Section 761

יד ב ן סור ר ומור ה הר י הו א ככ ל הרוג י בי ש
דין שממונ ם ליורשיה ן זכו׳ :

סליהו הלכו ת ממרי ם בס״ ד

לחם

יא גזיר ת הכתו ב כו׳ . קש ה דיפר ק ב ן סור ר ומור ה (ד ף ס״נה ) אמר ו תני א תמ ר
ר״ש בדי ן הו א שתה א ב ת ראוי ה להיו ת כנ ן סור ר זנגיר ה כו ׳ (עיי ן בכ״מ )

ופירש״י ז״ ל שהכ ל מצויי ן אצל ה בעביר ה וכשהי א זולל ה וסובא ה בר,מנות ה סופ ה כשל א
תמצא למוד ה עומד ת בפרש ת דרכי ם ומרגל ת הבריו ת לעביר ה בשבי ל אתנ ן ע״ כ , משמ ע
דאין מילו ק כל ל בי ן ב ן לב ת אצ א משו ס דגזיר ח הכתו ב כ ך הי א וא ם כ ן אי ך נת ן רביג ו

טעס בב ת שאי ן דרכ ה להמש ך באכיל ה ושהי ה ועו ד דהו א עצמ ו קאט ר דהו י גזיר ת

הכתוב וא״ כ אי ך נת ן טע ס . ואול י שהו א מפר ש כ ך בודא י שמ ן הדי ן ראו י הי ה שהב ה
תידון כב ן סור ר ומור ה והע״ פ שי ש ב ה קצ ת טע ס לחל ק בי ן ב ח לב ן דב ס אי ן דרכ ה

להמשך באכיל ה וכן ׳ ל א הי ה טע ס ז ה מספי ק אל א דכיו ן דבנ ן עצמ ו הו י גזיר ת הכתו ב

דמן הסבר א ולא י אי ן ראו י לענש ו בשבי ל שגנ ב וקנ ה בש ר ויי ן אל א שההור ה גזר ה כ ך
וט׳ א׳׳ כ אי ן ל ך ט אל א חדוש ו וכיו ן שי ש קצ ת טע ם למל ק בי ן ב ן לכ ת מסלקינ ן ונאמ ר

משנה ^ ^

דבן ול א נ ח וזה ו שכת ב רבינ ו גזיר ת הכתו ב שיסק ל ב ן סור ר ומור ה כלו ם סקיל ת הב ן

סורר עצמ ו הו א היח ש וגזיר ה וא״ כ הב ת ראו י של א תסק ל כיו ן שי ש ב ה קצ ת טע ם דאי ן

לך ב ו אל א חידוש ו וזה ו שאמ ר ר ׳ שמעו ן אל א גזיר ת הכתו ב הו א ב ן ול א ב ת כצומ ר

כיון שב ן עצמ ו הו א גזיר ת הכתו ב א״ כ נאמ ר דל א ב ת כיו ן די ש ב ה קצ ת טע ס :

יב ע ד שיהי ה ב ן משע ת התרא ה בפר ק י ש גומלי ן (ד ף קכ״ו: ) אמר ו אינ ו נדו ן
כבן סור ר ומור ה דאמ ר קר א כ י יהי ה לאי ש ב ן סור ר ומור ה פ ד שיה א ב ן
משעת הויהופירשב״סז״להוי ה ליד ה , כלומ ר דמשע ה שגול ד צרי ך שיהי ה זכ ר גמו ר ואע״ פ
שקודם המרא ה נקר ע ונמצ א זכ ר משמ ע לרשנ״ ס ז״ ל דאיג ו נעש ה ב ן סור ר ומור ה א-, ל
רביט כת ג משע ת ההרא ה משמ ע דא ס קוד ם ההתרא ה נ ר,ר ע ונמצ א זכ ר נעש ה ב ן
סורר ומור ה ולדעת ו ז״ ל צרי ך לומ ר דהוי ה קר י לי ה המרא ה כלומ ר משע ה שנהי ה ק
סורר דהיי ט שהתר ו נו :

מגדל עו ז

גן סור ר ומור ה ט ׳ ע ד סו ף הפר ק . סר ק המזנקי ן :

םליקו לו ע הלכו ת ממרי ם בס״ ד

הנחות טיימוניו ת

[ס] בסר ק הנחנקי ן ארבע ה צריכי ן הכרז ה ועיי ן סס״ ג :

םליקו לה ו הלכו ת ממרי ם בס״ ד

הלכות אב ל

יש בכלל ן ארב ע מצות . אח ת מצו ת עשה . ושל ש מצו ת ל א תעשה ;

וזה הו א פרט ן :

א) להתאב ל ע ל הקרובי ם ואפיל ו כה ן מתטמ א ומתאב ל ע ל הקרובי ם . ואי ן אד ם מתאב ל ע ל הרוג י בי ת די ן . ולפ י ז ה
כללתי הלכו ת אל ו בספ ר ז ה שה ן מעי ן קבור ה ביו ם מית ה שהי א מצו ת עש ה . ב ) של א יטמ א כה ן גדו ל לקרובי ם .
נ) של א יכג ם ע ם המ ת באה ל . ד ) של א יטמ א כה ן הדיו ט לנפ ש אד ם אל א לקרובי ם בלב ד :

וביאור מצו ת אל ו בפרקי ם אל ו :

הרדב״ז(מכיי )

פרק ראשו ן

בסף משנ ה

סו 131

פרל) א א מ״ ע להתאב ל וכו׳ . בס ׳ סכו ל יו ם אמ ר ל ו אהר ן וחקראנ ה אוס י כאל ה
ואכלתי חסא ח היו ם היימ ב בעינ י ה ׳ שמ א ל א שמע ת אל א בקדש י
שעה ד א בקדש י דורו ת ק״ ו ממעש ר וכו ׳ מי ד וישמ ע מש ה וייש ב בעיני ו . ומכא ן למ ד
רבינו שהי א מצו ת עש ה ש ל חור ה כיו ן שנדחי ת אכיל ת הקרבנו ת בשביל ה שהר י אכיל ת
הקרבנות ג ם הי א מצו ת עש ה ש ל חור ה :
ואין אבילו ת מה״ ח וכו ׳ . דע ת רבינ ו כדע ת
הגאונים שי ש אבילו ת מ ן התור ה והו א יו ם
מיתה וקבור ה דבעינ ן חרת י והכ י משמ ע סשמ ה
דסוניין דסר ק טבו ל יו ם דאיכ א אבילו ת מ ן
התורה וקר א כתי ב ואמריח ה כיו ם מ ר . אב ל
יש מ ן האחרוני ם שכח ט שאי ן אבילו ת מ ן
התורה כל ל אל א הכ ל מדרב ק ואכ״ מ להארי ך
שהרי ראיותיה ם כתובו ת ע ל סאריה ס :
ומשה רבינ ו תק ן לה ם וכו ׳ . כלומ ר אע״ ס
שמן התור ה אי ן אבילו ת אל א יו ם אח ד
הקן לה ם שיהי ה א ב לו ת נוה ג שבע ת ימי ם
שיהיו ימ י האב ל כימ י השמח ה כלומ ר בימ י
המשתה ית ן א ל לב ו יו ם המו ת וכ ן אמ ר שלמ ה
ביום טוב ה הי ה בטו ב וביו ם רע ה רא ה :
ב מאימת י יתחיי ב אד ם וכו ׳ . בסר ק אל ו
מגלחין פלוגח א דחנא י ופס ק כר ׳

יהושע דאמ ר משיסח ם הגול ל ודע ת רבינ ו של א
נקרא סתימ ת הגול ל ע ד שיקב ר הס ח ויכסוה ו
בעפר ואע״ ס שדרכ ם לעשו ת בני ן ע ל הקב ר
משנסתס הקב ר נחתיי ב באבילו ת וקוד ם לכ ן
אפי׳ נחנוה ו בארו ן במסמרי ם ל א נקר א ז ה
סתימת הגול ל ע ד שיקב ר :

ג הרוג י מלכו ת וכו ׳ . בריית א הי א באב ל רבת י ואע״ ס של א נתיאש ו סלגנו ב דמלח א
דלא שכיח א הי א :

ד מ י ששב ע בנה ר וכו ׳ . ג ם ז ה ש ם ומחשוב ח הריא״ ף משמ ע דל א אמרינ ן הכ י אל א
כגון שנפ ל ומ ת א ו שנפ ל למי ם שי ש לה ם סו ף שאשת ו מותר ת אב ל נא ל למי ם
כאין לה ם סו ף דאשת ו אסור ה וכיו ן דמוקמינ ן לי ה בחזק ת ח י אי ן מחאבלי ן עצי ו . וא י
לאו שאמרו ה מש ם גבר א רב ה היית י אומ ר שרבינ ו חול ק מלי ו כיו ן שכת ב הבריית א סת ם
וגיעמא דבשלמ א של א חנש א אשת ו החמיר ו משו ם חומר ת אש ת אי ש אב ל לעני ן אבילו ת
למאי ניחו ש ואמא י ל א ניזי ל בת ר רוב א דעלמ א דמשאל״ ס רוב ם למית ה תד ע שא ם עבר ה
אשתו ונשא ת אי ן מוציאי ן אות ה . ואפש ר דטעמ ו ש ל הריא״ ף שא ם אה ה אומ ר להתאב ל
עליו א ף הי א החזי ק עלמ ה שודא י מ ת ותל ך והנש א . ולדע ת רבינ ו שי ש באבילו ת מ״ ע ש ל
תורה ל א הי ה ראו י לבטל ה מפנ י חשש א ז ו . ואפש ר שהריא״ ף ז״ ל ל א אמר ה אל א בשא ר
הימים שאנילו ת בה ם מדרבנ ן וה ם אמר ו וה ם אמר ו . ועדיי ן צ״ ע :

מי

א י^מצו ת ״ עש ה להתאב ל ע ל הקרובי ם . שנאט ר
ואכלתי חטא ת היו ם הייט ב בעינ י ה׳ .

ואין אבילו ת מ ן התור ה אל א ביו ם ראשו ן בלב ד שהו א
יום המית ה ויו ם הקבור ה . אב ל שא ר השבע ה ימי ם אינ ו
דין תור ה . א ף ע ל פ י שנאמ ר בתור ה ויע ש לאבי ו אב ל
שבעת ימי ם ניתנ ה חור ה ונתחדש ה הלכ ה ומש ה רבינ ו
תקן לה ם לישרא ל שבע ת ימ י אבלו ת ושבע ת ימ י המשת ה :
ב מאימת י יתחיי ב אד ם באב ל משיסת ם הגולל . אב ל
כל זמ ן של א נקב ר המ ת אינ ו אםו ר בדב ר מ ן הדברי ם
שהאבל אםו ר בה ן . ומפנ י טע ם ז ה רח ץ דו ד ום ך כשמ ת
הילד טר ם שיקב ר : ג הרוג י מלכו ת שאי ן מניחי ן אות ן
להקבר מאימת י מתחילי ן להתאב ל עליה ן ולםפו ר
שבעה ושלשי ם טשיתיאש ו לשאו ל למל ך לקבר ן . אע״ פ
שלא נתיאש ו מלגנו ב אות ן : ך ^מ י שטב ע בנה ר א ו מ י
[א] שאכלת ו חי ה רע ה משנתיאש ו לבקש . מצאוה ו איברי ם

א טויו׳ ד סי ' שצ ח : ב טו ר ש ם והדי ן כאב ל ינס י : איברי ם

ב מאימת י יתחיי ב אד ם באב ל וכו ׳

פ^יל) א א מצו ת עש ה להתאב ל ע ל הקרובי ם . דע ת הגאור ס כדע ת רבינ ו וכ ן
דעת הרי״ ף והרמב״ ן אע״ ס שר״ ח ור״ י חולקי ן ומ״ מ הראי ה
שהביא רבינ ו ממ ה שנאמ ר ואכלת י חטא ת היו ם הייט ב בעינ י ה ׳ י ש לתמו ה עלי ה שבמקר א
לא צו ה שיתאבל ו אל א שאמ ר אהר ן של א ייש ב בעינ י ה ' שיאכ ל חטא ת במוח ו יו ם ובספ ר

המצות של ו כת ב המצו ה ל״ ז הי א שנצשין ו הכהני ס
שיטמאו לקרובי ם וז ה בעצמ ו הו א מצו ת איבו ל
כלומר כ ל חי ש מישרא ל חיי ב להתאב ל ע ל
קרוביו כלומ ד שפ ה מה י מנו ה ולחז ק חיו ב ז ה
ביאר אות ו בכה ן שהו א מוזה ר ע ל הטומא ה
שיטמא ע ל כ ל פני ם כשא ר ישרא ל כד י של א
יחלש די ן אבילו ת וכב ר התבא ר שאבילו ת יו ם
רספון דאוריית א ובביאו ר אמר ו במוע ד קט ן
אינו נוה ג אבילו ת ברג ל א י אבילו ת דמעיקר א
היא את י עש ה דרבי ם ודח י עש ה דיחי ד הנ ה
כבר ההבא ר שחיו ב אבילו ת הו א מ״ ע אמנ ם
ביום ראשו ן לב ד וה ש, ר דרבנ ן ואפיל ו הכה ן
חייב לנהו ג ביו ם ראשו ן ויטמ א לקרובי ו והב ן ז ה
עכ״ל . ו. ם ע ל ראי ה ז ו י ש לתמו ה שטומא ה
ענין אה ד ואבילו ת עני ן אח ר וא ם צו ה שיטמ א
לקדביו אי ן במשמ ע ז ה שיתאב ל עליה ם :

ואין אבילו ת מ ן החור ־ וכו ׳ . כ״ כ הרי״ ף
והרמב״ן וכ ן הרשב״ א דל א אמר ו הגאוני ם
אלא ביו ם מית ה והו א עצמ ו יו ם הקבורה .

ומ״ש אב ל שא ר השבע ה ימי ם אינ ו די ן תור ה
אע״פ שנאמ ר בהור ה ויע ש לאבי ו אב ל שבע ת
ימים ניחנ ה חור ה ונתחדש ה הלכ ה ומרע״ ה
חיקן לה ם לישרא ל וכו ׳ :

בפרק אל ו מגלחי ן (ד ף כ״ז ) ת״ ר מאימת י כופי ן
המטות משיצ א מפת ח בית ו דבר י ר״ א ר ׳ יהוש ע אומ ר משיסת ם הגול ל
וידוע דהלכ ה כר ׳ יהוש ע וסתימ ת הגול ל היינ ו לאח ר שיתנ ו המ ת בקב ר וימלא ו הקב ר
עפר . ומ״ ש אב ל כ ל זמ ן של א נקג ר המ ת אינ ו אסו ר בדב ר מהדברי ם שאב ל אכו ר בה ם
ומפני טע ם ז ה רח ן דו ד וס ך כשמ ת היל ד טר ם שיקב ר . כת ב הכו ר שכ״ כ הרי״ ז ב ן
גיאח ובהרמב״ ן חלו ק עליו ;

ג הרוג י מלכו ת וכו ׳ . באב ל רבת י סר ק שנ י וכת ב הרמב״ ן ז״ ל והר ׳ יונ ה והרא״ ש
והמרדכי בש ם ר״ י דה״ מ כגו ן הרוג י בית ר שהיח ה גזיר ת מלכו ת עליה ם מחמ ת
שנאה ול א מחמ ת ממו ן וכיו ן שכ ן אינ ה עשוי ה להכט ל והפנ י כ ך ח ל עליה ם אבילו ת מי ד
שנתיאשו מלבק ש אב ל מ י של א הניח ו השלטו ן לקבו ר ע ד שיפדוה ו בממו ן הרב ה ל א ח ל
עליהן אבילו ת דכיו ן דבממו ן הדב ר תלו י אפש ר שאח״ כ יתפיי ס בדנד ם מועטי ם ומפנ י כ ך
לא ח ל עליה ם אבילו ת ואפש ר שלז ה נתכוו ן רבינ ו במ״ ש הרוג י מלכו ת שאי ן מניחי ן אות ם
להקבר דמשמ ע שכ ן משפט י המלכו ת שאי ן מניהי ן אות ם להקב ר ואינ ו הדב ר התלו י בממו ן

אלא במסד י המל ך שיח ן רשו ת :

ד מ י שטב ע בנה ר וכו ׳ . ג״ ז באב ל רבת י (שם ) כתו ב בעיטו ר בש ם השוב ת הרי״ ף מ י שטב ע במי ם שאי ן לה ם סו ף אי ן הית ר לאשת ו וכיו ן דבחזק ת קיי ס מסתבר א דל א נהי ג אבילות א
והא דתני א באב ל רבת י מב ע בנה ר א ו שנפ ל בי ם מאימת י מוני ן ל ו משנתייאש ו לבק ש איכ א למימ ר שנפ ל ומ ת א ו שנפ ל למי ם שי ש לה ם סו ף עכ״ל :

טי

לחם משנ ה

פרמ א א שנאמ ר ואכלת י חטא ת היו ם וכו ׳ . הרי״ ף ז״ ל בפר ק ואל ו מגלמ ץ
י כת ב ומא ן דשכי ב לי ה שכב א וכו ׳ דיו ס ראשו ן דאוריית א הו א

דכחיב ואכלת י חטא ת היו ם וכוי . ונרא ה דע ל דר ך ז ה נק ב רבינ ו כא ן פסו ק ז ה להודי ע
דאיסור יו ם מ ן התור ה אב ל עני ן מצו ת עש ה להתאב ל ודא י דלא ו מהכ א נסק א לי ה
דאין כא ן מצו ת עש ה כדכח ב הר ב כ״ מ אל א משמ ע לי ה דהו י מעש ה דטומא ה דכיו ן
דצותה חור ה ליטמ א משמ ע דינהו ג אבילו ת אוח ו יו ם ואע״ ג דאי ן ז ה מוכר ח מגלו י דקר א
דואכלתי חטא ת היו ם וכו ׳ אמרינ ן הכ י : שהו א יו ם המית ה ויו ם הקבור ה וכו ׳ . כת ב
הרשב״א בתשוב ה סימ ן קנ״ ה דאי ן לדע ת הגאוני ם ז״ ל אל א דוק א יו ם מית ה וקבור ה
בהדדי ה א ז ה בל א ז ה ל א והבי א ראי ה מפ״ ק דכתיבו ח (ד ף ג׳: ) גב י מ י שטבח ו טבו ח
ויינו מזו ג כו ׳ וכת ב ש ם אלמ א מדבוע ל בעיל ת מצו ה בעו ד שהי ה המ ת בחד ר אלמ א ל א
מל עלי ה אבילו ת דאוריית א וא ם אית א דיו ם מית ה לב ד בל א קבור ה דאוריית א יה א
אסור בתשמי ש המט ה וכ ן א ס יו ם קבור ה דאוריית א ל א הי ה נוה ג לכשיקב ר שבע ת
ימי חופ ה שאי ן שבע ת ימ י חוס ה דאוריית א וט ׳ אל א שאפיל ו לדבר י הגאוני ם ז״ ל יו ם
מיתה וקבור ה אמר ו ע״ כ וקש ה ל י דכיו ן דהגאוני ם ורבינ ו מפוי ם אנינו ת דאכיל ת קדשי ם
לאבילות ואסר ו דהכ ל דב ר אמ ד וכשהו א אונ ן לאכיל ת קדשי ם הו א אב ל ונמ ו שכת ב
רבינו יונ ה בפר ק הי ה קור א בביאור ו להרי״ ף ז״ ל וכ ן נרא ה מדבר י הרא״ ש ז״ ל שהבי א
דעת הרי״ ף דהו א סוב ר כ ן כדעת ו ז״ ל א״ כ כיו ן דאיכ א אנינו ת בא ס ל ת מעש ר מ ן
התורה אפי ׳ כיו ס מית ה לב ד בל א קבור ה וכדכת ב רכינ ו בהלמ ת מעש ר שנ י פ״ ג וז״ ל
נשתהא המ ת ימי ם יבי ס ואח״ כ נקנ ר כ ל אות ן הימי ם שאח ר יו ם המית ה ע ד יו ם
הקבורה הו א אונ ן מדבריה ם ע״ כ . משמ ע דיו ס המית ה מיה א הו י מ ן ההור ה מדקאמ ר
כל אות ן הימי ם שאח ר יו ם המית ה וכו ׳ משמ ע דיו ם המית ה מ ן התור ה אע״ ס שאינ ו
יום קבור ה וכמ״ ש קוד ם וביו ם המיס ה הו א אונ ן פ ן התור ה וכ ן נרא ה מדברי ו בת״ ג