Section 709

אמר ר ב הונ א ברי ה דר ב ץ\ש ע ולעדו ת
עדותו עדו ת אמ ר מ ר זוטר א נ א אמר ן אל א
במטלכילי אב ל למקרקע י אי ן עדות ן עדו ת
וכתבו המפרשי ם דקא י אמא י דאמרינ ן הח ס
לעיל מהא י מימר א דפחו ח מב ן עשרי ם אע״ פ
שהוא ב ן י״ ג שאינ ו בק י בטי ב מק ח וממכ ר
אינו מוכ ר בנכס י אבי ו וקאמ ר דלעני ן עדו ת עדות ו עדו ת למטלטלי ם וה ם ה ס דב ר
רבינו ולמדנ ו מכא ן שב ן י״ ג שהבי א שת י שערו ת ובק י בטי ב מש א ומת ן עדות ו עדו ת

אף לקרק ע ; ^

ט השוט ה פסו ל לעדו ת וכו׳ . שהשוט ה פסו ל ז ה פשו ט ומבוא ר בכמ ה מקומו ת ו מ ש
לפי שאינ ו ב ן מצו ת . צ״ ע היכ א אית א שהטע ם שהו א פסו ל לפ י שאינ ו ב ן
מצות דבפ״ ק לחגיג ה הנ ן הכ ל חייבי ם בראי ה חו ן מחש״ ו וש ם(ד ף ג׳: ) אמר ו א י זה ו
בוטה היוצ א יחיד י בליל ה והל ן כבי ת הקברו ת והמקר ע א ח כסות ו איתמ ר אמ ר ר ב הונ א

עד ש״נ ו נול ן 5נ ה אמ ס וי ׳ מס־ ! אמ י אפיל ! נאוו ת מ ק יק־־ ל ני ׳ ■ייו־ ו יי ן "י ו יייי־ ' יי ' ״יגי ו "י ' יייי ' "י י ״ ' יי״ י יי׳''* ' '׳*,(" ך "

והוא משס ע לשו ן זכ ר ל א סג י דל א כתי ב פגי ם
להקיש שלש ה לשני ם ות ו דכ ל התוד ה בלשו ן
זכר נאמר ה . ולפיכ ך אנ י סוב ר דלעול ם כוונ ת
רבינו ע ל הג״ ש החמור ה בסיפר י אל א ה״ ק
שדרשו לקר א שנאמ ר ע ל פ י שני ם עדי ם לשו ן
זכר ול א לשו ן נקנ ה מדכתי ב ועמד ו שנ י
האנשים , ועדיי ן צ״ ע :

ד העבדי ם פסולי ן וכו ׳ . ס ' המוב ל מיית י
לה ומסי ק תלמוד א ה; ד השו ה
שבהם כלומ ר אש ה וקט ן שכ ן אינ ם בכ ל
המצות ופסולי ן להעי ד א ף אנ י מבי א א ת העב ד
שאינו בכ ל המצו ת ופסו ל להעי ד ואע״ ג דהד ר
פריך ע ל מ ה הצ ד הכו ה שיה ם שאינ ם אי ש
מאמר בעב ד שהו א אי ש מ״ מ סמ ך על ה כיו ן
דסוף סו ף מסי ק דעב ד פסו ל לעדו ת מקר א
אמרינא ז ו יות ר פשוט ה ואפש ר שהדרש א שכת ב
רבינו הי א במקו ם אמ ר וטעמ א משו ם דהו י
עדות שא י אח ה יכו ל להזימ ה דבעינ ן אחי ו
כמוהו ממ ש שהו א ב ן ברי ת לכ ל המצו ת לאפוק י
עבד שאינ ו כמוה ו ממ ש . ועדיי ן צרי ך תלמו ד
מ״מ למדנ ו שהעבדי ם והעכו״ ס פסוני ן לעדו ת
מן התור ה כאש ר כת ב רבינ ו ואי ן נרא ה כ ן
דעת רש״ י בגיטי ן ע ל משנ ת כ ל השטרו ת העולי ן
בערכאות ש ל עכו״ס ;

ז הקטני ם פסולי ם לעדו ת וכו ׳ . משמ ע
דפשיטא לי ה דועמד ו שנ י האנשי ם
בעלים אייר י וא״ כ אמא י ל א מפקינ ן מהא י
קרא נמ י נשי ם אנשי ם ול א נשי ם אנשי ם וצ א
קטנים דכ ל היכ א דאיכ א מיעוט א ממעטינ ן
כל מיל י ולמ ה הוצר ך רבינ ו להבי א קר א אמרינ א
לפסול א ס הנשי ם . ובמא י דכתיבנ א לעי ל את י
שפיר דלעול ס אקר א דועסד ו שנ י האנשי ם
סמיך ול א מייח י ה ך קר א אל א לגלו ת ע ל הג״ ש
דלא חימ א ועמד ו שנ י האנשי ם בבעל י דיני ן
איירי מדל א כתי ב ואש ר לה ם הרי ב :

ח קט ן שהגי ע לכל ל וכו׳ . פר ק ב א סימ ן
במשנה מפנ י שאמר ו אפש ר לתחתו ן
לבוא ע ד של א ב א העליו ן אב ל א״ א לעליו ן
לבוא ע ד של א ב א התחתו ן ואמרינ ן נמ י כיו ן
שבא תחתו ן שו ב אי ן משגיחי ן ע ל עליו ן :

ובן י״ ג שני ם ויו ם אח ד וכו ׳ . פ ׳ מ י שמ ת
אמר ר ב הונ א ברי ה דר ב יהוש ע ולעדו ת
עדותו עדו ת אמ ר מ ר זומר א ול א אמר ן אל א
למסלסלי אכ ל למקרקע י ל א סי ׳ אע״ פ שאמרנ ו

דפחות מב ן עשרי ם שאינ ו יוד ע בטי ב מב א
ומתן אינ ו מוכ ר בנכס י אבי ו אב ל לעדו ת נאמ ן הו א להעי ד מ ה שרא ה ושמ ע מב ן י״ ג
ואילך שהבי א שת י שערו ת הואי ל ואינ ו שוט ה לשו ן רש״ י וטעמ א דעדו ס הקרקעו ת צריכי ן
דקדוק גדו ל שחיו ת האד ם תלוי : בה ם :

ט השוט ה פסו ל לעדו ת וכו ׳ . כת ב רנינ ו הטע ם לפ י שאינ ו ב ן מצו ת כלומ ר שהו א
פטור מ ן המצו ת ואע״ ס שמקיי ם מקצ ת מצו ת לפעמי ם הו י כמ י שאינ ו מצוו ה

ועושה

והבזויין . והקרובי ן . והנוגע ץ [א ] בעדות ן . הר י אל ו
עשרה : ב יינשי ם פסולו ת לעדו ת [כ ] מ ן התור ה שנאמ ר
על פ י שני ם עדי ם לשו ן זכ ר ול א לשו ן נקב ה : ג וכ ן
הטומטום והאנדרוגינו ס פסולי ן מפנ י שה ן ספ ק אשה .
וכל מ י שהו א ספ ק כש ר ספ ק פסו ל הר י הו א פסו ל שאי ן
העד ב א אל א להוצי א ממו ן ע ל פי ו א ו לחיי ב ע ל פי ו
ואין מוציאי ן טמו ן מספ ק ואי ן עונשי ן מספ ק די ן תור ה :
ד העבדי ם פסולי ן לעדו ת מ ן התור ה . שנאמ ר ועשית ם
לו כאש ר זמ ם לעשו ת לאחי ו מכל ל שאחי ו כמוה ו מ ה
אחיו ב ן כרי ת א ף הע ד ב ן כרי ת ק ל וחומ ר לעכו״ ם א ם
עבדים שה ן במקצ ת מצו ת פסול ץ העכו״ ם ל א כ ל שכ ן :
ה מ י שחצי ו עב ד וחצי ו ב ן חורי ן פסו ל : ו כ ל מ י
שנשתחרר והר י הו א מחוס ר ג ט שחרו ר פסול . ע ד
שיגיע ג ט ליד ו ויעש ה מכל ל בנ י ברי ת ואח ר כ ך יעי ד :
ז"הקטני ם פסולי ן לעדו ת מ ן התור ה שנאמ ר בעדי ם
ועמדו שנ י האנשי ם אנשי ם ול א קטני ם . אפיל ו הי ה הקט ן
נבון וחכ ם הר י הו א פסו ל ע ד שיבי א שת י שערו ת אח ר
שלש עשר ה שנ ה גמורו ת . וא ם הגי ע לעשרי ם שנ ה ול א
הביא שת י שערו ת ונול ד ב ו סימ ן מסימנ י סירו ס הר י ז ה
סרים ויעי ד . וא ם ל א נול ד ב ו ל א יעי ד ע ד רו ב שנותי ו
כמו שבארנ ו בהלכו ת אישו ת : ח קט ן שהני ע לכל ל
שנותיו שנרא ו ב ו סימנ י בגרו ת מלמעל ה אינ ו צרי ך
בדיקה. וא ם לא ו א ץ מקבלי ן עדות ו ע ד שיבדק . וב ן
שלש עשר ה שנ ה ויו ם אח ד שהבי א שת י שערו ת ואינ ו
יודע בטי ב מש א ומת ן אי ן עדות ו עדו ת בקרקעו ת
מפני שאינ ו מדקד ק בדברי ם שהר י אינ ו יודע . אב ל
בעדות מטלטלי ן מקבלי ן עדות ו הואי ל והו א גדו ל :
ט השוט ה פסו ל לעדו ת מ ן התור ה לפ י שאינ ו ב ן מצו ת .
ולא שוט ה שהו א מהל ך ערו ם ומשב ר כלי ם וזור ק אבני ם
בלבד. אל א כ ל מ י שנטרפ ה דעת ו ונמצא ת דעת ו
משובשת תמי ד בדב ר מ ן הדברי ם אע״ פ שהו א מדב ר
ושואל כעני ן בשא ר דברי ם הר י ז ה פסו ל ובכל ל שוטי ם

יחשב

11 טויו״ מ סי ׳ י ג ול ה סמ״ ג לאוי ! רי ד : ב טו ר כ ס סי ׳ ל ה כמ׳ ג ש ם :

לחם

פ״ט ד העבדי ם פסולי ם לעדו ת וכו ׳ . כת ב הר ב כ״ מ דדרש א ז ו שכת ב רבינ ו
צ״ע היכ א איח א . ואנ י אומ ר ל א לב ד ז ה קש ה דל א מצאנו ה בגמ ׳

אבל קש ה יות ר שש ם בגמר א נאמ ר בהפ ך דבס ׳ החוב ל(ד ף פ״ח. ) הקש ו לרב י יהוד ה
דאמר דהחוב ל בעב ד כנענ י ש ל אחרי ם פטו ר מ ן הבוש ת משו ס דאמ ר קר א כ י ינצ ו
אנשים יחד ו אי ש ואחי ו ועב ד לא ו בכל ל אחי ו הו א אל א מעת ה לר ׳ יהוד ה זוממ י עב ד
לא יהרג ו דכתי ב ועשית ס ל ו כאש ר זמ ם לעשו ת לאחי ו ותירצ ו אמ ר קר א ובער ת הר ע
מקרבך מ״ מ ע״ כ והשת א תימ ה ע ל דבר י רבינ ו חד א דלרבנ ן דקי״ ל כווהייה ו עב ד נכנ ס
בכלל אחי ו ול א הקש ו קושי א ז ו בגמר א אל א לר ׳ יהוד ה דוק א וא ס כ ן אי ך כת ב רגי ט

משנה

דעבד אינ ו נכנ ס בכל ל אחי ו ה א לרבנ ן גב י בש ת אמר י דנכנ ס ורבינ ו פס ק כרבנ ן בהל ׳
חובל ומזי ק ועו ד דא״ כ היקש י לרבנ ן הקושי א דהקש ו בגמ ׳ לר ׳ יהוד ה א׳י׳ כ זוממ י עב ד
לא יהמ ו כיו ן דאי ט נכנ ס בכל ל אחי ו אל א מא י אי ת ל ן למימ ר כיו ן דאמ ר קר א ובער ת
הרע מקרב ך מ״ מ א״ כ גל י קר א לנכנ ס בכל ל אחי ו א״ כ מי ן ראי ה לדבר י רכינ ו ו^עו ד
דהיה ל ו למינ ו לרבו ת מקר א דהנ ה ע ד שק ר הע ד שק ר ענ ה באחי ו דהביאוז ו ש ם בגמ ׳
להאי קר א גב י עדו ת וא״ כ דבר י רבינ ו תמוהי ם מכ ל פני ם וצ״ ע :

ט השוטר , פסו ל וכו ׳ לס י שאינ ו ב ן מצו ס וכו ׳ . קש ה דלמ ה ל י ה ך טעמ א גב י חר ש
וגבי שוט ה ה א טעמ א הו א דכיו ן דמעט ה חור ה קטני ם דלא ו בנ י דע ה

הוא

הגהות מיימוניו ת

[א] וכ ן פס ק סיד . ואע״ ם שילדו ן םס ק דכש ר כדסיר ׳ נס׳ ב טהניכו ת סנהדרי ן וח א דתני א
נפרק ב א סיט ן כ ל הכש ר לרו ן כש ר להעי ד ההו א ר ׳ טאי ר חי א דפס ל סומ א לדו ן ע״ ב :
[נן כדמוכ ח רי ש פ י שבוע ת העדו ת ופ ׳ החוב ל ראש ה פסול ה להעי ד ע׳־ כ ן

מגדל עו ז

שסולוס לעדו ת כו ׳ ע ד לשו ן נקב ה . ננזיקי ן ש ׳ החונ ל (ד ף ש׳ח ) : וכ ן הטומטו ם והאנדרוגינו ס
כו׳ ע ד מסשר , די ן תור ה . נתשונ ת הגאוני ם 1׳ ל ומיןצ ת מצאת י נתוסשיז א : העבדי ם שסו ל ן
1 כו ׳ ע ד כמ ו שכארנ ו כהלכו ת אישו ת . החל ת הדיני ן האל ו ננזיקי ן פר ק ההונ ל ומש ם מסיש ו

... * ד1ו* ד תילע נ !ד ס £ 113 !

יגן י״ ג שנ ס ויו ם אמ י ע י וגכל ל שוטי ם יהש ב . גנ א נסר א סר ק מ י שמ ס (ד ף קניה ) •

80

הרדב׳״ז(טכ״י )

כסף מש ״ שופטי ם . הלכו ת עדו ת פ״ ט

שהכריחו לאר ש כ ן כחכח י כעו ר אכ ן העז ר
סי׳ קכ״ א : הנכפ ה כע ת כפיית ו פסו ל וכו ׳ .
כרייתא פ ׳ ראוה ו כ״ ד (ד ף כ״ח ) עסי ס
חלים עתי ם שוט ה כשהו א שוע ה כשוט ה
לכל לכרי ו וה״ נ משמ ע כפ״ ב דכתובו ת
(דף כ׳ ) גנ י ההו א עוכד א דכ ר שטי א זבי ן
נכסי

אותם והנ ך לדוגמ א נקטינה ז ומפנ י כ ך ל א הזכי ר

" י״שב . "הנכפ ה נע ת נפ״ת ו פסו ל ובע ת שהי א ברי א

משוכשת תמי ד כדכ ר מ ן הדכרי ם וכו ׳ לכלו ל כשר . ואח ד הנכפ ה מזמ ן לזמ ן א ו הנכפ ה תמי ד בל א ע ת
גם שא ר ^דנרי ם של א נזכר ו ככריית א ומ ה קבו ע . והו א של א תהי ה דעת ו משובש ת תמי ד שהר י י ש

שם נכפי ם שג ם בע ת בריאות ם דעת ם מטרפ ת עליה ם .

וצריך להתייש ב בעדו ת הנכפי ן הרב ה : י הפתאי ם ביות ר
שאין מכירי ן דברי ם שסותרי ן ז ה א ת ז ה ול א יבינ ו ענינ י
הדבר כדר ך שמביני ן שא ר ע ם האר ץ . וכ ן המבוהלי ם
והנחפזים בדעת ם והמשתגעי ם ביות ר הר י אל ו בכל ל
י הפתאי ם וכו ׳ . ק כת ב כע ל העיטו ר השוטי ם . ודב ר ז ה לפ י(מה ) שירא ה הדיי ן שא י אפש ר
באות קו״ ף ש ק כת ב היי״ ף לכוי ן הדע ת בכתב : י א החר ש כשוט ה שאי ן דעת ו
יא חר ^ נכונ ה ואינ ו ב ן מצות . ואח ד חר ש מדב ר ואינ ו שומ ע

ר״פ מ י שאחז ו(ד ף ע״א ) א ו שומ ע ואינ ו מדב ר . אע״ פ שראיית ו ראיי ה מעול ה
אס ל א יגי ד פר ט לאל ם שאינ ו יכו ל להגי ד ודעת ו נכונ ה צרי ך להעי ד בבי ת די ן בפי ו . א ו שיהי ה
ואמרינן הח ס שאע״ פ שיכו ל להגי ד מתו ך הכת ב ראו י להעי ד בפיו . ויהי ה ראו י לשמו ע הדייני ם והאיו ם

ואפשר דמשמ ע לי ה לרבי ע דה״ ה למך55 ■ שמ א מ ן עלו . וכ ן א ם נשתת ק א ע פ שנבד ק בדר ך
ואינו שומ ע דכתי ב ושמע ה קו ל חל ה סר ט למ י שבודקי ן לעני ן גיטי ן ונמצא ת עדות ו מכוונ ת והעי ד בפנינ ו
שאינו יכו ל לשמוע• • ו ק ""חי ! י"׳ • בכת ב יד ו אינ ו עדו ת כלל . חו ץ מעדו ת אש ה לפ י

שם כש ם שבודקי ן אוח ו לגיטי ן כ ך בודקי ו ............ . 1.״ ^ ,

וכו׳ לעליו ת ואסיקנ א דלוק א 53^,, ^ שב ע גונר י רי ק ל ר • { 2 הסו מ ם א ע פ שמכירי ן הקו ל

דאקלו ב ה רכנ ן אב ל כשא ר עדויו ת ל א ופירש״ י וידע ו האנשי ם הר י אל ו פסולי ן מ ן התור ה . שנאמ ר והו א

בעדות אש ה להשיא ה דאקיל ו ב ה כע י אח י ע ד א ו רא ה מ י שהו א ראו י לראו ת הו א שמעי ד . והסומ א

להעיד בפי ו וכו ׳ נרא ה דס״ ל לפק ח ששל ח נק ^ באה ת מ ע נ ו כש ר להעי ד *

ידו לב״ ד כיו ן כראו י להגי ד ולשמו ע כש ר
הוא דכ ל הראו י לכיל ה אי ן ביל ה מעכבת ו ולסבר ת
התוספות ביבמו ת פ ׳ ד ׳ אחי ן ול א כפירש״ י
בפירוש החומ ש שנת ב ע ל פ י שני ם עדי ם פר ט
לשלה ישלח ו כת ב יד ם לב״ ד ועכ״ פ דבר י רבינ ו
צ״ע אב ל הטו ר כת ב לשו ן רבינ ו וכ ך כת ב צרי ך
להעיד ביי ת די ן בפי ו ויהי ה ראו י לשמו ע
הדיינים וכו ׳ וא ס כ ן ל א סביר א לי ה אל א
כרש״י דאינ ו יכו ל לשלו ח עדות ו לבי ת די ן וקצ ת
משמע כ ן ממ ה שכת ב פ ׳ ג ׳ מהלכו ת אל ו די ן