Section 739

מגדל עו ז

פנ״ב 0ת י טת י עלי ם מ ׳ ע ד משל ם מג ה . נשנועו ס פי ן ׳כ ל הנשנעי ן(י ף מ״ו) ז

%1דב*י(־־*י ) שופטי ם . הלכו ת עלו ת פכ״ ב נט ף טשנ ה נר , 109

אי ייייי א א״י • ייי- י ייי-י י ■ירי י ליי ר ל י וכה ב רש״ י אב ל אס ל מכ ס ז ו ואמ ר הכ ס ז ו סהד י שקר י למ ה ל י ומס ק כר ב הונ א ו ק פסק ו הרי״ ף והחום ׳ והביא ו הרב ה ראיו ת צז ס

?ל-א״י -ס״ ס אק ס ל ״ מש י אס ל ״ ס ס־ו ל : ונס ב המ׳ ף ־, ל לס ד אס ר מז ו הכ ס,־ ד אס ר מז ו הנ ס אפיל ו לר ב הונ א סלוס ן בסל ה

ר ראור ז שרוצי א ע ל שמעונ״וט ' ש ם מלו ה ולו ה ושנ י ששלו ח י ל בע ל השפ ל פלהחסחונ ה לה א בולא י אס ל מה ם פסו ל וזה ו הל ק הראשו ן שכת ב לביוו :

^ י ״"ס , שט- ם לנבלל^סי ס מנ ה : וירא ה ל י שהשבוע ־ וט׳ . בס ב כ ואוב ! שהוצי א ע ל ש־ע ק ו־ו׳ . ש ־ בשבועו ת מלו ה ולו ה ושנ י

הראנ״ד י ש מקשי ם ע ל ז ה והל א שט ר שענו ד

׳ שק ר ואי ן ידו ע מ י הו א טשנידל ן . בא ה כ ת ז ו בפנ י עצמ ה

והעידה עדו ת ובא ה כ ת ז ו והעיד ה עדו ת אחר ת בפנ י
עצמה מקבלי ן כ ל אח ת מה ן בפנ י עצמ ה : ב ראוב ן
שהוציא ע ל שמעו ן שנ י שטרו ת אח ד במנ ה ואח ד
במאתים וכפ ר שמעון • בשנ י השטרו ת ועד י שט ר ז ה
כת אח ת מאות ן השני ם שהכחיש ו ז ו א ת ז ו . ועד י השט ר
השני הכ ת השניה . הר י [א ] שמעו ן משל ם מנ ה שי ד בע ל
השטר ע ל התחתונ ה וישב ע ע ל
השאר. *ירא ה ל י ששבוע ה ז ו
שישבע ע ל השא ר בנקיט ת חפ ץ
כדין מוד ה במקצת . שהר י עלי ו
שני עדי ם כשרי ם מעידי ן במקצ ת
הממון שכפ ר בכולו . ול א תה א
הודאת פי ו גדול ה מהעדא ת עדי ם
כמו שבארנ ו : ^ הוצי א ראוב ן שט ר
על לו י ועדי ו כ ת אח ת משתיהן .

והוציא שמעו ן שט ר שנ י ע ל לו י
ועדיו הכ ת השני ה ולו י כופ ר
בשניהן. הר י ראוב ן נשב ע ונוט ל
ושמעון נשב ע ונוט ל שבודא י אח ד
מהן י ש ל ו אצל ו . ושבוע ה ז ו בתקנ ת חכמי ם כדי ן חנונ י
על פנקסו : ד הוצי א ראוב ן שט ר ע ל שמעו ן ועדי ו כ ת
אחת מה ן והוצי א שט ר שנ י ע ל לו י ועדי ו הכ ת השני ה
וכל אח ד מה ן כופ ר ב ו המוצי א מחביר ו עלי ו הראי ה .

הואיל ואי ן ראוב ן יכו ל לקיי ם אח ד משנ י שטרו ת הר י
כל שט ר מה ן כחר ם ושנ י הנטעני ן נשבעי ן היס ת ונפטרי ן .

במה דברי ם אמורי ם כשבא ו שת י הכתו ת להעי ד כאהת .

אבל כ ל המוצי א שט ר שי ש ב ו עדו ת כ ת אח ת משתיה ן
ואם הוצי א אח ר כ ך בי ן הו א בי ן אח ר שט ר שי ש ב ו עדו ת הכ ת

השניה

קרקעות הו א ^ כלומ ר ואי ן נשבעי ן ע ל כפיר ח
שענוד קרקעו ת . ושנ י המי ה ע ל קושי א ז ו והל א
שטרא הספ א בעלמ א הו א שהר י אינ ו גוב ה
אלא הקט ן והשא ר הו י כמלו ה ע ל פ ה ושפי ר
#שבעינן לי ה וחע״ ג שא ס ל א ירצ ה לישב ע הו י
מלוה בשט ר מ״ מ כ ל זמ ן שהו א כופ ר אי ן כא ן
מלוה בשטר . עו ד כת ב שאי ן ז ה דומ ה לדר ׳
חייא דהת ס טענ ה את ת ועדו ת העדי ם במקצ ת
כהודאה דמי א אב ל הכ א וכו / וא י ל א דמשהפינ א
אמינא דכ״ ש הו א הת ם דליכ א סהד י אשאר ח
כלל אמר ת דהו ה כמוד ה במקצ ת כ״ ש הכ א
דאיכא סהד י ע ל השט ר הגדו ל אל א שאנ ו פוסלי ם
אותם מ ן הספ ק , נמצא ת סבר ת רבינ ו נכונ ה .
עוד כת ב כ י הו א עצמ ו כת ב בטוע ן ע ל סביר ו
חמשיס בשט ר וממשי ם ע ל פ ה והוד ה בשט ר
וכפר בשא ר פטו ר ובמא י דכתיבנ א מיתרצ א נמ י
דשאני הכ א דאיכ א סהד י אל א דפסלינ ן לה ו
מספיקא. וה ר יוד ע דאפי ׳ הוד ה לו ה בשט ר ל א
סריף ממשעבד י כיו ן שה ם ספ ק פסולי ם ל א
יועיל הודאת ו ש ל לו ה לגב י לוק ח והוי א כמלו ה
על פ ה :

ג הוצי א ראוב ן שט ר וכו ׳ . ש ם שנ י מלוי ן
ולוה אמ ד היינ ו מתני ׳ וחנ ן כ ל

הנשבעין שבתור ה נשבעי ן ואי ן משלמי ן

ואלו

נשבעין ונוטלי ן השכי ר והנגז ל והנחב ל ושכנגד ו
חשוד ע ל השבוע ה וחנונ י ע ל פנקס ו :

ד הוצי א ראוב ן שט ר ע ל שמעו ן וכו ׳ . ש ם
פני לווי ן ומלו ה אח ד מא י חיק ו
וכיון דל א נפשט ההמוצי א מחבירועלי ו הראיה :
בד״א בשבא ו שת י הכתו ת וכו ׳ . ש ס בפלוגח א
דרב הונ א ור ב חסד א ופס ק כר ב הונ א
דרנו ש ל ר ב מסד א הו ה וז ו בא ה בפנ י עצמ ה
ומעידה וז ו בא ה בפנ י עצמ ה ומעיד ה ומשמ ע
עדיחן כשר ה לגמר י ואפי ' לטרו ף משעבד י וזה ו
שכתב רבינ ו בי ן ממלו ה ראשו ן בי ן מאמ ר :

מי

הרי ז ה גוב ה ב ו

השגת ד.ראב״ ד
*יראה ל י ששבוע ה ז ו שישנ פ ע ל
השאר וכו ׳ ע ד וצ א הה א הודאז ס
סיוייילה מכעדא ה עדי ם נמ ו
שבארנו . א׳ א י ש מקשי ; ע ל ז ה
והלא שט ר שעבו ד קרקעו ת הו א
ועוד אנ י אומ ר שאי ן ז ה דומ ה
לדרבי מיי א דהה ס טענ ה ארז ה
ועדות העדי ם במקצ ת כהודא ה
דמיא אב ל הנ א שנ י שטרו ת
שתי טענו ת ה ן וכ ל שכ ן שה ן
שסי כת י עדי ם ועו ד כ י הו א
עצמו כת ב בטוע ן א ת חביר ו
ממשים בשט ר וממשי ם בנ א
שטר והוד ה בשט ר וכש ר השא ר
סטור:

שטרות י ד

נעל השט ר ע ל התחתונ ה כלומ ר בי ן לר ב
הונא בי ן לר ב חסד א שהר י ז ה ב א עלי ו
מכה שת י כתו ת אח ת כשר ה ואח ת פסול ה
הילכך גדו ל יפסי ד דמספיק א ל א מפקינ ן ממונ א
אבל ממ״ נ גוב ה הקט ן די ש בכל ל מאתי ם מנ ה
וישבע ע ל השא ר כ ן כת ב הרי״ ף ש ם :
יראה ל י ששבוע ת ז ו וכו ׳ . הר״ ן כת ב דשבוע ח
היסה הי א ז ו דליכ א למימ ר דשבוע ח
התורה הי א מפנ י שז ה תובע ו מאתי ם וז ה
אי אפש ר ל ו לכפו ר במנ ה דה א כיו ן שי ש
עליו שט ר שהו א שעבו ד קרקעו ת הו ה לי ה
כטוענו כלי ם וקרקעו ת והוד ה בקרקעו ת וכפ ר
בכלים ופטו ר . ג ם הראב״ ד כת ב י ש מקשי ם
על ז ה והל א שט ר שעבו ד קרקעו ת הו א וכו׳ .
והנה הו א ז״ ל מיל ק השג ת הר״ ן לשתי ם . ונ״ ל
ליישב דע ת רבינ ו דכ י אמיינ ן שא ס תבע ו
מנה ממשי ם בשט ר וחמשי ם בל א שט ר והוד ה
נחמשיס שבשט ר דל א מיקר י מוד ה מקצ ת
הטענה היינ ו כשהו א אומ ר ל ו בשט ר ז ה אנ י
תובעך שהר י ידו ע נ ו שבשט ר ז ה ובעדי ם אל ו
הוא תובע ו וזה ו שכת ב רבינ ו בפ״ ד דטוע ן
ונטען בדי ן ז ה מא ה דינרי ם י ש ל י ביד ך
ממשים שבשט ר ז ה וכ ן צרי ך שהממשי ם אחרי ם
יתבענו ע״ ס שכ ן כת ב ג ס ש ם וממשי ם בל א
ששר אב ל הכ א שתוב ע ל ו ש ׳ בשט ר ואנ ו
אומרים שבכל ל מאתי ם מנ ה כשהו א הובע ו אינ ו
מייחד ל ו מ ה תוב ע ממנ ו בשט ר ומ ה תוב ע
ממנו בל א שט ר ול א מקר י שט ר שעמ ד קרקעו ת
אלא כשהשט ר כש ר אב ל כשאי ן השט ר כש ר כ י
הכא דל א ידעינ ן ה י מינייה ו כש ר ל א קרינ ן
ביה שט ר שעבו ד קרקעו ת . ומ״ ש הראב״ ד ועו ד
אני אומ ר וכו ׳ ל א קשי א שכיו ן שז ה תוב ע שנ י
השטרות כאח ד כטענ ה אח ת משיב י ואע״ ע
שהם שת י כית י עדי ם . אב ל א י קשי א ה א קשי א
שאילו הי ה מוד ה ז ה בקנ ס ל א הי ה צרי ך
לישבע ל ו ע ל השא ר לפ י של א הי ה אפש ר ל ו
לכפור בה ם ורבינ ו כת ב בפר ק הנזכ ר שאי ן
מודה במקצ ת חיי ב שבוע ה ע ד שיוד ה בדב ר
שאפשר ל ו לכפו ר ב ו ול א הה א הודא ת פי ו
אבל ל א אמר ו שתה א

גדולה סהעדא ת עדי ם
העדאח עדי ם גדול ה מהודא ת פי ו וצ״ ע :

ו דו^יו א ראו ם שט ר ע ל לו י וכו ׳ . ש ם שנ י מלוי ן ולו ה אח ד ושנ י שטרו ת היינ ו מתניתי ן פירו ש דקתג י דינ א דחנונ י ע ל פנקס ו דכ ל אח ד נשב ע ונוט ל ואפיל ו כתו ב בשט ר נאמנו ת
^ שבו£לע ו אי ל רש״ י פיר ש דבשו ס גו ו א אי ן חילו ק בי ן שט ר ז ה לשא ר שטרו ת אפיל ו כיליכ א נאמנו ת ל א גע ילאשתבוע י לי ה חא״ כ אמ ר ו אשתב ע לי ;

ד הוצי א יא״ ק שט ר ע ל שמעו ן וכר . ש ם בעי א אליב א דר ג הו1 א ול א איפשיט א ופס ק כספיק י ממו ן דהו ו ^ל א לתוב ע וכ ן פס ק ש ם הרי״ף : בד״ א כשבא ו שת י הכסו ת וכו׳ .

כן כת ג הרי״ ף ש ם ומילת א דםבר א הו א :

לחם משנ ה

י■־ ספס׳ ד עא ־ נסו ־ ה א ודא . א6.ל ו ל א הי ו ה ס ספיי. ־ ל א ־• ה עס ן הנע ל עא ־ ל־( ■ ■וס ו נ ! שמע ה י ש לל1 ה שונ י אס ד ש־סו נ 0 שע ר ■!ס ף נ ן שמעו ן על ' ס״ ס

^ - י ־ ׳ ! ^* י —י * י־י׳י ־ שטרו ת שניה ם פרועי ם ול א אמרינ ן שנשבעי ן המלוי ן ונוטלי ן ומחרצי ן הח ס בשנ י יוס ף

גן שמעו ן א ם נשבעי ן שניה ם ונוטלי ן מ ן הלו ה בודא י מפסי ד הלו ה דה א י ש ל ו שוב ר
מאחד מה ן ועו ד שהר י יכו ל לדמות ן ולומ ר לכ ל אח ד ואח ד ז ה השוב ר של ך הו א שפרעחי ך
אבל הכ א במתני ׳ כע ל הבי ת ל א יכו ל למידח י מינייה ו אע׳׳ פ שבשט ר אח ד חתומי ם עלי ו
סהדי שקר י שמ א המלו ה ל א הרגי ש בעצמ ו דסהד י שקר י נינה ו ושמ א אמ ת הי ה שהלו ה
לו המנ ה ולפיכ ך שניה ן נשבעי ן ונוטלי ם ע״ כ :

ד וא ם הוצי א אמ״ כ בי ן הו א בי ן אמ ר וכו ׳ . לשו ן ההלכו ת בפ ׳ כ ל הנשבעי ן כ ך הו א
אבל היכ א דאת א מלו ה בהד י ח ד מינייה ו גב י מיני ה דהיינ ו דר ב הונ א וכו ׳

ומפרש רבינ ו לשו ן ההלכו ת דא ם אח ר כ ך הוצי א השט ר האח ר גוב ה אב ל בע ל התרומו ת
פירש בש ם רבינ ו אפרי ם תלמיד ו בהפ ך שכת ב ש ם ומסתבר א דא י טע ן לו ה וא״ ל לי ת
לך גבא י כלו ם דהנ ך סהד י דבשסר א שקר י נינה ו זי ל אשחב ע ושקו ל דינ א הו א דמשחב ע
ליה וא י את י בת ר הכ י ומפי ק שטר א אחרינ א וק א בע י לאש ת וע י אמרינ ן לי ה מ ה נפש ך
אי קמא י ברושס א ק א אסהד י הנ י ודא י שקר י נינה ו ואפי ׳ בשבוע ה לי ת ל ך וא י הנ י
י ׳ סהד י

מגדל עו ז

שיד בע ל השט ר זכו ׳ ירא ם ל י וכו ׳ ע ד כמ ו שביארנ ו : כח ב הראב׳ ד ז׳ ל י ש מקשי ם ע ל ז ם וכ ו *

לא באת י לסתו ר אצ א לבנו ת בגי ס ובסר ט

כסף אע״ פ שהוציא י ש ס ר ע כיו ן דל א הבי א עדי ם שקרי ם ע ל כ ך ומהא י טעמ א כת ב
רש״י ז״ ל גב י הבי ת עדי ם והזימו ם לעד י הבע ל דאי ן משלמי ם עד י הבע ל מא ה כס ף
דאס ל א הי ו ה ס מעידי ם ל א הי ה חיי ב הבע ל מא ה כס ף וכ ן כת ב רבינ ו ס׳׳ ג מהלכו ת
נערה בתול ה ועו ד קש ה דש ם כת ב דאפיל ו הבי א עדי ם שקרי ם א ם ל א בע ל אינ ו חיי ב
על הוצא ת ש ם ר ע מא ה כס ף דפס ק כראב״ י דאמ ר כ ן בפ ׳ נער ה שנתפתת ה (ד ף מ״ה: )
וכאן נרא ה דל א בע ל דמשמ ע דנער ה מאורס ה הו י וכדפירש״ י ועדיי ן ל א נשא ת ועו ד
קשה ע ל רנמ ו לדעת ו היכ ח דהזימו ס עד י הא כ לעד י הכע ל חמא י כס כ לעי ל
דאינו משל ם ממו ן דהיינ ו המא ה כס ף שהר י הי ו מפסידי ם אוח ו לא ב לפ י דעת ו דה א
רש״י ז״ ל נשמ ר מז ה וכת ב דאינ ו חיי ב ע ל כ ך משו ם דבל א העדי ם ל א הי ה חיי ב המוצי א
שם ר ע מא ה כס ף אב ל לרבינ ו דלי ת לי ה ה א כדכתיבנ א קש ה טוב א וצ״ ע :

נ הוצי א ראוב ן שט ר ע ל לו י וכו ' והוצי א שמעו ן שט ר אנ י נו ׳ . כת ב בע ל
התרומות בשע ר כ״ ט היכ א דקשי א לה ו מא י שנ א הכ א בשנ י מלוי ן
ולוה אח ד דאמלינ ן שניה ן נשבעי ן ונוטלי ן ומא י שנ א בדונת א אמריצ א דאסרינ ן הי ה חיי ב

הגהות מיימוניו ת

[א] בר ב הונ א לגב י ר ב הפר א דאט ר בהד י סד-ד י שקר י למ ה ל י שד,ר י רב ו חי ח ע״ כ :

ואני אזמ ר כב ר הקדמת י כמ ה סעמי ם בתבו ר הז ה כ י ■ • ־ ־ -

בסברות ובל א ראיי ת מ ה ל י להכרי ע ימו ת יי ! ״ = שקנל״ י קי'״״ ' ל״״ ״ ״'? י ׳ ״ ״יי י ״יי י י" " יי* " דטחל^מדפסם^י״צ ס לבת ?

ו^״י, "'" י,ל א ^^^^^ס^ו^מסלה ת 1ד״יליישזעמ; ד נ״שלי״במ״״ז ת סרש;":! .'ברא!1ת?ה^״1י"'א ו הס^מה^עת י"נ,״ס?דנרי'? מ ח^^מר^י י ב3 מ דל״בל? ט