Section 745

דאין ב״ ד אפי ׳ של א נחל ק בי ן

ור.יאך
דבר משר ק

טגדל עו ז

יהיו גדולי ם מה ם מ ד ול א חלק ו ג ו . כירושלמ י דמכו ת ; בד״ א בדנרי ס של א אסר ו אוה ן
נו׳ ע ד גדו ל מ ן הראשוני ם . זה ו מ׳ ש למעל ה ממימר א דרג ה ג ר ג ר מנ ה א׳ ר יוחנ ן גי׳ ח
רק אי ן מיימידי ן דמככ ח ע׳ י (ד ף ל״י ) י

עו שנתו ת הרנ ה ^ י

"ח דב ר לאחרינ י ואח״ כ הקש ה די ש לחל ק מי״ ח דב ר
לאמריני משו ם דהו י מילת א דסיי ג וא״ נ אפי ׳ ב״ ד נמ ל אינ ו יט ל לנש ל כעי ן ז ה הו י
קושיא דגמר א לפירו ש הסוס ׳ אל א שה ם סוברי ם די״ ס דב ר הו י דוק א ורבי ע סוב ר
דכל מיד י דסיי ג הו י דומ ה לי״ ח דב ר : אפיל ו בש ל השע ם שבגלל ו וכו ׳ . הר ג כ״ מ
הלין בע ד רבינ ו לתר ן קושי ח הר״ א ז״ ל בהשגו ס דכביר א לי ה לרנינ ו דריב״ ז הי ה גדו ל
מן הראשוני ם ול י נרמ ה להר ן ע ם הקדמ ת הר״ א ז״ ל דהי ה קט ן מ ן הראשוני ם דבמסכ ת
מעשר שנ י פר ק חמיש י אמר ו במשנ ה ע ל תקנ ה ז ו דפירו ח וז״ ל ומשרב ו הפירו ת התקינ ו
שיהא נפד ה סמו ך לחומ ה וסנא י הי ה הדב ר שאימת י שירצ ו יחזו ר הדב ר לכמו ח שהי ה
ופירש ש ם רבי ע שמשו ן דמ״ ש בפ״ ק דניצ ה דבק ש ר ׳ אליעז ר להפקי ר כרמ ו לעניי ם
לפי שלאח ר חרב ן נתמעט ו הפירו ח ול א הי ה יוד ע שנמנ ו חבירי ו והשיר ו משו ם חרב ן
ע״כ . וע ם ז ה נוכ ל לומ ר דכיו ן דחקג ה הית ה רופפ ת דכב ר התירו ה ספנ י רב־ י הפירו ח

אע״פ

הגהות טיימוניו ת

פשטו ל א כדבר י ז ה ונל א כדבר י ז ה ע׳ ב ; [א ] נדאיה א הח ם מר ק אי ן מעטידי ן די״ו ו
דבר שאפי ׳ א ם יב א אליה ו אי ן שוטעי ן ל ו ומפר ש טע־ט א הואי ל ופש ט איסור ן נרו ג

נפהרי פרש ת שוהעי ס לגנ י נני א ונסנהדרי ן סר ק נגמ ר הלי ן (ד ף מ׳ד ) והרב ה מקומות ; ג׳ ד שנרא ה (ה ם ט ׳ ע ד נחכמ ה זנמני )

ישראל
הכל 6 ׳ אי ן מעטידי ן :

נח 115

הייב׳׳(״־״ 0 שופטים . הלכו ת ממרי ם פ״ ב כס ף משנ ה

1! י.זו*( ׳ ודימ ו שאשפ ה ונו / היינ ו דדניא ל גז ר מלי ו וצרק ו ומצא ו של א פש ס איסור ו גרו כ
ישראל ועמ ד ר ' יהוד ה נשיא ה והתיר ו : ח וכ ל ב״ ד שהקי ר שנ י דנרי ס ונו' ,

חנן נעדיו ת העי ד ר ׳ יוס ף כ ן יועזרוכו ׳ וקר ו לי ה יוס ף שרי א לנ י שהתי ר שלש ה דנרי ם
ואטרינן מסתרי ך ואזי ל ר ׳ יהוד ה נשיא ה אכתפי ה דר ׳ שמלא י שמעי ה א״ ל שמלא י ל א
היית אמ ש ננהמ״ ד כשההרנ ו א ת השמ ן א״ ל
בימינו תתי ר א ף א ת הפ ת א״ ל א״ כ קר ו ל ן
בי דינ א שרי א ור ׳ יהוד ה שר א אמרית א
כדאיתא הת ם ;

ט טח ו ז ה שהזהיר ה תור ה וכו׳ . דע ת רבי ע
שבכל התור ה שיי ך ב ל הוסי ף וכ ל
תגרע והבי א מש ל מבש ר בתל י וכיוצ א בז ה
אס יאמ ר אד ם אי ן איסו ר ד ש מ ן התור ה אל א
דם בהמ ה ועו ף שכ ך כתי ב לעו ף ולבהמ ה
אבל ד ם חי ה אינ ו מ ן התור ה הר י גור ע דסי ה
בכלל וא ם יאמ ר ד ם האד ם אסו ר מ ן הקור ה
הרי ז ה מוסי ף שאי ן ז ה אסו ר אל א מדבר י
סופרים וגזר ו עלי ו כד י של א יבו א ליד י אישו ר
הורה וכיוצ א נז ה תמצ א בכ ל האישורי ן והסייגו ת
שגזרו חכמי ם וה א כתי ב ל א תוסיפ ו ע ל הדב ר
אשר אנכ י מצו ה אתכ ם ול א תגרע ו ממנ ו
לשמור א ת מצו ת ה ׳ אלהיכ ס ולעי ל מיני ה כתי ב
שמע ישרא ל א ל החוקי ם והמשפפי ם משמ ע
דמצוח ל א תוסי ף ול א תגר ע קא י אכ ל מצו ת
ה׳ בי ן מ״ ע בי ן מצו ת ל״ ת ולמ ה נאמ ר דל א
שייך אל א אמ״ ע ומ ה של א הזכיר ו במצו ת ב ל
תוסיף אל א מצו ת עש ה היינ ו דשיי ך בה ם ב ל
הוסיף ו; ל תגר ע בי ן לשע ה בי ן לדורו ת בי ן
קבעה בי ן ל א קבע ה אב ל גב י מצו ת נ״ ח ל א
שייך ב ל תוסי ף שא ם הו א יחי ד רשא י אד ם
ל־זסור עצמ ו בדב ר המות ר וא ס ה א בי ת די ן
־קבעי התוספ ת לדורו ת לסב ה מ ן הסבו ת אי ן
כ ן ב ל תוסי ף וה ם כ ל גזירו ת חכמי ם וא ס
הורו להלקו ת א ה מ י שאכ ל בש ר עו ף בחל ב
נפי שהו א אסו ר מ ן התור ה עבר ו ע ל ב ל תוסי ף
וכן ב ל תגר ע ל א עב ר אל א א״ כ קכ ע אות ה
לדורות אב ל לפ י שע ה ל א עב ר כ י הנ ך עובד י
דכתבינן לעי ל . ומ״ ש הראב״ ד ז״ ל שכ ל דב ר
שגזרו עלי ו ומסרוה ו לסיי ג ולמשמר ת ש ל תור ה
אין ב ו משו ס מוסי ף אפי ׳ קבעו ה לדורו ת וכו ׳
אין כוונת ו דל א עב ר ע ל ב ל תוסי ף שג ם רבינ ו
כתב כ ך אי ן ז ה מוסי ף אל א סיי ג להור ה אל א
כוונתו לומ ר דל א שיי ך בז ה וכיוצ א ב ו מוסי ף
אלא הר י הו א מכל ל התור ה שנעש ה סיי ג ל ה .
כללא דמלת א דע ת רבינ ו שבכ ל התור ה כול ה
שייך ב ל תוסי ף וב ל תגר ע וזה ו דעת י אע״ ס
שאיני כדא י להכרי ע . אב ל י ש קושי א גדול ה
בדברי

גדרה ע ל הצבו ר אל א א ם כ ן רו ב הצבו ר יכולי ן לעמו ד
בה : ן הר י שגזר ו בי ת די ן גזיר ה ודימ ו שרו ב הקה ל
יכולין לעמו ד ב ה . ואח ר שגזרו ה פקפק ו הע ם ב ה ול א
פשטה ברו ב הקה ל הר י ז ו בטל ה ואינ ן רשאי ן לכו ף א ת
העם ללכ ת בה : ז גזר ו ודימ ו שפשט ה בכ ל ישרא ל
ועמד הדב ר כ ן שני ם רבו ת ולאח ר זמ ן מרוב ה עמ ד בי ת
דין אח ר ובד ק בכ ל ישרא ל ורא ה שאי ן אות ה הגזר ה
פושטת בכ ל ישראל . י ש ל ו רשו ת לבט ל ואפיל ו הי ה
פחות [כ ] מבי ת די ן הראשו ן בחכמ ה ובמני ן : ח וכ ל בי ת
דין שהתי ר שנ י דברי ם א ל ימה ר
להתיר דב ר שליש י : ט *הואי ל וי ש
י׳לבית די ן לגזו ר ולאסו ר דב ר המות ר
ויעמוד איסור ו לדורו ת וכ ן י ש לה ן
להתיר איסור י תור ה לפ י שע ה מה ו
זה שהזהיר ה תור ה ל א תוסי ף עלי ו
ולא תגר ע ממנ ו . של א להוסי ף ע ל
דברי תור ה ול א לגרו ע [ג ] מה ן
ולקבוע הדב ר לעול ם בדב ר שהו א
מן התור ה בי ן בתור ה שבכת ב בי ן
בתורה שבע ל פ ה . כיצ ד הר י כתו ב
בתורה ל א תבש ל גד י בהל ב אמ ו
מפי השמוע ה למד ו שז ה הכתו ב
אסר לבש ל ולאכו ל בש ר בחל ב .
בין בש ר בהמ ה בי ן בש ר חי ה אב ל בש ר העו ף מות ר
בחלב מ ן התור ה . א ם יבו א בי ת די ן ויתי ר בש ר חי ה
בחלב הר י ז ה גור ע . וא ס יאסו ר בש ר העו ף ויאמ ר שהו א
בכלל הגד י והו א אסו ר מ ן התור ה הר י ז ה מוסי ף . אב ל
אם אמ ר בש ר העו ף מות ר מ ן התור ה ואנ ו נאסו ר
אותו ונודי ע לע ם שהו א גזר ה של א יב א מ ן הדב ר חוב ה
ויאמרו העו ף מות ר מפנ י של א נתפר ש כ ך החי ה מותר ת
שהרי ל א נתפרש ה , ויב א אח ר לומ ר א ף בש ר בהמ ה

11 סמ״ ג עשי ן קי ז וגלאיי ! יס ד : מותר ת

ו הר י שגזר ו ב״ ד גזיר ה ודימ ו וכו׳ . ג״ ל שלמד ה מדאמדנ ן באי ן מעמידי ; (דףל״ה ) אה 6
דשאל ר ׳ ישמעא ל א ח ר ׳ יהוש ע מפנ י מ ה אסר ו גבינ ת העכו״ ם חמ ר עול א כ י
נזרי גזיר ה גמערב א ל א מגל ו טעמ א ע ד תריס ר ירח י שת א דילמ א איכ א איני ש דל א ס״ ל
ואתו לזלזול י ב ס וא ם אית א שבי ת ד ק יכולי ם לט ף שתתפש ט מא י איכפ ת ל ן דמא ן דמזלז ל

בה יכפוה ו ב״ ד אל א משמ ע שא ם יפקפק ו
בה ול א פשט ה אינ ן רשאי ן לכו ף א ח הע ם
ללכת ב ה ועו ד דק ל וחומ ר הו א מהדי ן שכת ב
רבינו בסמו ך נזר ו ודימ ו שפשט ה וכו ׳ ש־ ם
אפילו אח ר כמ ה שני ם ב״ ד קט ן מה ם יכו ל
לבטלה כ ל שכ ן ש־ ן עצמ ם אינ ם יכולי ם לנו ף
את הע ם ללכ ת ב ה :

ז גזר ו ודימ ו שפשט ה וכו׳ . בפר ק אי ן
מעמידין (ד ף ל״ז ) כ י פרכינ ן רב י
יהודה נשיא ה היכ י שר י מישח א דה א ל א הי ה
גדול כתלמיד י שמא י והל ל שאסרוה ו ועו ד שהו א
מי״ח דב ר ואפיל ו אליה ו ובי ת דינ ו אינ ו יכו ל
לבטלן מהדרינ ן דשמ ן ל א פש ט איסור ו ברו ב
ישראל דאמ ר רב י שמוא ל ב ר אב א אמ ר רב י
יוחנן ישב ו רבותינ ו ובדק ו ע ל שמ ן של א פש ט
איסורו ברו ב ישרא ל וסמכ ו רבותינ ו ע ל דבר י
רשב״ג ורב י אלעז ר ברב י צדו ק שהי ו אומרי ם
אין גוזרי ם גזיר ה ע ל הצבו ר חל א א״ כ רו ב

השגת הראב״ ד

*סואיל וי ש לנ׳ ד לגזו ר ולאסו ר
וכו׳ . א׳ א כ ל אל ה יש א רו ח
שכל דב ר שגזר ו עלי ו ואסרוה ו
לסייג ולמשמר ת ש ל תור ה אי ן
בו משו ס ל א תוסי ף אפיל ו
קבעוהו לדורו ת ועשאוה ו כש ל
תורה וסמבוה ו למקר א כדאשכח ן
בכמה דוכת י מדרבנ ן וקר א
אסמכתא בעלמ א וא ס גר ע לפ י
צורך שע ה כגו ן אליה ו נה ר
הכרמל א ף ז ה דב ר תור ה הו א
עת לעשו ת לה ׳ הפר ו תורת ך .
ולא תמצ א איסו ר מוסי ף אל א
במצות עש ה כגו ן לול ב ותפילי ן
וציצית וכיוצ א בה ן בי ן לשע ה
נין לדורו ת בי ן שקבע ה נדב ר
תורה ני ן של א קבע ה :

הצבור יכולי ם לעמו ד ב ה וה״ פ לדע ת רבינ ו
כיון שמצא ו של א פש ט איסור ו אמר ו להתיר ו
שהרי מציג ו שהי ן גוזרי ם גזיר ה ע ל הצבו ר
אלא א ם כ ן רו ב הצבו ר יכולי ; לערו ד ב ה וכיו ן
דק אפיל ו גזר ו ל ח הוי א גזיר ה הר י כח ן מפור ש
דרבי יהוד ה נשיא ה ל א הי ה גדו ל כראבוני ם
וגם הי ה דב ר שהו א סיי ג להוד ה כדהמרינ ן
בפ״ק דשב ת גזר ו ע ל שמנ ן משו ם יינ ן ואפ״ ה
התירו לפ י של א פש ט איסור ו בכ ל ישראל . יא'י ת
והיפי סמ ך רב י יהוד ה נשיא ה ע ל מ ה בבד ק
דילמת בימ י הראשוני ם נתפש ט ותח״ כ פקפק ו
בה ומתו ך כ ך הי ה נ״ ל לומ ר שאפיל ו נהפמט ה
בהחלה כיו ן שעכשי ו אי ן רו ב ישרא ל נוהגי ן ב ה
מתירין אות ה אל א שראית י שכת ב רש״ י ל א פש ט
עדיין ל א החזיק ו רוב ן באות ה גזיר ה לנהו ג
בו איסו ר משמ ע מלשוג ו שבד ק רב י יהוד ה
נשיאה א ם מיו ם שנגזר ה גזיר ה ע ד היו ס פש ט
איסורו באיז ה זמ ן ומצ א שבשו ם זמ ן ל א פש ט
איסורו בכ ל ישראל :

ח וב ל בי ת די ן ש:חי ר וכו ׳ . ש ם (ד ף ל״ז )

אמרו דר ׳ יהוד ה נשיא ה התי ר שנ י
דברים ואסר ו ל ו שיתי ר ג ם א ת הפ ת ול א
רצה דא ס כ ן קר ו ל ן ב י דינ א שרי א דחנ ן
בסוף עדיו ת (פ״ ח מ״ד ) שהעי ד יוס י ב ן
יועזר ע ל שלש ה דברי ם להתי ר וקר ו לי ה
יוסי בריא :

ט הואי ל וי ש רשו ת לגזו ר וכו׳ . כה ב הראב״ ד א״ א א ת כ ל אל ה יש א רו ח וכו׳ . ואנ י אומ ר שמ״ ש הרהב״ ד שכ ל דב ר שגזר ו עלי ו ואסרוה ו וכו ׳ וכ י רבינ ו חינ ו י חומ ר כ ן
שהוא משי ג עלי ו שהר י כש ר עו ף בחל ב שהבי א רבינ ו לדמיו ן ודא י שלעול ם אסו ר וג ם בתהל ת דברי ו כת ב כ ן בפירו ש הואי ל וי ש רשו ת לבי ת די ן לגזו ר ולאסו ר דב ר
המיתר ויעמו ד איסור ו לדורו ת וא ם סמ ך השגת ו במ ה שאמ ר וסמכוה ו למקר א וכו ׳ והל א יבינ ו אינ ו אוס ר שאסו ר אל א כשאומרי ם שהו א ש ל חור ה ממ ש אב ל כשאומרי ם קר א אסמכת א

בעלמא הר י ה ס אומרי ם שאינ ו ש ל תור ה ושאי ן הפסו ק ההו א מור ה עלי ו אל א שהו א אסמכת א בעלמ א . ומ״ ש וא ם גר ע לפ י צור ך שע ה וכו ׳ כב ר כה ב רבינ ו בפר ק ז ה וכ ן א ם רא ו

לבטל מצו ח עש ה א ו לעבו ר ע ל מלי ח כד י להחזי ר רבי ם לד ת וכו ׳ עוש ק לפ י מ ה שצריכ ה הבע ה . ומ״ ש ול א תמצ א איסי ר מוסי ף וכו ׳ נרא ה שז ה עיק ר השגת ו ול א ידעת י טע ם
לסברתו וכ י האומ ר שבש ר עו ף בחל ב אסו ר מ ן התור ה שההור ה יסר ה מי ן אח ד ש ל בש ר וה״ ה לכ ל מיד י דמיקר י נש ר ל א יקר א מוסי ף ה א ודא י מוסי ף גקר א ; ע ל מ״ ש רבינ ו פ ה

מפי

לחם טשנ ה

אע״פ שאמר ו שכשיחמעני ו הסירו ת תחזו ר למ ה שהיח ה כי ק דאח ר החרכ ן ל א איכ א ש ם וסמכ ו רבותינ ו דהבי א נזקר א דבמאר ה אה ס נארי ם וכו ׳ 7א״ כ אפיל ו מעיקר א צמ י ל א
מעם לעיטו ר שוק י ירושלי ם עדי ף מטעמ א דרבו י פירו ח לבט ל התקנ ה וכיו ן שה ם גל ו הל ה ול א היח ה צריכ ה הית ר ולמ ה הוצר ך ר ' יהוד ה נשיא ה להתיר ה ודחק ו התוספו ת