Section 731

לעדים משפ ט מו ת מ ה שחי ן לומ ר כ ן במלקו ת :

היז

כיצד העדי ם במשנ ה אי ן
העדים זוממי ן נהרגי ן ע ד שיגמו ר הדי ן תנ א
ברבי אומ ר ל א הרג ו נהרגי ן הרג ו אי ן נהרגי ן
אמר ל ו אבי ו ולח ו ק״ ו הו א ח״ ל ל א למדחנ ו
רביע אי ן עונשי ן מדי ן ק״ ו , עו ד ש ם במשנ ה
ר״ש אומ ר מ ה שני ם אי ן נהרגי ן ע ד שיהי ו
שניהם זוממי ן א ף בלש ה אי ן נה ר.י ן ע ד שיהי ו
ש.שה ן זוממי ן ומני ן חפי ׳ מא ה ת״לעדי ס וכו ׳
ומה עדי ^ שני ם נמצ א אמ ד מה ם קרו ב א ו
פסול ע ות ן בטיל ה א ף שלש ה וכו ׳ ומינ ה
שאין נעשי ן זוממי ן ע ד שיהי ו ראויי ן להעי ד :

ב נהר י ז ה שהעיד ו עלי ו וכו׳ . כת ב הראב״ ד
ז״ל שיבו ש הו א ז ה ע״ כ . נרח ה
שכוונתו להשי ג ע ל רבינ ו במ״ ש ז ה וה א ודא י
ליתח דצמא י הלכת ח יקבל ו הזמ ה כאב ר זמ ם
ולא כאש ר עש ה המ ר רחמנא . וא ס ז ו הי א
קושיחו איכ א לתרוצ י דנפק א מינ ה למפסלינה ו
ולמענשינהו . וזה ו שכת ב רב־נ ו חינ ם נהרגי ם
מן הדי ן אב ל עונבי ם אחרי ש י ש לה ם כס י
ראות ב״ ד . ועדיי ן צ״ ע כיו ן שהר ב ל א ביח ר
כעמו : אב ל א ם לק ה ז ה וכו ׳ . וח״ ת א י
מקרח ה א כתי ב כאש ר זמ ם ול א כאש ר עש ה
ואי מק״ ן ה א אמרינ ן אי ן עונשי ן מדי ן ק״ ו
ומלקות עונ ש הו א וה ח דהנ ן מעידי ן אנ ו באי ש
פלוני שהו א חיי ב מ קו ת ארבעי ם ונמצא ו זוממי ן
לוקין וכו ׳ היינ ו כגו ן שעדיי ן ל א לק ה אב ל א ם
צקה לעיל ם אימ א ל ך דפטו ר ואפש ר שז ו הי א
השגתו ש ל הראב״ ד ז״ל . וי״ ל דדרשינ ן
מדכתיב ועשית ם ל ו כאש ר זמ ם לעשו ת לחחי ו
משמע שהר י עדיי ן אחי ו קיי ם הילכ ך א ם נהר ג
אין גהדגי ן אב ל א ם לק ה לוקי ן שהר י קיי ס
הוא אחי ו וצרי ך חלמו ד : וכ ן א ם יצ א ממו ן
וכו׳ . א י משו ס דכתי ב כאש ר זמ ם לעשו ת

לחמיו והר י אחי ו קיי ם א ס מק״ ו דעונ ש ממו ן עונשי ן מדי ן ק״ ו וזכ ה ז ה בקנ ס כאש ר
זיכתה חור ה לגנ ב כס ל :

היו

בניסן . אמר ו בזמנ ו כתבנוה ו והוזמ ו א ם י ש ש ם עדי ם
שיודעים היו ם שחתמ ו ע ל השט ר א ו עדי ם . שרא ו ז ה
השטר וחתימ ה יד ם ב ו ביו ם פלוני . כיו ן שהוזמ ו הר י
נפסלו למפר ע מיו ם שנוד ע שחתמ ו ע ל השט ר שהעדי ם
החתומים ע ל השט ר הר י ה ן כמ י שנחקר ה עדות ן בבי ת
דין בע ת החתימת . אב ל אם ־ אי ן עדי ם שרא ו עדות ן ול א
ראו השט ר מקוד ם אי ן נפסלי ן אל א מע ת שהעיד ו בבי ת
דין שז ה כת ב יד ן ואמר ו בזמנ ו כתבנוה ו ואפש ר שביו ם
זה שהעיד ו בבי ת די ן ב ו ביו ם חתמ ו ע ל השט ר שי ש ל ו
כמה שני ם וה ם שקר ו ואמר ו בזמנ ו כתבנ ו :

פרק עשרי ם

א י׳אי ן עדי ם זוממי ן נהרגי ן ול א לוקי ן ול א משלמי ן
עד שיהי ו שניה ם ראויי ן לעדו ת ויזומ ו שניה ם
אחר שנגמ ר הדי ן . אב ל א ם הוז ם אח ד מה ן בלב ד א ו
שהוזמו שניה ם קוד ם גמ ר די ן א ו אח ר גמ ר די ן ונמצ א
אחד מה ן קרו ב א ו פסו ל אי ן נענשי ן א ף ע ל פ י שהוזמ ו
ונפסלו לכ ל עדו ת שבתור ה : השג ת הראב״ ד

ב *נהר ג ז ה שהעיד ו עלי ו ואח ר ינפרג^ז ה שהעיד ו עלי ו וכו ׳ .

^ א״ א שנו ש הו א ז ה :

שנאמר כאש ר זמ ם לעשו ת ועדיי ן ל א עש ה ודב ר ז ה
מפי הקבל ה . אב ל א ם לק ה ז ה שהעיד ו עלי ו לוקי ן . וכ ן
אם יצ א הממו ן מי ד ז ה לי ד ז ה כעדות ן חוז ר לבעלי ו
א טחו״ מ סי ׳ ל ח סמ׳ ג עשי ן י, ז ; ומשלמי ן

משנה למל ך

פ׳כ א אב ל א ם הוז ה אח ד מה ם גלכ ד כ ר . מ׳ ש מר ן גכ׳ מ ושיעו ר הלשו ן כ ן הו א כו ׳ . ל א
ידעסי מ ה חסיו ן י ש גדנר י רגינ ו א ו לשו ן מעוק ם שכת ב עלי ו הר ג שיעו ר הלשו ן
ק־ הו א ודו׳ ק :

חיו

לחם משנ ה

ולא בעדו ת בשט ר לעול ם משמ ע דסביר ח לי ה ז״ ל אפיל ו כת ב בשט ר •שבזמנ ו כתבוה ו
משוס דהזמ ה חידו ש הו א ואי ן ל ך ב ו אל א חידוש ו דסה ם עדו ת בע ל פ ה הו ח וכו ׳ ע״כ .
ויש לחמו ת עלי ו דההי א ברייח א דג ט פשו ט שחזכי ר הר״ ן ז״ ל בש ם הר״ ז הו י חיובתי ה
שאמרו ס ס שט ר כש ר ועדי ו כשרי ם שמ א איסרוה ו וכתבוה ו וא י אית א דאי ן הזמ ה בשט ר

אפילו דבזמנ ו כתבוה ו ציכ א הזמ ה ולמ ה חצ ה הטע ם שס א אימרוה ו וכתבוה ו ומיה ו ״ ם . , . . 0 . , , ,

לשון הר״ ז ד ל בספ ר המלחמו ת שכת ב בדי ן ז ה את י שפי ר שכת ב ועו ד אי ן הזמ ה לעול ם לשל ם ממו ן אל א בעדו ת ע ל א ה משמ ע דמ״ ש שאי ן מועי ל הזמ ה נפט ר הו א לחיי ב

העדים אב ל מ״ מ ל-־ט ל העדו ת ודא י דסג י דל א גר ע מהכחש ה דבשלמ א בעני ן חיו ב העדי ם הראשוני ם דהו י חידו ש בה א אמרינ ן קי ן ל ך ב ו אל א חידוש ו אב ל לעני ן ביטו ל

העלות ל א אערינ ן הכ י והשת א אח י שפי ר דקאמר ה הבריית א שמ א אחרוה ו משו ס דאמ ר השט ר כש ר ועדי ו כשרי ם וא י לא ו טעמ א דסיחרוה ו הי ה מועי ל ההזע ה לפחו ת לבט ל השט ר

ולהיות כעדו ת מוכחשת :

והשנים

מגדל עו ז

ובנזיקין פר ק מיונ ה : אנו * א ם אי ן עדי ם כו ׳ ע ד סו ף הפר ק . הסכמ ת המפרשי ם הראשוני ם ז״ ל :

פ״ב אי ן עדי ס זוממי ! וכו ׳ ע ד לכ ל עדו ת שכתור ה . חחלת ו פ׳ ק דמנו ש (ד ף ה׳ ) וסופ ו בנזיקי ן
פרק מרונ ה (ד ף ע׳ד ) : נהר ג ז ה שהעיד ו עלי ו כו ׳ ע ד ומשלמי ן ל ו : בח ב כראנ׳ ד ז׳ ל

שבוש הו א ז ה עכ׳ ל : ואנ י אומ ר ל א ידעת י במ ה תל ה השנו ש א ס נמ ה שאמ ר מפ י הקנל ה ז ה

הצנה רווח ת בכ ל התלמו ד דעדי ס זוממי ן תדו ש הי א א ס הרג ו א ץ נהרגי ן ל א הרג ו נהרגי ן ונפר ט
פ״ק דמכו ת וא ס נמ ה שאמ ר שהעיד ו עלי ו ואח׳ ס הוזמ ו רבי ם פירש ו כ ן של א רצ ה לומ ר הרג ו
ממש דא׳ ה כ׳ ש שהי ה נה ס ליהר ג אל א פירש ו שגמר ו עדות ן להרג ו וכ ן מקצ ת רבותינ ו נעל י
כחוכסות ז׳ ל וג ס הר״ ס מקוצ י וגאוני ם ראשוני ם ז׳ ל אמר ו כ ן וא ם נמ ה שאמ ר שלק ה ע ל יד ן א ו
שי׳ א הממו ן מ ד ז ה לי ד ו ה ג ס ו ה הסכימ ו מדתנ ן מעידי ן אנ ו נאי ש פלונ י שהו א ח״ נ מלקו ת
כ1׳ סו ף מכו ת ועו ד חנ ן מעידי ן אנ ו נאי ש פלונ י שז ה יזיי נ לז ה מנ ה וכו ׳ ולנשו ף חג ן אי ן עדי ם

זוממין

הגהות מיימוניו ת

זווא דג ט פשו ט וכגו ן שד י מכור ה ל ך ושדות ׳ מסורו ת ל ך ודומיה ן שהשט ר סש ר אני א
שיש ב ו סנ ק במשטעו ת אב ל לפסו ל השט ר ולשנויינה ו משא ר שגר י רכ ל ישרא ל
בחזקת כשרי ם וח.כ, ה ניז י דאי ן העדי ם חותמי ! ע ל השט ר אא״ כ נעש ו גדולי ם בדאסרינ ן
בהר,י א אודית א דל א הוד , נתי ב ב ה ואמ ר ל ן כתוב ו וחתומ ו ורב ו ל ה דאי ן בי ת די ן
חותמי! א>.' כ נעש ה כהלכ ה וב ו הי א אודית א דל א הוד , כתי ב ב ה ואישת נ ודענ א בד, ו
בנכסי; איל ן דמיתנ א אינו ן דא י לא ו דאמ ר דב י דבה א רב ה ב ר שיל א טע י הו ה אמ ר
טעית סופ ר הו א ומחזקינ ן לי ה לשטר א ומסחבר א דא י אמ ר אישחב ע ל י מישחב ע לי ה
אבל יי א נתקיי ם ד,ש. ר ע ל בע ל השט ר לד,בי א רא ה וא״ ל קיי ס שיר א והו ת לדינ א
ובשטר קיו ם סבר א דיל ; ראע׳ ג דליכ א ג־רע ר ועדיכ ז טצויי : טעניו ן לי ה אנ ן בדאיח א
בקיו., ע' כ ט ן העיטו ר ועיי ן כסו ף ד,לכו ת סלוד . ע״ כ 1

כסף משנ ח

שופטים. הלבו ת עדו ת פ״ כ הרדב״ ז (מכ״י )

נ הי ו העדי ם שלש ה וט׳ . משנ ה פ״ ק דמכו ח(ד ף ה 0 ר״ ש אומ ר מ ה שני ם חינ ם נהרגי ם
עד שיה ו שניה ם זומפי ן צ ך שלש ה אי ן נהרגי ן ע ד שיה ו שלשח ן זוממי ן מני ן אפיל ו
מאה ת״ צ עדי ם ומדשק; י ונר ו אליגי ה פ״ מ דהלכר א כווהי ה ו3גמ ' (ד ף ו' ) אמ ר רב א והו א
שהעיד כ ל אח ד בשו ך כד י דבי ר ש ל מביר ו כלומ ר הח ם קאמ ר מחניסי ן מא ה כשני ם אב ל
אם העיד ו השני ם ו־ח ר זמ ן העיד ו האחרי ם
הרי ה ס כשח י כהו ת לעני ן הזמ ה כלב ד וכ ן
דעק השוכפו ה ולאפוק י מדבר י ר״ י שכש ב
שהם כשש י כחו ש לכ ל דב ר וטע ם רבינ ו
והחוספוח דבשלמ ח לעני ן הזמ ה בהגד ה שלי א
מילשא וכיו ן של א הגיד ו שו ך כד י דיבי ר הר י
שן כשח י כחו ש להזמ ה אב ל בנמצ ס אח ד מה ם
קרוב א ו פשו ל כיו ן שמע ש שרא ו העדו ת נפשל ו
מה ל י א ם העיד ו שו ך כד י דיבו ר א ו ל א וכיו ן
שהוזמו קצח ם ה^ ל נמצ א מח ד מה ם פ־ו ל
ועדוחם כטל ה והש ם נמ י אמרינ ן דחו ך גד י
דבור היינ ו כד י שאל ש חלמי ד לר ב ושיעו ר
לשון רבינ ו כ ך הו ש הר י נחלק ה העדו ח
והשנים שהוזמ ו נענ ש י ן אע״ ם שהשני ם שהי ה בי ן
דבריהם ודבר י הראשוני ם הפש ק אי ן נענשי ן
ואע״פ שבטל ה העדו ש ונו ׳ : וכת ב הראב״ ד
אבל א ס הי ה הפס ק וכו ׳ ע ד נפסל ה כול ה
א״א אינ י יוד ע מה ו וכו ' . טעמ ו שכיו ן שהי ה
הפסק בי ן כ ש ראשונ ה לכ ח שני ה הר י אל ו
בתי עדויו ש ואע״ פ שהוזמ ה כ ש ראשונ ה תתקיי ם
העדות בכ ש כני ה ויהר ג הרוצ ח ורבינ ו כוב ר
שמאחר ששת י הכתו ש בא ו להעי ד כאח ד אע״ ס
שהיה הפס־ ) בי ן כ ש לכ ת הר י ה ן ככ ש חח ח

לעניי בא ס בטל ה עדו ת הכ ת האח ש בכיל ה ג״ כ עדו ת הכ ש השני ה ובהכ י ניח א נמ י מ״ ש
ועוד מ ה ז ה כאמ ר וכו ׳ ומ ה עונ ש ראו י לה ם כ י לדעה ו שהוכשר ה כ ת שני ה להעי ד שיי ך
נמיפרך מ ה עונ ש ראו י לה ם אב ל לרבינ ו שהינ ה כשיר ה להעי ד ה״ ל כולה ו ככ ת רח ת
ואפ״ה אל ו נענשי ן ואצ ו אי ן נענשי ן :

ד העי ד האח ד ונחקר ה וכו׳ . בסנהדרי ן פר ק ארב ע מיחו ח (ד ף ס׳ ) ע ל מ ה ששנינ ו
גבי מגד ף שהי ו אומרי ם לאח ד מהעדי ם חמו ר מ ה ששמע ת בפירו ש והשנ י אומ ר
אף מנ י כמוה ו אמ ר ר״ ל ש״ מ א ף אנ י כמוה ו כש ר בדינ י ממונו ת ובדינ י נפשו ת ומעל ה
:וא דעבו ד רבנ ן פי ׳ שהנריכ ו כ ל העדי ם לפר ש עדות ן והכ ת כיו ן דל א אפש ר אוקמו ה
דאורייחת פירו ש דל א אפש ר לפר ש ברכ ש הש ס דא י סלק ה דעת ך פסו ל הכ א משו ם דל א
אפשר קטלינ ן ל־ ה לגבר א ומאח ר שעדות ו עדו ת ממיל א שהו א נעש ה ע ד זומ ם . ונ״ ל שעיק ר
הגינסא כ ך כו א שכ ל פ ד שאמ ר כ ך אמ ר עדו ת חביר ו ס״ ז כמ י שנחק ר והעי ד וכו ׳

ובספר

ומשלמץ ל י * ג הי ו העדי ם שלש ה אפיל ו מא ה א ם העיד ו

י*׳בית די ן ז ה אח ר ז ה והעי ד כ ל אח ד מה ן אח ר חביר ו

בתוך כד י דבו ר והיזמ י א' ! רשנ ת

^ .שג ת הרא ב ד

היה הפס ק בי ן ז ה לז ה ית ר מכד י
דבור שהו א כד י שאל ת שלו ם תלמי ד
לרב. הר י נחלק ה העדו ת והשני ם
שהוזמו נענשי ן והשני ם האחרי ם
שהיה בי ן דבריה ן ודבר י הראשוני ם
הפסק אי ן נענשי ן . ואע״ פ שבטל ה
העדות כול ה מפנ י שה ן כ ת אח ת הואי ל ונפסל ה מקצת ה
נפסלה כול ה • ד העי ד האח ד ונחקר ה עדות ו ואמ ר
השני א ף אנ י כמוה ו א ו שאמ ר ה ן כיוצ א בז ה והוזמ ו
שניהן הר י שניה ן נהרגי ן א י לוקי ן א ו משלמי ן . שכ ל ע ד
שאמר אח ר עדו ת הכיר ו ה ן הר י ז ה כמ י שנחק ר והעי ד

כמו

*אכל א ם הי ה הספ ק וכו ' ע ד
נססלה כיל ה . א׳ א אינ י יוד ע
מהו כ י מאח ר של א בא ו חו ך
כדי דט ר ונחשב ו שת י כחו ה
לענין הזמ ה למ ה תבט ל עדו ת
הכת האחרונ ה ויהר ג הרוצ ח
ועוד מ ה ז ה שאמ ר והשני ם
האחרים וכו ' אי ן נענשי ן ומ ה
עונש ראו י לה ם ;

ג הי ו העדי ם שלש ה וכו ׳ ש ם משנ ה כתבת י לעי ל ואמרינ ן על ה אמ ר רב א והו א שהעיר ו
כונס בתו ך כד י דבו ר אג ל א ם הי ה ביניה ם הפס ק אות ם שהוזמ ו נהרגי ן ואוש ס
ש׳א הוזמ ו מי ן נענשי ן • • ואע״ ם שבטל ה העדו ת וכו / השי ג הראב״ ד ז״ ל אינ י יוד ע מה ו כ י
מ״סר של א בא ו אל א לאח ר כד י דינו ר נמשכ ו שת י כתו ש לעני ן הזמ ה למ ה הבט ל עדו ח הכ ה