Section 736

ה עד י קינו י וסחיר ה וכו ׳ : ב א ע ד אח ד
והעיד שזנת ה וכו׳ :

ו העיד ן בני ס שגנ ב וכו ׳ ע ד אי ; הכיביח ה
או המכיר ה מחייבת ו לשל ם כלו ם .

משנה בב״ ק פר ק מרוב ה (ד ף ע״ב: ) ובגמר א
(דף ע״ג ) אוקמו ה לריש א כשהעיד ו ע ל הגניב ה
ואטביחה בב ה אח ת והוזמ ו דאיל ו העיד ו ע ל
אחת מה ן קוד ם לאחר ת כשהוזמ ו ע ל אח ת מה ן
פסולים ה ן מע ת שהעיד ו ע ל אות ה עדו ת ראשונ ה
דהא אמרינ ן דע ד זומ ם למפר ע הו א נפס ל
וא״כ כשהעיד ו עדו ת שני ה פסולי ם הי ו ואי ן
חייבי; לשל ם אל א כשהעיד ו בב ה אמת . ורבינ ו
כתב לשו ן המשנ ה לב ד ושמ ך ע ל מ״ ש בפ״ י
מהלכות אל ו דע ד זומ ם למפר ע הו א נפס ל
וננמצא אח ד מ ן הראשוני ם זומ ם בטל ה כ ל
העדות ופירש״ י ואפיל ו חזר ו והוזמ ו אחרוני ם
אמ״כ אי ן משלמי ן שהר י בטל ה עדות ן כש ר
והו כחש ו דכיו ן דל א גנ ב ל א טב ח ואהכ י ל א
מחי־בי וכו ׳ וכ ל שכ ן א ם הוזמ ו שני ם הראשוני ם

משלמין דמ י עי ן לעבד . וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : ה עד י קנו י
וסתירה שהוזמ ו לוקי ן . ב א ע ד אח ד והעי ד שזנת ה אח ר
קנוי וםתיר ה [ונמצ א אות ו הע ד זומ ם משל ם כתובת ה .
היו שני ם וה ן עד י הקינו י והםתיר ה והטומאה ] ונמצא ו
זוממין משלמי ן כנג ד הכתוב ה ואי ן לוקי ן . ולמ ה ל א יהרג ו
והרי העיד ו בטומא ה . לפ י של א התר ו ב ה : ן שני ם
שהעידו ע ל ז ה שגנ ב וטב ח א ו מכ ר והוזמ ו משלמי ן א ת
הכל . העיד ו שני ם שגנ ב והעיד ו שני ם אחרי ם שטב ח א ו
מכר והוזמ ו אל ו ואל ו . הר י הראשוני ם משלמי ן תשלומ י
כפל ואחרוני ם משלמי ן שני ם ושלש ה . הוזמ ו האחרוני ם
בלבד הר י הגנ ב משל ם תשלומ י כפ ל והעדי ם האחרוני ם
משלמין לגנ ב תשלומ י ארבע ה וחמש ה . נמצ א אח ד מ ן
האחרונים זומ ם בטל ה עדו ת שניה . נמצ א אח ד מ ן
הראשונים זומ ם בטל ה כ ל העדו ת שא ם אי ן גניב ה אי ן
הטביחה א ו המכיר ה מחייבת ו לשל ם כלום : ז שני ם
שהעידו שאכ ל שד ה ז ו של ש שני ם ונמצא ו זוממי ן
משלמין לבע ל השד ה דמ י השד ה . העיד ו שני ם שאכל ה
שנה ראשונ ה ושני ם שאכל ה שנ ה שני ה ושני ם שאכל ה
שנה שלישי ת והוזמ ו כול ן משלשי ן ביניה ן . שא ף ע ל פ י
שעדות החזק ה של ש עדויו ת ה ן הר י ה ן כעדו ת אח ת
להזמה . לפיכ ך שלש ה אחי ם ואח ד מצטר ף ע ם כ ל אח ד
ואחד והעיד ו בשנ ה שנ ה הר י אל ו של ש עדויו ת ותתקיי ם
בהן החזק ה וח ן כעדו ת אח ת להזמ ה . שא ם הוזמ ו כול ן
הרי שלש ה האחי ן משלמי ן חצ י דמ י השד ה וז ה שנצטר ף
עם כ ל אח ד מח ן משל ם חצ י דמי ה : ה של ש כת י עדי ם
שנתקיים בעדות ן ששו ר ז ה מוע ד ונמצא ת כ ת ראשונ ח
ושניה זוממי ן כול ן פטורי ן . נמצא ו שלשת ן זוממי ן כול ן

חייבין

חמלה שעדו ח שני ה בטל ה אל א שבזמ ן של א
הוזם אל א אח ד בטל ו שחיה ן אב ל כשהוזמ ו
שניהם ל א בטל ה עדו ת ראשונ ה אל א משלמי ם
כפל ומוכר ח הו א ורבינ ו ל א מש ש לפר ש לסב ה
שכתבתי :

ז העיד ן שני ם שאכל ה שנ ה ראשונ ה וכו ׳
עד משל ם חצ י דמי ה . משנ ה פר ק
חזקה הבתי ם (ד ף נ״ו ) וכב ר כתבת י סו ף
פ״ד החילו ק שי ש בי ן העיד ו שני ם שאכל ה
שנה ראשונ ה ושני ם שאכל ה שנ ה שני ה ושני ם
שאכלה שנ ה שלישי ת לשני ם אומרי ם נ־אינ ו
שער בצ ד שמאל ו ושני ם אומרי ם ראינ ו פע ר
אחד בצ ד ימינ ו ב ו ביו ם שאי ן מצטרפי ן וא ם
מאמר כשהעיד ו שני ם שאכ ל שנ ה ראשונ ה וכו ׳
אמאי ממייבינ ן לכלה ו יאמר ו אנ ן לסיוע י
למערער ולמיוב י פיר י למחזי ק אהינ ן שהר י
לא העדנ ו ע ל ג ׳ שני ם יח ד וכמ ו שאמר ו בגמ ׳
בבבא שאח ר ז ו וכמ ו שאכתו ב בסמו ך בס״ ד

ותירצו התוספו ת (ש ם ע״ ב בד״ ה משלשים ) דכיו ן דמחזי ק מביא ן לב״ ד ודא י לטובת ו בא ו
להחזיקו בקרק ע ול א לחייב ו פירו ה :

ח של ש כית י עדי ם שנתקיי ם בעדות ן וכו׳ . בריית א פר ק כיצ ד הרג ל(ד ף כ״ד ) העידוה ו
שנים בראשונ ה כלומ ר שנג ח נגיח ה ראשונ ה שני ם בשני ה ושני ם בשלישי ת הר י כא ן
שלש עדויו ת וה ן עדו ת אח ה להזמ ה נמצא ת כ ת ראשונ ה זוממ ת הר י כא ן שה י עדויו ת
והוא פטו ר וה ס פטורי ם נמצא ת כ ת שניי ה זוממ ת הר י כא ן עדו ת אח ת והו א פטו ר וה ן

פטורי; נמצא ת כ ת שלישי ת זוממ ת כול ם חייבי ם וע ל ז ה נאמ ר ועשית ם ל ו כאש ר זמ ם כלומ ר בי ן כול ם חייבי ם לשל ם החצ י נז ק ש ל העדא ת נגיח ה שלישי ת והקש ו שא ם בא ו אצ ו השצ ש

כתות

ה עד י קנו י וסתיר ה וכו ׳ . הכ א ל א שיי ך ועשית ם ל ו כאש ר זמ ם ומש׳י ה ל א חנ י ל ה
בהדי הנ ך ארבע ה דברי ם שנאמר ו בעדי ם זוממי ; ולוקי ן משו ם והצדיק ו א ת הצדי ק
וגו׳ כדאמר ן לעי ל : ב א ע ד אמ ד וכו׳ . אמרינ ן בסוט ה וע ד אי ן ב ה וכו ׳ וא ס ב א ע ד אח ד
שנטמאה אח ר קנו י וסתיר ה ל א היח ה שוה ה ואיבד ה כתובת ה א ם הוז ס משל ם ל ה כתובת ה :

היו שני ם וכו ׳ . קי״ ל כ ל מקו ם שי ש מלקו ת
ותשלומי; משל ם ואינ ו לוק ה : ולמ ה ל א
יהרגו וכו׳ . וא ס התר ו ב ה נהרגי ן שא ס ל א
הוזמו הית ה האש ה נהרג ת וקמ״ ל דאע״ ג די ש
כאן צ ד חיו ב מית ה אפ״ ה משלמי ; ממו ן :

ו שני ם שהעיד ו ע ל ז ה וכו ׳ . סר ק מרוב ה
משנה כלשו ן רבינ ו ואמרינ ן בגמר א
והלכתא שהעיד ו בב ת אח ת והוזמ ו . וע ל כרמי ;

אית ל ן למימ ר הכ י כיו ן דקי״ ל כאבי י דאמ ר
עד זומ ם למפר ע הו א נפס ל וכת ב רש״ י ז״ ל
והזמה ל א איכפ ת ל ן א י בב ת אח ת א י בז ה
אחר ז ה ובלב ד שיזומ ו ע ל הטביח ה תחיל ה .

ונראה שרבינ ו הי ה גור ס שהעיד ו בב ת אמ ת
והוזמו בב ת אמ ת ולפיכ ך קיצ ר וכת ב לבו ן
המשנה סת ם דמפמ ע בסת ם עדו ת שבאי ן
להעיד בב ת אח ה וכ ן כשהוזמ ו ע ל הגניב ה וע ל
הטביחה בב ת אח ת הוזמ ו כלומ ר בהכ״ ד הי ה
הכל שאמר ו עמנ ו היית ם בשע ה שאת ס אומרי ם
שזה גנ ב וטב ח והשת א ל א שיי ך למימ ר למפר ע
נפסל כיו ן שהוזמ ו בב ת אח ת וסמ ך רבינ ו ע ל
מה שכת ב למעל ה ע ד זומ ם למפר ע הו א נפש ל
וכתב חי ן העדי ם זוממי ; נהרגי ן ול א לוקי ן ול א
משלמים ע ד שיהי ו שניה ם ראויי ם לעדו ת
וממילא שמעינ ן שא ס ל א הוזמ ו בב ת אח ת
והוזמו ע ל הגניב ה תחיל ה ואמ״ כ הוזמ ו ע ל
הטביחה כב ר נפסל ו משע ה שהוזמ ו ע ל הגניב ה
ואין משלמי ; ע ל הטביח ה אב ל א ם הוזמ ו תחל ה
על הטביח ה ל א נפסל ו וכשחזר ו והוזמ ו ע ל
הגניבה משלמי ; הכ ל וזה ו שכת ב רש״ י ז״ ל
ובלבד שיזומ ו ע ל הטביח ה תחל ה . כלל א דמלח א
סמך רבינ ו ע ל מ ה שכת ב למעל ה והעתי ק
משנתנו כצורת ה :

ז שני ם שהעיד ו שאכ ל שד ה וכו ' . משנ ה
פרק חזק ת הבתי ם כלשו ן רבינ ו
ומשלמי; ל ו מ ה שרצ ו להפסיד ו ויטו ל קרקע ו
מן המחזי ק : לפיכ ך ג ׳ אחי ן וכו׳ . ש ם במשנ ה
שלשה אחי ן ואח ד מצטר ף עמה ן הר י אל ו של ש
עדיות וה ן עדו ת אח ת כלומ ר של ש עדיו ת
לחזקה ול א נאמ ר עדו ת אח ת הי א ושג ׳ אמי ן
פסולי; וטעמ א דאשת א דמסהי ד הא י ל א מסהי ד הא י וה ן עדו ת אח ת להזמ ה לעני ; שאי ן
נעשין זוממי ; ע ד שיזומ ו כול ם ולעני ; דמשלשי ן ביניה ם ;

ח של ש כית י עדי ם וכו׳ . פ ׳ כיצ ד הרג ל בבריית א העידוה ו שנינ שבראשונ ה ושני ם בשני ה
ושנים בשלישי ת הר י כא ן של ש עדיו ת כלומ ר שא ס בטל ה אח ת מה ן ל א במל ו

השאר

לחם טשנ ה

בשבת הר ג ז ה א ת הנפ ש וכו ׳ וש ם פיר ש רבינ ו דא ם העדי ם האחרי ם שהזימ ו לראשוני ם
אע״פ שהעיד ו שהמעש ה אמ ת הי ה א ם ל א נגמ ר דינ ו בע ת שבא ו הראשוני ם להע ץ
שנהרגין העדי ם הראשוני ם משו ס שבאות ה שע ה אכת י גבר א לא ו ב ר חיוב א הו א והו א
הדין כא ן דזי ל בח ר טעמ א . עו ד י ש להקשו ת ע ל רבינ ו מ ה שהקש ה הר ב כ״ מ אב ל
מ״מ אנ י המ ה עלי ו דלמ ה הוצר ך להקשו ת משו ס דרבינ ו פש ק כרב א דאמ ר הכחש ה
תחלת הזמ ה אפיל ו נימ א דהכמש ה לא ו חחל ח הזמ ה מ״ מ משלמי ; דמ י עי ן לעב ד דכיו ן
דהעידו דהפי ל שנ ו אה״ כ הר י ל א אחכחו ש קמא י כל ל במא י דאמר י בהרא י די ש בכל ל
מאתים מנ ה ובכל ל דמ י עינ ו איכ א דמ י שג ו וכמ ו שאמר ו ש ם דיוק א דרב א מהיכ א וכו ׳
אילימא מריש א ריש א מ י ק א מתכחש י מציעא י וכו ׳ ולכ ך אמר ו בגמ ׳ דדיי ק מסיפ א
דברישא ליכ א הכחש ה וא״ כ בכ ל גוונ א איכ א לאקשוי י ע ל דבר י רבינ ו דאפי ׳ דהוכחש ו
קודם שהוזמ ו ישלמ ו דמ י עי ן לעב ד אפי ׳ דנימ א דהכחש ה לא ו חחל ת הזמ ה ולמ ה הוצר ך
הרב כ״ מ לומ ר דרבינ ו פס ק כרב א ואול י דקושט א דמילת א קאמ ר הר ב כ״ מ אב ל קושי א
בלאו הכ י אית א . ונרא ה ל י לתר ץ לעיק ר הקושי א דרבינ ו נק ט ואח״ כ לרבות א ל א מכעי א
חם המזימי ם שהזימ ו לה ם ה ס עצמ ם הכחישוה ו וכמ ו שאמר ו בגמר א דאפכינה ו ואזמינה ו
דאז ודא י אינ ם משלמי ם אל א דמ י עי ן בלב ד ול א דמ י כול ו כיו ן דהמזימי ם עצמ ם אמר ו
שהענין הי ה אמ ת אל א שהי ה בהפ ך אל א אפי ׳ שהמכהישי ס לה ם בא ו אח ר המזימי ם
דסד״א כיו ן דבשע ת ההזמ ה ל א הי ו ש ם עדי ם שהי ה הדב ר אמ ת אע״ פ שהעדי ם בא ו

אמרי כ ן לישלמ ו לכולי ה עבד א דבת ר שע ת הזמ ה אזלינ ן ובאות ה שע ה הר י הי ו מוזמי ס
מכל וכ ל אע״ פ שכח ו אחר י כ ן עדי ם שאמ ת הדב ר והי ה בהפ ך ל א ניחו ש לה ו קמ״ ל
דחיישינן לה ו ול א משל ם אל א דמ י עי ן ול א דמ י כול י עבד א :

ה ב א ע ד אמ ד והעי ד שזנת ה אח ר קנו י וסתיר ה ונמצא ו זוממי ; וכו ׳ . בדפו ס כ׳׳ מ
הלשון מוטע ה ובדפו ס ראשו ן ש ל ויניציא ה הו א נכו ן וז״ ל ש ם ב א ע ד אח ד
והעיד שזנח ה וכו ׳ (כמ״ ש בפנים ) :

ו שני ם שהעיד ו ע ל ז ה שגנ ב וכו ׳ . כת ב הר ב כ״ מ ובנמצ א אה ד מ ן הראשוני ם זומ ם
בטלה כ ל העדו ת ופירש״ י אפיל ו חזר ו והוזמ ו וכו ׳ ומוכר ח הו א ורנינ ו ל א
משש לפר ש לסב ה שכתבת י ע״כ . ואנ י תמ ה עלי ו דסעמ ו ש ל רש״ י ז״ ל הו א משו ם דהוכחש ו
ממחלה ואפי ׳ הוזמ ו אמ ר כ ך ל א מהנ י דמפר ש מחניתי ן אליב א דאבי י דאי ת לי ה הכחש ה
לאו חמל ת הזמ ה אב ל אנ ן דקי״ ל כרב ה וכדפס ק רבינ ו לעי ל דהכחש ה תחיל ת הזמ ה א ם
הוזמו אח ר כ ך ודא י דחייבי ן לשל ם וכ״ כ החוס ׳ בפר ק מרוב ה (ד ף ע״ג. ) בד״ ה והוזמ ו
על הגניב ה וחזר ו והוזמ ו ע ל הטביח ה וכו ׳ דהקש ו ש ם וא״ ת אפיל ו למ״ ד מכא ן ולהב א
וכו׳ תיקש י דמ״ מ א ם אי ן גניב ה אי ן טביח ה ואי ן מכיר ה וכו ׳ ותירצ ו וי״ ל משו ם דקסב ל
הכחשה תחיל ת הזמ ה הי א ע״ כ , משמ ע דלרב א א ם הוזמ ו אח ר כ ך חייבי ן לשל ם ולכ ך
רבינו ל א כת ב כדבר י רש״ י ז״ ל מטע ם דפס ק כרב א ואי ת לי ה דא ם הוזמ ו אח״ כ חייבי ;
לשלם ולכ ך ל א כת ב אל א כדי ן המשנ ה לבד ;

הרי

מגדל עו ז

כזה . בנזיקי ן סר ק מרונ ה (ד ף ע׳ג ) : שני ם שהעיד ו ע ל ז ה שגנ ב ע ד לשל ם כלו ם . גצזיקי ן הר ק
מרובה : שני ם שהעיד ו שאכ ל כ ר ע ד דמ י השד ה . בבב א בתר א פר ק חזק ת הבתי ם (ד ף נ״ו ) :
העירו שני ם שאכל ה שנ ה ט ׳ ע ד משל ם חצ י דמי ה . בנזיקי ן סר ק מרוב ה ובבב א בתר א סר ק חוק ת
הבתים : של ש כיס י עדי ם כו ׳ ע ד שתנ א כ ת אחר ת ויעש ה מוע ד . בנזיקי ן ס ׳ כיצ ד הרג ל (ד ף כ׳ד ) ;

משנה למל ך

דצריך ג ט שחרו ר היינ ו להתיר ו בב ת ישרא ל מיה ו כב ר הוסק ע שעבוד ו ש ל רב ו מעלי ו שאינ ו יט ל
לשעבדו והר י הפסידוה ו גוס ו ש ל עב ד :

1 שני ם שהעיד ו ע ל ז ה וכו ׳ . (א׳ ה עיי ן באור ך לעי ל ס׳ ג מגניב ה הלכ ה ח׳ } :
1 שני ם שהעיד ו שאכ ל שד ה ז ו ג ׳ שני ם . (א׳ ס עיי ן נסמו ך הלכ ה ד׳ ) :

,1

ויראח

יזיינ״י("־*י ) שופטים . הלכו ת עח ת פכ״ א צס ף משנ ה