NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 722

Section 722

דסלגינן דיבור א וכל ל גדו ל בידינ ו דהלכת א כווהי ה לגב י אבי י ואח ר של א פס ק ש ם הגמר א כאבי י אלמ א ל א כביר א לי ה דרב י איל א דל א דמי א הא י פלוגח א לה ך דלגב י כות ב כ ל

נכסיו לעבד ו נה י דלגב י נכסי ם בע־נ ן קיו ס אב ל לגב י ענ ד עצמ ו ל א בעינ ן משו ס דהו י ככות ב בשט ר אמ ד הרינ י משחר ר פלונ י עבד י והרינ י נות ן נכס י במחנ ה לאי ש פלונ י דלגב י עב ד
ודאי ל א בעינ ן קיו ם והכ י נמ י כיו ן דמתחל ה עב ד ועכשי ו ב ן חורי ן ובע ל נכסי ם בבחינ ת עצמ ו הו י כאומ ר הרינ י משחר ר פלונ י עבד י וכבחינ ש הנכסי ם הו י כאומ ר נכס י נתוני ם
לאיש פלונ י דה א פני ם חדשו ת בא ו כא ן והו ה לי ה חר י עובד י בחר י גופ י דפלגינ ן דבור א אב ל כשכת ב כ ל נכסי ו לש. י בנ י אד ם כחמ ד כלומ ר שכת ב כ ל נכס י נתיני ם לפלונ י ולפלונ י
שהוא מעש ה אח ד בשנ י גופי ם ל א פלגינ ן דיבור א ופשיט א דכגמר א דיד ן קי״ ל ול א כרב י איל א ולפ י שיט ה ז ו פשו ט הו א שאיל ו כת ב שד ה פלוני ת נתונ ה לפלונ י ושד ה פלוני ת לפלונ י
שלאותו שה ם כשרי ם נ ו מהני א מחנ ה שהר י שנ י מעשי ם כשנ י גופי ם ה ס וכיו ן שרבינ ו כת ב די ן ז ה כ ך אנ י מכרי ע לומ ר שז ה דע ת רבינ ו ומכא ן למד ו וכת■ : בעיטו ר דמסהבר א
דירושלמי בנכסי ם שא ץ מומלקי ן אב ל מוחלקי ן כשרי ם לשאינ ו קרו ב . אב ל בעב ־ המבי א גיט ו וכתו ב ב ו עצמ ך ונכס י קנויי ם ל ך פלגינ ן דיבור א . אמ ר כ ך מצאת י שכת ב הרא״ ש ספ״ ק
דמכות ורבינ ו יוא ל הלו י כת ב הלכ ה כר״ י וכת ב דרבינ ו לי ת לי ה ההו א דירושלמ י דמדמ י לה ו אהדד י וסוד ה ר״ י בכות ב כ ל נכסי ו לשנ י בנ י אד ם דמאח ר שה ס פסולי ם לז ה פסולי ם לז ה
וטעמא משו ס דאת י לאיחלופ י בשטרו ת דעלמ א של א יאמר ו קרו ב כש ר להעי ד אב ל בג ט שחרו ר ל א חיישינ ן לאיחלופ י הואי ל וצרי ך לומ ר בפנ י נכת ב ובפנ י נמה ם וכהא י גוונ א אמרינ ן
בריש גיטי ן ובפר ק ב ' דגיטי ן עכ״ ל . ולמדת י מש ש שמ ה שכתבת י דגמר א דיד ן ל א ס״ ל דאת י כהד א דההי א דירושלמ י שיט ה נכונ ה הי א דהכ י כביר א לי ה לרבינ ו יוא ל :

פט״ן א כ ל עדו ת שחב א הנא ה לאד ם וכו׳ . בתר א סר ק חזק ת (ד ף מ״ג ) ואמרינ ן הה ם דל א סג י כשיסל ק עצמ ו מ ן הקרק ע כשיאמ ר די ן ודברי ם אי ן ל י ע ל שד ה ז ו א ו אי ן

לי

משנה למל ך

ה וכ ן א ם נעש ה וות ט וט ׳ . עיי ן בתשובו ת מהרימ׳ ט מ״ א ס״ ס ע״ ט נמ׳ ש ומוק י ל ה כשהומו ץ
כתב יד ו בב״ ד קוד ם שנעש ה גזל ן וקוד ם שנעש ה חתנ ו . וז ה אינ ו דגב י חתנ ו אי ן אנ ו צריכי ן
שיוחזק נב׳ ד קוד ם דדוק א בגזל ן א ו נוג ע בדב ר הו א דהיישינ ן דהשת א הו א דחת ס ולכ ך צרי ך שיוחז ק
קולס אב ל הכ א לא ו משו ה הא י הו א אל א גזל ת הכתי ב הו א הלכ ך א ף אח ר שנעש ה חתנ ו אח־י ם
מעידים עלי ו ודי ו וכ ל ז ה מבוא ר בפר ק מ י שמ ת באות ו פר ק באות ו מקו ם שהבי א . ומ״ ש הר ב ז׳ ל
שיוחזק כת ב יד ו קיד ם שנעש ה חתנ ו אשגר ת ליש ן הו א ול א ד ק בלשונ ו וז ה ברו ר ודו ק (א׳ ה עיי ן
לעיל פ׳י ו מהלכו ת מכיר ה הלכ ה י׳ ) :

( הכות ב כ ל נכסי ו כו ׳ . ירושלמ י הביא ו הרי״ ף פ׳ ק דמכו ת . וכת ב מר ן בב׳ ה (סי ׳ נ׳א ) דה׳ מ
בשלא נסתל ק אות ו שהעדי ם פסולי ם ל ו אב ל א ס נסתל ק כשרי ם לאות ו שהעדי ם רחוקי ם
לו כ״ כ הרמג׳ ן והרא׳ ש ע׳ כ והר ב ש׳ ך תמ ה עלי ו . שו ב ראית י בתשובו ת הרשב׳ א ח׳ ג סי ' רל׳ ו

דסילוק ל א מהנ י בדי ן ז ה משו ם דאי ן סילו ק מיעי ל להכשי ר א ת השט ר שכב ר נפס ל ומר ן ז״ ל פס ק לדיני ס בשלחנ ו וצ״ ע : כת ב היא׳ ש בחשונו ת כל ל ג ׳ סינו ן י׳ ג וכ ל זמ ן של א נסתלק ו כ ל הצווא ה בטל ה

כההיא דירושלמ י כו׳ . ודברי ו נפלא ו ממנ י דאי ן משו ה די ן נמצ א אח ד קרו ב א ו פסו ל לפסו ל מהמ ת נגיע ת בע ל דב ר דכ ל שהו א משו ס ממו ן הו י כבע ל דב ר עצמ ו ול א בהור ת עדו ת הו י אב ל עדי ם פסולי ם משו ם

קורבה עדי ם מיקר ו . שו ב ראית י להר ב בעה׳ ת שע ר נ׳ ח ח׳ ד שכת ב נמ י כדבר י הרא״ ש וצ״ ע ועיי ן בהריב׳ ש סי ' קצ׳ ה שכת ב הס ך מז ה . (א׳ ה עיי ן לעי ל פ׳ ה מהלכו ת אל ו הלכ ה ד׳ ) ;

פט״ו א כ ל עדו ת שתב א הנא ה וכו ׳ . בחשיבו ת הרא׳ ש כל ל ו ' סי ' כ ' כת ב שאינ ו יכו ל להעי ד ל א לזכו ת ול א לחוב ה דאי ן חילו ק בעדו ת הפסו ל פסו ל לכ ל . ודבר י תימ ה ה ם דכ ל נוג ע בדב ר ל א מיפסי ל

מלא משו ם בע ל דב ר וכשמעי ד לחובת ו כש ר ככ ל אד ם ונאנזני ם נמ י לחו ב כעדות ם לקה ל . וזכורנ י שראית י לאח ד מגדול י המורי ם (א״ ה המצאנ ו בב׳ י סי ' ל׳ ז ס׳ ז ד׳ ה מצאת י כחו ב ,

לחם משנ ה

ז הכות ב כ ל נכסי ו לשנ י בנ י אד ם וכו ׳ . הר ב הנמוק י נכו ף פ״ ק דמכו ח כה כ בש ם
הרמ״ה דדקד ק מההו א עובד ה ש ס (ד ף ז׳. ) דסילע י וטובי ה קרע י דטרב א
הוו דאמ ר ש ם טעמ א דא י ליתי ה ללו ה בח ר ערב א אזי ל משמ ע ה א לא ו הכ י כשרי ם
אלמח כת ב נכסי ו לשנ י בנ י אד ם והעדי ם קרובי ם לז ה ורחוקי ם לז ה כשרי ם להעי ד
לרחוק ע״ כ וז ו קושי א ע ל רבינ ו שכוג ר בהפ ך . ונ״ ל להר ן ההי א עובד א דאייר י בעד י
הלואה כדפירש״ י ז״ ל דבא ו להעי ד שז ה לו ה מז ה ויצ א ער ב ובה א ודא י סבר א הו א
דלהימנו לגב י לו ה אליב א דכ״ ע וכדכת ב הרמב״ ן ז״ ל הטע ם בספ ר המנחמו ת וז״ ל זכ י

העדים

מגדל עו ז

עד השו ד לזיי ף . בבב א בחר א שי ק י ש נוחלי ן : שעי ר שי ש ב ו שנ י עדי ם בלב ד ע ד מזויי ף מתוכ ו .
בהלכות ר׳ י אלפ ס ז׳ ל פ״ ק דמנו ח גש ם גאו ן ז״ ל : הכות ב כ ל נכסי ו לשנ י בנ י אד ם כו ׳ ע ד
סוף הפר ק . בהלכו ת ר׳ י אלפ ס ז׳ ל פ״ ק דמכו ח :

פט י ו כ ל עדו ס שחב א הנא ה לאד ם כ1 ׳ ע ד וכ ן לוק ח ראשו ן וכו ׳ ע ד שיגנ ה ממנ ה :

ועיין

הגהות מיימוניו ת

[ג] בירושלמ י גרסינ ן והביא ו ב>י.לם ס במס ׳ סנהדרי ן ובס׳ ה מנין , של א יהי ו הערי ם קרובי ו
זה לז ה מפנ י שא ם הוזמ ו אי ן נדרגי ם ע ד שייומ ו שניה ם ומני ו של א יהי ו העדינ ז קרובי ם
לדייני: , מפנ י של א ירצ ה הדיי ן לקב ל הומ ה ע ל קרוב ו ותו ת לי ה עדו ת שא י את ה יכו ל
להזיטח ומני ן פסו ל קרובי ם כדייני ם כס ו בעדי: ׳ אמר ה תור ה הרו ג ע ל פ י עדי ם והרו ג

על

מז 93

^"רדב׳׳ז(מכ״י ) שופטי ם . הלט ת עח ת פט״ ן כפ ף משנ ה

ומה יועי ל הסילו ק וה א נעינ ן חמילח ו וסוס ו נכשרו ת כדאיח א לעי ל וחירצ ו דשאנ י הכ א
דססלוחו מצ ד ממו ן כלומ ר דשא ר פסול י עדו ת גזיר ח הכחו ג הו א אכ ל הנ א ססול ו מסנ י שהו א
נוגע בדב ר וכיו ן שנסתל ק נסתל ק ודע ת רבינ ו כ י היכ י דמועי ל סילו ק בדייני ם מועי ל בעדים .
ו׳" א דאי ן מועי ל סילו ק בעדי ם ומיית ו ראי ה מדל א משתמי ע בח ד דוכת א לומ ר וליסחלק ו
בי הר י מינייה ו וליסהד ו . ולדיד י ה א לא ו ראי ה

לי עס ק ב ה א ו יד י מסולקו ת הימנ ה דל א אמ ר כלו ם ע ד שיקנ ו מיד ו והקש ו בחוס&ו ח
דהא בעינ ן חמלת ו וסופ ו בכשרו ת כמ ו שנתבא ר פי״ ד והכ א הו י תחלח ו בפסלו ת והו י
כמו קרו ב ונתרח ק ותירצ ו דל א שיי ך חמלת ו בפסלו ח הכ א כי ק שאי ן פיסול ו תלו י בנו ף

אלא בממו ן :

שלהם. בריית א

היא דאמרינ ן אי ן דני ן בדיינ י אות ה העי ר ואי ן
מביחין ראי ה מאנש י אות ה העי ר ואריש א פרי ך
וליסתלקו תר י מינייה ו ולדיינ ו וה״ ה אסיכ א
ובמאי דמתר ן אדייני ם מתר ץ אעדיס :

ב כנ י העי ר וכו ׳ . ג ס ז ה ש ם ומדבר י
רבינו נרא ה דאסי ׳ א ם י ש לה ם
ס״ח אח ר טו ב מז ה שנגנ ב הי ן מועי ל הסילו ק
שא״א של א יקרא ו ג ט בז ה וה ם שומעי ן ונמצא ו
נוגעים'בדב ר :

ג האומ ר תנ ו סנ ה לעני י עיר י וכו ׳ . ג ס

זה ש ם ושקי ל וטר י ב ה הת ם

ומסיק לעול ם כדקהנ י עניי ם ממ ש ובעניי ם
דרמו עלייה ו וה־כ י דמ י א י דקי ן לה ו ליתב ו

תרי מינייה ו מא י דקי ן לה ו ונידיינ ו הב״ ע

דלא קי ן לה ו וא י בעי ת אימ א לעול ם דקי ז לה ו
וניחא לה ו כיו ן דרוו ח רוו ח , ומ״ ס א ם העניי ם
לא רמ ו עלייה ו דבנ י העי ר כאש ר הו א היו ם
בירושלים שאי ן העניי ם מתפרנסי ם אל א ממ ה
ששולחים קהלו ת מוצ ה לה ק נרא ה דסילו ק
מועיל :

ד קרק ע שבי ן שנ י שוהפי ן וכו ׳ . כיו ן שקב ל
עליו כ ל האחריו ת שו ב אינ ו נונ ע
בדבר . וא״ ח אכת י נוג ע הו א דל א ניח א לז ה
דליהוי עלי ו תרעומ ת . וי״ ל דל א נפס ל לעדו ת
בשביל הנא ה ז ו א״ נ כיו ן דמתנ ה יהי ב לי ה
לא ש ה לי ה תרעומת :

ה העור ר ע ל השד ה וכו ׳ . טעמ א שא ם
יטול המערע ר א ת הקרק ע נוט ל
אותה ע ם פירוחי ה אב ל אינ ו נועי ל הסירו ת

לפיכך בנ י העי ר שב א מערע ר לערע ר עליה ם במרח ץ
או ברחו ב ש ל עי ר . אי ן אח ד מבעל י העי ר מעי ד בדב ר
זה ול א ד ן [א ] ע ד שיסל ק עצמ ו בקני ן גמו ר ואח ר כ ך
יעיד א י ידץ• * ב ^בנ י העי ר שנגנ ב ספ ר תור ה שלה ן
הואיל ולשמיע ה הו א עשו י שא י אפש ר לאד ם לסל ק עצמ ו
ממנו אי ן דני ן בדיינ י אות ה העי ר ואי ן מביאי ן ראי ה
מאנשי אות ה העי ר וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : ג האומ ר תנ ו
מנה לעני י עיר י אי ן דני ן בדיינ י אות ה העי ר ואי ן מביאי ן
ראיה מאנש י אות ה העי ר . במ ה דברי ם אמורי ם כשהי ו
העניים סמוכי ם עליה ם ופוסקי ן עליה ן צדקה . אפיל ו
אמרו שני ם מאנש י אות ה העי ר אנ ו נת ן דב ר הקצו ב
עלינו ונעי ר אי ן שומעי ן לה ם . שהנא ה הו א לה ם שיתעשר ו
עניים אל ו הואי ל וה ן סמוכי ן ע ל בנ י העי ר וכ ן כ ל כיוצ א
בזה : ד קרק ע שבי ן שנ י שותפי ן שב א מערע ר להוציא ה
מתחת י ד השות ף . [נ ] אינ ו מעי ד לשותפ ו עלי ה אל א
אם סיל ק עצמ ו ממנ ה וקנ ו מיד ו שנתנ ה לשות ף ושא ם
בא בע ל חו ב של ו וטרפ ה מי ד השות ף משל ם ל ו דמי ה
ואחר כ ך מעי ד ל ו עלי ה וכ ן כ ל כיוצ א בזה :־ ה העור ר
על השד ה א ם י ש ב ה פירו ת אי ן הארי ס מעי ד ל ו עליה .
שהרי רוצ ה הארי ס להעמיד ה בי ד בעלי ה כד י שיטו ל
חלקו בפירו ת . וא ם אי ן [נ ] ב ה פירו ת מעי ד . אב ל השוכ ר

ב בנ ל העי ר שנגנ ב ס״ ת

שם ואמר ו בגמר א דכיו ן דלשמיע ה
קאי והו י נוג ע בעדו ת ע ד דאזי ל לעי ר אחר ת
לדור אי ן דני ן ואי ן מעידי ן אנש י אות ה העי ר
עציו :

ג האומ ר חנ ו מנ ה וכו ׳ בד״ א וכו ׳ . ג״ ז
ברייתא וגמר א שם :

ד קרק ע שבי ן וכו ׳ . ש ם (ד ף מ״ב ס אמ ר
שמואל וכו ׳ השותפי ן מעידי ן ז ה
לזה ופרי ך בגמר א (ד ף מ״ג ) אמא י נוגעי ם
בעדותן ה ן כלומ ר דכ ל זמ ן של א חלק ו לגמר י
אס יעו ל מערע ר מ ן השד ה יפסיד ו שניה ם
ותירצו בשקנ ו מיד ו שסיל ק עצמ ו מכ ל השד ה
והקשו עו ד וכ י קנ ו מיד ו ממ י הו י פי ׳ דסו ף
סוף נוג ע בעדו ת הו א שא ם יב א ב״ ח דידי ה
יטרוף חות ה שד ה שסיל ק עצמ ו ממנ ה א ס
השאר בי ד השות ף אב ל א ס יטלנ ה המערע ר
ודאי ל א יטרו ף ממנ ו והא י הנא ה הי א לדידי ה
דלא ליהו י לו ה רש ע ול א ישל ם ותירצ ו כשקב ל
עליו אחריו ת כלומ ר שא ה יב א ב״ ח דידי ה
ויטרפנה סמנ י ישלסנ ה ל ו דהשת א מא י איכפ ת
ליה להעמיד ה בפנ י ב״ ה ה א לגב י לוק ח נמ י
כיון דמקב ל עלי ה אחריו ת מיקר י רש ע וזה ו
שכתב רבינ ו אא״ כ סיל ק עצמ ו ממנ ה וכו ׳ ושא ם
בא ב״ ח וכו ׳ כלומ ר וג ם קב ל ע ל עצמ ו שא ם
בא ב״ ח של ו וטרפ ה וכו ׳ :

ה העור ר ע ל השד ה וכו׳ . ש ם(מ״ו; ) של ח לי ה
ר״נ ב ר ר ב חסד א לר״ נ ברב י