל
רבינו הר״ י הלו י ז״ ל :

ג שאי ן מניחי ן אוח ו ליקב ר וכו ׳ . נרא ה דכת ב כ ן לאפוק י מתשוב ת רנינ ו האי י
ורב שריר א שכת ב הטו ר בסימ ן שע״ ה דאי ת לה ו דמא י דאמר ו הרוג י מלכו ת
היינו של א נתבר ר שמ ש אל א שיצ א הקו ל וה ס מחפשי ם ליד ע אמת ת הדב ר אב ל א ס

יודעים

הגהות מיימוניו ת טנד ^ ע ח

סנלדעה הסט״ ג אינ ו עש ה ש ל תור ה ד ק ש ל דבריה ם וליב ך שנא ו בעשי ן דרבנ ן סיט ן פ״ א טצוו ז עש ה להתאב ל כו ׳ ע י ושבע ה ימ י המסח ה . גזנמי ם סר ק טגו ל יו ם (דן > ק׳ ) ;

ב׳ (ד ף רט׳ו ) ע׳ ש טו ר י״ ר סיט ן שצ׳ ח ע׳ש ] : [א ] כת ב אבי״ ח שעש ה איר ע ביהוד י סאימח י חיי ב אד ם באב ל וכו ׳ ע ד ומתחילי ן להתאב ל . במוע ד קט ן סר ק אל ו מנלחי ן(ד ף כ׳י ) •

אחד שנהר ג והשליכוה ו בריינו״ ם וז ה חי ה בר׳ ח טב ת ובקשוה ו בני ו ימי ם רבי ם ול א

נסצא ובר׳ ח אד ר ב א לפנ י חס י ר ׳ אליקי ם ב״ ר יוס ף ולפנ י זקנ י ר>יב' ן במגנצ א ושא ל הד ת מ ה לעשו ת וחורה ו ליש ב שבע ה ושלשי ם מר׳ ח אד ר ואיל ך מה א דתני א באב ל

רבתי טב ע בי ם א ו אכלת ו חי ה רע ה אי ן מונעי ן כ ל דב ר ממנ ו טאיטת * מוני ן ל ו טשנתיאש ו לבק ש וי ש חולקי ן ואומרי ן דה א מייר י שנתייאש ו מטנ ו בתו ך שלשי ם אב ל לאה ר שלשי ם

אר גשטוע ח יחוקן ן ואינ ח נוחג ת אל א יו ם אח ד ראי ה סח א דאסרינ ן כא ת ל ז שטוע ה קרוב ה כרג ל ואח ר הרג ל געש ח רחוק ה אינ ה נוהג ת אל א יו ם אח ד וראבי״ ח אומ ר דלו *

דסי

כסף משנ ה שופטים . הלכו ת אב ל 2״ ^ הרדב״ ז(טכ״י )

ה מ י שדרכ ן לשלו ח המ ס ונו׳ . בא ׳ אל ו מנלחי ן (ד ף כ״ב ) אמ ר לה ו רג א לגנ י מחוז 6
אחון דל א אזלית ו בת ר ערס א מכ י מהדרית ו אפיינ ו מנב א דאבול א אחסיל ו ומנ ו :

י הנפלי ם אי ן מתאבלי ן עליה ן . מתבא ר ממ ה שיב א בסמוך . ומ״ ש וכ ל של א שה ה ל ׳ יו ם
באדם ה״ ז נפ ל . בא ׳ ר׳י א דמיל ה (ד ף קל״ה ) המ ר רשב״ ג כ ל ששה ה ל ׳ יו ם
באדם אינ ו נפ ל וכו ׳ ה א ל א שה ה ספי ר, א הו י

ה מ י שדרכ ן לשלו ח המ ח וכו ׳ . אר ק אל ו מגלמי ן ודוק א שמוליכי ן לעי ר אהרי ז שאינ ם
יודעים מת י נקב ר אב ל א ם נקב ר בעי ר עצמ ה אע״ א שהו א חו ן לחהו ם א ץ
אבלות נוה ג ע ד שיחזר ו הקוברי ם .וידע ו כול ה שנקב ר . ואית א בירושלמ י הכ ל הול ך אח ר
גדול המשפח ה וא ס אי ן ש ם גדו ל המשפח ה אל ו מוני ן לעצמ ן ואל ו מוני ן לעצמ ן ורבינ ו

סמך ע ל מ׳י ש פ״ ז כאש ר יתבא ר ש ם בע״ ה
ו הנפלי ם אי ן מתאבלי ן עליה ם ונו ׳ . איה א
פ׳ יוצ א דופ ן ובכמ ה דוכה י וה א
דחניא הספיקו ת אי ן מתאבלי ן עליה ם היינ ו
ספק ב ן תשע ה לראשו ן וב ן שבע ה לאחרו ן וכ ן
דעת רבינ ו כאש ר יסבח ר פ״ ב בע״ ה וכיעמ א
דהנפליס ספ ק הו א א ם נתחיי ב א ו ל א וצפיכ ך
אזלינן לקול א אב ל ספ ק ב ן תשע ה לראשי ן א ו ב ן
שבעה להחרו ן ב ר חיוב א הו א אל א דל א ידעינ ן
מי הו א חיי ב הלכ ך שניה ם מתאנלי ן עלי ו
מספק וברו ר הו א : אפי ׳ מ ת ביו ם שלבי ם
וכו׳ . אפי ׳ נפ ל מ ן הג ג א ו שאכל ו אר י ביו ם
שלשים אינ ו מהאב ל עלי ו ובפ״ א מהל ׳ יכי ם
וחליצה כת ב דהו י ספ ק נפ ל וקיי״ ל דאי ן
מתאבלין ע ל הספיקו ת וה ו דהלכ ה כדבר י
המיקל באב ל וה׳ ה שאי ן קורעי ן עלי ו שהקריע ה
אינה מ ן ההור ה וז ה דע ת רבינ ו של א כדע ת
הרמב״ן שכת ב שאע״ פ שאי ן מתסבלי ן עלי ו
קורעין עליו :

ז וא ם נוד ע וכו ׳ . כגו ן שב א עלי ה והיר ש
ולא שמ ש כ ל זמ ן עיבור ה :

ח ב ן תפע ה חדשי ם וכו ׳ . תני א באב ל רבת י המחוח ך והמרוס ם והנסלי ס וב ן שמונ ה ח י וב ן תשע ה מ ח אי ן מחעסקי ן עמה ם לכ ל דב ר ומדסת ם הנ א וב ן שמונ ה ח י משמ ע אפיל ו
חי יוה ר משלשי ם . והראב״ ד ז״ ל פוס ק כרשב״ ג דאמ ר כ ל ששה ה שלשי ם יו ם באד ם אינ ו נפ ל דאפי ׳ ב ן שמונ ה ששה ה שלשי ם יו ם אינ ו נפ ל דאימו ר ב ן שבע ה הו א אל א
ששהתה ורבנ ן פליג י עלי ה בהדי א כדאית א בתוספת א . ותמהת י ע ל דבר י הראב״ ד דהלכ ה כרשב״ ג ה״ מ לשא ר דברי ם אב ל לטני ן אבלו ת ה א קי״ ל כד.ר י המיק ל באב ל . וא״ ת א״ כ
היכי פס ק דב ן תשע ה שמ ס ביומ ו מחאבלי ן עלי ו דאחי א כרבנ ן ול א כרשב״ ג דבחרת י פליג י והכ י נרא ה מדבר י התוספו ת . וי״ ל דרבינ ו סוב ר דל א פלי ג רשב״ ב אל א בב ן שמונ ה שמ ח
לאחר שלשי ם יו ם אכ ל בב ן תשע ה אפי ׳ ב ן יומ ו מוד ה לרבנ ן ואפיל י לפ י שיט ח התוספו ת שכתב ו בפ ׳ יוצ א דופ ן שבכ ל ולדו ת בע י רשב״ ג יו ם שלשי ם מ״ מ הלכ ה כרבנ ן . ומ״ ש לעי ל
מגדל עו ז בז ה נרא ה של א יר ד לכוונ ת ההשג ה . כלל א דמלת א לרבנ ן לא ו בשלשי ם יו ם חלי א מלת א אל א בחדש י ההריו ן , והו י יוד ע דל א אמרינ ן אל א בב ן שמונ ה ודא י אב ל א י ל א
ידעינן לכמ ה חדשי ם נול ד ומ י שלשי ם יו ם יצ א מחור ת נפ ל ומתאבלי ן עלי ו ובז ה תירצנ ו מ ה שכת ב בע ל מ״ ס פ״ א מהלכו ת יבי ס ומליצ ה לדע ת רבינ ו וז״ ל שאי ן מחאבלי ן אל א ע ל
מי ששה ה שלשי ם יו ם א ו שכל ו ל ו מדשי ו לס י שהקיל ו באבלו ת וכו ׳ והכ א כת ב וב ן שמונ ה שמ ת אפי ׳ שמ ת לאח ר שלשי ם יו ם אל א ודא י דבר י בע ל ט״ מ אינ ם אל א במ י של א ידענ ו

אס כל ו ל ו סדשי ו א ו ל א ודברי ם ש ל טע ם הם :

כל

לחם משנ ה

יודעים מת י נהר ג כמ ת מעצמ ו דמ י ומוני ן משע ת שמוע ה לכ ך כת ב רבינ ו דאינ ו כ ן אל א וא״ כ אי ך כת ב כא ן דל א סג י בשיהו י שלשי ם יו ם ותימ ה ע ל תימ ה שכת ב בהלכו ת רוצ ת

ץ

ואיפסיקא הה ם בגמר א הלכה א כוותי ה הילכ ך
לגבי אבילו ת דרבנ ן הו א הו י ספיק א לקול א .
ומ״ש אפיל ו מ ת ביו ם ל ׳ וכו׳ . הכ י אסי ק ר ב
אשי בפ ׳ י ש בכו ר (ד ף מ״ט ) ;

ז ומ״ ש וא ס נוד ע בודא י שנול ד לתשע ה
חדשים גמורי ם אפיל ו מ ת ביו ם שנול ד
מתאבלים עליו . הכ י אמרינ ן בס ׳ ר״ א דמיל ה
ובס׳ יוצ א דופ ן (ד ף מ",; ) וכתב ו הגהו ת
בשם רש״ י דל א קי ם ל ן בדב ר ז ה כל ל אל א
שלא שמש ה ע ם בעל ה כ ל ימ י ע בור ה :
ומ״ש ב ן ט ׳ שנול ד מ ת וב ן ח ׳ שמ ת וכו ׳ .

באבל רבת י ס״ ק ממוח ך מרוס ס נפלי ם
ובן ח ׳ ח י ב ן ט ׳ מ ת אי ן מתעסקי ן עמ ו בכ ל
דבר. ומשמ ע לרבינ ו דבכל ל אי ן מחעסקי ן
עמהם בכ ל דב ר הו י שאי ן מתאבלי ם עליה ן :
ועל מ״ ש רבינ ו וב ן מ ׳ שמ ש אפיל ו לאח ר צ ׳
יום. כת ב הראב״ ד ז ה אינ ו מחוו ר וכו' ,

וה״ה בפ״ א מהל ׳ עו ס כת ב טע ם לד,ר י רנינ ו :

בל

איברים א ץ מוני ן ל ו ע ד שימצ א ראש ו ורוב ו א ו יתיאש ו
מלבקש: ה מ י שדרכ ן לשלו ח המ ת למדינ ה אחר ת
לקוברו ואינ ם יודעי ם מת י יקב ר מע ת שיחזר ו פניה ן
מללוותו מתחילי ן למנו ת שבע ה ושלשי ם ומתחיל ץ
להתאבל: ו ^הנפלי ם א ץ מתאבלי ן עליה ן וכ ל של א
שהה שלשי ם יו ם [ג ] באד ם הר י ז ה נפ ל . אפיל ו מ ת
ביום שלשי ם [ג ] אי ן מתאבל ץ עלי ו : ז וא ם נוד ע בודא י
שנולד לתשע ה [ד ] חדשי ם גמורי ם אפיל ו מ ת ביו ם שנול ד
מתאבלים עלי י : ח *ב ן תשע ה השג ת הראב״ ר
חדשים שנול ד מ ת וב ן שמונ ה שמ ת *נ ן השע ה חדשי ם וכו ׳ . א׳ א
אפילו [ה ] לאח ר שלשים . ומ י שיצ א

^ ״ , , כרש נ ג דמשתה ח :

מהותך א ו מרום ם אע״ פ שכל ו ל ו

חדשיו הר י ז ה נפ ל וא ץ מתאבל ץ עליה ן ול א מתעםקי ן

*1 ק משמ מ סהטו ר ש ס סי ׳ שמ ג שמ ד : עמה ם

אפי׳ שידע ו שמ ח מל א שאי ן מניחי ן אות ו ליקב ר אי ן מחחילי ן להתאב ל אל א משע ה שנתייאש ו
מלשאול וכ ן מ״ ש הר ב בע ל כ״ מ בדקדו ק לשו ן רבינ ו במשמעו ת דברי ו :

ף, מ י שדרכ ן לשלו ח המ ס למדינ ה אחר ת וכו ׳ . רבינ ו אינ ו מחל ק כמ ו שחיל ק הטו ר א ם
נשאר גדו ל הבי ת ש ם א ו הל ך בעי ר אחר ת מפנ י דאי ת לי ה כדכתב ו התוספו ת
בסרק אל ו מגלחי ן(ד ף כ״ב. ) שכתב ו ע ל הירושלמ י שחיל ק כ ך ובחום ׳ פירש ו הגמ ׳ אינ ה
מחלקת בכ ך כלומ ר מדל א הזכי ר הגע ׳ כ ן לי ח לי ה ההו א דירושלמ י ולכ ך פס ק רבינ ו

כגמרא דידן :

ז לתשע ה מדשי ס גמורי ם וכו ׳ . מ ה שצרי ך לדע ת רבינ ו שלמי ם ממ ש עיי ן בהריב״ ש
6י׳ חמ״ ו וחמ״ז :

ח ו ב סמ ח אפיל י לאח ר שלשי ם יו ם וכו ׳ . ע ל השג ת הר״ א ז״ ל כת ב הר ב כ״ מ
שתירצו ה״ ה בס״ א מהל כ ס יבו ס ואדרב ה נ״ ל דחגד ל הקושי א ע ם מ״ ש ש ס
דשם כת ב לרבינ ו פס ק דבעינ ן חד א מתרח י א ו שיהו י שלשי ם יו ם א ו שכל ו ל ו חדשי ו

דמי דנב י שמוע ה רחוק ה ה״ ט דמשע ת קבור ה ח ל עלי ו אבילו ת אע׳ ג שני א יד ע שינתו ג
אבילות דכ ל שלשי ם לעול ם מיקר י ימ י אבילו ת וכשנוד ע ל ו תו ך שלשי ם ח ל עלי ו
אבילות נמו ד מי ד ומונ ה מי ד אח ר שמוע ה שבע ח ושלשי ם ואח ר שלשי ם אי ן עלי ו
אבילות אל א יו ם אח ד הילכ ך כששמ ע ברג ל הואי ל וברג ל ל א נה ג אבלו ת הו י בט י
שלא שמ ע ע ד אח ר הרג ל שהי א שמוע ה רחוק ה לאח ר שלשי ם שכל ו ימ י אבלו ת ואי ן
נוהג אל א יו ם אח ד אב ל היכ א שנפ ל לי ם א ו אכלת ו חי ה של א נקב ר הו י כ ל הימי ם
שלא נתיא ש באיל ו מת ו מוט ל לפני ו לקבר ו ואי ן אבלו ת ה ל עלי ו וכשטייא ש ח ל עלי ו
יום אבלו ת במ ו יו ם קבור ה ונוה ג טש ם ואיל ך שבעד . ושלשי ם תד ע דה א סתמ א ק־נ י
משנתייאשו ול א מפלי ג בי ן נתיאש ו תו ך שלשי ם לאח ר שלשי ם . ואח ר שעבר ו שבע ת
ימי אבלו ת נמצ א אבי ו בריינו״ ם ונקב ר והי ו סבורי ן הע ם לומ ר שיחזו ר ויתאב ל שבע ה
:בתחילה דה א השת א הו י סתימ ת הגול ל והור ה ל ו רב י אליקי ם דל א צרי ך אל א לקרו ע
רר,וי שע ת חמו ם והבי א ראב׳ ן ראי ה מ ן הירושלמ י דא׳ ר מנ א י ש קריע ה כל י איבו ל
שבן ע ל אבי ו וע ל אמ ו אפיל ו ע ל אח ר כמ ה ימי ם קור ע ואבילו ת ל א ינהו ג שכב ר נה ג
בשעת יאו ש . ומ ה שפג ק דאי ן ה ו, ר ומתאב ל כל ל ל א נהיר א ל ן דא י קברוה ו במקו ם
בנו ויר ע בנ ו א ת קבורת ו ל א גר ע מא ם ליק ט עצמו ת דאנזרינ ן ס׳ ק דמ״ ק המלק ט עצנזו ת
אביו מתאב ל כ ל היו ם ולער ב אי ן מתאב ל עלי ו ותני א באב ל רבת י כ ל שקורעי ן עלי ו במיתת ו
קורעין עלי ו בשע ת לקו ט עצמו ת ואטרינ ן בירושלמ י בראשונ ה הי ו קוברי ! אות ו במהמורו ת