Section 741

נכתיגתם יות ר מזולת ה וזה ו מ ה שחיד ש רכינ ו ותל ה נהוראת ו זה ו כוונ ת הר ג מהריק׳ א ז״ ל . מיה ו

עדיין ל א יצאנ ו מיד י שאל ה כיו ן דקיו ם טד י שט ר ז ה אינ ו מסקיי ס ע׳ י אחרי ם דאימו ר זיופ י זיי ף
אלא ע״ י עד י השט ר עצמ ן א ס כ ן כשאומרי ם שאינ ן זוכרי ן עני ן השט ר אל א דוק א שז ה כח ג יד ם הר י
משוב דאי ן כח ג יד ם יוצ א ממקו ם אח ר ושט ר ז ה אינ ו מתקיי ם אל א פ׳ י עד י השט ר ואינה ו אמר י
שאין זוכרי ן גו ף העני ן והר י כט ל השט ר לגמר י כמ׳ ש גפ׳ ח וצ״ ע :

כשס בע ל התרומו ת וש ם ל א כח ב כ ן אצ א בדי ן מלו ה אח ד שהוצי א פ ל שנ י לוי ן כדכחיפג א אב ל גדי ן שג י מלוי ן ע ל לו ה אח ד בה א ל 6 אייר י כל ל ובה א כ״ ע סוד ו ופי ן י בז ה שו ס

ספק כל ל ;

מגדל עו ז

פ♦ *מי א עזי ם ונסקל הט ׳ ע ד משקיין . ש״ ק דמכו ס (ד ף ה׳) : אב ל שט י שקר א עלי ו וכו ׳ ע ד סז ף הסיק . גכתוט ס שר ק אצ ו גורות :

סליקו לה ו הלכו ת עדו ת בס״ ד

■ *■•1

הלכות ממרי ם

נו 111

יש בכלל ן תש ע מצות . של ש מצו ת עשה . וש ש מצו ת ל א תעשה ;

וזה הו א פרט ן :

א) לעשו ת ע ל פ י התור ה שאמר ו לנ ו בי ת די ן הגדו ל . ב ) של א לסו ר מדבריה ם . נ ) של א להוסי ף ע ל התור ה ל א
במצות שבכת ב ול א בפירוש ן שלמדנ ו מפ י השמוע ה . ד ) של א לגרו ע מ ן הכ ל . ה ) של א לקל ל א ב וא ם . ו ) של א
להכותם , ז ) לכבד ם . ה ) לירא ם . ט ) של א יהי ה הב ן סור ר ומור ה ע ל קו ל אבי ו ואמ ו :

וביאור מצו ת אל ו כפרהי ם אל ו :

הרדב״ז(מב״י )

פרק ראשו ן כס ף משנ ה

פרל! א א ב״ ד הגדו ל שבירושלי ם ונו ׳ . ספר י פ ׳ שופטי ם ואל ו ואל ו באי ן לב״ ד
* הגדו ל שבלשכ ת הגזי ת שמש ם חור ה יוצא ח לכ ל ישרא ל שנאמ ר כ ל

שאנו מחזרי ם לא י ז ה בי ת די ן שיודיע ם האמ ת
ממילא משמ ע שילכ ו לב״ ד שסמו ך לעיר ו קוד ם
שיעלו לירושלי ם א ו של א הי ה בגירסח ו ש ל
רבינו וז ה נרא ה יות ר ;

שני

סמך רבינ ו הלכו ת ממרי ם לפ י שהו א מכל ל הלכו ת סנהדרי [ שחייבי ן כ ל ישרא ל לשמי ע פרל ן א א כ״ ד הגדו ל שבירושלי ם ה ס עיק ר חור ה שבע ל פ ה וכו ׳ :

להם וכ ל ־ ד כשהי ה ב״ ד הגדו ל קיי ס וכו ׳ ע ד ז ה אוס ר וז ה מתי ר . בריית א בסנהדרי ן פר ק

הנחנקין (ד ף פ״ח: ) תני א אמ ר ר ׳ יוס י מתחל ה ל א הי ו מרבי ם מחלוקו ת
בישראל וכו ׳ ע ד ונעשי ת תור ה כשח י תורו ת . ומ ה של א כת ב רנינ ו שבאי ם לב״ י שסמו ך

לעירו כר ו שכתו ב בבריית א הנזכר ת לפ י שכיו ן

א "*בי ת די ן הגדו ל שבירושלי ם ה ם עיק ר תור ה שבע ל
פה. וה ם עמוד י ההורא ה ומה ם ח ק ומשפ ט
יוצא לכ ל ישרא ל . ועליה ן הבטיח ה תור ה שנאמ ר ע ל פ י
התורה אש ר יורו ך ז ו מצו ת עש ה . וכ ל המאמי ן במש ה
רבינו ובתורת ו היי ב לסמו ך מעש ה הד ת עליה ן ולישע ן

עליהן ♦ ב "כ ל מ י שאינ ו עוש ה כהוראת ן עוב ר בל א תעש ה שנאמ ר ל א תסו ר מכ ל הדב ר
אשר יגיד ו ל ך ׳־מי ן ושמא ל . ואי ן לוקי ן ע ל לא ו ז ה מפנ י שנית ן לאזהר ת מית ת בי ת די ן .

שכל חכ ם שמור ה ע ל דבריה ם מיתת ו בחנ ק שנאמ ר והאי ש אש ר יעש ה בזדו ן וג ר . אח ד
דברים שלמד ו אות ן מפ י השמוע ה וה ם תור ה שבע ל פ ה . ואח ד דברי ם שלמדו ם מפ י דעת ם
באחת מ ן המדו ת שהתור ה נדרש ת בה ן ונרא ה בעיניה ם שדב ר ז ה כ ך הו א . ואח ד דברי ם
שעשאום סיי ג לתור ה ולפ י מ ה שהשע ה צריכ ה וה ן הנזרו ת והתקנו ת והמנהנו ת . כ ל אח ד
ואחד מאל ו השלש ה דברי ם מצו ת עש ה לשמו ע לה ן . והעוב ר ע ל כ ל אח ד מה ן עוב ר בל א
תעשה . הר י הו א אומ ר ע ל פ י התור ה אש ר יורו ך אל ו התקנו ת והנזירו ת והמנהנו ת שיור ו
בהם לרבי ם כד י לחז ק הד ת ולתק ן העול ם . וע ל המשפ ט אש ר יאמר ו אל ו דברי ם שילמד ו
אותן מ ן הדי ן באח ת מ ן המדו ת.שהתור ה נדרש ת בה ן . מכ ל הדב ר אש ר יגיד ו ל ך ז ו
הקבלה שקבל ו אי ש מפ י אי ש : ג דבר י קבל ה אי ן בה ן מחלוק ת לעול ם וכ ל דב ר שתמצ א
בו מחלוק ת בידו ע שאינ ו קבל ה ממש ה רבינו . ודברי ם שלמדי ן מ ן הדי ן א ם הסכימ ו עליח ן
בית די ן הגדו ל כול ן הר י הסכימ ו . וא ם נחלק ו בה ן הולכי ן אח ר הרו ב ומוציאי ן הדי ן אחר ־

הרבים . וכ ן הגזרו ת והתקנו ת והמנהגו ת א ם רא ו מקצת ן שראו י לגזו ר נזיר ה א ו לתק ן תקנ ה
או שיניח ו הע ם המנה ג הז ה . ורא ו מקצת ן שאי ן ראו י לגזו ר גזר ה ז ו ול א לתק ן תקנ ה ז ו
ולא להני ח מנה ג ז ה נושאי ן ונותני ן אל ו כנג ד אל ו והולכי ן אח ר רוב ן ומוציאי ן הדב ר אח ר
הרבים : ד "כשהי ה בי ת די ן הגדו ל קיי ם ל א הית ה מחלוק ת בישרא ל . אל א כ ל די ן שנול ד ב ו ספ ק לאח ד מישרא ל שוא ל
לבית די ן שבעיר ו א ם ידע ו אמר ו ל ו א ם לא ו הר י השוא ל ע ם אות ו בי ת די ן א ו ע ם שלוחי ו עולי ן לירושלי ם ושואלי ן לבי ת
דין שבה ר הבי ת א ם ידע ו אמר ו ל ו א ם לא ו הכ ל באי ן לבי ת די ן שע ל פת ח העזר ה . א ם ידע ו אמר ו לה ן וא ם לא ו הכ ל באי ן
ללשבת הגזי ת לבי ת די ן הגדו ל ושואלי ן . א ם הי ה הדב ר שנול ד ב ו הספ ק לכ ל , ידו ע אצ ל בי ת די ן הגדו ל בי ן מפ י הקבל ה

בין מפ י הטד ה ־

עד שיסכימ ו כ 1

א סס׳ ג עשי ן קי א : ב סמ׳ ג לאוי ן רי ז : ג סט׳ ג ש ס ונעשי ן קי א : רבת ה

לחם משנ ה

פרק א ב

המקום אש ר יבח ר ה ׳ חלהי ך ב ו . כו ד ש ם
ועשית ע ל פ י הדב ר א־ ר יגיד ו ל ך ע ל הורא ה
ביה די ן הגדו ל שבירושלי ם חייבי ם מית ה ואי ן
חייבים מית ה ע ל הורא ה ב״ ד שביבג ה :

ב מ י שאינ ו עוש ה וכו ׳ . ש ם ע ל פ י התור ה
אשר יורו ך ע ל דבר י הור ה חייבי ם
מיהה ואי ן חייבי ם מיה ה ע ל דבר י סופרי ם
ועל המשפ ט אש ר יאמר ו ל ך ז ו מ״ ע ול א חסו ר
מן הדב ר אש ר יגיד ו ל ך ז ו מצו ת ל״ ה ימי ן
ושמאל אפי ׳ נראי ם בעיני ך ע ל שמש ל ימי ן
ועל ימי ן שמא ל שמ ע לה ס :

ג דבר י קבל ה אי ן בה ם מחלוק ת וכו ׳ . פ ׳
אלו ה ן הנחנקי ן הני א ממ ר ר ׳ יוס י
מתחלה ל א הי ו מחלוקו ת בישרא ל אל א ב״ ד ש ל
ע״א יושבי ן בלשכ ת הגזי ת וכו ׳ כדלקמ ן ומשרב ו
תלמידי שמא י והל ל של א שמש ו כ ל צורכ ן רב ו
מחלוקות בישרא ל ונעשי ת ר.הור ה כשת י תורות .
ותניא פ״ ק דע״ ז הי ו שני ם אמ ד מטמ א ואח ד
מטהר אח ד אוס ר ואח ד מהי ר א ס הי ה אמ ד
מהם גדו ל בחכמ ה ובמני ן הל ך אמרי ו וא ם
לאו הל ך אמ ר המחמי ר ר ׳ יהוש ע ב ן קרמ ה
אומר בש ל חור ה הל ך אמ ר המחמי ר ובש ל
סופרים הל ך אמ ר המיק ל אמ ר ר ב יוס ף הלכ ה
כר׳ יהוש ע ב ן קרח ה :

ד כשהי ה ב״ ד הגדו ל קיי ם וכו׳ . פ ׳ אל ו
הן הנמנקי ן במשנ ה ובבריית א
אשר כתבת י לעי ל :

ב״ד

1 * • ן < 1^ 1 י . ^ 1-1 1 •י 1 ! 1 ! 1 1 / ־ ( 1 ׳ < מג / 1-י ו ! 1 ץ 1 !גרו ל ג-י ן □פ י הקבל ה

־־. שדנ ו ב ה אומרי ם מי ד . א ם ל א הי ה הדב ר ברו ר אצ ל בי ת ד ץ הגדו ל דני ן ב ו בשעת ן רנרשאי ן ונותנ ץ בדב ר
נולן . א ו יעמד ו למנ ץ וילכ ו אח ר הרו ב ויאמר ו לכ ל השואלי ם כך ־ הלכ ה והולכי ן לה ן . משבט ל בי ת די ן הגדו ל

ואחד הדברי ם שעשאו ם סיי ג לתור ה וכו ׳ . הרמב״ ן ז״ ל השי ג ע ל
רבינו א״ כ כ ל דבר י סופרי ם הו י לא ו ועש ה והי ה לנ ו להחמי ר
בכל מיל י דרבנ ן שה ם מ ן התור ה כיו ן שהתור ה צוח ה ל א תסו ר מכ ל הדב ר כו ׳ וכ ן
עשה דע ל ש י התור ה כו ׳ . והנ ה בקרי ת ספ ר שחב ר הר ב מהר״ ם טרחנ י ז״ ל בחמל ת
ספרו הארי ך לתר ן ז ה וכל ל דברי ו ה ם דהחכמי ם התנ ו מתחיל ה של א יה א עוב ר ע ל
גזירתם כעוב ר ע ל דבר י חור ה אל א שיה א ק ל מא ד ושילכ ו בספ ק דבריה ם להק ל וכיו ן
שכן אי ן אנ ו עומיי ס ע ל מ ה שצות ה התור ה שהתור ה ל א צות ה אל א שישמע ו למ ה שאומרי ם
חכמים ז״ ל וה ם עצמ ם אמר ו של א ילכ ו בדבריה ם להחמי ר אל א להק ל ושל א יה א לה ם
עונש כעוב ר ע ל דבר י חור ה וכ י תימ א א״ כ אי ן מקו ם למ״ ש רבינ ו שכ ל מ י באינ ו
פושה כדבריה ם במ ה שהו א סיי ג לתור ה וכ ל הדברי ם שאמר ו ה ס שעוב ר בעש ה ולא ו

דלא תסו ר דה א כיו ן שה ם אמר ו שמ י שעוב ר ע ל דבריה ם ל א יהי ה נענ ש כעוב ר ע ל

דברי תור ה א׳׳ כ ל א יהי ה ל ו עונ ש דלא ו ועש ה לז ה תיר ץ דאהנ י לא ו ועש ה לזק ן ממר א

שמולק ע ל שו ס דב ר מדבריה ם ואומ ר שאי ט אמ ס כמ ו שחקנ ו ה ם אב ל ס י שעוב ר ע ל

דבר אח ד מדבריה ם אפיל ו שיעבו ר במזי ד כיו ן שאינ ו מול ק לומ ר שאינ ו אמ ת מ ה שצו ו
חכמים אל א שלצורכ ו ולהנאת ו עוש ה מ ה שעוש ה אינ ו עוב י ע ל לא ו שה ם מחל ו בחחל ה
על כ ך כיו ן שאינ ו חול ק ואומ ר שאינ ו אמ ת מ ה שעש ו ה ם . זה ו כל ל כוונת ו ש ם ע ם שהארי ך
לבאר הדברי ם יות ר ונכו־ ן הדב ר בעיני :

ד הר י השוא ל ע ם אוח ו ב״ ד כו ׳ . בבריית א אמר ו בפ ׳ הנחנקי ן (ד ף פ״ח: ) הוצר ך
הדבר לשאו ל שוא ל מב״ ד שבעיר ו א ם שמע ו אמר ו לה ן וא ם לא ו באי ם לז ה
שעל פח ח ה ר הבי ת א ם שמע ו אמר ו לה ם וא ם לא ו באי ן לז ה שע ל פח ח העזר ה ואומ ר
כך דרשת י וכו ׳ וא ס לא ו אל ו ואל ו באי ן ללשכ ת הגזי ת וכו׳ . וא ס כ ן קש ה ע ל רביג ו מאי ן
הוציא שהשוא ל ע ם הב״ ד שנסתפ ק לה ם א ו שלוח ם הולכי ם לשאו ל לב״ ד הגדו ל מה ם
נימא דהשואלי ם לב ד ה ס ההולכי ם ושואלי ם א ם ב״ ד ז ה יודעי ם אומרי ם לה ם וא ם לא ו
הולכים השואלי ם לשאו ל מב״ ד אח ר גדו ל מה ם וא י משו ם דהברייח א פתח ה ביחי ד
שאמרה שוא ל מב״ ד ואח ר כ ך אמר ה וא ם לא ו באי ן דמשמ ע דאח״ כ ב א השוא ל ע ם
הב״ד לשאו ל ולכ ך אמ ר לשו ן רבי ם ז ה אינ ו כלו ם דנימ א דהשואלי ס הו י רבי ם ולכ ך אמ ר

פ׳א ב׳ ד הגדו ל כו ׳ ע ד להשע ן פליה ם

באים

מגדל עו ז

גססרי דג י ר ג : כ ל ט י שאינ ו עוש ה כהוראת ; ע ד אי ש מס י חי ש . סנהדרי ן סר ק הנחנקי ן (ז ץ ס״ו ) : דכר י קגל ה וכ ו ע ד אח ר הרו ג . פ׳ ה דמשנ ת
ע״ו (ד ף !׳ ) : כשהי ה ג׳ ד סגוו ל ^י ם כו ׳ ע ד וו ה סחיי נ . סנהדרי ן סי ק הנסנקי ן :

112

כסף םש " שופטים . הלכו ת ממיי ס פ״ א ב חרדנ״ ז(טנ׳י )

מ שנ י חכמי ם וכו׳ . נסי ק דע״ ז (ד ף ז׳ ) הר א הי ו שני ם אמ ד מסמ א ואח ד מסה ר אמ ד
אוסר ואח ד מקי ר ח ם הי ה אח ד מה ם גח ל נמנמ ה ונמני ן הל ך אחרי ו וא ם
לאו הל ך אח ר המחמי ר ר ׳ יהוש ע ב ן קרמ ה חומ ר בש ל חור ה הל ך אח ר המחמי ר כש ל
סוסריס הל ך אמ ר המיק ל אמ ר ר ב יוס ף הלכ ה כר ' יהוש ע נ ן קרח ה ומדח״ ק מפלי ג ני ן
גדול בחכמ ה ובמעי ן לחי ט גדו ל משמ ע דריב״ ק
אפילו אמ ד גדו ל מסביר ו בחכמ ה וגמני ן בש ל

חורה הל ך אח ר המחמי ר וכו ׳ ולכ ך סת ם

רבינו ול א חיל ק . ומ״ ש רבינ ו של א בזמ ן הסנהדרי ן
כלומר דאיל ו בזמ ן הסנהדרי ן ל א היינ ו צריכי ם
לכך שעכ״ פ הי ה מתבר ר הד ץ כמ״ ש לעי ל
בסמוך :

פ״ב א בי ת די ן הגדו ל שדרש ו וכו׳ .

למד כ ן רבינ ו ממא י

דאשכחן חנא י בקרא י דפליג י אקמא י וכ ן
אמוראי בקרא י פליג י אקמא י וה א דחנ ן בפ״ ק
דעדיוק (משנ ה ה׳ ) שא ס ירא ה ב״ ד א ש
דברי היחי ד ויסמו ך עלי ו שאי ן ב״ ד יט ל
לבניל דבר י ב״ ד מביר ו ע ד שיה א גדו ל ממנ ו
בחכמה ובמני ן מוק י ל ה רבינ ו בשאוק ו יחי ד
ואותם רבי ם נחלק ו בגזיר ה א ו תקנ ה כלומ ר
שחס ב״ ד פס ק כדע ת היחי ד חי ן ב״ ד מח ר
יכול לחלו ק ולפסו ק כדע ת הרבי ם אל א א ס
היה גדו ל וכו ׳ וכמ ו שיתבא ר בסמו ך אב ל א ס
נמלקו בשז ה דור ש באח ת מ ן המדו ת וז ה
באחרת אה״ נ שיכו ל לבגי ל דברי ו אפיל ו שאינ ו
גדול כמוה ו בחכמ ה ובמני ן . וה ס תאגו ר א ם
כן אמח י ל א פליג י אמורא י אחנא י דה א בכ ל
דוכתא מקשינ ן לאמור א ממחניתי ן א ו מבריית א
ונ״ל אנ ס דאמר י כ י הח י תנ א וא ס ל א יאמ ר
כן קשי א לי ה וכפ י דבר י רבינ ו הרשו ת נחונ ה
להם לחלו ק ע ל דבר י התנאי ם . ואפש ר לומ ר
שמיום חתימ ת המשנ ה קיימ ו וקבל ו שדורו ת
האחרונים ל א יחלק ו ע ל הראשוני ם וכ ן עש ו
גם בחתימ ת ה:מ ' שמיו ם שנחתמ ה ל א נית ן
רשות לשו ם אד ם לחלו ק עלי ה : שנאט ר א ל
השופט אש ר יהי ה בימי ם הה ם וכו ' • בר״ ה
סוף פר ק שנ י (ד ף כ״ה: ) אמר ו שיפת ח בדור ו כשמוא ל בדור ו ומיית י הח ס קר א מבא ת
אל הכהני ס הלוי ס וא ל השופ ט אש ר יהי ה בימי ם הה ם וכ י תעל ה ע ל דעת ך שאד ם הול ך
אצל שופ ט של ח הי ה בימי ו ה א אי ן ל ך לי1 ך אל א אצ ל שופ ט שיהי ה בימיך :