NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 733

Section 733

כאשר זמ ם ל ו ול א לזרע ו ואקשינ ן וליפסל ו לדידי ה ול א ליפסל ו לזרעי ה בעינ ן כאש ר זמ ם
לעשות וליכ א : וב ן א ם העיד ו ע ל אד ם וכו ׳ . ג״ ז ש ם במשנ ה ואמרינ ן על ה מנה״ מ אמ ר
ר״ל דא״ ק הו א ינו ס א ל אמ ס הערי ם הו א ול א זוממי ן ש ם ת״ ר ארבע ה דברי ם נאמר ו
בעדים זוממי ן אי ן נעשי ן ב ן גרוש ה וב ן חלוצ ה ואי ן גולי ן לער י מקל ט ואי ן משלמי ן א ת
הכופר ואי ן גמכרי ן נעב ד עבר י ואי ן משלמי ן א ח הטפ ר קסב ר נופר ח כפר ה הו א והג י

לאו

לחם משנ ה

וא׳׳כ אפי ׳ הוזמ ו האחרוני ם פטורי ם ומ״ מ לעני ן ביטו ל העדו ת נרא ה דכול ם נתבטל ו אי ן בה ם מעש ה כמקצ ת ספרי ם דגרס י הכ י
אע״פ של א הוזמ ו האחרוני ם דהו י כעדו ת אח ת דמסתמ א ממ ר ודא י שרא ו כול ם יח ד
המעשה כאח ד וב: ו להעי ד בב״ ד יח ד וא״ כ הר י נצטרפ ו לעני ן ביטו ל העדו ת :

חבירו הר י ז ה כמ י שנחנ ך ולו * :

קי״ל כר '
כח״ק

כמו שהעי ד חבירו . *ואי ן לעדי ם
זוממין שגג ה לפ י שאי ן ב ה מעש ה .
לפיכך אי ן צריכי ם התרא ה כמ ו
שבארנו ה כש ם שהשגי ם מזימי ן
את המא ה א ם העיד ו המא ה בב ת
אחת. כ ך ה ן מזימי ן אות ן אפיל ו
היו המשי ם כ ת ובא ו שגי ם אח ר שגי ם . כיצ ד כ ת שהעיד ה
על ראוב ן שהר ג א ת שמעו ן בירושלי ם ובא ו שנ י עדי ם
והזימוה . ובא ת כ ת שני ה והעיד ה אות ה עדו ת עצמ ה
שראובן הר ג שמעו ן בירושלי ם ועמד ו אות ן השני ם
והזימוה ג ם ז ו הכ ת השני ה וכ ן השלישי ת וכ ן הרביעי ת
אפילו מא ה כול ן ה ן נהרגי ן ע ל פ י אל ו השני ם : ו כ ת
שהעידה ע ל ראוב ן שהר ג א ת שמעו ן בירושלי ם ובא ה
כת שני ה והזימ ה א ת הב ת ראשונ ה יהרג ו העדי ם
הזוממין וינצ ל ראוב ן . בא ה כ ת שלישי ת והזימ ה א ת
הכת השני ה תהר ג הכ ת השני ה וראוב ן . ותנצ ל הכ ת
ראשונה . בא ה כ ת רביעי ת והזימ ה א ת הכ ת שלישי ת
תהרג הכ ת השלישי ת והראשונ ה וינצ ל ראוב ן והכ ת
השניה . וכ ן אפיל ו ו. ! מא ה כ ת ז ו מזימ ה א ת ז ו כ ת
נכנסת וכ ת יוצאת : ז עדי ם שהעיד ו ע ל אי ש טרפ ה
שהרג והוזמ ו אי ן נהרגי ן . שאפיל ו הרגוה ו בידיה ן אי ן
נהרגין לפ י שהו א טרפה . וכ ן העדי ם שהי ו טרפ ה
והעידו בדב ר שחייבי ן עלי ו מית ת בי ת די ן והוזמ ו אי ן
נהרנין. שא ם יוזמ ו זוממיה ן אי ן זוממיה ן נהרגי ן של א
הזימו אל א טרפי ׳ : ח עדי ם שהעיד ו ע ל אח ד והרשיעוה ו
רשע שאי ן ב ו ל א מלקו ת ול א מית ה ול א חיו ב ממו ן
ואחר כ ך הוזמ ו . הר י אל ו לוקי ן א ף ע ל פ י של א זממ ו
להלקות _ ז ה ול א לחייב ו ממו ן . כיצ ד העיד ו ע ל כה ן
שהוא חל ל כגו ן שהעיד ו בפנינ ו נתנרש ה אמ ו א ו נחלצ ה
במקום פלונ י ביו ם פלונ י והוזמ ו הר י ה ן לוקי ן . וכ ן א ם
העידו ע ל אד ם שהר ג בשגג ה והוזמ ו לוק ץ ואינ ן גולי ן .

העידו

ובספר מוג ה מצאת י בכ ל שאמ ר אח ר עדו ת
לעדים זוממי ! שגג ה וכו׳ . לס ד ז ה ממימר א דר״ א פר ק אל ו נערו ה (ד ף ל״ג )

שכתבתי פי״ ח דעדי ם זוממי ! לא ו בנ י התרא ה רנה ו ואמ ר יב ש (תדפ 1 אימ ת
גתרי בה ו מעיקר א אמר י אשחלי ן ונרא ה שמפר ש רבינ ו שנחנ ו יאיסו ר ול ק לי ־ נת ר

בהם משג ע שאפיל ו הי ו שוגגי ם חייבי ם ה ם
ומ״מ קש ה שהר י הה ר ז ה הקכ ה אבי י ניחר י
בהו בתו ך כד י דיבו ר והמריג ! הד ר המ ר סבי י
לאו מינה א הי א דאמ ד ס י ס״ ד עדי ם זוממי !

צריחים התרא ה כ י ל א מתרינ ! בה ו ל א קטלינ !

להו מ י היכ א מיד י דשיננ ו בע ו קט ל בנ א
התראה ואינה ו בע ו התרא ה ה א נעינ ! וע ש ח ח
לו כאש ר זמ ם לעשו ת להחי ו וליכ א . וא״ ר
הטענה הי א מכו ס דה : ר אסראבי י ול א משו ם
מהי דאס ר רב א אשהלי ! ועו ד שאי ! טע ם שאי !

להם שגג ה תלו י כ ש .י ! לה ם מעש ה ו ק אי !

טעם שאי ! צריכי ם התרא ה ת.ו י כששי ! לש ם
מעשה וצ״ ע • ־ כת ב הראב״ ד א״ א ז ה הטע ם
לא ידעת י מה ו וכו׳ . ביא ר דבר ו דברי ש
כריתות איפציג ו תנש י דא־כ א מ״ ד ד ע.ד ף היינ ו
עובד ע״ ה וחכמי ם אומרי ם דהיינ ו מבר ך א ת
השם ולכ י דבר י רבינ ו מגד ף גדע ת חכמי ם
כיו! שאי ן ב ו מעש ה ל א יה א .רי ך התרא ה :

ה כש ם שהשני ם מזימי ! א ת המא ה וכו ׳ .

משנה פ״ ק דמכו ת (ד ף ה׳ ) בא ו
אמרים והזימו ם ב ־. ו חחרי ם והזימו ם כול ם
יהרגו ופיר ש רבי ט כפירש״ י ו.רי״ ף :

ו כ ת ששעיד ה ע ל ר.וב ן וכו׳ . ק״ ו מבב א
דלעיל כ י שני ם יכולי ם להזי ס חמשי ס
כתות כ״ ש שכני ם יזומ ו לשני ם ושני ם לשני ם
ועוד י ש לפר ש שרבינ ו סוב ר ששת י החלוקו ת
בכלל פירו ש דבר י המשנ ה דבא ו החרי ם והזימו ס
באו אחרי ם והזימי ם . כחו ב בספר י רבינ ו כ ת
שהעידה ע ל ראוב ן יכו ' ובה ו פני ם עדי ם
והזימום אל ו הארב ע חיבו ת ה ס יתרי ם וצרי ך
למוחקה וכ ן נמצ ז בספ ר מדוייק :

ז עדי ם שהעיד ו ע ל אי ש טריפ ה וכו׳ .

סנהדרין פר ק אל ו ה ן הנשרפי ן(ד ף
ע״ח) אמ ר רב א ההור ג א ח הטריפ ה פטו ר
וטרפה ששר ג לפנ י ב״ ד חיי ב שנ א בפנ י ב״ ד
פטור בפג י ג״ ד מא י טעמ א חיי ב דכחי ב וגער ת
הרע מקר: ך כ ל מ ר והר י ראוש ו רוצ ח של א
בפני ב״ ד פטו ר דהוי־ ו ל ה עדו ת שא י הת ה
יטל להזימ ה וכ ל עדו ת שא י אה ה יכו ל להזימ ה
לא שמ ה עדו ת ופירש״ י של א בפנ י נ״ ד ואח ה
בא לחיינ ו ע״ פ עדי ם פטו ר דאי ן עדות ן
עדות דהוי א עדו ת שא י את ה יכו ל להזימ ה
לקיים ב ה די ן הזמ ה שא ס הוזמ ו אי ן נהרגי ן
דגברא קטיל א בע ו למיקטל : וכ ן העדי ם
שהיו טריפ ה וכו ' . ש ם ר ב אש י אמ ר אפיל ו עד י טרפ ה שהוזמ ו אינ ן נהרגי ן לפ י שחי ק
בזוממי זוממי ! כלומ ר וכיו ! שכ ן הו״ ל עדו ת שא י את ה יכו ל להזימ ה ואינ ה עדו ת וקש ה
לי היא ך דני ! ע״ פ עד י טריפ ה ה א הו״ ל עדו ת שא י את ה יכו ל להזימ ה שהר י אנ ו אומר ץ
שאין זוממי ה נהרגי ; ואפש ר לומ ר דבשע ת עדות ! ל א הכיר ו בה ם שהי ו טריפ ה :

ח עדי ם שהעיד ו ע ל אח ד והרשיעוה ו וט׳ . משנ ה רי ש פ״ ק דמכוח ;

ד ואי ן לעדי ם זוממי ! שגג ה לפ י שאי ! ב ה מעש ה כו ׳ . דבר י רבינ ו

להולמם

כמו שתמ ה הר ב טי מ ומ ה שרצ ה לתר ! ראשונ ה וכת ב שנרא ה שרבינ ו מפר ש
שכחנו האיסו ר כו ׳ ל א ידעת י אי ך כת ב כ ך דרש״ י ז״ ל פיר ש שיוכל ו לומ ר שכחנ ו
ההתראה וא״ א לפר ש באופ ן אח ר וא ם כוונת ו במ״ ש שכמנ ו האיסו ר הו י כפירו ש רש״ י
ז״ל מ ה הוצר ך לומ ר שינינ ו מפר ש כ ן דנרא ה דנשמ ר מפירו ש אח ר והל ה פש ט הה ל: ה
הוא כ ! וכ״ ע מפרש י ר.כ י ועו ד ל א הועי ל בכ ל מ ה שפיר ש כלו ם וכמ ו שהקש ה הו א
מצמו אחר י כ ! . ונ״ ל לתר ן בדוח ק דהגירס ח הנכונ ה הי א לפ י שאי ! ב ה מעש ה ול א גרסינ ן

וסרק נ ׳ דכתובי ס וכת ה חכמ י בעלמ א דאסיקנ א דק א מרמז י רמוז י וסוגיי ן
זנתי הכ י אזל א ומ׳ ש הראב׳ ד 1״ ל ע ל טע ם ר' מ שאינ ו יוד ע מה ו משכס ה

ואומר ג ם אנ י כתוה ו
וסרק מרוכ ה כמ ו שכתנת י

לה ס״ ק דמכו ת תלמו ד ערו ך גמר א מתני ׳ דמעידנ ו כאי ש סלונ י שהו א חיי ב להכיר ו כו ׳ דשקלינ ו
וטרינן ע ד איכ א דמתג י ל ס אה א כו ׳ ואטיקנ א מכל ל דרב י יהוד ה סכ ר לא ו שאי ן נ ו מעש ה לוק ץ
עליו מנ א לי ה ומהדרינ ן אמ ר מול א גמרינ ן ממוצי א ש ס ר ע מ ה מוצי א ש ס ר ע לא ו שאי ן ב ו
מעשה וליקי ! עלי ו א ף כ ל לא ו שאי ן ג ו מעש ה לוקי ן עלי ו וסרכינ ן מ ה למוצי א ש ם ר ע שכ ן לוקי ן

ומשלמי! אל א אמ ר רי ש לקי ש גמרינ ן מעדי ם זוממי ! ופרכינ ן מ ה לעדי ם זוממי ! שכ ן אי ן צריכי ן

מראם מוצי א ש ם ר ע יוכי ח ותו ר סד ק ל א רא י ו ס כרא י ו ס ול 6 י6 י • ס כרא י י ס כצ ד השו ם

ומ״ש אי ! ב ה הכוונ ה הו א מ״ ש אבי י בכתובו ת
(דף נ״ג. ) מ י איכ א מיד י דתינה ו בע ו קטי ל בל א התרא ה והינה ו בע ו התרת ה ר״ ל
נדפירש רש״ י ז״ ל שה ם זממ ו להרו ג ח ת ז ה בעדו ת של א הי ה ול ח נבר א ול א התר ו ב ו
ההתרמה וז ו הי א כוונ ת רבינ ו באומר ו שאי ן ב ה מעש ה ר״ ל שהמעש ה ל א הי ה בעול ם
והם רצ ו להרו ג א ת ז ה בל א התרא ה ולג ס כ י הו א פירו ש דחו ק כ ך נ״ ל לייש ב כ ן

דבריו בדזח ק :

ז עדי ם שהעיד ו ע ל אי ש טריפ ה וכו׳ . בהלכו ת רוצ ח ס״ ב כת ב רבינ ו אד ם טריפ ה
שהיג ח ח הנפ ש וכו ' וכ ל עדו ת שאינ ה ראוי ה להזמ ה אינ ה עדו ת בדינ י
נפשות ע״ כ . וקפ ה לשונ ו שכת ב בדינ י נפשו ת דמשמ ע דבדינ י ממונו ת הו י עמ ה וה א
בפ' הנכרפי ! (ד ף ע״ח. ) אמר ו סת ם כ ל עדו ת שא י חת ה יט ל להזימ ה אינ ה עמ ת ומשמ ע

מגדל עו ז

שנהן שה ! לא י שאי ן נ ו מעש ה ולוקי ! עלי ו כו ׳ אלמ א טעננ א דהתרא ה ושגג ס ומעש ה ח ד הו א
משכסת כלשו ן ר״ מ ז״ ל ואע״ ג דלסו ס הלכח א אי ! ליקי ! ע ל לא ו באי ן נ ו מעש ה ככ ל התור ם שאנ י עדי ם
זוממי! דחדי ש הו א כדאית א להדי א פר ק מיונ ה נשמעתי ן דע ד זומ ם שהבאת י והניאו ר סי״ ח ומ ה
שהקשה הראנ׳ ד ז׳ ל ממגד ף ה א אסיקנ א פר ק שנוטו ת תנ ץ וכתמור ה ונכמ ה מכת י כ ל לא ו שאי !

בו מעש ה אי ! לוקי ן עליו ן חו ן מנשנ ע ומימ ר ומקל ל א ת חניר ו נש ם ומגד ף את י מק ל וחומ ר
שפשט פי ו כלפ י מעל ה וא ם ע ל חניר ו חיי ג ע ל רב ו ל א כ״ ש וג ם ז ה פשו ט בטינ י :

כשם שהשני ם מזימי ן כו ׳ ע ד כ ח נכנכ ת וכ ת יונא ת . פי ק דמכו ת (ד ף ה ' ו' ) ; עדי ם שהעיד ו ט ל
איש טרס ה ט ׳ ע ד של א הזימ ו אל א טרס ה , נמס ׳ מסדרי ן ש ׳ אצ ו ס ן הנשרפי ן ; עדי ם שהעיחמן ׳

עו

104

כסף משנ ה

שופטים . הלכו ת עח ת פ״ כ כ״ א דדדב׳ ז(ם־׳י )

ום״ע העיד ו פ ל שור ו וכו׳ . בר״ח־ ) שםסל״ב■ ׳ ח״ ר ארכע ה דברי ם נאמר ו בעדי ם לא ו בנ י כפר ה נינה ו ואי ן נ י כרי ן בעב ד עבר י אמ ר רג א ונמכ ר בגניגח ו ממ ר רחמנ א

זוממין א ן נעשי ן נ ן גרוש ה וכ ן חלוצ ה ואי ן יולי ן לער י מקל ט ואי ן משלמי ן א ס
הכוכר ואי ן נמכרי ן כעב ד כנר י :

ט כ ך קבל ו חכמי ם וכו ׳ . ב ם אמ ר עו, א רמ ז לעדי ם זוממי ן שלוקי ן מ ן התור ה מני ן
כירוש עד י ב ; גרוש ה א ו עד י גגו ת
קסטרן הכתו ב מדי ן הזמ ה מני ; שה ם לוקי ן דכתי נ
והצדיקו א ס הצדי ק ו ה שיע ו אי ז הרש ע והי ה
אם ב ן הכו ת הרש ע משו ש דוהגדיק ו א ת הצדי ק
והרשיעו מ ח הרב ע והי ה מ ם כ ן ה,! ת הרש ע
אלא עדי ם שהרשיע ו א ת הצדי ק ואת ו עדי ם
אמריני והצדיק ■ א ס :,די ק דמעיקר ח ושוינה ו צהנ י
רשעים והי ה ח ם ב , הכו ח .ר ש ; פרו ש בתמי ה
אי ה״דיק ו והרשיע ו בדייני ן קממ ר וצדי ק ורש ע
בבעלי ליני ן למ ה צ י והצדיק ו וכו ׳ ליכהו ב כ י
יהיה רי ב בי ן אנשי ם ונגש ו ח ל ה:;ש: ט ושפטו ם
והיה א ס ב ן הכו ח למ ה הוזכר ה כא : צדק ת
צדיק וכ י כ ל מקו ם שהצויק ו ב״ ד ח ח הזכא י
וחייבו א ת החיי ב י ש מצקו ת דאת א קר א
למיתלי בוהצדיק ו והרשי ש מל א ע ל כררז ך
בעדים משתע י עדי ם שקרי ם שהרשי ש צדי ק
ובאו אמרי ם והזימו ם והצדיק ו א * הנדו , שהו א
צדיק והרשיע ו חי ־ העדי ם הרשעי ם והי ה א ס
גן ה ם ת הרש ע מ ס הזמ ה ז ו ב ס מלקו ח הי א
שאינו יכו ל לקיי ם ב ה די ן הזמ ה כגו ן בעד י
גן גרוש ה א ו גלו ת והפיל ו השונ ט והכה ו
ומקשה גמר א ותיסו ק ל י מל א חענ ה ברע ך ע ד
שקר כלומ ר כ ל עונש י ל־וי ן מלקו ח אל א
במקום שפיר ש ל ך ב ו עונ ש וכא ן שאינ ו יכו ל
לשנשן בעונ ש הכחו ב בה ם יצק ו ומהד ר
מעם דה״ ל לח ו שאי ן ב ו מעב ה ואי ן לוקי ן
עליו : אב ל מ ם העיד ו ע ל ו שאכ ל בש ר בחל ב
וט׳ . כלוצ; ר העיד ו שהו א חל ל א ו שהו א חיי ב
לגלות דוק א ה ס מס י הקבל ה ורמז ס הכתו ב
בוהצדיקו וכו ׳ אב ל לבש ר בחל ב א ו לנ ש שעטנ ז
לא ־.יצטרי ך הח י אשמכס־ ן דמפשטי : דקר א
דנחב כאש ר זמ ם ילסינ ן ל ה דה א גקכוונ ו