NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 711

Section 711

חייב מלקו ת כיו ן שלק ה חז ר לכשרות ו כמבוא ר פר ק י״ ב וכ ל של א לק ה ודא י שאינ ו נכש ר
אפילו נת ן כמ ה ממו ן אב ל כשהוז ם בעדו ת ממו ן שהו א משל ם ואינ ו לוק ה סד״ א כיו ן
ששלם הממו ן הוכש ר קמ״ ל דל א דומי א דגנ ב וחמכ ן וכמ ו שיתבא ר פי״ ב מהלכו ת אל ו
מאימתי חזר ת מלו י ברבי ח וכו ׳ והח ס כשהמזיר ו ממו ן האיסו ר ואפ״ ה ל א מתכשר י כיו ן דעדי ם דחמ ס נינה ו ע ד שיעש ו תשוב ה : וכואיכת י הו א נפס ל וכו ׳ . בב״ ק פ ׳ מרוב ה (ד ף
ע״ב:) ובסנהדרי ן פר ק ז ה בור ר (ד ף כ״ז ) פלוגח א דאבי י ורב א ואיפסיק א הלכח א כאבי י שז ו אח ת משמועו ת יע״ ל ק:״ ס וטעמ א דלמפר ע הו א נפס ל מפר ש הת ם דמההו א שעת א

דאסהיד

לחם משנ ה

ג א ו שלב ש שעטנ ז שהו א שו ע א ו טוו י א ו נו ז הר י ז ה פסו ל לעדו ת מ ן התור ה וכו ׳ . צב ע הבג ד לאיסור ו הו י מ ן התור ה משו ם די ש ב ו חו ט ש ל כלאי ם וקי״ ל דהכלאי ם אי ן

הרב כ״ מ בסו ף הלכו ת כלאי ם העל ה מדבר י רבינ ו לטוו י לחודי ה ל א סג י אל א
שיהיה עמ ו ארו ג וכ ן נרא ה מלשו ן רבינ ו שכת ב ש ם טרפ ן וטו ה מוח ן כאח ד ואר ג בג ד
ממווי ז ה ה״ ז כלאי ם כו ׳ ונת ן ש ם טע ם לחל ק בי ן טוו י לשו ע ונו ז דטוו י לחודי ה ל א
סגי מ ה שאי ן ק באינ ך וקש ה לדברי ו מהכ א להב א כת ב בהדי א דמ י שלב ש בג ל שהו א
או שו ע א ו טוו י א ו נו ז פסו ל מ ן התור ה משמ ע דטוו י לחוד א פסו ל מ ן ההור ה . עו ד
קשה ל י כוב א בדבר י רבינ ו במ ה שכת ב כא ן א ו שלב ש בג ל צמ ר שאב ל ט מו ט ש ל פשת ן
וכיוצא ב ו הר י גז ת פסו ל מדעריה ם דש ם באות ו הפר ק כת ב בג ד צמ ר שאב ל ב ו חו ט
של פשת ן וכו ׳ הר י ז ה ל א ימכרנ ו לעכו״ ס וכו ׳ וכיצ ד תקנ ת בג ד ז ה וכו ׳ וא ס ל א ניכ ר
הרי ז ה מוה ר שמ א נשמ ט והל ך ל ו שהר י בד ק ול א מצא ו וכב ר ביארנ ו בהלכו ת ביאו ת
אסורות ככ ל איסו ר ספיקו ת מדבר י סופרי ם ולפיכ ך היקל ו בספ ק ע״ כ , משמ ע דכוונס ו
לתת קע ס דלמי י אנ ו אומרי ם דכשצבע ו שהי א מות ר א ס ל א ניכ ר משו ם דהו א ספ ק א ס
היה ב ס א ם ל א הי ה ש ם ואע״ ג דת ם הי ה ש ם הו י איסו ר מ ן התור ה עת ה שצבע ו ול א
ניכר נול ד לנ ו ספ ק הא ס הי ה ש ם ואיסור א הו י מדרבנ ן דכ ל ספ ק ש ל חור ה הו י איסור ו
מדברי סופרי ה וכ ך הי ה ל ו בספ ק ז ה וכ ן הבי ן דברי ו הר״ א ז״ ל והשיג ו דמ״ מ ה א
קי״ל דספ ק לאוריית א להומל א והר ב כ״ מ הלי ן ש ס בע ד רבינ ו נרא ה לפ י ז ה דא ם ל א

לו שיעו ר וכדכת ב רבינ ו לעי ל ברא ש הפד ק והלובש ו עוב ר איסו ר ש ל הור ה וא״ כ אין ־
כתב כא ן רבינ ו דאישור ו הו י מדרבנ ן . ואפש ר לפר ש דבר י רבינ ו דמ ה שאמ ר בג ד שאג ד
בו ח.־ ט ש ל פשת ן אינ ו שידענ ו בודא י שה, א בבג ד אל א שאינ ו ניכ ר אל א שהו א ספ ק א ס
הוא ש ם א ו ל א ולכ ך התיר ו ע״ י הנגיע ה דכיו ן דבחחל ה י ש לנ ו ספ ק א ס הו א ש ם
אין איסור ו מתחל ה אנ א מדבר י כופרי ם דכ ל ספ ק ב ל הור ה מדבר י סופרי ם הו א וכיו ן
שכן היכ א שי ש ל ו ריעוה א אחרית י שצבע ו ואינ ו ניכ ר א ז מקלינ ן כיו ן דקוד ם הצביע ה
לא נאס ר אל א ע ל הספ ק ומ ה שאמ ר לפ י ז ה כב ר ביארנ ו שכ ל איסו ר ספיקו ת מדבר י
סופרים ר״ ל קוד ם הצביע ה ל א נאס ר אל ה ע ל הספ ק והו א מדבר י סופרי ם ולכ ך הקל ו
אמר כ ך בצביע ה ואע״ ס שהר״ א ז״ ל ל א הבי ן כ ן ש ם בדבר י רבינ ו וכ ן הר ב כ״ מ נפר ש
כן כד י להסכי ם דברי ו שבכא ן ע ם מ״ ש ש ם ול א הו י איסור ו אל א מדרבנ ן וע ם ז ה נסתלק ה
ההשגה שהבי ג הר״ א ז״ ל ע ל רבינ ו שס :

ד הואי ל ולוקמי ן ממו ן שאינ ו שלה ם בחמכ ז וכו ׳ . וא״ ה לו ה ברבי ת אמת י מיפס ל
הא אינ ו לוק ה כלו ם אדרב א נות ן . וי״ ל כדכת ב הרא״ ש בפסקי ו פר ק ז ה
בורר וז״ ל פנ ס הלו ה מהמ ת חמו ד ממו ן שהו א צרי ך למעו ת לעשו ת ב ו צרכי ו עוב ר הו א
על לא ו דל א תשי ך ע״ כ ; שנאס ר כ י יקו ם ע ד חמ ש . הקש ה הל ב כ״ מ דה א קי״ ל

כאכיי

משנה למל ך

פ״י ב איזה ו יש ע כ ל וכו ׳ , (א״ ה עיי ן מ׳ ש הר ב המחב ר פ״ ד סהלכו ס מלי ס ולי ס הלכ ס 1׳ ) :

הגהות מיימוניו ת

[א] כאבי י ודל א ברר א דאמ ר להכעי ס בש ר דהכ י עסק ה חלמוד א הלבת א כאבי י וד! א
דאיתותב אבי י סה א דתנ ן א ל חש ת רש ע ע ד א ל תש ת חמ ם ע ד אל ו הגזלני ן ומלו י
רביות ומוק י ל ה תלמוד א כר ' יוס י אנ ן סת ם ל ן חנ א כר ׳ מאי ר בדאית א הת ם וז ו הי א
ט׳ ש ל יע׳ ל קג״ ם ט ' דטומ ר . והנ ח באניאס, : עס ק ברכ א ול א הכינות י למה :
[ג] נהגוו ל קנז א אמ ר ר ב איד י ב ר אני ן אמ ר ר ב חסד א הנופ ר בנילו ה כש ר לעדו ת כעקרו ן

מגדל עו ז

מרובה (ד ף ע׳ב ) ובסנהדרי ן פר ק ז ה בור ר : ואי ן צרי ך לומ ר ע ד כש ר ע ד א ל חש ת יק ־ ע ס רש ע .
בשבועות שר ק שבוע ת העדו ה (ד ף ל׳ ) : איזה ו רש ע וכו ׳ ע ד פחייני ן עלי ה מלקו ת . בסנהדרי ן פר ק
זה בור ר (ד ף כ׳ ה כ׳ז ) : וכב ר נתבאר ו בכל ל מצו ה ומצו ה ע ד יורבריה ם . סר ק י״ ע דהל ׳ כנהדרי ו
הוא ז ה הביאו ר : ועו ד י ש וכו ׳ ע ד א ו שגנ ב . בנזיקי ן סר ק החוב ל (ד ף ס׳ח ) : וכ ן ע ד זומ ם נו ׳

עד

פסול לעדו ת וכגו ן דאת ו סהד י כו ׳ עיי ן ש ם ס״ ק דבכ א טציע א ע׳ כ : [ג ] כאבי י ביע׳ ל קג״ ם והע ' הי א ע ׳ דע ד זוט ס ול א כרב א דאמ ר מכא ן ולהב א הו א נפס ל ע ד כא ן : ס[כת כ הטו ר
שם ע ל דבר י העמו ד וז׳ ל ואינ י יור ע למ ה ל א יוכשר ו אח ר שהחזיר ו חטטו ן ואעש ר שר״ ל אע׳ ע ששלט ו כיוןדכנעיי ת כ׳דשלמ ו עסולי ן ע ד שישוב ו מעצמסעכ״לן :

[רמכ״ם תל ק י״ד 1 כ ב

83

כסף משנ ה שופטים . הלכו ת עת ת ע״ י הרדב׳ ז(םנ׳י )

זאסהיד ה״ ל רש פ והתור ה אמר ה א ל חש ת רש ע פד : וכ ן המלו ה ברבי ח ונו׳ . משנ ה
בסנהדרין פר ק ז ה בור ר (ד ף כ״ד: ) דמנ י מלו ה כרבי ת בכל ל הססולי ם ואמ ר רנ א (ל ף
כ״ה) לו ה ברבי ח פםו׳ ' לעדו ת ומתני ' ה״ ק מלו ה היא ה ברבי ת ופשולי ן דקהנ י אתרווייהו . וכס י
רבינו ירוק ס שרבינ ו ל א מנ ה עדי ס נססול י עדו ת שכת ב בפ״ ד מהלכו ת מלו ה ולו ה שהער ג

והעדים והטופרי ס עוברי ס ע ל ל א חשימו ן עלי ו
נשך ונרא ה מדברי ו שה ם פטולי ם עכ״ ל . ואנ י
אומר שז ה משנ ה שלמ ה בפר ק איזה ו נש ך (ד ף
ע״ה:) ואינ ו מיומ ד לרבינ ו אכ ל אי ן מש ם
ראיה שה ם פטולי ס שאע״ פ בעונרי ן כל א תשימו ן
כיון דאינ ם בנ י מלקו ת וג ם כ ן ל ש נשל ו ממו ן
דלהוו עדי ה דרזמס ן ל א מיפהל י וכ ן כס ב
לבינו כרא ש פד ק ז ה שמ י נעב ד עייר ה ש״ייבי ן
עליה מלקו ח א ו מית ת ב״ ד הו ס שנקר א רש ע
הא לא ו הב י ל א אל א א ם הו א ע ד דממ ס כמ ו
שכתב ועו ד י ש ש ם רשעי ם וכו ׳ וז ה נרא ה
ברור. והר ב המגי ד כת ב בפ״ ד מהל ' מלו ה
גבי שש ר שי ש ב ו רבי ח שי ש מ י שפירשש־,ע'׳ פ
שהרבית מפור ש בשכי ר אי ן העדי ם נפסלי ם
בכך לפ י שלא ו ז ה אינ ו ידו ע לכ ל וסוברי ם
שלא השימו ן אינ ו אל א למלוי ם עכ״ ל : וכ ן כ ל
העובר ע ל גז ל ש ל דבריה ם וכו ׳ כיצ ד הממסני ם
וכו׳. ש ם (ד ף כ״ה: ) תנ א הוסיפ ו עליה ם
הגזלנים והממסני ן ומקש ה גזל ן דא1ר'ית א הו א
ומוקי ל ה בגזל ן דרבנ ן ומדפרכינ ן הכ י בגזל ן
ולא בממס ן משמ ע דמדרבנ ן הו א דפסיל י ואע״ ג
דבפרק קמ א דמציע א (ד ף ה׳; ) אמרינ ן ל א
החמוד לאינש י בל א דמי־דושמ ע לה ו דמשמ ע
דלאינשי משמ ע אב ל קושש א ל א הו י כב ר כתב ו
התוספות די״ ל דה״ פ דמשמ ע לה ו וקושש א הכ י
הוי נמ י : וכ ן הרועי ם וכו ׳ . ש ם עו ד הוסיפ ו
עליהן הרועי ם והגבאי ם והמוכסי ם וכו ' אמ ר

אחד המלו ה ואח ד הלו ה וכו׳ . ש ם במשנ ה ואמ ר רב א על ה לו ה כרכי ה פסו ל והתנ ן מלו ה גרבי ה
ומשני מלו ה הבא ה ברבי ח ומשמ ע אמלו ה ולו ה ; כיצ ד החמסני ן וכו׳ . ש ם ת לנ א הוסיפ ו
עליהן הגזלני ן והחמסני ן כלומ ר ע ל השנויי ם במשנ ה ויהי ב שעמ א מעיקר א סבו ר דמ י ק א
יהיג אקרא י בעלמ א הו א כיו ן דחז ו דק א חשפ י גזר ו בה ו רבנ ן : וכ ן הרועי ם וכו ׳ . ש ם הוסיפ ו

עליהן הרועי ם והגבאי ם והמוככי ן ואמ ר רב ד

שלא הוז ם ע ל אות ה עדו ת אל א אח ר כמ ה ימי ם . וכ ן
המלוה ברבי ת אח ד המלו ה ואח ד הלו ה שניה ם [ד ] פסולי ן
לעדות . א ם רבי ת קצוצ ה עש ו הר י ה ן פםולי ן מ ן התור ה
ואם אב ק רבי ת עש ו הר י ה ן פסולי ן מדבריה ם . וכ ן כ ל
העובר ע ל גז ל ש ל דבריה ם הר י הו א פסו ל מדבריה ם .
כיצד החמסני ם וה ם הלוקחי ם קרק ע א ו מטלטלי ן של א
ברצון הבעלי ם אע״ פ שנותני ן הדמי ם הר י אל ו פסולי ן
מדבריהם . וכ ן הרועי ם אח ד רוע י בהמ ה דק ה ואח ד
רועי בהמ ה גס ה ש ל עצמ ן הר י ה ן פסולי ן שחזקת ן
פושטין ידיה ן בגז ל ומניחי ם בהמת ן לרעו ת בשדו ת
ופרדסים ש ל אחרי ם ולפיכ ך סת ם רוע ה פסו ל . ומגדל י
בהמה דק ה באר ץ ישרא ל פסולי ן אב ל בחוצ ה לאר ץ
כשרין . ומות ר לגד ל בהמ ה נס ה בכ ל מקו ם . וכ ן
המוכסין סתמ ן פסולי ן מפנ י שחזקת ן ליק ה יות ר מדב ר
הקצוב לה ם בדי ן המלכו ת ולוקחי ן הית ר לעצמ ן . אב ל
גבאי מנ ת המל ך סתמ ן כשר ץ וא ם נוד ע שלקח ו אפיל ו
פעם אח ת ית ר מ ן הראו י לה ם לגבו ת הר י אל ו פסולי ן .
וכן מפריח י יוני ם ביישו ב פסולי ן מפנ י שחזקת ן שגוזלי ם

יונים

הר,עים שאמר ו אח ד בהמ ה דק ה ואח ד ככמ ה
גסה ומ י חמ ר רב א הכ י וה א אמ ר ר3 א רוע י
בדמה דק ה בא׳ י פסולי ן בהו״ ל כפרי ן רוע י
בהמה גס ה הפי ' בא״ י כשרי ם ומשנ י ההו א
במגדלי אחמ ר , וכת ב ד,ינ ו ש ל עצמ ן משמ ע
דרועה בשכ ר שאי ן ל ו חל ק אפי ׳ בילדו ת כש ר
לעדות דאי ן אד ס חוש א יוצ א ל ו ונזה ר יפר .
כלח יכנס ו בשדו ת אחרי ם : וכ ן המוכסי , סתמ ן
פסולין וכו ׳ . ש ם מעיקר א סבו ר מא י דקי ן
להו שקל י כיו ן דחז ו דק א שקל י טפ י פסלינה ו
ואמר רב א סת ם רוע ה פסו ל סת ס גבא י כש ר
ומשמע דשת ם מוכ ס פסו ל והניע ס הו א שלק ח
על עצמ ו לגבו ת מכ ס המל ך ולוקחי ן ית ר והא י
יחירתא הו י גז ל אכ ל המכ ס הקצו ב ל א הו י
גזל דדינ א דמלמת א דינ א וגבא י הו א גוב ה
המש הקצו ב ע ל כ ל אי ש ואי ש ולפיכ ך סת־ז ו
כשר ע ד דשמעינ ן דשקי ל יתירת א : וכ ן מפריה י
יונים בישו ב וכו ׳ . ג ס ז ה ש ס במשנ ה ו־.מרינ ן
עלה מא י מפרימ י יוני ם הכ א הרגיס ו א י
הקדמה יונ ך ליו ן ר ב תמ א ב ר אוסעי א אמ ר הר א
פי׳ יוני ם שה ם מלומדי ן להבי א יוני ם אחרי ם
לבית הבעלי ם וי ש בז ה גז ל מפנ י דרכ י כלו ם
כדהנן יונ י שוב ך ויונ י עלי ה י ש בה ן גז ל מפנ י
דרכי שלו ם ואמרינ ן ומ״ ד אר א מ״נ ן ל א אמ ר א י
חקדמה

רבא רוע ה שאמר ו אח ד רוע ה בהמ ה דק ה ואח ד רוע ה בהמ ה גס ה ובפ״ ק דמציע א (ד ף ה׳ ) בשבד א דההו א רעי א אמרינ ן דה״ מ ברוע ה בהמו ת של ו אב ל רוע ה בהמו ת דעלמ א כש ל

׳ : פסו ל וכו ׳ . פר ק ז ה בור ר (ד ף כ״ה: ) אמ ר ר ב יהוד ה הה ם רוע ה פסו ל : ומגדל י בהמ ה דק ה בא״ י פסולי ן

דאי; אד ם סוכי א צרעות ; בשדו ת ר;מרי פ ול א לו : ולפיכ ך כח ס רוע ה פסו ל וט׳ . פר ק . , , , .

וכו׳. ש ם אה ח דאמ ר רנ א אר ד רוע ה בהמ ה דק ה וט ׳ מקשינ ן והחמ ר רב א רוע ; בהמ ה דק ה "י' "

ההוא
משהמג

כתט הקוס׳ : וכ ן