Section 751

דלא ב א לרבו ת אל א ז ו ה א איכ א ציצי ת ולול ב ולז ה תירצ ו דל א ב א לאל ו דא י אי ן צרי ך

אגד הא י לחודי ה קא י וכו ׳ וא״ כ ל א פס ל וכיו ן דל א פס ל אינ ו סיי ב זק ן ממר א בכ ך

מנדל

זאם ל א תני א המחלוק ת ליד י כ ן וט ׳ מ ד מס י הקנל ס : כת ב מ־אנ״ ד ז׳ ל ז ס שכו ש לדע ס רנ י

מאיר כו ׳ : ואנ י אומ ר אינ י יוד ע מקו ם נכא ן לשנו ש כל ל דה א תלמו ד מרו ך הו א ס ׳ סנחנקי ן

גמ׳ מתניסי ן דהומ ר נ־׳ ס כו ' דגרסינ ן א״ ר אלעז ר א׳ ר אושעי א אינ ו חיי נ אל א ע ל דנ ר שעיקר ו

מדנרי תור ה ופיחש ו מד׳ ס וי ש להוסי ף וא ם מוסי ף גור ע ואי ן לנ ו אל א תפילי ן אלינ א דר ׳ יהוד ה

ואקשינן וה א איכ א לול נ כו ׳ והאיכ א ציצי ת כו ׳ ושקי ל וטר י עלי ה טונ א ומהד ר לאקשוי י לפו ם
הוגיין א י הכ י תפילי ן נמ י כו ' ע ד דא׳ ר זיר א ני ת החיצו ן שאינ ו רוא ה א ש האוי ר ססו ל ול א מצינ ו

נשום גירש א ונשו ם מקי ם שיחלו ק רג י אלעז ר ע ל רנ י אושעי א נז ה וסוגיי ן נמ י ל א קאמ ר נ ס

יסא למ י וקש ה למ ר אל א הפ ל אומ ר נח ם רנ ו וג ם ססוגי א אינ ה מחלוק ת נינ ו לבי ן רב ו ולכ ך

כיון דל א פס ל וא י צרי ך אג ד ל א הוצרכ ה לרבו ת דגרו ע ועומ ד הו א ולכ ך כח ב הר״ א
ז״ל דה״ ה לול ב וציצי ת שהתוספ ת פוס ל א ת העיק ר כלומ ר אי ן טע ס לומ ר דל א יה א חיי ב
זקן ממר א דכיו ן דהתוספ ח פוס ל א ח העיק ר ודא י שראו י לומ ר דחיי ב זק ן ממר א . ומ ה
שהקפה הנ״ מ ז״ ל דלינ א בלול ב תעש ה ול א מ ן העשו י במחיל ה מכבוד ו דבהדי א אמר ו
בפ״ק דסונ ה (ד ף י״א ) וא י בעי ח אימ א א י סביר א ל ן דלול ב צרי ך אג ד כ״ ע ל א פליג י
דילפינן לול ב מסוכ ה כלומ ר דאמרינ ן בי ה תעש ה ול א מ ן העשו י והכ א כיו ן דלמ״ ד צרי ך
אגד קיימינ ן איכ א בי ה תעש ה ול א מ ן העשו י כמ ו בסוכ ה . וכ״ ח ה א דחמרינ ן בסוכ ה
תעשה ול א מ ן העשו י היינ ו פל א יה א עשו י בפסו ל מעיקר ו אכ ל הנ א ל א עשא ו בפיסו ל
מעיקרו שהר י מתחל ה אג ד השלש ה מיני ם יח ד וכדכחב ו התוספו ת ז״ ל בפר ק הנמנקי ן
דנעשה בכשרו ח ואח״ כ אג ד עמה ן מי ן אח ר י״ ל דאנ ן בהורא ה דזק ן ממר א קיימינ ן
וכיון דהו א מור ה דצרי ך מי ן אח ר א״ כ עכ״ פ צרי ך לדעת ו להסי ר האג ד ראשו ן ולעשות ו
בהכשר דלדעת ו הר י עשו י בפיסו ל הו א וכיו ן שחז ר ואגד ו פני ם חדשו ת בא ו לכא ן דהר י
גרוע ועומ ד הו א . עו ד כת ב וי ש אומרי ם דדוק א בתפילי ן וכו ׳ ה ך י ש אומרי ם ב א
לחרן הקושי א שאמרת י שהוקש ה להר״ א ז״ ל דאדרב ח גר ע טפ י גרו ע ועומ ד ואמא י אי ט
רייב זק ן ממר א בהכ י לז ה נת ן טע ם מלשו ן הכתוב . וכת ב עו ד ואומ ר מנ י דמוד ה ר ׳
יהודה בחייב י כריתו ת כו ׳ קש ה דכיו ן דהו א סוב ר דקר א דל א מסו ר ל א אייר י אל א
במצות עש ה דהכ י משמ ע ל א תסו ר אב ל תעש ה א״ כ אמא י קאמ ר חייב י כריתו ת אפיל ו
חייבי לאוי ן נמ י כגו ן שחל ק ע ל נבל ה וכיוצ א ב ו לומ ר שאינ ה נבל ה ראו י לסיי ב כיו ן
דהך קר א דל א תסו ר ל א אייר י אל א בעש ה דוק א וא ס נאמ ר דמא י דנק ט הר״ א ז״ ל

דמו ד ה

עוז

פסק כינ י אלטז ר אמ י רנ י אושעי א ואלינ א דר ׳ יהוד ה חד א דליכ א מא ן דפלי ג עלי ה וטו ד דר״ מ
וי׳ יהוד ה הלכ ה כינ י יהוד ה ועו ד דכיל ה סוגי ץ אזל א ומיתרצ א אליני ה ועו ד דנפר ק לול נ הגזו ל
נמי ססקינ ן כוותי ה דר ׳ יסוד ה ועו ד דאשכח ן הת ם לר׳ ח ז״ ל דגרי ש מילתי ה נלסו ן חכמי ם דאמרינ ן
הסם מס ו דתימ א הואי ל ואמ ר ר ׳ יהוד ה לול ב צרי ך אג ד א י מיית י לי ה מינ א אחרינ א הא י לחודי ה
קאי והא י לחודי ה קא י קמ׳ ל ור״ ח ז׳ ל ל א גרים . הת ם הואי ל ואי ר יהוד ה וז׳ ל מה ו דתימ א הואי ל
ואמרו חכמי ם כי ן אגו ד ני ן שאינ ו אגו ד כש ר הילכ ך אי ן צרי ך אג ד ועו ד דה א נדרנ י זיר א דק א
ניסיק סלמזד א ליכ א מא ן דסלי ג על ה ובמנחו ת נמ י סר ק התכל ת כול ה סוגיי ן הכ י אזל א וכירושלמ י
יסרק הנחנקי ן מיית י ל ס ילסי ע סמ ך ע ל ינר י רנוסי ו ושכל ו מוס ף ע ל אל ו הראיו ת א ו שמ א ע ג

יותר

הידכיי(־־״י ) ^טופטי ם . הלכו ת ממרי ם פ״ ד ה כס ף

משנדן

סא 121

וקן ממי א אל א תפילי ן לב ד וחיו ב זק ן ממר א וס ׳ דה א דאמ ר ר ׳ זיר א בי ת חיצו ן שאינ ו
רואה א ת החוי ר נסו ל סי ן לז ה ראי ה מ ן הכתו ב אל א כ ך הי ה מקוב ל מס י רכ ו : הר י ז ה
פטור מ ן המית ה ונו ׳ . דעת ו ז״ ל שא ס רא ו ב״ ד להטניש ו מע״ ס שהו א סטו ר מ ן המית ה
הרשות ניל ס כד י של א ירב ו מחלוקו ת בישרא ל ותעש ה חור ה כשת י תורו ת :

פ״ה א המקל ל

דברי רב י מאי ר שהו א סונ ר שחיי ב ע ל תפילי ן מוס ף ע ל מיינ י כריתו ת דקאמ ר ר *
מאיר וק״ ל למ ה הראב״ ד פח ח דברי ו ז ה שבו ש דלדע ת רב י מאי ר וכו ׳ דילמ א רבינ ו

א המקל ל אבי ו ואמ ו וכו ׳ . ז ה
מבואר בכתו ב וכ ל מקו ם
שנאמר ,דמי ו ב ו דינ ו בסקיל ה והחמי ר הככו ב
במקלל יות ר מ ן המכ ה משו ס דאי ת בי ה תרת י
קלון אבי ו ואמ ו והוצא ת ש ם שמי ם לבטל ה ודב ר
ידוע שהסקיל ה חמור ה מהחנ ק והנ י תר י טעמ י
שייכי בי ן מחיי ם בי ן לאח ר מית ה מ ה שאי ן
כן במכ ה דל א שיי ך אל א ממיי ס : ואח ד האי ש
ואחד האש ה וכו ׳ . ס״ ק לקדושי ן השו ה הכתו ב
חשה לאי ש לכ ל עונשי ן שבשור ה :

ב אינ ו חיי ב סקיל ה וכו / פ ׳ שבועו ת העדו ת
במשנה המקל ל אבי ו ואמ ו בכול ן
חייב דבר י ר״ מ וחכמי ם פוטרי ן ואמרינ ן על ה
מאן חכמי ם ר ' מנח ם ברב י יוס י דתני א ר ׳
מנחם ב ר ר ' יוס י אומ ר בנקב ו ש ם יומ ת מ ן
התורה ש ם לימ ד ע ל המקל ל אבי ו ואמ ו שאינ ו
חייב ע ד שיקלל ם בש ם כלומ ר דהא י ש ם מיות ר
הוא ותנה ו עני ן למקל ל אבי ו ואמ ו . וש ם ז ה
היינו אח ד משבע ה שמו ת שאינ ם נמחקי ן וזה ו
שכתב רביג ו בש ם מ ן השמו ת המיוחדי ם וכ ן
כתב פר ק שנ י מהל ׳ ע״ ז אי ן המגד ף חיי ב
סקילה ע ד שיפר ש א ח הש ם המיוח ד ש ל ארב ע
אותיות ויבר ך אוח ו בש ם מ ן השמו ת שאינ ם
נמחקים . וא ס תשא ל שבעל י הקבל ה מנ ו עשר ה
שמוש שאינ ם נמחקים ^ תשובת ך נ י העשר ה
בכלל שבע ה שהר י ש ם י״ ה בכל ל ש ם ההוי ה
ושם א ל בכל ל ש ם אלהי ם וכ ן ש ם ההוי ה בנקו ד
שם אלהי ס א י מכו ס הנקו ד הר י הו א בכל ל
אצהים

סובר כי״ א וכסבר ת הראב״ ד [גופיה ]
ופסק כר ׳ יהוד ה דדוק א בחייב י כריתו ת

הלכה מפ י הקבל ה . אב ל א ם נחלק ו
בשאר מצו ת כגו ן שחל ק בדב ר
מדברי לול ב א ו ציצי ת א ו שופ ר ז ה
אומר פסו ל וז ה אומ ר כשר . ז ה
אומר יצ א יד י חובת ו וז ה אומ ר ל א
יצא . ז ה אומ ר טהו ר וז ה אומ ר שנ י
לטומאה הר י ז ה פטו ר מ ן המית ה .

וכן כ ל כיוצ א בז ה :

טליהס אל א שאינ ן דומו ת לתפילי ן
למוסיף גור ע שהר י אפיל ו קוד ם
התוספת ל א הי ה נה ם תועל ת
שהרי צריכי ן קש ר ואג ד ורב י
אושעיא שאמ ר השמוע ה ורנ י
אלעזר תלמיד ו הו א שאומ ר אי ן
לנו אצ א תפילי ן כלומ ר שז ה
הלשון ל א נמצ א אל א כתפילי ן
ואס תאמ ר כלול ג וציצי ת נמ י
משכחת ל ה שאג ד ארנע ה מיני ן
והוסיף החמיש י וקש ר ח ׳ חוטי ן

והוסיף התשיע י ז ה אינ ו כלו ם
וכיון דצריכי ן אג ד וקש ר א ם הוסי. ף אח ר האג ד לדנר י הכ ל האג ד אי ן בה ם ממ ש שהר י י ש בה ן
משום תעש ה ול א מ ן כעשו י שהאג ד משלי ם המצו ה וצרי ך להתיר ו ולחזו ר ולקשו ר וי ש שאומרי ם
דוקא בתפילי ן משו ם דכתי ב ע' פ התור ה וכתי ב ל א תסו ר מ ן הדב ר צרי ך שיה א ש ם הדב ר ול א
יסור ממנ ו של א יפסו ל אות ו בתוססת ו וא ס הי ה גרו ע הר י אי ן ש ם דב ר ול א ימצ א ז ה אל א
בתפילין ולדע ת רב י יהוד ה דמחיי ב ע ל הורא ת מצו ת עש ה ואומ ר אנ י דמוד ה רב י יהוד ה בחייב י
כריתות אע״ ס שאי ן בה ם ז ה הדקדו ק שאי ן ראו י לדקד ק אל א במצו ת עש ה דשיי ן בי ה ל א תסו ר
מן הדב ר אב ל תעש ה אות ו וו ו הי א מצו ת עש ה עכ״ ל ;

פרק חמיש י

א י׳המקל ל אבי ו ואמ ו נסק ל שנאמ ר אבי ו ואמ ו קל ל
דמיו ב ו . ואח ד המקל ל בחייה ן א ו לאח ר
מיתתן הר י ז ה נסקל . וצרי ך עדי ם והתרא ה כשא ר כ ל
מחוייבי מיתו ת בי ת די ן . ואח ד האי ש ואח ד האש ה וכ ן
הטומטום והאנדרוגינוס . והו א שיהי ו גדולי ם שהגיע ו
לכלל העונשי ן ♦ ב אינ ו חיי ב סקיל ה ע ד שיקלל ם בש ם
מן השמו ת המיוחדין . אב ל א ם קלל ם בכינו י [א ] פטו ר מ ן הסקילה . ולוק ה כדר ך שלוק ה

א סמיי ג לאוי ן רי ע עוי״ ד סי ׳ רמ א ע ל

שנתב והומ ר אנ י דמוד ה רב י יהוד ה וכו ׳
ותפילין הו א דחיי ב ואפש ר לומ ר שלפ י פימ ת
י״א תפילי ן דמחיי ב בה ו מקר א ילפינ ן לה י
ורבינו נס ב שהו א הלנ ה מפ י הקנל ה וא״ כ
ודחי ל א ס־יר א לי ה כאות ה שיט ה . כ ך נ״ ל
פירוש דבר י הראב״ ד ורבינ ו תוס ס השמוע ה
נפשטה ומפר ש דה א דאמ ר ר״ א הי א פירו ש
דברי ר ׳ יהוד ה וא״ כ לרב י יהוד ה אי ן מ י ב
אלא בתפילי ן וכמ ו שהוכחת י נפ ׳ הקוד ם לז ה .
ומ״ש רבינ ו ז ה אומ ר טהו ר וז ה אומ ר פנ י
לטומאה הר י ז ה פטו ר מהמית ה הו א ממ ה
שנתבאר בדבר י רבינ ו ס ׳ שליש י מהל ׳ ביא ת
המקדש ששנ י לטומא ה שנכנ ס למקד ש אי ן
חייבין עלי ו כרח ;

פ״ה א הגזקל ל אבי ו ואמ ו נסק ל וכו׳ .

משנה בסנדדרי ן פ ׳ ד ׳

מיסות (ד ף נ״ ג ס״ו ) ובגמ ׳ ומקל ל אבי ו ואמ ו
וכו׳ מו ת יומ ס בסקיל ה את ה אומ ר בסקיל ה
או אינ ו אל א מח ת מכ ל מיהו ח האמורו ת
[בהורה] נאמ ר כא ן הבי ו ואמ ו קל ל דמי ו ב ו
ונאמר באו ב וידעונ י דמיה ם ב ס מ ה להל ן
בסקילה דבהדי א כתי ב באי ן ירגמ ו אות ם א ף
כאן בסקיל ה : ואח ד המקל ל בחייה ן א ו לאח ר
מיתתן . משנ ה בפ ׳ הנחנקי ן(ד ף פ״ה: ) :
וצריך עדי ם ונו ׳ . ונרא ה ל י שהוצר ך לכתי ב
כן במקל ל ובמכ ה איי ו משו ס דסלק א
דעתך אמינ א דהכא ח אבי ו ואמ ו וקללת ן ע ל
הרוב הי א בתו ך הפי ח ואי ן נמצאי ם ש ם עדי ם
כשרים וא״ כ ל א ניבע י עדי ם והתרא ה קמשמ ע
לן : ואח ר האי ש ואח ד האש ה וכ ן הטומטו ם
וכו׳ . בפר ק ארב ע מיתו ת (ד ף ס״ו ) ח״ ר אי ש
(אשר יקל ל א ת אבי ו ונו׳ ) מ ה תלמו ד לומ ר
איש אי ש לרבו ת ב ת טומטו ם ואנדרוגינוס . ומ״ ש
והוא שיה ו גדולי ם וכו ׳ . פשו ט בעצמ ו :

ב אינ ו חיי ב סקיל ה וכו ׳ . משנ ה ש ם ובסו ף
שבועת העדו ת(ד ף ל״ו ) המקל ל אבי ו

לחם משנ ה

דמודה בחייב י כריתו ת דה״ ה בחייב י לאוי ן אח י שפי ר מ ה שהוקש ה לר ב כ״ מ ז״ ל דאמא י
כתב ע ל רבינ ו ז״ ל להו א שבו ש נימ א דהו א מפר ש כ ן דא י אפש ר לומ ר כ ן דא״ כ הי ה
לו לרבינ ו ז״ ל לומ ר חייב י לחוי ן ולמ ה כת ב חייב י כריתו ת דוק א דכיו ן דהו א פס ק כר ׳
יהודה בתפילי ן ה״ ה שח ר חייב י לאוי ן דאי ן אות ו הטע ם דבעינ ן י ש ב ו להוסי ף ומוסי ף
גורע אל א בתפילי ן דוק ש ולכ ך ל א פיר ש הר׳ א ז״ ל בדבר י רבינ ו ז׳ / כ י הא י סבר א די ש
אומרים אב ל א ס נשמ ר דחייב י כריתו ת דנק ט הר״ א ז״ ל דוק א וטעמ ו דדוק א חייב י
כייחוס מרבינ ן משו ס דאי ת לי ה לר ׳ יהוד ה ג״ ש דדב ר דב ר כמ ו ר ׳ מאי ר אל א שמוסי ף
אם ל ו חפילי ן משו ם דמשמ ע לי ה קר א הכ י ולכ ך ל א מרבינ ן חייב י לאוי ן דל ח אח א מג׳י ש
דדבר דב ר קש ה הקושי א שהקש ה הר ב כ״ מ ואי ן הירוצ ו מספי ק דכיו ן שאינ ו מפור ש
בכתוב קרא ו רנינ ו ז״ ל דבר י קבל ה כ י כ ן דרכ ו . לכ ך נרא ה ל י לתר ן דמ״ מ לר ' יהוד ה
בעינן שיה א עיק ר מדבר י תור ה ופירו ש מרבר י סופרי ם אפי ׳ בחייב י כריתו ת וכדילי ף
ננמ׳ מקר א דתור ה ויורו ך אב ל א ס יחלק ו בפירו ש הכתו ב והו א דב ר שמפור ש בכתו ב
צפי פירו ש אח ד והזק ן ממר א עוש ה פירו ש אח ר משוב ש אי ן ז ה זק ; ממר א לר ׳ יהוד ה
אבל לר ׳ מאי ר נקר א זק ן ממר א אע״ פ שיעש ה הפירו ש משוב ש לר ׳ יהור ה ל א הו י אל א
גזבר שמס ר הכתו ב לחכמי ם של א פירש ו בהדי א ומסר ו לה ם וז ה נקר א יורו ך אב ל דב ר
שמפורש בכתו ב אל א שהזק ן ממר א משתב ש בהבנת ו לר ׳ יהוד ה פטו ר ולר ' מאי ר חיי ב
וגדרבינ ו ז״ ל סת ם דב ר שזדונ ו כר ת ושגגח ו חטא ת ול א כת ב שיה א הפי ׳ מד״ ם משמ ע
דבכל גוונ א חיי ב הזק ן ממר ח אע״ ס שיפר ש הכתו ב בפירו ש משוב ש וח״ כ רבינ ו ודא י דלי ת
ציה כפירו ש הראב״ ל ז״ ל ולכ ך השיג ו ואמ ר שהו א שבו ש :