Section 714

ב לפיכ ך אי ן מוסרי ן עדו ת לע״ ה . בפסחי ם ס׳' פ אל ו פוברי ן (ד ף מ״ט: ) ח״ ר וכו ' אי ן מוסרי ן עדו ת לע״ ה ואי ן מקבלי ן ממנ ו עדו ת ובחגיג ה פר ק חומ ר נקד ש אמא י דחני א
י״ר יו ט מפנ י מ ה הכ ל נאמצי ם ע ל מהר ש יי ן ושמ ן כ ל ימו ת השנ ה כד י של א יה א כ ל אמ ד ואח ד הול ך ובונ ה במ ה לעצמ ו וכו ׳ קמ ר ר ב פפ א כמס ן מקבלי ן החילנ א

פהדוהא

לחם משנ ה

דהא ראמ ל ר ׳ הוד ה אע:ת י צז.( ן שאי ן ל ו אומנו ס וכו ׳ ל א קא י אל א אריש א דהיינ ו לעצמ ו אמ ר ר ב פס א כמא ן מקבלינ ן סהדוה א מע ם האר ן כר ׳ יוס י ע״ כ ומדחיר ן רגי ט

כאן כ ן ההי א דר ׳ יוס י כדכתיכנ א משמ ע דפס ק כר ׳ יוס י וכ ן נרא ה דמחניחי ן דפר ק
חומר בקד ש מוקמינ ן ל ה כוותי ה והי א הילכש א דרבינ ו פסק ה בפר ק י״ ב מהלכו ח שא ר
אבות הטומאו ת וכיו ן שכ ן קש ה אי ך כת ב בפר ק י״ א מהלכו ת מטמא י משכ ב ומוש ב כב ר
ביארנו שעמ י האר ן נאמני ן ה ן ע ל סהר ת פר ת החטא ת שמפנ י חומרת ה אי ן מזלזלי ן ב ה
וכן נאמני ן ה ן ע ל טהר ח יי ן ושמ ן ש ל נסכי ם א ם אמ ר טהו ר הו א הר י ז ה בחזק ת נהר ה
מפני חומרת ו ונזהרי ן ב ו וכיוצ א בז ה כת ב בסו ף סר ק י״ ג מהלכו ת פר ה הכ ל נאמני ן ע ל
טהרח החטא ת ואפיל ו עמ י האר ן מפנ י חומרת ה משמ ע דאחי א כרבנ ן והיינ ו דאיצטרי ך
להך טעמ א שנזהרי ן מפנ י חומרפ ה דלר ׳ יוס י ל א הו י טעמ א אל א משו ם איב ה וכ ן סוג ר
רבינו שמשו ן פר ק ה ׳ דפר ה משו ס טעמ א דר ׳ יוס י וקול י י ש לומ ר דרכינ ו סוב ר דחרח י
בעינן טעמ ס דמפנ י חומרת ה נזהרי ן וטעמ א דאיב ה ומשו ס דנזהר ץ ךופנ י חומרח ה לחו ד
לא סג י דאינ ן זהירי ן כ ל כ ך וא י משו ס טעמ א דאיב ה לחו ד ל א סג י כיו ן דאינ ן זהירי ן
לכך צריכ י חרווייה ו ורבינ ו ל א חש ש לכתו ב אל א טעמ א דזהירו ת מפנ י המומר א שהו א

עיקר הטע ם :

ג נמצא ת אומ ר וכו ׳ . כלומ ר לפ י מ״ ש שצרי ך שיוחז ק בדר ך אר ן משמ ע דע ל הסת ם
אמרינן שאינ ו מוחז ק בכשרו ת וידיע ת ההפכי ם אמ ד א״ כ מינ ה דבחחל ה
הוא בחזק ־ כשרו ת ע ד שיפס ל : ,

לפיכך

הגהות מיימוניו ת

זה לי א הו י אסמכת א ומיה ו בנ י אד ם המשח ר,י ן בקוני א באמנ ה אר״ י דאי ן חיי ב לישני ם
דבמה יקנ ה דאפיל ו למ״ ד לא ו אסמכת א הי א היא ך ירןג ה בדברי ם בעלמ א בל א שו ם קני ן
כשביל שנוצ ח חביר ו והוד ה רבינ ו אליה ו לדבר י ר׳ י אב ל ר׳ ת ל א הוד ה ל ו וכ ן 6יר ש
ככפר היש ר דמההו א כעט א ל א חשבינ ן לי ה אסמכת א דמנ ו רא י בע י למקנ י א י נצ ת

משתק בקובי א וככלל ו הו י פסול י יוני ם דקא י נמ י עלייה ו וטעמ א לאינ ך מיחסר י משו ס
גזל א ו משו ם פירו ת אב ל הג י דל א מיתסר י אל א משו ם שמי ן עוסר,י ס בישוב ו ש ל עול ם
בעינן של א יה א לה ם אומנו ת אחר ת אל א הו א וכו ׳ וכא ן נרא ה דכה ב דאי ת לי ה לרכינ ו
ד: א דכוחי י שביעי ת אסורי ם כשאי ן ל ו אומנו ת אל א הו א ול א ידעת י מ י דוחק ו בכ ך
והיכן ר:: ה ברכינ ו כ ן דא י משו ס שכת ב שיושבי ם בטלי ם כב ר כת ב הו א עצמ ו לקמ ן
למה כת ״ כ ן של א נאמ ר שה ם מפירו ת שלפנ י שביעי ת :

ה אי ן מ שרי ן עדו ת לע ם האר ! וכו׳ . נרא ה דרבינ ו הל ך לשיט ת הרי״ ף

ז״ל רב ו בהקש ה בפר ק אל ו עוברי ן (ד ף מ״ט: ) ההי א דהגיג ה
בפרק חומ ל בקד ש (ד ף ע״ב. ) ותיר ץ דההי א דחגיג ה אייר י שידו ע שי ש ל ו דר ך אר ן
וההיא דפר ק אל ו עוברי ן בסח ס ע״ ה שאי ן ל ו אפיל ו דר ך אר ן וקשי א ל י ע ל רבינ ו
דכפרק חומ ר בקד ש אמר ו ע ל מחניתי ן דחומ ר בקוד ש מבתרומ ה מטבילי ן כלי ם כתו ך
כליה לתרומ ה אכ ל ל א לקד ש אמ ר שנתנ ו ש ס טעמי ם בגט ׳ בקד ש מא י טעמ א ל א הקש ו
שם כסו ף הסוני א א י הכ י תרומ ה נמ י ותירצ ו במסקנ א מפו ם איכ ה ואמר ו ש ם מא ן
תנא דמיי ש לאיב ה ר ׳ יוס י הו א דחני א אמ ר ר ׳ יוס י מפנ י מ ה הכ ל נאמני ן ע ל טהר ת
יין ושמ ן כד י של א יהי ה כ ל אח ד ואח ד הול ך ובונ ה במ ה לעצמ ו ושור ף פר ה אדומ ה

מגדל עו ז

פיייא מ י שאינ ו ל א במקר א כו ׳ ע ד העבירו ת שבא ו לידו . סו ף ס׳ ק דקדושי ן(ד ף מ׳ ) : ליפיכ ך אי ן
מוכרין עדו ת לע ס האי ן כו ׳ ע ד ול א במשנ ה . בסוט ה סר ק הי ה נוע ל (ד ף כ ׳ וכ״ב ) :

נמצאר, אומ ר כ ל ת׳ ח כו ׳ ע ד הול ך בדרכ י הישרי ם , בתשוב ת הגאוני ם )' ל :

גמר ומקנ י ה״ נ אסיא ו כני א הני ן ושו ב
דיש מקומו ת דבדברי ם בעלמ א קנ י כמ ו

תביעה ז ה ע ל ז ה וה ם קבל ו עליה ם כ ך

מצא רב י שהניד . רי ת בספ ר היש ר דההי א דהטר ו ז ה א ת ז ה ד־ל ל דם ׳ במ ה מדליקי ן דהקנ ו ז ה א ת ז ה דא י ל א הקנ ו ליחדר ו בה ו דא ע נ
נאמן על י אב א נאמ ן על י אבי ך כו ׳ דבאת ן ל ך מחלוק ת וכ ן דו ר ל י בחי י ראש ך ואינ ו יכו ל לחזו ר ב ו הת ם די ן הו א שיועי ל כיו ן ש ש לה ן
עליהם כ ך זנ ת הדי ן ול א דמ י לר,ינ א דאי ן ל ו עלי ו שו ם חביעד . לשו ן התום ׳ בפר ק הרבי ת ועי ׳ בהלכו ת טביר ה פר ק י״ א ע כ ;

הרדב״ז(טנ'') שופטים , הלכו ת עדותפי״ א מףטשנו ! מ ג 85

ד וכ ל מ י שיקי ל וכו׳ . חני א ס ׳ אל ו עוברי ! שש ה זכרי ם נאמר ו במ ם האר ן 6 ץ מוסרי ן
להס עדו ת ואי ! מקבלי ! מה ם עדו ת וכב ר כתבת י ראי ה בע״ ה סת ם של א הוברר ה
חזקתו וכיו ! שאינ ו ראו י להעי ד נמצ א הדיי ! שקבל ו מוצי א ממו ! של א כדי ! וא ס יב א לדיי !
קבלה עדו ת ממקו ם אח ר צרי ך שיד ע מ י ה ם מקבל י העדו ת דאע״ ג דקי״ ל ל א חיישיג ! לב״ ד
שועי! וב י דינ א בת ר נ י דינ א ל א בדק י ה״ מ
בי דינ א דידע י וסבר י אכ ל ס ם מקבל י העדו ת
עמי האר ! ששיע א דאי ! קבלת ם כלו ם כ י שמ א
קפלו עדו ת ע״ ה כמות ם ולכ ך ^צרי ך של א
יסמוך ע ל כ ל קבל ת עדו ת שהב א לפני ו ויעש ה
מעשה ע ד שיחקו ר ע ל הדב ר . והארכת י בז ה
לסי שראית י בנ י אד ם סועי ! וכו ׳ :

ן- ן- ן ה ב;!יי ! פסולי ! לעדו ת וכו ׳ . ספ״ ק
" דקדושי ! ת'' ר האוכ ל בשו ק דומ ה
לכלב וי״ א פסו ל לעדו ת אמ ר ר ב איד י ב ר
אבי! הלכ ה כי״ ח וכת ב רש״ י הוחי ל ואי !
מקפיד ע ל כבוד ו אינ ו בו ש לזלז ל עצמ ו וליפס ל .
ור״ת פיר ש דאוכ ל פ ת אב ל אוכ ל פירו ת
בשוק אינ ו נפס ל וי״ מ שחוש ף פחו ת משו ה
פרוסה ודר ך כל ל כ ל שעוש ה דברי ם ששא ר בנ י
אדם מתבייש ץ לעשו ת והו א אינ ו חוש ש לגוש ת
ולא לבזיו ! הר י הו א פסו ל וז ו כוונ ת רש״ י
ורבינו ז״ ל : ומכל ל אל ו האוכלי ! וט ׳ . ס ׳
;ה בור ר אמ ר ר ב נ ר,מ ! אוכל י דפ ר אח ר
פשולים לעדו ת ה״ מ בפרהסי א אב ל ב,ינע א
לא ובפרהסי א נמ י ל א אמר ! אל א דאפש ר
לאיתזוני בנינע א וק א מבז י נסש־ ה לאיח/ונ י
בפרהסיא אב ל ל א אפש ר חיותי ה הו א :

ו מ ה בי ! פסו ל לעדו ת וכו ' . ש ם הא י מתנה א
דהוו חתימ י על ה תר י גזלנ י סב ר ר ב פפ א
בר שמוא ל לאכשור ה דה א ל א אכרזינ ! על י ה ו
איל רב א נה י דבעינ ! הכרז ה בגזל ! דרבנ !
בגזל! דאוריית א מ י בעינ ! הכרז ה ורש״ י פיר ש
הכרזה גב״ ד ורבינוסוב ר דאי ! כ ל הע ט נמצאי ם
לשמוע ההכרז ה ולפיכ ך מכריזי ! בבת י כנסיו ת
ובבתי מדרשו ת כד י שישמע ו כ ל הע ם :

? ע ד אמ ד נאמ ן באיסורי ! וכו ' . הכ י איח א
בשמימת חולי ! דמומ ר לדב ר אח ד ל א
הוי מומ ר לכ ל התור ה כול ה : אב ל החשו ד ע ל
הדבר וכו ׳ . בפ ׳ שבוע ת הדייני ם ובכמ ה דוכת י
המרינן אי ן אד ם מוש א ול א לו . ומ״ ת ה א
תג! ס ׳ ע ד כמ ה בבכורו ת החשו ד ע ל הדב ר
לא דנ ו ול א מעיד ו וז ו הי א עיק ר השגת ו ש ל
הראכ״ד ז״ ל ו ק השי ג עלי ו פי״ ב מהל ' מעש ר ,
ודעת רבינ ו דה ך מתגי ׳ ר״ מ הי א דאמ ר החשו ד , . .

על הדב ר ל א דנ ו ול א מעיד ו ול א קי״ ל כוותי ה וזה ו מ ה שכתבת י ש ם פלוגת א דר׳׳ מ
ורשב״ג ופס ק תלמוד א הלכת א כרשב״ ג דאמ ר נאמ ! הו א ע ל ש ל מביר ו ואינ ו נאני ן ע ל ש ל
עצמו הילכ ך ה ך סהמ א דפ ׳ ע ד כמ ה ר״ מ הי א ול ח קי״ ל כוותי ה ו ק מ ה שהקש ה
בירושלמי וע ד אמ ד מ י מהימ!וכו ׳ אליב א דר״ פ פרי ך ומשנ י לאוקומ י ככ״עול א קי״להכ י
ומה שההש ה דלעני ן ממי ל מו ם בבכו ר שהו א קנ ס קבע ו הלכ ה כרשב״ ג אי ! ז ו השג ה לרבינ ו

שיוחזק שהו א הול ך בדרכ י הישרי ם : ד וכ ל מ י שיקב ל
עדות ע ם האר ץ טר ם שתהי ה ל ו חזק ה ז ו א ו קוד ם שיבוא ו
עדים ויעיד ו שהו א נוה ג במצו ת ובדר ך אר ץ הר י ז ה
הדיוט ועתי ד לית ן א ת הדי ן שהר י מאב ד ממונ ן ש ל
ישראל ע ל פ י רשעי ם : ה [א ] וכ ן הבזויי ן פסולי ן לעדו ת
מדבריהם וה ם האנשי ם שהולכי ן ואוכלי ן בשו ק בפנ י כ ל
העם וכגו ן אל ו שהולכי ן ערומי ם בשו ק בע ת שה ן עוסקי ן
במלאכה מנוול ת וכיוצ א באל ו שאי ן מקפידי ן ע ל הבושת .
שבל אל ו חשובי ן ככל ב ואי ן מקפידי ן ע ל עדו ת שק ר .
ומכלל אל ו האוכלי ן צדק ה ש ל עכו״ ם בפרהסי א אע״ פ
שאפשר לה ן שיזונ ו בצנע ה מבזי ם עצמ ן ואינ ן חוששי ן .
כל אל ו פסולי ן מדבריה ם : ו מ ה בי ן פסו ל לעדו ת מ ן
התורה לפסו ל מדבריה ם . שהפסו ל מ ן התור ה שהעי ד
עדותו בטל ה אע״ פ של א הכריז ו עלי ו בבת י כנסיו ת
ובבתי מדרשו ת והפסו ל מדבריה ם צרי ך הכרז ה . לפיכ ך
כל עדו ת שהעי ד קוד ם שהכריז ו עלי ו מקבלי ן אות ם . כד י
שלא לאב ד זכו ת הע ם שהר י ל א ידע ו שהו א פסו ל ואי ן
פסולו אל א מדבריה ם : ן [כ ] ע ד אח ד נאמ ן באיסורי ן
אע״פ שהו א פסו ל לשא ר עדויו ת . שהר י רש ע בעביר ה
ששחט שחיטת ו כשיר ה ונאמ ן לומ ר כהלכ ה שחטת י .
אבל החשו ד ע ל דב ר אינ ו נאמ ן ע ל
שלו אב ל נאמ ן הו א ע ל אחרי ם :
ח *לפיכ ך החשו ד ע ל דב ר י ש ל ו
לדון ב ו ולהעי ד ב ו לאחרי ם . חזק ה
אין אד ם חוט א כד י שיהנ ו אחרי ם .
כיצד נאמ ן ע ם האר ץ לומ ר פירו ת
פלוני מתוקני ם הם . ונאמ ן הנחש ד
למכור בש ר בכו ר לומ ר בש ר ז ה
שמוכר

סהדוחא מע״ א כרב י יוס י וסוג ר רבינ ו דבחגיג ה מייר י בע״ ה שי ש ל ו דר ך אר ך ומצו ת
אבל אינ ו ל א במקר א ול א במשנ ה ובפסחי ם סייר י בסת ם פ״ ה דסתפ ו הו א דליתי ה ל א
במקרא ול א במשנ ה ול א בדר ך אר ן :

ה וכ ן הבזויי ! וכו ׳ ואוכלי ס בשו ק בפנ י כ ל הע ם . ספ״ ק דקדושי ! (ד ף מ׳; ) ח״ ר

האוכל בשו ק הר י ז ה דומ ה לכל ב וי״ א פסו ל
לעדות אמ ר ר ב איד י ב ר אבי ! הלכ ה כי״ א
וכתפו בסוס ׳ דדוק א אוכ ל פ ח פסו ל אב ל ל א

השגת הראב״ ד

*לפיכך החשו ד מ ל דנ ר וכו ׳
עד ואי ! אימ ה (הפסד ) רומו !
עליהם . א׳ א 1 ה אינ ו ק ומשנ ה
שלמה הי א במסכ ת דמא י ס״ ד
הלוקח פירו ש ממ י שאינ ו נא;י !
על המעשרו ת ושכ ח לעשר ן שוא ל
לו נשב ה ואוכ ל ע ל פי ו חשכ ה
מוצ׳ש ל א יאכ ל ע ד שיעש ר וא י
קשיא ל ך פסק א אמריס י הנכנ ס
לעיר

אוכל סירו ת א״ נ ל״ ש פ ח ל״ ש פירו ת חל א
אם חוש ף ואוכ ל הו א דסיפסי ל וכגו ! שאי ! נ ו
שוה פרוש ה א ו שאינ ו מקפי ד עלי ו דא י ל א
סיפוק ל י משו ס גז ל והכדה ס בז ה ה א דאמרינ ן
בירושלמי ר״ ש ברב י הו ה אכי ל בשו ק חזיי ה ר״ מ
(אמר לו ) חי ! שב ח לתלמי ד לאט ל בשו ק משמ ע
ד;אח ר אי ! קפיד א והיינ ו באוכ ל פירו ח א ו
באינו חוש ף ואפ״ ה אי ! שב ח לת״ ח ורבינ ו סת ם
דבריו ואי ! בה ם הכר ע א״ נ שרבינ ו סוב ר דה א
דאמרינ! פסו ל לעדו ת היינ ו באוכ ל בפנ י כ ל
העם אב ל א ם אוכ ל בשו ק שאי ! ב ו רו ב ע ם
אלא קצ ת עוברי ם ושבי ס ל א מיפסי ל מש״ ה
והייט ההי א דירושלמ י מ״ מ אינ ו שנ ח לת״ ח :
וכגון אל ו שהולכי ם וכו ׳ : ומכל ל אל ו האוכלי ם
וכו׳ . סנהד ׳ סר ק ז ה בור ר (ד ף כ״ו: ) אמ ר
ר״נ אוכל י *צדק ה ש ל העכו״ ס בפרהסי א
פסולים לעדו ת והו א דאסש ר לי ה לסיתזונ י
בצנעה ומבז י נפשיה :