Section 756

לי כ י הא י שכופי ן א ח הב ן לזו ן א ח אבי ו
ושד הבי א ראי ה ממקו ם אמ ר מהירושלמ י
דמשסע בהדי א דכופי ן . ומ״ ש ומכני ם ו מ צי א .

כבר נתבא ר בלשו ן הבריית א שכתבת י בבב א
שקודם ז ו ; ועומ ד מפני ו וכו ׳ . בפ״ ק דקידושי ן
שם ר ב יוס ף כ ד שמ ע ק ל כרע א דאימי ה חמ ר
איקוס מקמ י שכינ ה דאחי א וג ם מדאיבעי א
לן בבנ ו והו א רב ו כדנסמו ך משמ ע דבאינ ו
רבו פשיט א דחיי ב לעמו ד מפני ו :

ד והא ב שהי ה תלמי ד וכו׳ . ש ם (ד ף ל״ ג
ע״ב) איבעי א לה ו בבנ ו והו א רב ו
מהו לעמו ד מפנ י אבי ו ובע י למפשגי ה מדא״ ל
שמואל לר ב יהוד ה קו ם מקמ י אמ ך ור ב יהוד ה
רבו ש ל אבי ו הי ה ודח ו הח ם דשאנ י יחזקא ל
אביו ש ל ר ב יהוד ה דבע ל מעשי ם הו ה דאפיל ו
מר שמוא ל נמ י קאי ם מקמי ה ובת ר הכ י
אביו מפני ו וה א נמ י ל א איפשיט א ורבינ ו פס ק
בחדא לרךל א ובחד א לחומר א וצרי ך טע ם . ומצאת י שכת ב הר ב רבינ ו נסי ם וכת ב רבינ ו
חננאל שאע״ ם שהו א רב ו חיי ב לעמו ד מפנ י אבי ו אב ל אבי ו אינ ו חיי ב לעמו ד לפני ו וא ף
הרב רבינ ו מש ה ב ר מיימו ן ז״ ל כת ב כ ן בפ״ י מהלכו ת ממרי ם וצרי ך עיו ן למ ה ונרא ה ל י
דאע״ג דל א מיפשי ס בגמר א דיל ן ילפ י ל ה מדגרסי ק ( רושלמ י(פ״ ק דקדושין ) אמ ו ש ל רב י
מרפון ירד ה לטיי ל לתו ך חציר ה בשב ת ונפס ק קורדיקי ן של ה והל ך רב י טרפו ן והני ח
שתי ידי ו תח ת פרסותי ה והית ה מהלכ ת עליה ם ע ד שהגיע ה למטת ה פע ה אח ת חל ה ר ׳
מרפון ונכנס ו חכמי ם לבקר ו ואמר ה לה ם התפלל ו ע ל טרפו ! בנ י שהו א נוה ג ב י כמ ד
יותר מדא י אמרו ן ל ה מא י עבי ד ל ה יות ר מדא י ותני ח להו ן פובד א אמרו ן אפיל ו הו א
עושה כ ן אל ף אלפי ם עדיי ן ל א הגי ע לכבו ד שאמר ה תור ה ע״ כ בירושלמ י . ובודא י דקימ ה

הרי

איבעיא ל ן ב מ והו א רב ו מה ו שיעמו ד

דרנו אינ ה אל א מדי ן חכ ם וא ס איה א שאי ן הב ן חיי ב לעמו ד מפנ י אבי ו כשהב ן רב ו ל א
היתה רשא ה אמ ו ש ל רב י סרפו ן לקב ל הימ ר כ ך הילכ ך אע״ ג דנגמר א דיל ן מספק א ל ן
שבקיק ספקינ ן ונקטינ ן פשטייה ו ול א משמ ע משו ס דבעל ח מעשי ם הוו ת מדאמרינ ן סחמ א
עדיין ל א הגי ע לכבו ד שאמר ה אור ה עכ* ל . ותמהנ י דה א בגמר א דיד ן נמ י מייח י דומי א דההו א עוגד א דירושלמ י דר ׳ טרפי ן כ ל אימ ת דהו ח בעי א אימ א למיסל ק לפורי א גחי ן
וסלהא עלי ה וססיל ו הי י תירטי א לה ו חלמ א דגמר א דיד ו סב ר דההו א עובד א ל א מכרע א ואפש ר שטעמ ו לומ ר דכיו ן דביחשלמ י ל א איבעי א לה ו משמ ע דמיסש ס פשיט א לה ו מההו א

עובדא ואע״ ג

והפילו הכ י איבעי א לה ו אלמ א דגמר א דיד ן סב ר דההו א עובד א ל א מכרע א ואפש ר שטעמ ו לומ ר דניו ן דביחשלמ י ל א איבעי א לה ו משמ ע דמיסש ס

ג דגמר א דיד ן ל א משמ ע לי ה למיפש ט מההו א עובד א ל א שב ק פשיטות א דידי ה משו ס ספיק א דגמר א דיד ן : וחיי ב לכבד ו בשא ר דרכי ו וצו ׳ ע ד זכרונ ו לחי י העול ם

הבא. בריית א נפ״ ק דקידושי ן (ד ף ל״א: ) כלשו ן רנינ ו ופירש״ י הנשמ ע בדב ר אבי ו למקו ם א ם מכי ר באנש י הסקי ם שמכבדי ם אבי ו לחלו ק ל ו בבו ד לקב ל דברי ם שיאמ ר בשמוא ל
יחלה הכבו ד בעצמ ו ואפיל ו יוד ע שכבדוה ו כאבי ו יחל ה הכבו ד באבי ו שלחונ י בשבי ל אנ א שהו א צרי ך ל י אב ל א ם חינ ו נשמ ע למקו ם בדב ר אבי ו א ל יחל ה באבי ו שאינ ו ל ו אל א גנא י :
ה הרינ י כפר ח משכב ו . על י יב א כ ל ר ע הראו י לב א ע ל נפש ו מכא ן וחיל ך כב ר קב ל מ ה שקב ל שאי ן משפ ט רשע י ישרא ל בגיהנ ס אל א י״ ב חד ש :
ו אח ד האי ש וכו׳ . בריית א ש ם (ד ף ל׳: ) אי ש אמ ו ואבי ו תירא ו אי ן ל י אל א אי ש אש ה מני ן כשהו א אומ ר תירא ו הר י כא ן שני ם א ס כ ן מ ה ש״ ל אי ש אי ש ספ ק ביד ו לעשו ת אש ה
אין ספ ק ביד ה לעשו ת מפנ י שרשו ת אחרי ם עלי ה אמ ר ר ב איד י ב ר אכי ן אמ ר ר ב נחגרש ה שניה ן שוי ן ופירש״ י ספ ק יכול א שאי ן מומ ה ביד ו רשו ת אחרי ם בעל ה .

נחגרשה מבעל ה הר י הי א כאחי ה כמצו ת כיבו ד

ער

טשנה ^טל ך

נ הי ה ש ם אני ו א ו ש ם רג ו וכו׳ . (א״ ה עיי ן נדרשו ת הר ג הממכ ר נדק ־ •טי ס(ל״ו. ) מ ה שחיל ק ניה) :

עד

לחם טשנד .

נ1״ו ג ירא ה ל י שאי ן נזה ר בכ ך וכו׳ . בהלכו ת ס״ ח כתבת י ע ל ז ה :

עד

הגהות מיימוגיו ת

״ונתב הטו ר ו״ ל ע ל לשו ן ז ה ותימו ז ע ל ס׳ ש שאפי ׳ אחרי ם ששמ ש כש ם אבי ו שאי ן מטלאנת ו ויכברצ ו צרטפרי • הו) ם סי ה ועיי ן בסי ׳ ט״ ו ע׳ ב : [ה ] ר ב יוס ף נ י שט ע

לקרותם כשמ ם ע״ב] ; [ד ] נדאית א בירושלמ י דסיא ה אכ ל א ם י ש ל ו הור ו רבנ ן לרב י כרע ה דאיסי ה דאחי א אס ר איקו ם טקט י שנינ ה דאתי א ע' כ : י(והרא' ש כח ב שכ ל אח ד

ירטיה נמ׳ ק הקידושי ן שהוצא ה מש ל א ב וה א דתני א נאמ ד כב ד א ת אבי ך וא ת אס ך עוס ד ב#נ י השנ י נ ן בטו ר שם } 1

ונאמר כב ד א ת ח ׳ טחונ ך מ ה להל ן הברו ן כי ס אך ► בא ן רסרו ן ני ס חייג ו שצרי ך שיגמ ל

12^

צםף1 משנ ח יטוכטי ם . הלכו ת ממרי ם פ״ ן ^רדב• ! (טכיי )

ז ע ד היכ ן הו א כיבו ד א ב וא ם ונו / ש ם(ד ף ל״ב ) אה א דאיכעי א ל ן מאכי ל א ח אני ו
משל מ י אמרינ ן ח״ ש שאל ו א ח רב י אליעז ר ע ד היכ ן כינו ד א ב וא ס אמ ר לה ם
נדי שישו ל ארנק י ויזרקנ ו לי ם בפני ו ואינ ו מכלימ ו וא י אמר ח מש ל אבי ו מא י נסק א ל ן
מינה כלומ ר וא י אמר ת כבו ד הא ב ע ל הכ ן בססרו ן כי ם אינ ו אל א מש ל א ב א ס כ ן הא י
דקאמר רב י אליעז ר מש ל א ב הו א

הרנקי 7 ק _
ומאי נפק א מינ ה להכלימ ו ואוקמו ה בראו י
ליורשו ומאח ר שרבינ ו פס ק לעי ל שאינ ו מאכי ל
אלא מש ל א ב א ס כ ן הא י ארנק י היינ ו כשהו א
של א ב דוק א וכמ ו שנהבא ר וא ם כ ן היא ך
כחב ואפיל ו נ;יל ו כי ס ש ל זהובי ם של ו . וי ש
לומר דסביר א לי ה דנ י אמרינ ן דוק א מש ל
אב הנ י מיצ י לכבד ו אב ל כד י של א לצער ו י ש ל ו
לאבד כ ל ממו ן שבעול ם ועי״ ל דה א דאמרינ ן
דמשל א ב דוק א היינ ו מדינ א דאינ ו חיי ב למס ר
כיסו בשביל ו אב ל מ״ מ א ם יחס ר כיס ו בשביל ו
נכלל מצו ח כיבו ד הו א ולישנ א דע<!היכ ן כיבו ד
אב וא ם הכ י דיי ק . וא ס חאמ ר א״ כ מא י

ץ !•(ו ך היכ ן מורא ן וכו ׳ . ש ם כ י אח א ר ב דיס י אמ ר פע ם אח ת הי ה לבו ם סרקו ן ש ל
זהב והי ה יוש ב בי ן גדול י רומ א ובא ת אמ ו וקרעה ו ממנ ו ומסח ה ל ו ע ל ראש ו
וירקה ל ו בפני ו ול א הכלימ ה ומ ה מ י שאינ ו מצוו ה כ ך מצוו ה ועוש ה עאכ״ ו :

ח אע״ פ שבכ ך נצמוינ ו וכו ׳ . ש ם אמ ר ר ב חסד א הא ב שמח ל ע ל כבוד ו כבוד ו מחו ל :
^ ! ט והמכ ה בנ ו גדו ל וכו ׳ . פ ׳ אל ו מגלמי ן

הרי שניה ם שוי ם : ן ע ד היכ ן הו א כיבו ד א ב וא ם .

אפילו נטל ו כי ם " ש ל זהובי ם של ו והשליכ ו בפני ו לי ם
לא יכלימ ם ול א יצע ר בפניה ם ול א יכעו ם כנגד ם אל א
יקבל גזיר ת הכתו ב וישתו ק . וע ד היכ ן מורא ן אפיל ו הי ה
לובש בגדי ם חמודו ת ויוש ב ברא ש כפנ י הקה ל וב א
אביו ואמ ו וקרע ו בגדי ו והכוה ו בראש ו וירק ו בפני ו
לא יכלימ ם אל א ישתו ק וייר א ויפח ד ממל ך מלכ י המלכי ם
שצוהו בכך . שאיל ו מל ך בש ר וד ם גז ר עלי ו דב ר שהו א
״״״. ״ , ״״ • מצע ר ית ר מז ה ל א הי ה יבו ל לפרכ ס נדב ר ק ל וחומ ר
מותיב מינ ה למא ן דאס ר מש ל א נ י ש לי״ י למ י שאמ ר והי ה העול ם כרצונ ו : ח א ף ע ל פ י שבנ ך
דאין הכ י נמ י דמא ן דמוסי נ ל א אסי ק נצטוינ ו אםו ר לאד ם להכבי ד עול ו ע ל בני ו ולדקד ק

לפלוני בהכ י וסא ן דתיי ! סי ס ייל י ירי^ל ח ליד י מרשו ל אל א ימחו ל

הכי אל א דאהד ר לי ה צפו ס שימתי ה לל א הו ה בכבוד ו עמה ם של א יביא ם לי ד ,

מפליג בינייה ו : וע ד היכ ן מורא ן וכו ׳ . ש ס ויתעל ם שהא ב שמח ל ע ל כבוד ו כבוד ו מחו ר .

"י ט והמכ ה בנ ו גדו ל מנדי ן אות ו שהר י [י ] הו א עוב ד

כיבוד מ ב וא ס אמ ר לה ם בוא ו ורא ו מ ה עש ה ^ ורי י ל{> ! חח ו חישול * ,."., ח -ר",." -

עכו״ם אח ד נאשקל, ,,5, ; , 3 ע ל ולפנ י עו ר ל א תת ן מכשי ל • השג ת הרא ב ר

אמר סע ס אמ ח הי ה למ ש סריק ץ ש ל זה ב ^ *מ י שנטרפ ה דעת ו ש ל א ב ו א ו

והיה יוש ב בי ן גדול י עיר ו ו^סי י ^" י יקיסיי י ש ל אמ ו משתד ל לנהו ג עמה ם כפ י

דעתם ע ד שירוח ם עליה ן . וא ם א י

אפשר ל ו לעמו ד מפנ י שנשתט ו

ביותר יניח ם ויל ך ל ו ויצו ה אחרי ם להנהיג ם כראו י לה ם :

יא הממז ר חיי ב בכבו ד אבי ו ומורא ו אע״ פ שהו א פטו ר

על מכת ו וקללת ו ע ד שיעש ה תשובה . אפיל ו הי ה

וי] אבי ו רש ע ובע ל עבירו ת מכבד ו ומתייר א ממנו .

ראהו

ממנו ושפח ה ל ו ע ל ראש ו וירק ה ל ו בפני ו
ולא הכלימה :

ח אע" פ שבכ ך וכו ׳ . דבר י רבינ ו ראויי ם
סליו ונלמ ד מהדי ן שכת ב בסמו ך
שהמכה בנ ו גדו ל מנדי ן אוחו . ומ׳י ש שהא ב
שמחל וכו ׳ מימר א דר ב מסד א פ״ ק דקידושי ן
(דף ל״ב) :

ט והמכ ה בנ ו גדו ל וכו ׳ . פר ק ואל ו מגלחי ן
(דףי״ז):

*מי שנטרפ ה דטת ו ש ל אבי ו
וכו׳ יניח ם זיל ן ל ו ויצו ה אחרי ם
להנהיגם כראו י . א׳ א אי ן ז ו
הוראה נכונ ה א ם הו א יל ך ויני ח
לו למ י יצו ה לשמר ו , עכ׳ ל :

נלמד מאמתי ה דרב י :

י מ י שנשרפ ה דעח ו ש ל אביו . עובד א דר ב אס י
דהוה לי ה אימ א זקנ ה וכו ׳ שבק ה ואז ל
לא״י . ול א ידעת י למ ה כת ב הראב״ ר אי ן ז ו
הוראה נכונ ה כיו ן דר ב אס י עב ד עובד א בנפשי ה
ואיך הניח ה והלן ■ ל ו אל א ודא י צו ה א ח אחרי ם
לפרנסה וז ו תקנת ה שי ש ל ה ע ל הב ן געגועי ן
ולא מיכספ א מיני ה משא״ כ באחרי ם ול א מצ י
לגעור ב ה ואחרי ם גוערי ם ב ה ואפש ר ע״ י
הכאה תחזו ר מששוח ה ומעשי ם בכ ל יו ם בכיוצ 4
בזה והב ן א י אפש ר ל ו לעשו ת דב ר מזה :
יא הממז ר חיי ב בכבו ד אבי ו וכו ׳ . פ״ר ,
דקדושין חני א הר י שהי ה אבי ו
עובר ע ל דבר י תור ה א ל יאמ ר ל ו אב א עבר ת
על דבר י חור ה אל א אומ ר ל ו אב א כ ך כתו ר
בחורה ומחמהינ ן כ ך כתו ב בתור ה צעור י ק א
מצער לי ה אל א אומ ר ל ו אב א מקר א כתו ב
בתורה כ ך , הר י דל א עב ד תשוב ה שהר י בשע ה
שרואה אות ו עוב ר אומ ר ל ו כ ך ואפי ׳ לצעורי ה
אסור דבהכא ה וקלל ה כתי ב עמ ך ובכבו ד
ובמורא ל א כתי ב עמ ך . והקש ו ע ל רבינ ו
מההיא דפ ׳ איזה ו נש ך הני ח לה ם אביה ם פר ה
ושליח מש ל רבי ת וכ ל דב ר מסויי ס חייבי ם
להחזיר מפנ י כבו ד אביה ם ופרי ך איקר י כא ן
ונשיא בעמ ך ל א תאו ר בעוש ה מעש ה עמ ך
ומתרץ בשעש ה השוב ה ול א הספי ק להחזי ר ע ד
שמח מכא ן משמ ע ע ד של א עש ה חשוב ה פשו ר
מכבודו וממורא ו וה ך דקדושי ן אייר י בשל א
עשה במזי ד אל א שהו א שוע ה א ו שוג ג והב ן
מחזירו אב ל רבינ ו כת ב אפי ׳ הי ה אבי ו רש ע
ונעל

דקידוש? [ד ף ל״ א ) אמרינ ן ר ב אס י ?ו ה לי ה ההי א אימ א זקנ ה אמר ה לי ה נעינ א חכשישי ן עב ד ל ה בעינ א גבר א נעיי ן ל ך בעינ א גבר א דש^ ר כווה ך
דישרא' ?׳ ש דצ? ה אחרי ם להנהיג ם כראו י עצ ה שוב ה קמשמ ע ל ואי ן ספ ק שכ ן עש ה ר ב אס י . וכת ב הרחב״ ד ז״ ל אי ן ז ו הורא ה נכונ ה וכו ׳ ואיל ו הי ה רבינ ו מוצי א די ן ז ר

מדעתו';.י ה השג ת השג ה אב ל אח ר שהו א מוצי א אות ו מעו־ד א דר ב אש י שכתבת י אי ן מקו ם להשגת ו והר״ ן כת ב ע ל השג ה ז ו ול א ידעת י למ ה דה א דר ב חס י הכ י מוכ ח חול י הו ת