Section 746

עצמם בחירו ן קושי א ז ו וחמ ר דקר א ל א ק־מ ר אל א דל א חל ה כשה ר גזירו ת ויכול ה
להתבטל אפיל ו בב״ ד קט ן מיה ו חל ה לענ ק שצריכ ה שו ס הית ר שהר י כמ ן וכו ' . וה א
ודאי דוח ק הו א דקר א משמ ע דא י ליכ א הגו י כ ל ו ל א חל ה כל ל לכ ך חיר ן רנינ ו דודא י
דלא חל ה כל ל כיו ן שאי ן רו ב הציבי ר יכו ל לעמו ד דהיינ ו ל א פשט ה לדע ת רבינ ו דכול ה

מדא מילח א אב ל מ״ מ תקנח א דכמ ן כיו ן שעמד ו ב ה שני ם הרב ה ודימ ו שפפני ה לכ ך

צריכה היה ר מיה א אל א שאפיל ו שיה א הבי ח די ן קט ן סג י והכ י קאמ ר גמר א סמכ ו
רבוחינו להשי ר בב״ ד קט ן מפנ י שרא ו דדרשינ ן מקר א דא ם מחמל ה ידע ו של א פשט ה ל א
חלה כל ל ואינ ה צריכ ה היח ר ולכ ך היכ א דדימ ו שפשט ה מעלינ ן לי ה דרג א דצריכ ה מיה א
היתר אב ל בודא י דסג י בב״ ד קט ן :

ט הואי ל וי ש לב״ ד וכו ׳ . משמ ע מדבר י רבינ ו דסוב ר דאפי ׳ שבי ח די ן גזר ו דב ר
לאיסור ויהי ה הדי ן כ ן מסג י גזירח ס א ם יאמר ו שמ ה שאסר ו כ ן הו א דב ר
חורה נקר א מוסי ף ומיני ה נלמו ד בהפ ך לדעת ו ז״ ל שא ס הדב ר אסו ר מ ן התור ה ואמר ו

הם

מגדל עו ז

וכל נ״ ד מהחי י שנ י ונרי ם כו ׳ מ ר דנ י שליש י . סר ק אי ן מעמידי ן דקל ו לי ה נ י דינ א שרי א :

הואיל וי ש לנ׳ ד וכי ׳ וכ ן י ש לה ם להתי ר כו ׳ ע ד כו ף הסר ק : כת ב הראנ״ ד ז״ ל כ ל אל 6
ישא רו ח וכו ׳ : ואג י אומ ר ו ו טחלוק ס ישנ ה < ק הלאשוני ם ז׳ ל י׳ ס גחר א דעירונ ק דשליג י לסופ י

דיש לבטל ו משו ם טע ם ז ה ה״ ה מפנ י טע ם החרב ן ולכ ך נחנ ו רשו ת לב״ ד לבטל ה אפי ׳
שיהיה הב״ ד קט ן מהראשו ן ;

ר הר י שגזר ו ב״ ד כו ׳ . כת ב הר ב מהר״ ר אלי ה מזרח י ז״ ל בחשוב ה סימ ן נ״ ז דהביר א
ליה לרבינ ו דטעמ א דאי ן רו ב הציבו ר יכו ל לעמו ד וטעמ א ד ל ז פש ט איסור ו
צרוב ישרא ל נול ה חד א מילת א הו א וכח ב נ ם קד ע ל ך דהרמנ״ ס ז״ ל פת ח דאינ ם
יכולים לעמו ד וסיי ם דל א פש ע וכו ׳ וכת ב ב ם וה א דחני א חי ן גוזרי ן וכו ׳ אא״ כ רו ב
הצימר יכולי ם לעמו ד ה״ ק אא״ כ יכו ל להתפש ט ברו ב הציבו ר ומפנ י שהגור ס להתפשטו ת
הוא דיכו ל לעמו ד ב ה והגור ס להעד ר הההפשטו ת הו א העד ר היכול ת לעמו ד ב ה לק ח
המחייב חמור ת המתחיי ב ע״ כ . ומ״ מ קש ה ל י ע ל דבר י רבינ ו מאי ן הוצי א חילו ק ז ה
דהיכא דמי ד ל א פשט ה בטל ה הגזיר ה מעיקר א הב ל היכ א דדימ ו שפשט ה ועמ ד כ ן שני ם
הרבה ואח״ כ בדק ו ורא ו של א פשט ה א ז צריכ ה הית ר אל א שאי ן צרי ך ב״ ד גדו ל אל א אפיל ו
קטן . ונ״ ל שיצ א ל ו כ ן משו ם דהוקש ה ל ו מ ה שהוקש ה להוסט ס וז״ ל ע ל ההי א דאמר ו

הגהות מייטוניו ת

יז#דא^ ע׳ ב : [5 ] בדאשרח ן ברב י יהוד ה נשיא ה שהתי ר חשמ ן סהא י גיעמ א און* 6
שרניאל גז ר עלי ו כדאית א הח ם : [ג ] בספר י תני א נינ״ ן שאי ן מוסיפי ! ע ל הלול ב
ועל חזניעי ת ת׳ ל ל א תוסי ף עלי ו שאי ן פורתי ן סח ן ח׳י ל ל א הגי ע מטנ ו מניי ן שא ם

סתת

16! כס ף משני ־ שופטי ם . הלכו ת מםר' ם פ״ ב ג הרדב״ז(מכ" )

מסי השמוע ה למד ו שז ה שאס ר הכתו ב וכו ׳ בי ן בש ר בהמ ה בי ן בש ר חי ה קש ה ממ״ ש בדבר י רבינ ו מדידי ה אדידי ה שכת ב ס״ ע מהל ׳ מאכלו ת אסורו ת וכ ן בש ר חי ה ועו ף ל ן
בפ״ע מהל ׳ מאכלו ת אסורו ת דבש ר חי ה אינ ה אל ח מד״ ס וי״ ל דהת ס קושע א דמילת א בחל ב חי ה בי ן בחל ב בהמ ה אי ט אסו ר באכיל ה מ ; התור ה והכ א נת ב דבש ר חי ה מ ה ת
מאמר שפס ה כר״ ע אב ל מ״ מ כיו ן דחזינ ן בגמר א (הולי ן קע״ז ) דלו י איקל ע לב י(יוס ף ותמהת י ע ל הראב״ ד ז״ ל למ ה ל א השיג ו בז ה ותירו ז דב ר ז ה דבש ר חי ה הו י פלונת א
יישבא) ואמ ר אתרי ה דר״ י ב ן בתיר א הו ה ואמינ א דילמ א דר ש לה ו כר״ י הגליל י מעת ה דר״ ע ור״ י הגליל י ולגב י הלכת א פס ק כר״ ע דהלכת א כוותי ה מחביר ו אב ל המש ל שהבי א

* ■ מות ר בחל ב פר ה א ו הבבש ה של א נאט ר אל א אט י התור ה אע״ ג דל א כתי ב בהמ ה כד י שנאמ ר
שהיא מינ ו . ויב א אח ר לומ ר א ר בחל ב הע ז שאינ ה חי ה בכל ל ואס״ ה הי י מ ן התור ה א ף בש ר

אמו מות ר של א נאמ ר אל א אמו . לפיב ך נאסו ר הגור ע משו ס דל א כתי ב בהמ ה ולפ י שהמש ל
בשר בחל ב אפיל ו בש ר עו ר . אי ן ז ה מוסי ת אל א עוש ה שיי ך טפ י שפי ר אליב א דריה״ ג נקי ט אליב א

סייג לתור ה ו ק כ ל ביוצ א • הלכ ה . וכתבת י ז ה לפ י שראית י משתבשי ם

״ בדבר י רבינ ו •

פרק שליש י

א א^ן י שאינ ו מוד ה בתור ה שבע ל פ ה אינ ו זק ן ממר א
האמור בתור ה . אל א הר י ז ה בכל ל האפיקורוסי ן :

ד מאח ר שנתפרס ם שהו א כופ ר בתור ה שבע ל פ ה

תא כשא ר נ ל האפיקוחסי ! ייאימי ״ ״יי ' ״ 1 א ת "לי״הי^לה ?

השמי□ והמוסרי ן והמומרי ן . שכ ל אל ו אינ ם בכל ל ישיא ל ♦ לדו ן א ת אל ו בכל ל אנוסי ם אל א כופר י

ן; במ ה דברי ם אמורי ם באי ש שכפ ר בתור ה שבע ל פ ה ־■״"־■ "

במחשבתו ובדברי ם שנרא ו ל ו . והל ך אח ר דעת ו הקל ה
ואחר שרירו ת לב ו וכופ ר בתור ה שבע ל פ ה תחיל ה כצדו ק
ובייתוס וכ ן כ ל התועי ם אחריו . אב ל בנ י התועי ם
האלה ובנ י בניה ם שהדיח ו אות ם אבות ם ונולד ו בי ן
הקראים וגדל ו אות ם ע ל דעתם . דד י הו א כתינו ק
שנשבה בניה ם וגדלוח ו ואינ ו זרי ז לאחו ז בדרכ י המצו ת

כבר אפש ר שיהי ה גור ע א ם יהי ה
שנוהגין כרב י יוס י הגליל י וכד י ליק ח מש ל
בדבר דשיי ך בי ה גור ע ושיי ך בי ה מוסי ף נקט ה
בענין ז ה ול א חש ש שנבו א לטעו ת מכא ן לעני ן
הדין מאח ר שבמקומ ו(פסק ) כר ' עקיב א דחי ה
אינה מ ן התור ה :

נ1"1נ א מ י שאינ ו מוד ה בתור ה שבע ל פ ה
וכו׳ . ז ה דע ת רבינ ו וכ״ כ
בפירוש המשנ ה בסנהדרי ן פר ק הנחנקי ן :
ג במ ה ד״ א באי ש שכפ ר בתור ה שבע״ ס
וכו' , ז ה דע ת רבינ ו וכ״ כ בפירו ש
המשנה בפ״ ק דחולי ן :

ד אב ל זק ן ממר א האמו ר בתור ה הו א חכ ס
אחד מחכמ י וכו ׳ . מפור ש בסנהדרי ן
פרק הנחנקי ן(ד ף פ״ז ) כמ ו שיתבא ר בסמו ך .
ומ״ש שי ש ביד ו קבל ה ודי ן פירו ש שי ש ביד ו
קבלה ואומ ר כ ך קבלת י א ו שהו א ד ן באמ ת
מהמדות שהתור ה נדרש ת בה ן . ומ״ ש מתוד ה
ויש ל ו חל ק לעוה״ ב בסר ק נגמ ר הדי ן(ד ף מ״ג )
שנינו שכ ל מ י שיוצ א ליהר ג אומרי ן ל ו התוד ה
לסי שכ ל המתוד ה י ש ל ו חל ק לעוה״ ב וכת ב
רבינו בזק ן ממר א שמתוד ה וי ש ל ו חל ק לעוה״ ב
לאפוקי ממ י שאינ ו מוד ה בתור ה שבע״ ס שאות ו
אין ל ו חל ק לעוה׳ ב : א ף ע ל פ י שהו א ד ן
והם דני ן הו א קב ל וה ס קבל ו הר י וכו ׳ , ש ס
(דף פ״ח ) אמ ר ר ב כהנ א •וכו ' אינ ו נהר ג ע ד
שיאמר כ ך הו א בעינ י וה ן חומרי ם מפ י השמוע ה
וכו׳ ור ' אלעז ר אמ ר אפיל ו הו א אומ ר מפ י
השמועה וה ם אומרי ם כ ך הו א בעינינ ו נהר ג
כדי של א ירב ו מחלוקו ת בישרא ל ואסיקנ א לדר ב
כהנא בתיובת א וק ס לי ה הלכ ה כרב י אלעז ר
וזהו שכת ב רבינ ו אע״ ס שהו א ד ן וה ס דני ם
דהיינו הו א אומ ר כ ך נרא ה בעינ י וה ם אומרי ם
כך נרא ה בעינינ ו הו א קב ל וה ס קבל ו ר״ ל
דהיינו הו א אומ ר מפ י השמוע ה וה ס אומרי ן
מפי השמוע ה והיינ ו דל א כר ב כהנ א וממיל א
משמע דה״ ה לא ס הו א קב ל וה ם דני ן שנידו ן
בזקן ממר א ובס ' ד ׳ כת ב רבינ ו כ ן בפירו ש וכא ן
כתב כלל י הדי ן ול א חש ש לפרטי ו : וא ם רצ ו
ב״ד למהו ל ע ל כבוד ן וכו ׳ . ש ם אמ ר ר ׳ יאשי ה
שלשה דברי ם ס ח ל י זעיר א מאנש י ירושלי ם
בעל שמח ל ע ל קנוי ו קנוי ו מחו ל ב ן סור ר ומור ה
שרצו

ס״ג ג בד״ א באי ש שכפ ר בתור ה וכו ' . עני ן
תינוק שנשב ה לבי ן העכו״ ס נזכ ר
במס' שב ת . נרא ה שכת ב רבינ ו ז ה ללמ ד
זכות ע ל הקראי ן אב ל הנמצאי ם בזמנינ ו ז ה
אס הי ה אפש ר בידינ ו להוריד ן הי ה מצו ה
להורידן שהר י בכ ל יו ס אנ ו מחזירי ן אות ם

שהרי הו א יאנו ס ואע״ פ ששמ ע אח״ ב [שהו א יהוד י
וראה היהודי ם ודת ם הר י הו א כאנו ס שהר י גדלוה ו ע ל
טעותם] כ ך אל ו שאמרנ ו האוחזי ם בדרכ י אבות ס הקראי ם
שטעו . לפיכ ך ראו י להחזיר ן בתשוב ה ולמשכ ם בדבר י
שלום ע ד שיחזר ו לאית ן התור ה ן ך באב ל זק ן ממר א
האמור בתור ה הו א חכ ם אה ד מחכמ י ישר ^ שי ש ביד י
קבלה וד ן ומור ה בדבר י תור ה כמ ו שידונ ו ויור ו כ ל חסמ י
ישראל שבא ת ל ו מחלוק ת בדי ן מ ן הדיני ם ע ם בי ת די ן
הגדול . ול א חז ר לדבריה ם אל א חל ק עליה ם ותור ה
לעשות של א כהוראות ן . גזר ה עלי ו תור ה מית ה ומוזוד ה
ויש ל ו חל ק לעול ם הבא . א ף ע ל פ י שהו א ד ן וה ן דני ם הו א קב ל וה ם קבל ו דך י
התורה חלק ה לה ם כבוד . וא ם רצ ו בי ת די ן למחו ל ע ל כבוד ן ולהניח ו אינן^יכולי ן

א טויו׳ ד סי ׳ רמ א המ״ ג לאוי ן קה ג : ב המ׳ ג לאוי ן סי ׳ יג :

כופרים

בתורה שבע״ ס וכב ר הארכת י בתשוב ת שאל ה
ט.ל ענינ ס :

ד אב ל זק ן ממר א וכו ' . פ ' אל ו ה ן הנחנקי ן
במשנה זק ן ממר א ע״ פ ב״ ד שנאמ ר
כי יפל א ממ ך דב ר למשפ ט וכו ׳ תלמי ד שהור ה
לעשות פטו ר נמצ א חומר ו קול ו ת״ ר כ י יסל א
ממך דב ר במופל א שבב״ ד הכתו ב מדב ר ממ ך
זה יוע ץ וכו ׳ למדנ ו של א חייב ה תור ה אל א
מופלא ומומח ה לב״ ד : אע״ פ שהו א ד ן וכו ׳ .
הכי משמ ע פשט ה דמתני ׳ דתנ ן כ ך דרשת י
וכן דרש ו חביר י כ ך למדת י וכ ך למד ו חביר י
ומשמע שא ס הו א אומ ר מפ י השמוע ה וה ס
אומרים כ ן נרא ה בעינינ ו אינ ו נעש ה זק ן
ממרא והיינ ו של א הרג ו א ת עקבי א ב ן מהללא ל
לפי שהו א הי ה אומ ר מפ י השמוע ה , וקש ה
דא״כ ל א פס ק כר ב כהנ א דאמ ר אינ ו נהר ג
עד שיאמ ר כ ך הו א בעינ י וה ן אומרי ם מפ י
השמועה ול א כר ׳ אלעז ר דאמ ר אפיל ו אומ ר
מפי השמוע ה וה ס אומרי ם כ ך הו א בעינינ ו
נהרג כד י של א ירב ו מחלוק ת בישרא ל . וי״ ל
דלעולס כר״ א פס ק ונק ט לישנ א דמתני ' ומתני ׳
הכי מתפרש א דהו א אומ ר מפ י השמוע ה וה ס
אומרים כ ך הו א בעינינ ו ור ב כהנ א איתות ב
מדתניא שלש ה דברי ם ס ח ל י זעיר א מאנש י
ירושלים בע ל שמח ל ע ל קנוי ו קנוי ו מחי ל ב ן
סורר ומור ה שרצ ו אבי ו ואמ ו למחו ל מוחלי ן ל ו
זקן ממר א שרצ ו בי ת דינ ו למחו ל ל ו מוחלי ן ל ו
וכשבאתי אצ ל חביר י שבדרו ם ע ל שני ם הוד ו
לי וע ל זק ן ממר א ל א הוד ו ל י כד י של א ירב ו
מחלוקות בישרא ל תיובת א ומדתל י טעמ א

משוס של א ירב ו מחלוקו ת בישרא ל משמ ע דאפי ׳ הו א אומ ר מפ י השמוע ה וה ם אומרי ם כ ך הו א שעינינ ו נהר ג ונ״ כ רבינ ו לקמ ן ; אי ן

לחם משנ ה

הס שז ה הדב ר מ ן התוד ה הו א מות ר אל א שה ם אסרוה ו הר י ז ה נקר א גור ע דח ד
טעמא הו א כיו ן דאמר ת דהיכ א דמ ן התור ה מות ר וה ס אמר ו שמ ן התור ה אסו ר אע״ ס
שהם אסרוה ו נקר א מוסי ף מפנ י שאומרי ם שהאיסו ר הו א מ ן התור ה ועש ו ׳איסו ר
דבריהם איסו ר ש ל תור ה ול א אמר ו שהאיסו ר ש ל דבריה ם וכו ' ג״ כ כשהו א אסו ר מי ן
התורה וה ם אמר ו שהאיסו ר הו א מדבריה ם ול א מ ן התור ה נקר א גור ע שעש ו לאיסו ר

של תור ה איסו ר ש ל דבריה ם וגרעוה ו מאיסור ו וכיו ן שכ ן קש ה ע ל רבינ ו למ ה ש ם במש ל
שאס יב א ב״ ד ויתי ר החי ה נקרי א גור ע לישמעינ ן רבות א אפיל ו יאסר ו ב״ ד החי ה אצ א
שיאמרו שאינ ה אסור ה מ ן התור ה אל א מדבריה ם נקר א גור ע . אב ל הר״ א ז״ צ בהשגו ת
סובר דכיו ן דב״ ד אסרוה ו אע״ ס שיאמר ו שהו א דב ר תור ה ממ ש אי ן ז ה נקר א מוסי ף
דהא רבנ ן אסמכוה ו אקר א ועשאוה ו כש ל תור ה ממ ש וכב ר הלי ן הר ב כ״ מ בע ד רבינ ו .