Section 742

ב ב״ ד שגזר ו גזיר ה א ו תקנ ו וכו ׳ . נרא ה שרבינ ו מפר ש ה א דחנ ן פ״ ק דעדיו ח שאי ן
ב״ד יכו ל לבט ל דבר י ב״ ד חביר ו ע ד שיה א גדו ל ממנ ו בחכמ ה ובמני ן היי ט

פ״ב א ב״ ד הגדו ל שדרש ו וכו׳ . משמ ע מדבר י רבינ ו אפי ׳ שאי ן נ״ ד השנ י גדו ל מ ן
הראשון בחכמ ה ובמני ן וה א חנ ן סחמ א במשנ ת עדיו ת אי ן ב״ ד יכולי ן
לבטל דבר י ב״ ד חביר ו ע ד שיהי ה גדו ל ממנ ו בחכמ ה ובמני ן . וי״ ל דה ך מחני ׳ מפר ש
רבינו בסקנו ח וגזירו ת אב ל בדי ן מ ן הדיני ם שלמד ו אות ן באח ת מהמדו ת יכו ל לבט ל דאלת״ ה

במה יתקיי ם קר א דא ל השופ ט אש ר יהי ה בימי ם
ההם והכ י משמ ע לישנ א דלבט ל דבר י ב״ ד מניר ו
דבתקנוח וגזרו ת שיי ך לשו ן בטו ל ודו ק :

ב כ״ ד שגזר ו גזיר ה א ו תקנ ו וכו׳ . פיינ ו
מחניחין דעדיו ת ובא ׳ אי ן מעסידי ן
מוחבינן מינ ה לר ׳ יהוד ה נשיא ה ור ׳ יהוד ה
היכי מצ י למשר א חקנח ס דחלמיד י שמא י והל ל
והתנן אי ן ב״ ד יכולי ן וכו ׳ . ומכא ן ראי ה
דמחני׳ אייר י בתקנו ת וגזירו ת דרבנ ן כדכתיבנ א
לעיל : ופש ט הדב ר בכ ל ישרא ל וכו ׳ . ש ם
אקשינן עלי ה דר ׳ יהוד ה נשיא ה ועו ד האמ ר
רבה בב״ ח אמ ר ר ׳ יוחנ ן בכ ל נ״ ד יכו ל לבט ל
דברי ב״ ד מביר ו חו ן משמונ ה עש ר דב ר שאפי ׳

יבוא אליה ו ובי ת דינ ו חי ן שומעי ן ל ו אמ ר ר ב
משרשיא מ ה נוע ם הואי ל ופש ט איסור ו ברו ב
ישראל ומהר ן שמ ן ל א פש ט איסור ו ברו ב
ישראל וכו ׳ וה א ודא י קשי א ע ל רבינ ו כאש ר
כתב הראב״ ד ז״ ל ורבינ ו ז״ ל סמ ך ע ל הירושלמ י
דגרסינן פ״ ק דשב ח אמ ר ר ׳ בו ן חמ ר ר ב
יהודה משו ס שמוא ל ל א שנ ו אל א מו ן לכמונ ה
עשר דב ר אב ל בשמונ ה עש ר דב ר אפי ׳ גדו ל
חינו מבט ל לפ י שעמד ה לה ם בנפשותיה ם
כלומר שנעצ ו חר ב בביהמ״ ד . הר י ל ך בהדי א
דמון מי״ ח דב ר יכולי ם לבט ל אע״ פ שפש ס
איסורו ברו ב ישרא ל א ס ה ם גדולי ם בחכמ ה
ובמנין וז״ ל התוס ' ודא י בי״ ח דב ר דוק א חמ ר
אס יבו א אליה ו ויאמ ר אי ן שומעי ן ל ו וכמ ו
שמפרש בירושלמ י הטע ם מפנ י שעמד ה לה ם
בנפשותיהם כ ך דקד ק הר ב ר ' אלחנ ן מחו ך
גירסא שמצ א בספרי ם ישני ם דקחמ ר האמ ר
רב משרשי א מ ה טע ם וכו ׳ משמ ע שמש ם
מתחיל החירו ן וה״ פ דשמעתי ן וכו ׳ ע״ש . ואנ י
אומר כ י אפי ׳ לס י גירס ח הספרי ם שלנ ו מי ן קושי א ע ל רבינ ו דא ס איח א דכ ל דב ר
שפשט איסור ו אי ן יכולי ן לבטל ו כל ל ל״ ל לר ׳ יוחנ ן להזכי ר י״ ח דב ר הכ י הו״ ל למימ ר חו ן
מהדברים שפש ט איסור ן בכ ל ישרא ל אל א ודח י ל א אמר ה ר ׳ יוחנ ן אל א בי״ ח דב ר דוק א
ואתא ר ב משרשי א לת ת טע ם לי״ ח דב ר כלומ ר מלב ד הטע ם הנזכ ר ש ם שנע ט מר ב

*•יי• יד"• •

רבתה מחלוק ת בישרא ל ז ה מטמ א ונות ן טע ם לדברי ו
וזה מטה ר ונות ן טע ם לדברי ו ז ה אופ ר וז ה מתי ר :
ה שנ י חכמי ם א ו שנ י בת י דיני ן שנחלק ו של א בזמ ן
הסנהדרין א ו ע ד של א הי ה הדב ר ברו ר לה ן . בי ן בזמ ן
אחד בי ן בז ה אח ר ז ה . אח ד מטה ר ואח ד מטמ א אח ד
אוסר ואח ד מתי ר א ם אינ ך יוד ע להיכ ן הדי ן נוטה .
בשל תור ה הל ך אח ר [א ] המחמי ר בש ל סופדי ם הל ך
אחר המיקל :

פרלן שנ י

א "ב״ ד גדו ל שדרש ו באח ת מ ן המדו ת בפ י מ ה שנרא ה
בעיניהם שהדי ן כ ך ודנ ו די ן . ועמ ד אחריה ם
ב״ד אח ר ונרא ה ל ו טע ם אח ר לסתו ר אות ו הר י ז ה סות ר
ודן כפ י מ ה שנרא ה בעיניו . שנאמ ר א ל השופ ט אש ר יהי ה
בימים הה ם אינ ך חיי ב ללכ ת אל א השג ת הראב״ ד
אחר בי ת די ן שבדורך : ב *בי ת
דין שגזר ו גזר ה א ו תקנ ו תקנ ה
והנהיגו מנה ג ופש ט הדב ר בכ ל
ישראל. ועמ ד אחריה ם בי ת די ן
אחר ובק ש לבט ל דברי ם הראשוני ם ולעקו ר אות ה התקנ ה
ואותה הגזר ה ואות ו המנה ג . אינ ו יכו ל ע ד שיהי ה גדו ל

א סמ׳ ג עשי ן קי א : ט [

*ג׳ד שגזר ו גזר ה וכו ׳ ע ד שיה א
גדול מ ן הראשוני ם נחכמ ה
ונמנין . א׳ א ול א אפי ׳ אליה ו
ובית דינ ו הואי ל ופש ט איכור ן
גכל ישרא ל כדאית א נע׳ ז :

1

כשנחלקו בגזיר ה א ו תקנ ה וב״ ד ש ל רחשוני ס רח ו לגזו ר א ו לתק ן כ ך וב״ ד שאחריה ם , , . , .. .

לחי־י בעני ן אח ר אינ ם יכולי ם לבט ל דבר י הראשוני ם ע ד שיהי ו גדולי ם מה ם בחכמ ה ובמני ן אב ל דברי ם שרא ו ב״ י לגזו ר ולאסר ו לעשו ת סיי ג ח ס פש ט מיסור ן בכ ל ישרא ל א ק ב ד
ה• ד ד אי־^י ־ יכו ל לעקר ן אפיל ו הי ה גדו ל מהראשונים . וא״ ת ה א אמרינ ן בגיטי ן פר ק השול ח (ד ף ל״ו: ) גב י התקי ן הל ל פרוזבו ל אמ ר שמוא ל א י אייש ר חיל י יות ר מהל ל אבט ל יני ה
ואמרינן נמ י הח ם דא י לדר י עלמ א תקי ן הל ל פרוזבו ל אי ן בידינ ו כ ח לבט ל דאי : ב״ ד יכו ל לבט ל דבר י ב״ ד חביר ו וכו ׳ משמ ע ה א גדו ל בחכמ ה ובמני ן יכו ל לבטלן . י ל דפרוזבו ל לא ו
גדר הו א פ ן יפרצ ו ע ל דבר י חור ה דאדרב ה די ן תור ה הו א שישמ ט והל ל הפקי ע הממו ן ותיק ן דל א לישמי ט ואע״ ג דאמרינ ן הת ם שהתקי ן פרוזי ד לפ י שרא ה שנמנע ו הע ם מ״הלוו ח

לחם

באים א ו כנג ד שואלי ם דעלמ א שה ם רבי ם תד ע ל ך דבחחל ה פת ח ביחי ד וסיי ם ברבי ם
שאמרה שוא ל מב״ ד שבעיר ו שהו א לשו ן יחי ל ואח״ כ אמר ה א ם שמע ו אמר ו לה ן שהו א
לשון רבי ם ול א אמר ו ל ו לשו ן יחי ד א״ ו דבר ה כנג ד השואלי ם וא״ כ מנ א לי ה כ ך בשלמ א
בזקן ממר א כת ב לקמ ן שהול ך הו א והחולקי ם עמ ו לג״ ד אח ר ובודא י שבדי ן הו א כיו ן
שחולקים יח ד ילכ ו שת י הכתו ת אב ל כא ן שאי ן כא ן חול ק אל א שוא ל אח ד ששוא ל לדע ת
הדין היא ך הו א מנ א ל ן של א ילכ ו השואלי ם לבד ם ועו ד דבסיפ א דברייח א קאמ ר גב י
ב״ד ש ל פת ח העזר ה אל ו ואל ו וכו ׳ ומדקאמר ה ש ם אל ו ואל ו דמשמ ע הב״ ד עצמ ם
הולכים ול א קאמ ר הכ י באחרינ י משמ ע דדוק א אל ו ה ם שבאי ם יח ד ע ם הב״ ד ש ל פח ח
העזרה ללשכ ת הגזי ת ואול י הטע ם מפנ י שפת ח העזר ה סמו ך ללשכ ת הגזי ת ואי ן לה ם
טורח ללכ ת ש ם ולכ ך ילכ ו ש ם להתוכ ח ע ם ב״ ד הגדו ל ולומ ר לה ם במ ה נסתפ ק אב ל
כל השא ר ל א ואול י רבינ ו סוב ר דכיו ן דהברייח א גלת ה באחרונ ה דילכ ו הב״ ד עצמ ם לומ ר
לב״ד הגדו ל במ ה נסתפק ו וצדד י הספ ק דמינ ה נלסו ד לאינ ך וגל ה לנ ו בע ל הבריית א בחד א

וה״ה לאחרינ י :

ה א ן ע ד של א הי ה הדב ר ברו ר לה ן וכו ׳ . בדפו ס אח ר מצאת י א ו ע ד של א הגי ע
הדבר לה ן ור״ ל אפי ׳ בזמ ן הסנהדרי ן א ם עדיי ו ל א הגי ע הדב ר לשאו ל לסנהדרי ן

משנה

וצריכים עכ״ ס לעשו ת מעש ה יעש ו דר ך ז ה בש ל הור ה יל ט אח ר המחמי ר ובש ל סופרי ם
אחר המיקל . ולפ י נסח א שלנ ו ר״ ל שא ס עדיי ן ל א נתבר ר הדב ר לסנהדרי ן שעדיי ן ל א
נשאו ונתנ ו בדב ר וצריכי ם עכ״ פ לעשו ת מעש ה בש ל סופרי ם ילכ ו אח ר המיק ל ובש ל
תורה אח ר המחמי ר . ומ״ מ קש ה ל י במ ה שפיר ש הר ב כ״ מ וכ ן כתב ו ההגהו ת דסוב ר
רבינו דריב״ ק סוב ר דאפיל ו אח ד גדו ל מחביר ו בחכמ ה ובמני ן דהולכי ם אח ר המיק ל
בשל כופרי ם ואח ר המחמי ר בש ל חור ה דמני ן ל ו לרבינ ו לאפוש י במחלוקו ת ועו ד דסינח א
דסברש הי א דא ם אח ד גדו ל בחכמ ה ובמני ן דעדי ף טס י ול א הוצר ך ריב״ ק להזכיר ו
משום דסמי ך אח״ ק וכיו ן דל א פלי ג עלי ה ב ה אי ן צור ך להזכיר ו וכ״ כ הרשב״ א ז״ ל
בתשובותיו סי ׳ רנ״ ג וז״ ל כיצ ד שור ת הדי ן א ס שני ם הפוסקי ם כאח ד ז ה אוס ר וז ה מחי ר
אס נוד ע האח ד גדו ל בחכמ ה ובמני ן ויצ א שמ ו כ ן הולכי ן אחרי ו וכו ׳ הי ו שניה ם שוי ן
ולא נוד ע מ י גדו ל משניה ם בש ל תור ה הולכי ן אמ ר המחמי ר וכו ׳ :

£5*^^ ב ב״ ד שגזר ו וכו ׳ . נרא ה שיצ א לרבינ ו כ ל מ ה שחיל ק בז ה הפר ק מפנ י מ ה
שהוקשה לה ם לתוספו ת בפר ק השול ח (ד ף ל״ו: ) ובפר ק אי ן מעבירי ן
(דף ל״ו ) דהוקש ה לה ם גב י פרוזבו ל דמשמ ע גגמ ׳ בפר ק השול ח דב״ ד גדו ל ממביר ו
במכסה ובמני ן יכו ל לבשל ו אב ל קט ן ל א היכ י דמ י א י פשט ה התקנ ה ביו ב ישרא ל ה א

אמרינן

מגדל עו ז

שני חכמי ם א ו שנ י גח י דיני ן כו ׳ ט ד סו ף הסר ק . ס׳ר , דמס ׳ ע״ ו : ^

פ״ב ב״ ר הנדו ל שדרש ו ע ד שנימי ך . כמסכ ת ע׳ ז ס ׳ אי ן מעמידי ן : כ׳ ד שנזר ו גזיר ה וכו ' ע י
בחכמה ונמני ן ; כת ב הראנ׳ ד ז׳ ל ול א אעי ׳ אליה ו ובי ת דינ ו וכו ׳ : ואנ י אומ ר האמ ה ט
עיקר הלכ ה ז ו נשני ת במשנ ה עדויו ת נז׳ ק ומייס י ל ה ס ׳ אי ן מעמידי ן גמר א מתני ׳ דאל ו דברי ם ש ל
עכו׳ס כו ׳ אפיסק א דשמ ן לשניה ם י ש לה ם הני ם הנראי ן בהלכ ה דגרסינ ן אתמה ה 1ר ׳ יהוד ה נשיא ה
היכי אלי ם למישר י תקנת א דתלמיד י דשמא י והל ל והתנ ן פ׳ ק דעדויו ס אי ן ב׳ ד רשא י לבט ל דבר י
ב׳ד חביר ו אא״ כ גדו ל ממנ ו בחכמ ה ובמני ן ועו ד אמ ר רב ה נ ר נ ר חנ ה א״ ר יוחנ ן בכ ל ב׳ ד
יכול לבט ל דבר י ב׳ ד מביר ו חו ן משמנ ה עש ר דב ר שא ם יב א אליה ו ויבט ל אי ן שומעי ן ל ו וס ר
דאמר ר ב שמ ן ב ר אב א א׳ ר יוחנ ן ישב ו רבותינ ו ובדק ו ע ל שמ ן של א שש ט איסור ו ברו ב ישרא ל
על הצבו ר אל א א׳ ב רו ב סצבו ר יכולי ן לעמו ד ב ה אמ ר ר ב אד א ב ר אהב ם מא י קל א במאר ס

הגהות מי־ימוניו ת

[א] חכ י מס ק ר ב יוס ף בפ׳ ק דע״ ז הלכ ה בר ׳ יהוש ע ב ן קרח ה ודג׳ א כת׳ ק דאמ ר א ם
אחד מה ן גדו ל בחכמ ה ובמני ן הל ך אחרי ו וא ם לא ו הל ך אח ר הנ־.חםי ר ובת ב בס׳ ה
והוא הדי ן לשנ י הלשונו ת שאומ ר ש ם איב א דאחר י ול א נתבר ר הלב ה כדבד י מ י עכ״ ל
וגרסינן בירושלמ י דתרומו ת ודשר ק משו ח מלחמ ה כש ם שאשו ר לב־ה ר א ת הצמ א כ ך
אסור לטמ א א ת הטהו ר ודי ן הבריית א דפ״ ק דע״ ז כ ך הי א הנשא ל לחכ ם ואס ר ל א
ישאל לחכ ם ויתי ר יבפר ק אל ו טריפו ת ח״ ח שאס ר אי ן חביר ו רשא י להתי ר ובירושדט י

דם׳

יק האמ ר ר ב שמעי ה אמ ר ר ב הואי ל ושש ט איסור ן בכ ל ישרא ל ושמ ן ל א שש ט א י:ור ו בכ ל ישרא ל
וסמכו רנוסינ ו ע ל דבר י ישב׳ ג וע ל דבר י רנ י אליעז ר ב׳ ר צדו ק שהי ו אומרי ן אי ן גזזרי ן גזיר ה
אתם נארי ס ואות י אס ם קובעי ם הנו י כל ו א י איכ א נו י כל ו וק א עב ר עלי ס הא * גבר א אות י

^יאתם

נז 113

הרדב״ז(מכ״י ) שופטי ם . הלכו ת ממרי ם פ״ ב כס ף טשנו ן

מן הראשוני ם בחכמ ה ובמנ ץ .
*היה גדו ל בחכמ ה אב ל ל א במני ן .
במנין אב ל ל א בחכמ ה . אינ ו יכו ל
לבטל

השגת הראב״ ד

*היה גדו ל נחכמ ה וכו ׳ . א״ א
טיטור שוק י ייופלי ס כפירו ת
קשיא עלי ה שהראפוני ם תקנוה ו
ור' יוחנ ן ב ן זכא י ניטל ה אח ר
חרבן מפנ י שנתבט ל הטע ם
ליאטניס ול א הי ה גדו ל כרחפוני ס :

גצהט״ל א״כ א טע ם נמ י מפנ י שפש מ איסור ן ברו כ ישרא ל ול א מ ש חלפוד א לחרוצ י
אלא ה ך טעמ א דר ג משרשי א אש ר נזכ ר הנ א אכ ל הגיע ם שעמד ה לה ס ננפשוסיה ם
סמך ע ל מ ה שאמר ו בסמו ך אי ן גוזרי ן נזיר ה ע ל הצנו ר אל א א ם כ ן רו ב הצבו ר
יכולי; לעמו ד ב ה . ומיה ו עיק ר פעמי ה דר ׳ יומנ ן משו ם מ ה שאמר ו בירושלמ י ועלי ו
סמך רנינ ו ומיה ו הגירס א שמצ א רבינ ו אלמנ ן
יותר מט ה לשיס ת רבינ ו . וי ש מקשי ם כיו ן
שהקשה מ ן המשנ ה היכ י הד ר לאקשוי י מדר ׳
יוחנן ותירצ ו דה״ ק ועו ד אפי ׳ הימ א דר ׳
יהודה גדו ל מתלמיד י שמא י והל ל אינ ו יכו ל
לבטל מי״ ח דב ר וכ ן הו א בתוספו ת ואי ן ז ה
נוח צ י דאי ך יעל ה ע ל דע ת אד ם לומ ר שר ׳
יהודה נשיא ה שהו א מכל ל האמוראי ם יהי ה
גדול מתלמיד י שמא י והל ל . והנכו ן בז ה שדר ך