Section 730

אמרו

א "*שד ם שהעיד ו ואמר ו כמזר ח הביר ה הר ג ז ה א ת
הנפש בשע ה פלוני ת ובא ו שני ם ואמר ו לה ן
במערב הביר ה הזא ת היית ם עמנ ו בע ת הזא ת . א ם יכו ל
העומד במער ב לראו ת מ ה שבמזר ח אינ ן זוממ ץ . וא ם
אינו יכו ל לראו ת הר י אל ו זוממי ן ואי ן אומרי ן שמ א

מאור עיניה ם ש ל ראשוני ם ר ב ורואי ן מרחו ק ית ר מב ל אדם . וכ ן א ם העיד ו שני ם ואמר ו
בבקר הר ג ז ה א ת הנפ ש בירושלי ם ובא ו שני ם ואמר ו לה ן ביו ם ז ה בער ב היית ם עמנ ו
בלוד . א ם יכו ל אד ם להל ך אפיל ו ע ל הסו ם מירושלי ם ללו ד מבק ר ע ד ער ב אינ ן זוממי ן
ואם לא ו הר י אל ו זוממי ן ואי ן אומרי ן שמ א כ ר ק ל ביות ר נזדמ ן לה ן וקפל ו א ת הדר ך
אלא בדב ר המצו י הידו ע לכ ל משערי ן לעול ם ומזימי ן אות ן • ב שני ם שאמר ו באח ד
בשבת הר ג ז ה א ת הנפ ש במקו ם פלונ י ובא ו שני ם ואמר ו ביו ם ז ה עמנ ו היית ם במקו ם
אחר רחו ק אב ל ביו ם שלאח ר יו ם ז ה הרג ו בודא י אפיל ו יתעיד ו האחרוני ם שקוד ם כמ ה
ימים הרג ו הר י ז ה ההור ג ע ם עדי ו הראשוני ם נהרגי ן שהר י הוזמ ו . שבע ת שהעיד ו שהר ג
עדיין ל א נגמ ר דינ ו ליהר ג . אב ל בא ו שנ י עדי ם בשליש י בשב ת ואמר ו באח ד בשב ת
נגמר דינ ו ש ל פלונ י להריג ה ובא ו שני ם ואמר ו באה ד בשב ת עמנ ו היית ם במקו ם פלונ י
הרחוק אל א מער ב שב ת א ו בשנ י בשב ת נגמ ר דינ ו . אי ן עדי ם אל ו שהוזמ ו נהרגי ן שהר י
מבל מקו ם בע ת שהעיד ו עלי ו כב ר נגמ ר דינ ו להריג ה . וכ ן לעני ן תשלומ י קנ ם כיצ ד בא ו
שנים בשליש י בשב ת ואמר ו באח ד בשב ת גנ ב וטב ח ונגמ ר דינ ו ובא ו שני ם ואמר ו באח ד
בשבת עמנ ו היית ם במקו ם רחו ק אב ל בער ב שב ת נגמ ר דינ ו אפיל ו אמר ו [באחד ] בשב ת
גנב וטב ח ומכ ר ובשנ י בשב ת נגמ ר דינ ו אי ן עדי ם אל ו שהוזמ ו משלמי ן שהר י מכ ל מקו ם
בעת שהעיד ו עלי ו חיי ב הי ה לשל ם וכ ן כ ל כיוצ א בזי ׳ ♦ ג יאי ן עד י השט ר נעשי ן זוממי ן
עד שיאמר ו בבי ת די ן שט ר ז ה בזמנ ו כתבנוה ו ול א אחרנוה ו . אב ל א ם ל א אמר ו כ ן א ף
על פ י שזמנ ו ש ל שט ר באח ד בניס ן בירושלי ם ובא ו עדי ם והעיד ו שעד י השט ר הי ו עמה ם בבב ל ביו ם ז ה . השט ר כש ר
והעדים בשרי ם שאפש ר שכתבוה ו [א ] ואחרוה ו וכשהי ו בירושלי ם באח ד באד ר כתב ו שט ר ז ה ש ם ואחר ו זמנ ו וכתב ו זמנ ו

)1 טוש״ מ סי ' ל א סמ׳ ג עשי ן סי ׳ ק י : ג טו ר 05 פי ׳ מ ג :

לחם

סוף כל ל נ״ ט דהעדי ס שאמר ו שחתמ ו שק ר מחמ ת שקרוח ן ל א מהימצינ ן לה ו במא י
דאמרי להסשי ד לראונ ן וכו ׳ חב ל לגב י דידה ו מהימנ י דהודא ח בע ל די ן כו ׳ ג ס בשע ת
מעשה שח ה. ו שק ר נעש ה מי ־ ההיז ק לשמעו ן כו ׳ משמ ע דאע״ ג דחינ ס נאמני ן לעני ן
ביטול ■.עדו ת ה ם נז-מני ס לחיי ב עצמ ם הס ך דבר י רבינ ו וקש ה עליה ם דסוגי א ל א משמ ע
הכי כדכתיב־ א דא ס נאמ ן לחיי ב עצמ ו מא י פרי ך כ ל כמיני ה לימ א דמ״ ש ע ד זומ ם
משלם לפ י חלק ו היינ ו דאע״ ס שאינ ו מועי ל נהפט ר הנדו ן מ״ מ משל ם'כנא:! ן לחיי ב עצמ ו
מיהו לחשוי- ח הרא״ ש ז״ ל אינ ו קש ה כ ל כ ך דספש ר דשאנ י הח ס דעש ו מעש ה וחתמ ו
אע״פ שאי ן סילו ק ז ה ברו ר אב ל לרב־נ ו ירוח ם קש ה מוב א . לכ ך נרא ה לומ ר דה ם
סוברים דמ ה ש ה ,ש ו בנמ ׳ הו א דהיכ י קר י לי ה ע ד זומ ם דמשמ ע דהו א פסו ל ונפט ר
הנדון ה א ל א מ-פט ר הנדו ; בהכ י אב ל מכ ל מקו ם ודא י דהו א חיי ב ול ־ קש ה לי ה לגמ ׳
חהא א; ח אמ׳ח י דקר י לי ה ע ד זוז1 ס דמשמ ע להו א פסו ל ו׳;פש ר דלז ה כיו ן רש״ י ז״ ל
שכ־.ב וכ י יכו ל ל/״ו ר ב ו ויפט ר הנדו ן משמ ע דל א קש ה לי ש מחיוב א דידי ה דמיי ב
לשלם אל א מדקר י לי ה ע ד זומ ם דמשמ ע דפטו ר הנדו ן מיה ו אי ן ז ה מוכר ח דמא י
דפירש י ז ל פיטו ר הנדו ן הו א משו ס דה א בה א הלי א דכיו ן דל א נפט ר הנדו ן ודא י דאינ ו
סייב לשל ם א י אפש ר ללרבוח ח נקבי ה כדכח ב הט1 ר בש ם ר״ ח בסימ ן ל״ ה דל'' מ שאי ן

מגדל עו ז

פי״ט שני ה שהעיד ו ואמר ו וכו ׳ ע ד וכ ן כ ל כיוצ א נז ס . ס׳ ק דמכי ת (ד ף ה׳ ) : אי ן טד י השט ר
נעשין כו ׳ ע ד נש״ ח החתימ ה . נהנכדרי ן סר ק איז ד דינ י ממונו ת (ד ף ל׳ב ) וסר ק ז ה נור ר

ונריקץ .

דפרק ג ט פשו ט שמ ר שזמנ ו בשב ת וכו ׳ הל א כתוב ה ברי ש פר ק כ׳ ג מהלכו ת מלוה] , ות ו גוסינ ן ביי ש גסר א דגיטי ן כדי ן הו א דקיו ם ש.רו ת נמ י ל א ליבע י ברשב־ ל דאמ ר
׳זרים החתומי ן ע ל הש- ר נעש ה כמ י ש.חקר ה עמת ס כבי ת די ן וכ ו והב א לפסו ל הש־״ ר עלי ו הראי ה הילכ ך מעמידי ! ש- ר ו ה בחזק ת מאוח ר והטוע ן כ י מוקד ם הו א
עליו הראי ה וכת ב כעיטו ר דטטתבר א דדוק א דאיתחז ק חתימו ת ידיה ן דל א מצ י לטיפסלי ה משו ם מוקד ם דכיו ן דאיתחז ק י ד בע ל השט ר ע ל העליונ ת ול א מחזקינ ן בי ה
ריעו א ומחזקינ ן לי ה כשטר א מע ל א כ הי א וע״ ז ההו א שטר א דהו ה כתי ב כי ה שי ת ש נ ן יתירת א וכ ו וכ י ה א דג ש פשו ט רטובי ח ואח י דכפתי ה ואוד י ה א ל א אוד י ל א
אלא מחזקינ ן לי ח כשט ר כש ר ול א אט ר בהא י ספיק א י ר בע ל השט ר ע ל התחתונ ה ולשנוי י משא ר שטרור / ודכוותיד . כגו ן שכת ב כשב ח ול א כח ב יו ם ובגו ן שיו / מא ח

111*•

בניסן

משנה .

משצמין ע״ ס עצמ ן אל א אפי ׳ העדו ת שהעיד ו נכונ ה וכו ׳ ומ״ מ למדנ ו דהוצר ך הטו ר
לכתוב די ן ז ה בש ם ר״ ה ב ס מ ן ל״ ח לאפוק י מדבר י רבינ ו ירוח ם והרא״ ש ז״ ל דאי ת
להו דנאמני ס לחיי ב עצמ ם ונסתלק ה תמ י. ח הר ב בי ת יוס ף שתמ ה ש ם דלמ ה הוצר ך
לכתוב הדב ר בש ם ר״ ח דטובנ ז אשמעינ ן כדכתיס א ואי ן אצ ו צריכי ם לדחו ק במ ה שדח ק
דגירסא אחר ת נזדמנ ה לטו ר ;

£י״11 ג אי ן עד י השט ר נעשי ן זוממי ן וכו ׳ . כ ן כת ב הרי״ ף ז״ ל בס ׳ מרוב ה ואע״ ס
שכתב בסו ף דברי ו וכ ל הנ י מיל ׳ לקרוצ י פירו ש דרבווח א ק א כתבינ ן
להו אב ל מתני ׳ ומהניק א ל א אייר י בעדי ם זוממי ם אל א בעדו ת ע ל פ ה או', ל בעדו ת
בשטר ל א אשכח ן לה ו ראי ה דאייר י כי ה כל ל דמילח א דחיק א הי ס כו / ל א כת ב כ ן מפנ י
כהוא חינ ו סיב ר הדי ן כ ן אל א דחיק א לי ה לאוקומ י בה ך אוקימת א מחניהי ן וכ ן מוכי ח
לשונו אב ל רבינ ו ירוח ם כת ב בנתי ב שנ י חנ ק ז ' וי ש דעו ת חלוקו ת בז ה ורי״ ף הפ ס
עיקר שירו ש רשפו ן דל א מייר י כ. ל בעדו ת שט ר אל א בעדו ת ע ל פ ה ע ד כא ן משמ ע
דאית לי ה דפלי ג הרי״ ף בעני ן הדי ן דא ם ל א כ ן למ ה הו א מגי ח סבר ת הרי״ ף ותימ ה
הוא דאי ן לשו ן הרי״ ף משמ ע כ ן ועו ד לדבר י רנינ ו תלמיד ו יוכיח ו וה ד׳ ז ז״ ל כת ב
הר״ן בשמ ו בפר ק האש ה שנקארמל ה וז״ ל ועו ד כה ב דנעדו ח ע ל פ ה הו א דאיכ א הזמ ה

ולא

הגהות מיימוניו ת

[א] מכא ן כת ב ר״ ח דש״י ר שי ש לומ ר מוקד ם וי ש לומ ר מאוח ר כה׳ ג ל א סחזקע ן
ריעותא בשטר א ול א אמרינ ן י ד בע ל השט ר ע ל התהתונ ה אל א מ ח קינ ן בקיו . עד י
השטיר שמאוח ר הו א וכשר . !הגה׳ ה ול י הכות ב נרא ה להב א ראיי ה לדבר י ר׳ ח מה א

ייריב״' (טנ׳י ) שופטי ם י הלכו ת עת ת פי״ ט כ כס ף סשנ ח נ א 101

אמרו נזפנ ו כתכנוה ו ונו ׳ . קי״ נ כאכי י דאמ ר ע ד זומ ס למפר ע הו א נפס ל וקי״ ל עדי ם
החתומים ע ל השכי ר נעש ה כמ י שנחקר ה עדוח ן בנ״ ד : אב ל א ס א ץ עדי ם
שראו וכו ׳ . כיו ן שאי ן עדי ם שרא ו ח ח השכי ר ל א נעש ו עדי ם זוממי ן למפר ע ע״ פ עצמ ן
דילמא מבקר י במ ה שהמר ו בזמנ ו כתננוה ו :

נ״״ב א אי ן עדי ם זוממי ן נהרגי ן וכו' . ס ׳

נחשרי שכי ר מאוח ר הו א יכש ר הר י שלהכשי ר השפ ר אומרי ם שהו א מאוח ר וממיל א מתכשר י
עדים : אטר ו בזמנ ו כיבנוה ו וכו ׳ . כתבת י בסמו ך שזעק ו כדע ת הרי״ ף והו א ז״ ל כח ב
כן ש ם . ומ״ ש הר י נפסל ו למפר ע . הו ח פלוגת א דאבי י ורב א בב״ ק ס ׳ מרוב ה (ד ף פ״ב: )

ובסנהדרין סר ק ז ה בור ר (ד ף כ״ז ) ואבי י כב ר למפר ע הו א נפס ל וז ו אח ת משמועו ת

יע״ל קג״ ס דהלכת א בה ו כאבי י וכב ר כתבת י
זה בפ״ י מהלכו ת •יזל ו . ומ״ ש והכש ר שביו ם ז ה
שהעידו בב״ ד וכו ׳ וה ם שקר ו ואמר ו בזמ ט
כתבנו כלומ ר ול א מפסדינ ן להנ י שכיר י דחינש י
דאיכהבו מקמ י הכ י מספיק א ;

פ״כ א ע ד שיהי ו שני ם ראויי ם לעדות .

משנה פ״ ק דמכו ת (ד ף ה: )

מה שני ם נמצ א אח ד מה ם קרו ב א ו פשו ל
עדותן במל ה א ף השלש ה כ ן מני ן אפיל ו מא ה
ח״ל עדי ם וכיו ן דעדות ן נטל ה פשימ א דאי ן
נהרגין : ויזוט ו שניה ם . נ״ ז ש ם ר״ ש אומ ר
מה שני ם אינ ם נהרגי ם ע ד שיהי ו שניה ם
זוממי! א ף שלש ה אינ ן נהרגי ן ע ד שיהי ו שלשת ן
זוממין ומני ן אפיל ו מא ה ת״ ל עזי ם ; ומ ה שכת כ
אחר שנגמ ר הדי ן . ש ם אי ן העדי ם זוממי ן
נהרגין ע ד שיגמ ר הדין : אג ל א ם הוז ם
אחד מה ם וכו ׳ . שי ע ר הלבו ן כ ך הו א א ו
שהוזמו שניה ם קוד ם גמ ר די ן ואפיל ו א ם
אחר גמ ר די ן הוזמ ו שניה ם אב ל נמצ א אח ד
מהן קרו ב א ו פסו ל קינ ן נענשי ן . ומ ה שכת ב
אע״פ שהוזמ ו ונפסל ו וכו ׳ כלומ ר דאיל ו הוכחש ו
לא הי ו נפכני ן דז י בא ה בפנ י עצמ ה ומעיד ה
וזו בא ה בכנ י עצמ ה ומעיד ה כדאית א בנר ק
חזקת ובפר ק כ ל הנשבעי ן דאיפליג ו ר ב הונ א
ורב חסד א בשת י כת י ע.י ס המכחישו ת ז ו א ת
זו והלנ ה כר ב הונ א לגב י ר ב חסד א דרבי ה
הוא ור ב הונ א הו א דאמ ר ז ו בא ה בפנ י עצמ ה
ומעידה ועו ד טענו ת אחיו ת כתב ו ש ם הרי״ ף
והתוספות :

ב נהר ג ז ה שהעיד ו עלי ו וכו ׳ . פ״ ק דמכו ה
(דף ה׳: ) הגי א ברב י אומ ר ל א
הרגו נהרגי ן המ ו אי ן נהרגי ן אמ ר ל ו אבי .

בני לח ו ק״ ו הו א א״ ל למדתנ ו רנינ ו שאי !

עונשין מ ן הדי ן פירו ש מק״ו . ופירו ש דבר י
רבינו כ ך ה ם אינ ם נהרגי ם מק״ ו דנימ א השת א משו ם כאש ר זמ ם ממייני ן לי ה משו ס
כחשר עש ה ל א כ״ ש אל א דוק ח כאש ר זמ ם הו א דחיי ב ל ח כאש ר עש ה ודב ר ז ה שאי ן
עונשין מ ן הדי ן מפ י הקבל ה הו א : אב ל א ס לק ה ז ה שי-עיד ו עלי ו לוקי ן וכ ן א ס יצ א
הממון ונו ' . צרי ך לבק ש מע ם מאי ן ל ו לרבינ ו לחל ק בי ן מית ה לממו ן ומלקו ת דלכאור ה
משמע דל״ ש ממו ן א ו מלקו ח א ו מית ה בכולה ו בעינ ן כאפ ר זמ ם ול א כאש ר עש ה וא ף כ י אפש ר לחל ק ני ן ממו ן למית ה דממו ן אפש ר בחזר ה וכיו ן שכ ך כ ך ל י עש ה כמ ו זמ ם
וכן כתב ו התוספו ת ברי ש ב״ ק (ד ף ה׳: ) ד״ ה ועדי ם זוממי ם אה ה דמנ י רב י חיי א עדי ם זוממי ן בכ״ ד א־ו ת נ ז קי ן וז״ ל סי ׳ ריב״ א דאפיל ו שיל ם ע״ ס עדי ם זוממי ן חייבי ! דל א
שייך בממו ן כחב ר זמ ם ול א כאש ר עש ה דאפש ר בחזר ה ור״ י מפר ש דל א צרי ך להא י טעמ ה לגב י ממו ן מחייבינ ן לה ו בק״ ו דגב י ממו ן עונשי ן ר ן הדי ן וה א דאמרינ ן במכו ת
הרגו אי ן נהרגי ן דהיינ ו משו ם דהת ס אי ן עונשי ן מ ן הדי ן עכ״ ל . ועו ד כה ב ש ם מ״ מ אי ן סבר א לחל ק בי ן מנקו ת למית ה וכ״ כ רבינ ו ירוח ם בנ״ ב ח״ ז בש ם רש״ י וכנרא ה שלז ה
כיון הראב״ ד שכת ב שיבו ש הו א ז ה ואע״ פ שתפ ס בנהר ג ז ה שהעיד ו עלי ו תחנ ת הנב א נק ט ומיי- ו רבינ ו ירוח ם כת ב שכדבר י רבינ ו נרא ה עיקר . ואפש ר לת ת טע ם לדבר י
רבינו דל א אמרינ ן כאש ר זמ ם ול א כאש ר עב ה אל א היכ א דהרג ו ע ל פיה ם משו ס דגדו ל עונש ם מנשו א אי ן ראו י לת ת לה ם מית ת ב״ ד שתכפ ר עליה ם אל א ראו י להני ח 1 שיהי ו
נדונין אח ר מית ה בעונשי ם נוראי ם דוגמ א לדב ר נות ן כ ל זרע ו למול ך שהו א כטו ר מ ה שאי ן לומ ר כ ן בהלק ו ע״ פ עדות ם . ועו ד י״ ל טע ם אח ר שמאח ר שאלהי ם נצ ב בעד ת א ל
אילולא שהי ה חיי ב ז ה מית ה ל א הי ה מני ס הקב״ ה להסכי ם שתאב ד נפ ש אח ת מישר י, ל ומאמ ר ש ני ח הקב״ ה לב״ ד שיסכימ ו להרו ג א ת ז ה ונהר ג סיי ב מיס ה הי ה הילכ ך א ץ